תקציר פרק ו':
· גירעון הממשלה היה 2.1% תוצר, בדומה לשנה שעברה ומתחת לתקרת הגירעון של 2.9% תוצר. הגירעון היה נמוך מהתקרה בעיקר בזכות תקבולי מסים גבוהים מתחזית התקציב, ששיקפו צמיחה מהירה מהצפוי של התוצר ועלייה חריגה ביבוא כלי רכב.
· יחס החוב הציבורי לתוצר בישראל ירד ה-2016 ב-1.9% תוצר והגיע ל-62.2%. שהו המשך מגמה חיובית שמגדילה את המרווח הפיסקלי של ישראל ומקטינה את הוצאות הריבית שלה. חלק ניכר מהירידה משקף את התפתחות המחירים היחסיים ופרעון חובות של הציבור לממשלה ויתר הירידה נובעת ברובה מהגירעון הנמוך יחסית.
· הגידול הריאלי של ההוצאה הציבורית הואץ השנה, אולם בהקצאת התקציב בין תחומי ההוצאה העיקריים הייתה יציבות. ב-15 השנים האחרונות היו מעט מאוד שינויים ברכב ההוצאות האזרחיות.
· משקל ההוצאה האזרחית ללא ריבית בישראל בתוצר הוא 30% תוצר, מהנמוכים במדינות OECD. ההוצאה הנמוכה מגבילה את היקפם ואת איכותם של השירותים שהממשלה מספקת.
· ההוצאה על חינוך לתלמיד בישראל נמוכה משמעותית מההוצאה המקבילה במדינות OECD; בתחילת המאה הרמות בישראל וב-OECD היו דומות.
· ב-2016 היו שינויים משמעותיים בתקצוב הרב-שנתי של מערכת הביטחון: נחתם מתווה להסדרת תקציב הביטחון לשנים הקרובות, הכולל גם שינויים בניהול כוח האדם בצבא. כמו כן נחתם הסכם לסיור מארה"ב בעסוק הקרוב – הסכם המגדיל את הסיוע, אך כולל גם תנאים המגבילים את אופן השימוש בו.
· תקציב 2017 – 2018 כלל הפחתה של שיעורי מס ההכנסה לרוב העובדים, הפחתה של מס החברות, הטבות מס על קניין רוחני כחלק מרפורמת BEPS (שמטרתה להביא למיסוי קניין רוחני במדינת ייצורו), מיסוי "חברות ארנק" והטלת מס ריבוי דירות ("מס דירה שלישית"). שינוי המיסוי שאושרו צפויים להפחית את ההכנסות החל ב-2018.
· הורדת שיעורי מס באופן פרמננטי בעקבות גידול זמני בהכנסות ממסים היא מדיניות פרו-מחזורית המגדילה את חשיפת המשק לתנודות מחזור העסקים.
· הממשלה החליטה על תכנית רב-שנתית נרחבת של השקעה בתשתיות, אשר תתבסס על שיתוף המגזר הפרטי (PPP). לצד יתרונות ה-PPP, יש לשיטה גם חסרונות שיש לתת עליהם את הדעת, כגון עלויות מכרז גבוהות ומחיר הון גבוה.