פורום משתמשי קצה – סיכום פגישה מס' 2 מיום 03/09/23
הפגישה התקיימה באמצעות יישומון Teams, משתתפי הפורום מופיעים בנספח.
חלק ראשון: סיכום התגובות בנושא מכובדות, אורי חיימוביץ', חבר בצוות הפרויקט (מצגת מצורפת)
בפגישת הפורום הראשונה, שהתקיימה בתאריך 14.06.23, הוצגו העקרונות ליצירת מְכֻבָּדוּת ו"אפקט רשת" של השקל הדיגיטלי. משתתפי הדיון התבקשו לשלוח, לאחר הישיבה, את התייחסותם למספר נושאים. ביניהם: התנאים לאימוץ השקל הדיגיטלי, המאפיינים הטכנולוגיים שיקלו על האימוץ של השקל הדיגיטלי וסוגיית התשלומים הלא מקוונים. בפגישה זו הוצגה סקירה קצרה של התגובות שהתקבלו מטעם משתתפי הפורום.
חלק שני: משתמשי ושימושי קצה, ניר יעקבי, כלכלן בפרויקט השקל הדיגיטלי (מצגת מצורפת)
הוצגה עבודה שממפה את משתמשי ושימושי הקצה בשקל הדיגיטלי.
תחילה, הוצגו סוגי המשתמשים האפשריים במערכת. לאחר מכן, הוצגו החלטות ועדת ההיגוי :
- כל תושב חוקי בישראל יהיה זכאי לקבל גישה לשימוש בשקל הדיגיטלי לאחר הליך "הכר את הלקוח (KYC)"
- גילאי מינימום להחזקה - הגילאים לפתיחת חשבון/ארנק בהסכמת הורים (ללא הסכמתם) יהיה נמוך או שווה לאילו הדרושים לפתיחת חשבון בנק. כיום 14 (16) בהתאמה.
- לא יהיה גיל מינימום לשימוש בשק"ד – ילדים בכל גיל יוכלו לשלם, לקבל תשלומים ולהחזיק בשקל דיגיטלי דרך תת-חשבון/תת-ארנק המקושר לחשבון ההורה ובהסכמתו.
- המערכת תאפשר למשתמשים המעוניינים לפתוח חשבונות/ארנקים משותפים לשנים או יותר משתמשים (למשל, חשבון משותף לבני זוג).
- תושבים זרים חוקיים יוכלו להחזיק שק"ד - באותם התנאים והמגבלות כמו תושבי ישראל, למשך שהייתם.
- תושבים לא חוקיים - ייתכן ויהיו זכאים לאחר פרק זמן מסוים.
- מערכת השק"ד תהיה מכילה ונגישה עבור מגוון אוכלוסיות.
- כל ארגון תושב ישראל יהיה זכאי לקבל גישה לשימוש בשקל הדיגיטלי לאחר הליך "הכר את הלקוח (KYC)"
- מערכת השק"ד תתמוך בהגדרות ותפקודי מערכת התואמים את צרכיהם של ארגונים שונים ברמה שאינה פחותה מאלו הניתנים בחשבונות בנק
- תיירים המבקרים בישראל יהיו זכאים לקבל גישה לשימוש בשקל הדיגיטלי לאחר הליך KYC קל ופשוט יחסית למשך שהייתם החוקית.
- כל התקנות וההגבלות החלות על מקומיים, לכל הפחות, יחולו גם על תיירים.
- כל ישות משפטית שאינה תושבת ישראל המעוניינת בכך תוכל (אך לא בהכרח זכאית) לקבל גישה למערכת השקל הדיגיטלי. מותנה בהסכמת PSP לקבלה ולשרתה, והליך KYC רלוונטי. כל ההגבלות החלות על תושבי ישראל, לכל הפחות, יחולו על גם על תושבי חוץ.
- עם השקת השקל הדיגיטלי תתאפשר גישה אליו לתושבי ישראל הבאים, על פי בקשתם (לכל הפחות): יחידים, ארגונים פרטיים לשימוש קמעונאי ומוסדות ממשלתיים וציבוריים. ישויות נוספות הזכאיות לגישה לפי מסמך זה, שגישתם לא תתאפשר בשלב הראשון, ישולבו בהמשך.
הוצגו למשתתפי הפורום מספר שאלות הקשורות לעקרונות שהוצגו במצגת:
- מה לדעתכם הגיל המתאים לפתיחת חשבון בשק"ד (עם, בלי הסכמת הורים)?
- מה דעתכם על שימוש של זרים, חברות, ותיירים בשק"ד?
- האם יש לכם הערות לגבי הפתרונות שהוצעו לגבי ילדים, עצמאים, תיירים?
- מה דעתכם על מערכת מיסוי (עקיף) אוטומטית בשק"ד שתפשט/תייעל את הצורך להגיש דוחות מע"מ או מס קניה, בלו וכו'?
- האם יש הערות/ נושאים נוספים הקשורים לסוגי המשתמשים, שאותם אתם מייצגים, שתרצו להוסיף?
