פורום משתמשי קצה– סיכום פגישה מס' 1 מיום 14/06/23

הפגישה התקיימה באמצעות יישומון Teams , משתתפי הפורום מופיעים בנספח.

חלק ראשון: דברי פתיחה: המשנה לנגיד
המשנה לנגיד, מר אנדרו אביר, פתח בדברי ברכה למשתתפים בפורום וציין את חשיבות קיום השיח עם גורמים שונים על מנת לשמוע מגוון של דעות. בבסיס, השאלה שאנו עוסקים בה, היא האם יש מקום לאפשר לציבור להחזיק ולשלם באמצעות כסף שהוא ההתחייבות של הבנק המרכזי גם בממד הדיגיטלי. בנק ישראל מתכנן להיפגש עם קבוצות שונות מהמגזר הציבורי, הפרטי וגורמי ממשל ורגולציה במשק, על מנת לשתף גורמים אלה בחשיבה שבנק ישראל עורך לגבי מאפייני השקל
הדיגיטלי (להלן – שק"ד), במידה ובנק ישראל יחליט להנפיק מטבע כזה.

חלק שני: הסבר על הפורום, מנהל פרויקט השק"ד
מנהל הפרויקט, יואב סופר, הסביר שעל מנת לשמוע את הדעות של כלל האקו-סיסטם הרלוונטי בנק ישראל החליט לייסד שלושה פורומים שונים לשיתוף הציבור: פורום גורמי ממשל ורגולציה, פורום המערכת הפיננסית, פורום משתמשי הקצה.

פורום משתמשי הקצה, כולל נציגים של קבוצות שסימנו כמרכזיות – עסקים ואיגודים מקצועיים, גורמים שאמונים על הגנה על הצרכנים, גורמי אקדמיה, והממשלה בכובעה כמשתמש קצה בשק"ד. מטרות הפורום הן לעדכן באופן שוטף את בעלי העניין בהתקדמות הפרויקט, לדון יחד בנושאים בעלי חשיבות שיובאו בפני הפורום או יועלו על ידיו, כל זאת במטרה לגבש את המאפיינים הנדרשים שיבטיחו אימוץ ויישומיות אופטימליים של השק"ד.

חלק שלישי: עדכון לגבי סטטוס הפרויקט, מנהל פרויקט שק"ד (מצגת מצורפת)
מנהל הפרויקט הזכיר את ההגדרה הכללית לשקל דיגיטלי (retail CBDC) ואת העקרונות על המודל הדו נדבכי שאותו שוקל בנק ישראל, כמו גם בנקים מרכזיים אחרים. הוא סקר את ההתפתחויות בתחום בעולם – מספר קטן של מדינות שאינן דומות לישראל הנפיקו CBDC, ומרבית הבנקים המרכזיים בעולם בוחנים את הנושא בצורה כזו או אחרת, אך אף מדינה מפותחת עדיין לא קיבלה החלטה בנושא. התפתחויות בולטות היו בחודשים האחרונים בגוש האירו ובבריטניה.

ועדת ההיגוי של השקל הדיגיטלי הציבה יעד לפרויקט, על פיו עד סוף 2024 ישלים צוות הפרויקט מסמך איפיון, שעל בסיסו ניתן יהיה לבנות תכנית ליישום, ככל שיוחלט להנפיק את השקל הדיגיטלי. המסמך גם יתמוך בקבלת החלטה (בנק ישראל פרסם לפני מספר שבועות מסמך אודות תרחישים אפשריים להחלטה על הנפקה של שקל דיגיטלי). לצורך השגת יעד זה נבנתה תכנית עבודה אשר פירקה את הסוגיות האיפיוניות השונות למשימות עבודה נפרדות בהן יעסוק צוות הפרויקט.

הבנק משתתף בפרויקטים טכנולוגיים בשיתוף פעולה בינלאומי, ביחד עם ה-BIS ובנקים מרכזיים מובילים בתחום. בנוסף, הבנק ערך בחינה ראשונית של היבטי החקיקה שיידרשו לצורך הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי, אולם בשלב זה אין כוונה להתחיל במהלכי חקיקה.

