פורום משתמשי קצה – סיכום פגישה מס' 4 מיום 05/03/24
הפגישה התקיימה באמצעות יישומון Teams, רשימת משתתפי הפורום מופיעה בנספח.
חלק ראשון: ספקי שירותי תשלום במערכת השקל הדיגיטלי (מצגת מצורפת).
צחי בן יוסף, חבר צוות הפרויקט, הציג את תפקידם של ספקי שירותי תשלום במערכת השקל הדיגיטלי. תחילה, הוצג ה-"Ecosystem" של השקל הדיגיטלי, המשתתפים במערכת והאינטראקציות ביניהם. בהמשך, הוצגו תפקידיהם של ספקי שירותי התשלום במערכת השק"ד, וסל הפעולות הבסיסיות אותם יספקו. לאחר מכן, הוצג הרעיון של ספקי שירותי תשלום "מתמחים". במסגרת זו, על ספקי שירותי תשלום בשקל הדיגיטלי לא תחול חובה לשרת כל לקוח, אלא יהיה להם מותר להתמחות במגזרים מסוימים. למשל, ייתכן שספקי שירותי תשלום יבחרו לשרת רק עסקים מתחום מסוים (לדוגמה, נהגי מוניות), או רק קבוצת אוכלוסייה מסוימת (לדוגמה - תיירים). בהקשר זה, עשוי להידרש מודל של ספקי תשלום של "מוצא אחרון", במסגרתו תוטל האחריות על תאגידים בעלי מאפיינים מסוימים לאפשר שירות בשק"ד למשתמשי קצה שלא יקבלו שירות מאף ספק שירותי תשלום. הוצגו מספר חלופות וההזדמנויות והחסרונות בכל חלופה.
הוצגו למשתתפי הפורום מספר שאלות הקשורות לנושאים שעלו במצגת:
- מה דעתכם על סל הפעולות הבסיסי שאנו מתווים לארנק השקל הדיגיטלי?
- האם חסרות פעולות מהותיות בסל הפעולות הבסיסי?
- מה דעתכם על המחשבה לאפשר התמחות ל- PSP?
- בהנחה ותיושם גישת ה – PSP המתמחה, איזו חלופה מבין אלו שהוצעו עדיפה בעינכם ומדוע?
- האם יש לכם הצעה אחרת שתייצר פתרון טוב לספק שירותי תשלום של מוצא אחרון?
התקיים דיון
- משתתפי הפורום סברו שצריך לאפשר לכל ספק שירותי תשלום, שיכול לעמוד בתנאים הבסיסיים, להיות ספק שירותי תשלום "מתמחה", זאת ללא קשר באופן ההתמחות שהוא בוחר בה. ההתמחות יכולה להיות בסוג הלקוחות: קמעונאי (צרכנים) או עסקיים (לקבלת תשלום עבור שירותים או מוצרים), אפשרות נוספת היא להתמקד בהתמחות טכנולוגית – פיתוח פתרונות ארנק לאמצעי גישה טכנולוגיים ספציפיים (למשל מסוף סליקת כ.א.).
- חלק ממשתתפי הפורום ציינו שכדאי להגדיר ארנק אחד ברור מטעם בנק ישראל, וספקי שירותי התשלום הם אלו שישווקו ויתפעלו אותו, זאת כדי ליצור סטנדרט אחיד וכדי שלא יהיו קשיים בהחלפת ארנק. פתרון כזה עשוי להקל על המשתמשים והספקים.
- משתתפי הפורום שאלו אם הגופים שיאפשרו המרה של כסף פרטי או מזומן לשק"ד ולהיפך (Funding institutions) יהיו רק הבנקים וחברות כרטיסי האשראי או שמא יהיו גם רשתות קמעונאיות שיוכלו לתת צורה אחרת של מימון. צוות הפרויקט ענה שבהגדרה Funding institutions הם גופים שמנהלים חשבונות עו"ש, ויצטרכו לאפשר ללקוחותיהם להמיר כסף מהחשבון עו"ש לשק"ד ולהיפך או ממזומן לשק"ד ולהיפך. גופים אלו לאו דווקא יהיו רק הבנקים, אלא גם אגודות אשראי וגופים נוספים. רשתות קמעונאיות לא עונות להגדרה זו.
- משתתפי הפורום שאלו איך האוכלוסיות המודרות יתחברו לספקי השירות הדיגיטלי, בהיותן מודרות גם דיגיטלית. צוות הפרויקט ענה שאחת המוטיבציות להנפקה של שקל דיגיטלי היא צמצום של השימוש במזומן, ומכאן נדרש שלשקל הדיגיטלי תהיה טכנולוגיה שמאפשרת שימוש של כלל האוכלוסייה בו. אך עדיין לא הוחלט מי יספק אותה, ומי יממן.
