תקציר פרק ג':
· בשנת 2016 ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.2%. האינפלציה השנתית נמוכה מתחום היעד מאמצע 2014. ב-2016 נבעה האינפלציה השלילית מגורמים שמבטאים בעיקר את צד ההיצע: הירידה במחירי המוצרים במגזר הסחיר עקב התגברות התחרות, הייסוף במונחי שער החליפין האפקטיבי, והאינפלציה הנמוכה בעולם. האינפלציה הושפעה גם מירידת הציפיות ומהוזלות מחירים שהממשלה יזמה.
· בשנת 2016 האיצה התרחבותו של הביקוש המקומי והוליכה לעלייה במחיריהם של המוצרים המקומיים ובמחירי התוצר.
· בשנה הנסקרת השתמש בנק ישראל בכמה כלים כדי להשיג את יעדיו: הוועדה המוניטרית הותירה את הריבית ברמה נמוכה, 0.1%, המשיכה להתערב בשוק המט"ח והוסיפה לנקוט הכוונה לגבי העתיד – מדיניות שננקטה בישראל לראשונה בנובמבר 2015. הצעדים המקרו-יציבותיים שננקטו בשנים האחרונות נותרו בעינם, וב-20166 לא ננקטו צעדים חדשים.
· הציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים עמדו במשך רוב השנה על ערכים חיוביים אך נמוכים מהגבול התחתון של היעד. הציפיות פורוורד לשנה בעוד שנתיים נמצאו בתוך היעד אך קרוב לגבולו התחתון. אף כי האינפלציה נמוכה מהיעד מאמצע 2014, הציפיות פורוורד לטווחים ארוכים יותר יציבות וקרובות למרכז היעד, והן מלמדות כי נשמרה אמינות המדיניות של יעד האינפלציה.
· מחירי הדירות עלו בשנת 2016 בכ-6%, לאחר שב-2015 הן עלו ב-8%, ובמקביל עלו הריביות על המשכנתאות והצטמצם היקף העסקאות.
· ב-2016 התייסף השקל ב-4.6% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי לאחר שב-2015 הוא התייסף ב-9.3%. לאחר שנתיים של יציבות התחדשה מגמת הייסוף במונחי שער החליפין הריאלי האפקטיבי.
· המדיניות המוניטרי ברוב המשקים המפותחים בעולם נותרה השנה מרחיבה, ובחלקם היא אף העמיקה. בארה"ב נמשך תהליך ההיפרדות של המדיניות המוניטרית מהמדיניות בשאר המדינות המפותחות: בסוף 2016 עלתה הריבית בארה"ב בעפה שניה, לאחר שבסוף 2015 היא עלתה לראשונה זה שנים רבות.
· בשנים האחרונות ניכר בישראל שינוי בדפוס ההתנהגות הצרכנית: החלה עלייה במודעות הצרכנית ובחשיפה לרכישות מקוונות של מוצרי צריכה באתרי אינטרנט בישראל ובעולם, ולאה הגבירו את התחרות ויצרו לחץ להוזיל את מחירי המוצרים.