חלק רביעי: עקרונות ליצירת מכובדות ו"אפקט רשת" של השקל הדיגיטלי, נציג פרויקט השק"ד (מצגת מצורפת).
אורי חיימוביץ', חבר צוות הפרויקט, הציג מסמך שבוחן את עקרונות הייסוד שעל השק"ד לקיים על מנת להבטיח את המכובדות, במידה ויוחלט להנפיק אותו. תשלום הוא פעולה דו צדדית, ולכן יצירת מכובדות תלויה ביצירת "אפקט הרשת" - ככל שיש יותר בתי עסק המכבדים שק"ד וככל יש יותר צרכנים המחזיקים בשק"ד דיגיטלי, הכדאיות לבצע עסקה בשק"ד גוברת עבור שני הצדדים בעסקה.

יצירת אפקט הרשת יכולה להתבצע דרך ביצוע וקבלת תשלומים בשק"ד של הממשלה, הגברת תשלומי P2P בשק"ד, הנגשת השק"ד טכנולוגית לבתי העסק ולמשתמשי הקצה, הגדרת השק"ד כהילך חוקי, תמיכת השק"ד ביישומי תשלום עתידיים, אפשור ביצוע עסקאות offline בשק"ד והוזלת עסקאות בינלאומית המתבצעות דרך CBDC.

הוצגו למשתתפי הפורום מספר שאלות הקשורות לסוגיית המכובדות של השק"ד והמאפיינים שיובילו ליצירת "אפקט רשת":

1. באיזה תנאים תחליטו לאמץ את השקל הדיגיטלי כאמצעי תשלום, לכבד אותו ולבצע
באמצעותו תשלומים?
2. מה צריכים להיות המאפיינים הטכנולוגיים של השקל הדיגיטלי שייקלו עליכם לכבד תשלומים
ולבצע תשלומים באמצעותו?
3. האם ישנם יישומי תשלום שלהערכתכם צפויים להתפתח בעתיד, שחשוב שהשקל הדיגיטלי
יתמוך בהם?
4. באיזו מידה חשוב לדעתכם שניתן יהיה לבצע תשלומים לא מקוונים? למה?

התקיים דיון

  • משתתפי הפורום העלו את הנקודה כי הנפקת השק"ד עשויה להתחרות בפיקדונות ולשפר את התנאים לצרכנים. צוות הפרויקט הוסיף כי נקודה זו נבחנת לעומק תוך שימת לב לכך שהנפקת השק"ד לא תפגע ביציבות המערכת הבנקאית.
  • משתתפי הפורום התייחסו לסוגיית הפרטיות בשק"ד ולחשש שהממשלה עלולה להשתמש
    במטבע לניטור ושליטה דיגיטלית ופיננסית על האוכלוסייה. צוות הפרויקט הדגיש כי לבנק
    ישראל ברורה האחריות הכבדה שמוטלת עליו בהנפקת אמצעי תשלום כזה, ומתבצעת חשיבה מעמיקה על עקרונות שמירת הפרטיות. מבחינת טכנולוגית אפשר לאפיין את השק"ד באופן שלא תיפגע הפרטיות, מחד, ומבלי שעקרונות איסור הלבנת הון ומניעת העלמות מס ייפגעו.
  • משתתפי הפורום שאלו האם לא ניתן יהיה להשיג התייעלות דיגיטלית באמצעי התשלום הקיים ולהמתין עם השק"ד? בהקשר זה נטען כי טכנולוגיה שלא תשפר את מצבם של האזרחים לא תאומץ.
  • נאמר שלצורך מדידת התועלת הצפויה למשקי הבית, צריך להציב יעדים כמותיים מדידים ואת ההסתברות להשגתם.
  • חברי הפורום התייחסו לחשיבות של הגברת ההכלה הפיננסית בחברה הישראלית באמצעות הנפקת השק"ד. חברי הפרויקט ציינו כי נושא זה ייבחן לעומק בהמשך מסגרת הפרויקט.

סיכום:
משתתפי הפורום התבקשו להעביר את התייחסותם לשאלות. צוות פרויקט השק"ד הודה למשתתפי הפורום על נכונותם להשתתף ולתרום לעבודת הפרויקט.

נספח - רשימת משתתפים