פורום משתמשי קצה – סיכום פגישה מס' 5 מיום 05/06/24
הפגישה התקיימה באמצעות יישומון Teams, רשימת משתתפי הפורום מופיעה בנספח.
חלק ראשון: אתגר השקל הדיגיטלי (מצגת מצורפת).
אמיר משה, הציג את אתגר השקל הדיגיטלי.
בנק ישראל פרסם קול קורא להצטרפות לאתגר השקל הדיגיטלי שמטרתו להעלות את מעורבות התעשייה בתהליך האפיון והעיצוב של מערכת השקל הדיגיטלי. האתגר מתמקד בפיתוח אבטיפוס לשכבת ה API שמחברת בין מערכת הליבה של הבנק המרכזי לבין ספקי השירותים במערכת השקל הדיגיטלי. הדגש מושם על עידוד חדשנות בפיתוח תרחישי שימוש מתקדמים במערכת התשלומים החדשה.
המערכת מתבססת על מודל דו-נדבכי שבו בנק ישראל פועל כמנהל ומפעיל המערכת, וספקי התשלום אחראים על מתן שירותים למשתמשי הקצה. משתמשי הקצה (כמו אנשים פרטיים, בתי עסק וארגונים) יוכלו לבצע פעולות על בסיס שימוש בשקל הדיגיטלי באמצעות ממשקי משתמש שיסופקו על ידי ספקי התשלום. באתגר המשתתפים ידמו את ה-PSP וכן את משתמשי הקצה, ויוכלו להדגים פעולות במערכת.
המערכת שבנק ישראל יעמיד למשתתפי האתגר כוללת תמיכה בפונקציונליות בסיסית כמו פתיחת ארנקים, טעינת ארנקים, ביצוע העברות ועוד. האתגר מאפשר גם יישום תרחישי שימוש כמו תשלומים מותנים ופתיחת ארנקי משנה (למשל ארנקי ילדים או יחידות עסקיות).
הודגש, שבעוד שהמידע שמועבר בין משתתפי המערכת מוצפן מפני הבנק המרכזי, מה שמקף את החלטת ועדת ההיגוי של פרויקט השקל הדיגיטלי על פיה לבנק המרכזי לא תהיה יכולת לצפות במידע פרטני מזוהה של משתמשי הקצה, עיצוב האתגר לא שם דגש על נושא הפרטיות, כמו גם על רשימה של נושאים נוספים שנמצאים בליבת החשיבה על השקל הדיגיטלי. נושא הפרטיות נבחן טכנולוגית בניסוי קודם שערך בנק ישראל, וניתן לו דגש רב לאורך הפרויקט.
בנק ישראל קורא לגורמים מהתעשייה להציע רעיונות ולפתח פתרונות חדשניים שינצלו את היכולות של השקל הדיגיטלי. האתגר מהווה הזדמנות להשפיע על עיצוב ותפעול מערכת התשלומים העתידית של ישראל. התוצרים יוערכו על ידי ועדת מומחים, והפתרונות המובילים יפורסמו ויוצגו בכנס מסכם.
חלק שני: הגנה צרכנית בשקל הדיגיטלי (מצגת מצורפת).
צחי בן משה ואסף דוד מרגלית, חברי צוות הפרויקט, הציגו לפורום מספר דילמות עיקריות בסוגיית ההגנה הצרכנית בשקל הדיגיטלי.
- דילמת ההגנה הצרכנית: האם השקל הדיגיטלי צריך לספק הגנה צרכנית מקיפה כמו אמצעי תשלום דיגיטליים אחרים (למשל, כרטיסי אשראי) או להיות יותר דומה למזומן שבו למשתמש אין הגנות נוספות במקרה של אובדן או גניבה.
- השפעות על ספקי השירותים: חיוב ספקי התשלום במתן הגנה צרכנית מקיפה עלול להעלות את עלויות התפעול שלהם ולהגביל את התחרות והחדשנות בשוק. מצד שני, הגנה צרכנית נמוכה תוריד את האטרקטיביות של השקל הדיגיטלי בעיני הצרכנים.
- הגנות שונות למשתמשים שונים: ניתן לשקול מתן הגנות שונות למשתמשים שונים במערכת (למשל, צרכנים פרטיים מול עסקים). כמו-כן, קיימת אפשרות לספק שירותי הגנה בתוספת תשלום, כמו ביטוח, שיכלול רמות שונות של הגנה צרכנית.
