שקל דיגיטלי
פורום תעשייה פיננסית – סיכום פגישה מס' 9 מיום 18/06/2025
הפגישה התקיימה באמצעות יישומון Teams.
הפגישה עסקה במתן הסבר קצר על התקדמות הפרוייקט, ובשיתוף ההתקדמות בניתוח העלות תועלת של הפרויקט.
יואב סופר, מנהל הפרויקט, נתן הסבר קצר על משימות העבודה השונות שמתקיימות כעת. במהלך שנת 2025 נערך ניתוח עלות תועלת של הפרויקט, נערכת חשיבה על המסגרת הרגולטורית העתידית של השקל הדיגיטלי, ונערכת חשיבה על Wholesale CBDC. בנוסף התחיל הליך היוועצות טכנולוגית במטרה להבין לעומק את הישימות הטכנולוגית של השקל הדיגיטלי ואת הטכנולוגיות השונות הזמינות לישום הפרוייקט. עוד צויין כי המענה לשאלון ההתיחסות למסמך האפיון נסגר וכעת נערך ניתוח מעמיק של התשובות שהתקבלו.
הוצגה המצגת המצורפת, המציגה את העבודה שנעשתה עד כה בניתוח העלות והתועלת.
ניתוח העלות תועלת מתחלק לשני חלקים מרכזיים:
- הערכת העלויות הישירות והעקיפות להקמה ולתפעול של השקל הדיגיטלי - בעיקר עבור בנק ישראל אך גם לשאר המשתתפים במערכת.
- הערכת התועלות האפשריות מהנפקת השקל הדיגיטלי - כלכליות, תחרותיות, טכנולוגיות וחברתיות.
הערכת העלויות כוללת את הערכת העלות של ששת מרכיבי התשתית המרכזיים בבנק ישראל תוך חלוקה לעלויות קבועות ומשתנות, את העלות לשלושת משתתפי המערכת: PSPs, FIs, ASPs, את העלות המשקית שעלולה להיגרם מפגיעה ביכולת של הבנקים לבצע את התיווך הפיננסי (Disintermediation), ועלויות נוספות לשאר המשק כמו בתי עסק, משרדי הממשלה, מסלקות ומכשירי ATM.
הערכת התועלות כוללת התייחסות לתועלות ישירות ומדידות כמו חיסכון בעמלות, צמצום הכלכלה הלא מדווחת, הרחבת התחרות בשוק התשלומים, שיפור התמסורת המוניטרית, יתירות מערך התשלומים, ושיפור בתשלומים חוצי גבולות. לצד התייחסות לתועלות עקיפות ובלתי מדידות כמו חדשנות בשוק התשלומים, חיזוק הפרטיות בתשלומים דיגיטליים, שימור הנגישות של הציבור לכסף שהוא התחייבות של בנק ישראל במרחב הדיגיטלי, קישור בין מערכות תשלומים ויצירת סטנדרטים טכנולוגיים חדשניים במערכת הפיננסית.
במודל יבחנו תרחישים שונים בהתבסס על: מספר משתמשים - חלוקה לפי סוג (פרטי/עסקי/מבוגר), אחזקה ממוצעת בארנק, מחזור כספי ממוצע למשתמש, מספר פעולות טעינה/פריקה, פילוח עסקאות (P2P, P2B, B2G ועוד). כל זאת במטרה לזהות את נקודת האיזון הכללית של המערכת.
הוצגו עלויות מוערכות של פרויקטים דומים. הודגש, שלא ניתן לגזור באופן ישיר מפרויקטים אלו את העלויות הצפויות לשקל הדיגיטלי, ושהם מוצגים לצורך הדיון המתודולוגי:
- האירו הדיגיטלי - מכרזים שפרסם ה-ECB עבור רכיבים שונים של המערכת מסתכמים ב 450 מיליון דולר[1], אך הם לא כוללים את ליבת המערכת, והסכום הכולל עשוי להגיע עד 1.2 מיליארד דולר. העלות משקפת הקמה שמוערכת בכשנתיים ותפעול שמשכו כ-10 שנים.
- RT2 – שידרוג מערכת ה-RTGS באנגליה - כ־1.06 מיליארד דולר. העלות משקפת הקמה מורכבת שנמשכה כחמש שנים ותפעול של 10 שנים.
- מערכות תשלומים ברות השוואה בדרום אמריקה ואסיה - עלויות הקמה ותפעול נמוכות משמעותית (10–30 מיליון דולר).
- מאגר נתוני אשראי בישראל - פרויקט דומה מבחינת שילוב בנקים ורגולציה: עלות כוללת מוערכת של כ־91 מיליון דולר לעשור.
שאלות לדיון:
- האם יש הצעות בנוגע למתודולוגיה שהוצגה?
- האם ישנן עלויות או תועלות שיש להוסיף לניתוח?
[1] כל הנתונים המספריים בחלק זה הומרו ממטבע המקור בו היו נקובים, לדולרים