- משתתפי הפורום תהו האם תהיה חובה לבתי העסק לקבל תשלום שבוצע באמצעות השקל הדיגיטלי, לתשובה זו עשויה להיות גם השלכות מבחינת העלויות לבתי העסק. צוות הפרויקט השיב כי הנטייה היא לשמור על חופש הבחירה לגופים שיבצעו ויקבלו את התשלומים בפועל. כדי לגרום לגופים לבצע תשלומים באמצעות השקל הדיגיטלי, נצטרך לאפיין מוצר שיענה על הדרישות של בתי העסק והצרכנים. בכל אופן, הודגש שוב שלבנק ישראל אין כוונה להפסיק את הנפקת המזומן.
חלק שני: תפעוליות הדדית (Interoperability) בשקל הדיגיטלי (מצגת מצורפת).
ניר יעקבי, חבר צוות הפרויקט, הציג את אופן התפעוליות ההדדית של השקל הדיגיטלי עם מערכות תשלום אחרות. הוצגו סוגי המערכות עמהן חשוב שהשק"ד יוכל לפעול בהדדיות. תחילה הוצגו צורות אחרות של שקל לצורך "המרה" לשק"ד וממנו. לאחר מכן, פורטו דוגמאות לפעילויות הדדיות אפשריות עם אמצעי תשלום אחרים. בהמשך, דובר על פעילויות הדדיות עם מערכות תשלומים חוצות גבולות. לבסוף, הוצגה אפשרות לפעולה הדדית בין מערכות ציבוריות עתידיות לשק"ד.
לאחר מכן, הוצגו מספר שאלות למשתתפי הפגישה:
- האם מזהים סיכונים למשתמשי הקצה (מכל סוג) בפתרונות שהוצגו?
- מה דעתכם על חיבור ומשיכה של מידע הקיים במערכות ציבוריות אחרות, אוטומטית לשק"ד?
- בהנחה שיהיה צורך לתעדף את התפעוליות ההדדית של מערכת השק"ד למערכות שונות. מתוך הפיצ'רים שהוצגו, מהם שלושת הפיצ'רים החשובים ביותר לדעתכם, ועל אילו שלושה הייתם מוותרים אם הייתם חייבים?
רשימת הפיצ'רים:
- המרה של שק"ד למזומן (ובחזרה) בכל כספומט (שמאפשר זאת) ובכל דלפק מזומנים של בנק.
- המרה של סוגי חשבונות התשלום בלחיצת כפתור לשק"ד ובחזרה.
- פונקצינאליות של מפל ומפל הפוך לכל סוגי חשבונות תשלום כולל E-Money קטנים.
- PSP יספקו כרטיסי אשראי ודביט מחוברים לחשבון השק"ד.
- ניתן יהיה להפקיד צ'קים (בסריקה עם אפליקציה) פיזיים לחשבון השק"ד.
- ניתן יהיה להפקיד ולרשום (למשוך) שיקים דיגיטליים על חשבון השק"ד.
- יתאפשרו העברות מארנק השק"ד לחשבונות מט"ח בארץ ובחו"ל.
- יתאפשר DVP של מסמכים/רישיונות/בעלויות דיגיטליים.
- יתאפשר מסחר בני"ע על בסיס טוקן 24/7 גם ללא משמורת.
התקיים דיון
- משתתפי הפורום תהו האם מבחינת יכולות הפרוגרמביליות השקל הדיגיטלי יאפשר תשלומי מיסים אוטומטיים. צוות הפרויקט השיב כי הנושא נמצא בחשיבה. הוזכר, כי בדיון קודם של הפורום משתתפים העלו חששות בנושא זה מבחינת אבטחת מידע ופרטיות.
- משתתפי הפורום שאלו האם העברות משק"ד למט"ח בחו"ל יהיו זולים יותר מבחינת העמלות, או שמא ספקי שירותי התשלום יגבו את העמלות שכיום גובים הגופים הפיננסיים. צוות הפרויקט השיב כי הספרות בנושא מצאה שחיבורים של CBDC בין מדינות אמורים להוזיל ולייעל את העברות הכספים הבינלאומיות. אך בנייר זה אנו מתייחסים לאינטראופרביליות עם המערכות הקיימות בלבד.
- משתתפי הפורום ציינו שהיכולת לבצע תשלומים חוצי גבולות באמצעות השק"ד, היא יכולת חשובה של השקל הדיגיטלי, במיוחד לעובדים הזרים שמועסקים בארץ.
- משתתפי הפורום ציינו שצריך להיות תכנון של מהלך הסברתי לציבור אודות השק"ד, זאת לאור ההסברה הלוקה בחסר של נושאי החינוך הפיננסי בישראל. צוות הפרויקט השיב שההסברה של השק"ד לציבור הישראלי היא נושא חשוב, אך מבחינת לוחות הזמנים, אנחנו עדיין לא בשלב המתאים לאור העובדה שעדיין לא התקבלה החלטה סופית לגבי הנפקת השק"ד. הדיון שהצוות מקיים עם האקו סיסטם בישראל הוא נדבך חשוב להסברה על הפרויקט.