התקיים דיון
הובעה דאגה על-ידי חלק מהמשתתפים, כי טכנולוגיות חדשות עלולות להוסיף בעיות לצרכנים אם לא יספקו פתרונות יעילים ונגישים. הוצע שהפתרון יכול לכלול מערכות גישור דיגיטליות שיאפשרו לצרכנים לפתור בעיות מחוץ לבתי המשפט, והודגש תפקיד הרגולטור ביצירת מנגנונים כאלה. נשמעה קריאה להימנע מהטלת חובות מוגברות על נותני שירותי התשלום, אשר עלולות להוביל לעלויות גבוהות לצרכנים, ולהציע לצרכנים את הבחירה לבטח את עצמם בעסקאות מסוימות.
הדיון כלל גם הצעה לראות את השק"ד כאמצעי תשלום שווה ערך לאמצעי התשלום הקיימים מבחינת ההגנות הצרכניות, כך שיזכה לאותן ההגנות כמו מזומן או כרטיסי חיוב. דוגמאות ממערכת ה-PSD2 באירופה הובאו כהשראה למודלים של פיצוי מהיר והגנות מוגברות לצרכנים, תוך בחינת התאמתם לשק"ד. הודגשה חשיבות השוואת ההגנות בשווקים אחרים כדי ללמוד וליישם את המודלים המתאימים בשק"ד.
במענה סיכם מנהל הפרויקט בכך שהנושא רחב ומורכב, אך הדגיש שהמטרה היא לספק לצרכנים את כל היתרונות של אמצעי תשלום דיגיטליים, תוך שמירה על האפשרות לשלוט בכספם כמו במזומן.
חלק שלישי: איסור הלבנת הון ומימון טרור בשקל הדיגיטלי (מצגת מצורפת).
אסף דוד מרגלית, חבר צוות הפרויקט, הציג מספר תובנות עיקריות מהחשיבה שנערכה בפרויקט בנושא מדיניות איסור הלבנת הון ומימון טרור בשקל הדיגיטלי.
- בנק ישראל מאפיין את היבטי א.ה.ה. במערכת השק"ד, תוך שימת לב לצורך בשמירה על פרטיות המשתמשים.
- ספקי התשלום ישחקו תפקיד מרכזי בזיהוי הלקוחות (KYC) וביישום החובות הרגולטוריות למניעת הלבנת הון ומימון טרור. גם לספקי השירותים הנוספים (ASP) עשויה להיות אחריות, במקרים מסויימים.
- תיבחנה דרכים להגבלת השימוש בשקל הדיגיטלי במצב הלא מקוון ובמצב אנונימי (ככל שאלו יתאפשרו) להיקפים מסוימים במטרה לצמצם את האפשרות להלבנת הון ומימון טרור.
- בין מניעת הלבנת הון ומימון טרור לבין שמירה על הפרטיות (של משתמשי הקצה) קיים מתח מתמיד. האתגר הוא לשמור על איזון בין השניים, ואנו פועלים לעצב את מערכת השק"ד כך שתכבד את פרטיות המשתמשים תוך הבטחת שמירה על הכללים הרגולטוריים.
- בנק ישראל ממשיך לחקור ולפתח טכנולוגיות מתקדמות שיסייעו במניעת הלבנת הון ומימון טרור תוך התמקדות באיזון האופטימלי בין בטיחות לפרטיות.
התקיים דיון
משתתפי הפורום העלו מספר דגשים חשובים. אחת הדוברות הציעה להגביל את הסכומים בעסקאות אנונימיות ולהתייחס באופן שונה להעברות כספים בינלאומיות כדי למנוע סיכונים. היא הדגישה את החשיבות של פיקוח ובקרה על עסקאות אלו, במיוחד בהקשרים של העברות חוצות גבולות.
דוברת נוספת העלתה את הרעיון ליצור אינטראופרביליות רגולטורית שתאפשר תהליכי AML ו-KYC אחידים בין מדינות, מה שיקל על העברות כספים בינלאומיות ויחסוך זמן למשתמשים. דוברת אחרת התייחסה לשיפור תהליכי KYC בישראל באמצעות צו מאוחד שיאפשר לגופים פיננסיים להסתמך על בדיקות קודמות, מה שיפשט את הבדיקות ויקטין את הנטל הרגולטורי במערכת הפיננסית המקומית.
במענה, צוות הפרויקט הסביר שעדיין לא נקבעו סכומי מגבלה לעסקאות אנונימיות, אך ברור שתהיינה מגבלות מפאת אופי התשלום האנונימי, בדומה לחוק צמצום השימוש במזומן. בנוגע להעברות חוצות גבולות, קיימת מורכבות נוספת מאחר שהצד השני של העסקה אינו תחת אותה רגולציה, וייתכן שיידרש מידע נוסף כדי לעמוד בדרישות הרגולטוריות. נושא האינטראופרביליות הרגולטורית מורכב ואינו נמצא (לפחות כרגע) בתחום אחריותם של בנק ישראל, אך סביר שתתקדמנה יוזמות בינלאומיות לקביעת סטנדרטיזציה של תהליכי AML ו-KYC בין מדינות.