התקיים דיון
- משתתפי הפורום שאלו מדוע השימוש בשקל הדיגיטלי צריך להיות כרוך בעמלות. צוות הפרויקט השיב שמאחר והמערכת מתבססת על אספקת שירותי השק"ד על ידי מתווכים מהמגזר הפרטי, יש לוודא שקיימים תמריצים עבור אותם מתווכים להשתתף במערכת. בעוד שהכוונה היא שמשקי הבית לא ישלמו עמלות בעבור פעולות בסיסיות, המתווכים יוכלו לגבות עמלות מעסקים, או ממשקי הבית עבור שירותי תשלום מתקדמים. החלטה נוספת בנושא היא שבנק ישראל יישא בעלויות של עצמו. לבסוף צוין כי העמלות צריכות להיות נמוכות מהעמלות של כרטיסי החיוב, כדי לעודד שימוש בשק"ד.
- משתתפי הפורום העלו שאלות בתחום הפרוגרמביליות וטענו כי מהמצגת שהוצגה משתמע שבנק ישראל תומך שבחלק מהמקרים השקל הדיגיטלי יהיה ניתן לתכנות, כמו במקרה של תשלומי קטינים. צוות הפרויקט השיב שבמקרה זה לא מדובר בתכנות של הכסף, אלא בתכנות של הפעולה עצמה. במקרה של תשלומי הקטין, הכסף עצמו לא יהיה ניתן לתכנות, אלא התכנות יבוצע רק באפליקציה הספציפית של ההורה שיאפשר הטלת מגבלות על הפעילות של הילד. כמו כן, צוין שההחלטות בנושא עדיין לא התקבלו, וכי העיקרון המנחה הוא שבנק ישראל לא ירצה להנפיק כסף שהוא בעצמו יגביל את היכולת להשתמש בו.
- משתתפי הפורום הדגישו את החשיבות שבשיתוף התשתית של המערכת מבחינה טכנית, עם דגש על נושא המשילות של המערכת. צוות הפרויקט השיב שבשלב זה, הפרויקט עוסק בעיקר בשאלות של מדיניות שמהן ייגזרו הדרישות הטכניות של המערכת. עוד נאמר כי בפורום של התעשייה הפיננסית, הוצגה עבודה בנושא של עקרונות ראשוניים לניהול מערכת השקל הדיגיטלי.
חלק שלישי: פרטיות במערך השקל הדיגיטלי, יוני מירון, הממונה על הגנת הפרטיות בבנק ישראל (מצגת מצורפת)
הוצגה מצגת שסוקרת את סוגיית הפרטיות במערכת השק"ד.
תחילה הוצגה מתודולוגיית העבודה שכללה פירוט של: בעלי העניין הרלוונטיים, סוגי המידע במערכת תשלומים, ניתוח צרכי בעלי העניין בסוגי המידע. לאחר מכן, הוצגו מספר החלטות בנושא. ראשית, צוין כי השקל הדיגיטלי יציע אנונימיות טובה משמעותית מכסף של המגזר הפרטי, ומצד שני הוא לא יהיה אנונימי לחלוטין. בנוסף, ברירת המחדל תאסור שימוש מסחרי (monetize) במידע (מעבר לשימוש תפעולי), אבל תתאפשר חריגה מכלל זה, בתנאים מסוימים, על בסיס הסכמה. לבסוף, הודגש כי לא תהיה לבנק ישראל, או לכל רשות אחרת, גישה למידע פרטני מזוהה ממערכת השקל הדיגיטלי. רשויות האכיפה יקבלו, לכל היותר, גישה למידע פרטני מזוהה במערכת השקל הדיגיטלי, בדומה למידע הזמין להן במערכות התשלומים הקיימות (באמצעות נותני שירותי התשלומים בלבד).
בתום הדיון הוצגו שתי שאלות לתגובה של משתתפי הפורום:
- עמדתכם לגבי ההחלטות שהוצגו בתחום הפרטיות.
- סוגיות נוספות בתחום הפרטיות, שלדעתכם יש לתת עליהן את הדעת בשלב הנוכחי של הפרויקט.
התקיים דיון
- משתתפי הפורום הדגישו שנושא השימוש במידע בהסכמת המשתמשים עלול להיות בעייתי. צוות הפרויקט הסכים עם הנקודה, אך טען כי זו האפשרות שמגלמת את האיזון הנכון לדעתנו, שמאפשר מצד אחד תמריצים כלכליים למתווכים הפיננסיים, כדי שירצו למלא תפקיד במערכת, ומצד שני לאפשר שמירת פרטיות על המידע של המשתמשים. בשל החשש מ"הסכמה" שאינה הסכמה מדעת, יש כוונה להחיל "משטר הסכמות" מפוקח.
- משתתפי הפורום תהו לגבי סוגיית הפיקוח על השק"ד ושאלו אם בנק ישראל ישמש גם כרגולטור על המערכת. צוות הפרויקט השיב כי במסמך העקרונות הראשוניים לניהול מערכת השק"ד נקבע כי לבנק ישראל יהיו מספר תפקידים: מנהל המערכת שיגדיר את כללי הסכימה, מנפיק המטבע (בדומה לתפקיד שהוא מבצע היום עם המזומן) והרגולטור על מערכות התשלומים, אותו תפקיד שהוא מבצע היום, וסביר להניח שהוא יבצע גם בעתיד עם השק"ד.
סיכום:
משתתפי הפורום התבקשו להעביר את התייחסותם לשאלות. צוות פרויקט השק"ד הודה למשתתפי הפורום על נכונותם להשתתף ולתרום לעבודת הפרויקט.