הפגישה התקיימה באמצעות יישומון Teams, משתתפי הפורום מופיעים בנספח.
חלק ראשון: דברי פתיחה: מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי, יואב סופר
מנהל הפרויקט הודה לכל המשתתפים ששלחו התייחסויות לשאלות שהופצו בסוף המפגש הקודם. בתחילת כל מפגש יוצג סיכום ההתייחסויות שהתקבלו.
הפרויקט נמצא בתהליך של עיצוב השקל הדיגיטלי, ובתהליך זה מתקבלות החלטות – כיצד ייראה השקל הדיגיטלי, אם יונפק. ההחלטות מתקבלות על סמך הניתוח שהצוות עורך במסגרת העבודה על הנושאים השונים, ומאושרות בסופו של דבר על ידי ועדת ההיגוי. כל החלטה שמתקבלת נכנסת כתשומה להמשך תהליך האיפיון. לדוגמה, החלטות שיוצגו בפורום זה בנושא הפרטיות משמשות כנתון לעבודה שמתבצעת כעת בנושא הארכיטקטורה. עם זאת, ההחלטות בשלב הזה לא יכולות להיות סופיות לחלוטין, בין השאר משום ש:
- תהליך העיצוב הוא איטרטיבי, והחלטות שיתקבלו במשימות עבודה עתידיות עשויות להשפיע על ההחלטות שהתקבלו קודם לכן (לדוגמה – אם מהעבודה על הארכיטקטורה יעלה שלא ניתן ליישם את ההחלטות שיוצגו כאן היום בנושא הפרטיות, יהיה צריך לחזור ולבחון את ההחלטות שהתקבלו);
- תהליך ההיוועצות – בהחלט ייתכן שדברים שיעלו בפורומים לשיתוף ישפיעו בדיעבד על החלטות שהתקבלו;
- חלק מההחלטות עשויות להיות תלויות בחקיקה עתידית, שהיא כמובן מחוץ לתחום הסמכות של צוות הפרוייקט או של ועדת ההיגוי.
בתום תהליך העיצוב הכוונה היא להציג איפיון מלא של השקל הדיגיטלי בהתבסס על ההחלטות שהתקבלו, ואיפיון זה יהיה בסיס לשיח טכני, מקצועי וציבורי.
חלק שני: סיכום התייחסות חברי הפורום לנושא "עקרונות ראשוניים לניהול מערכת השקל הדיגיטלי", אמיר משה, כלכלן בפרויקט השק"ד (מצגת מצורפת)
הוצגו ההתייחסויות של חברי הפורום בנוגע למצגת שהוצגה בפגישה הקודמת המציגה את העבודה שנעשתה בנושא העקרונות המרכזיים בניהול ותפעול המערכת של השק"ד. בפגישה הקודמת נשאלו שלוש שאלות שהצוות ביקש התייחסות אליהן.
- האם קיימות נקודות נוספות אליהן חשוב להתייחס בעיצוב הסכמה כבר בשלבים הראשוניים ? (סוגי המשתתפים, האינטראקציות וכד').
- האם נדרשות התאמות כלשהן במסגרת שהוגדרה לדיון בסביבה הרגולטורית?
- חוות דעת המשתתפים בנוגע לעקרונות הקשורים לתפקיד בנק ישראל כמנהל ומתפעל מערכת תשלומים קמעונאית.
התקבלו התייחסויות הנוגעות לסוגיית חיבוריות המערכת למערכות ואפליקציות קיימות ועתידיות. בנוסף חברי הפורום התייחסו לנושא
התאמות הנדרשות לרגולציה היום ולרגולציה המתפתחת באמצעי תשלום חדשים. עלו גם התייחסויות המצביעות על הצורך בתיאום בין הרגולטורים הרלוונטיים למערכת השקד והתאמות בחקיקה יציבותית.
בנוסף, חברי הפורום נתנו את הדעת על הצורך במתן דגש לסוגיית הפרטיות בשימוש במערכת השק"ד ואת הצורך לבקרות בהיבטים של אבטחת מידע משום שארנקי השק"ד צפויים להוות מטרות לתקיפות סייבר. נידונו הפגיעה במקורות הבנקים שעלולה לנבוע מתשלום ריבית על השק"ד, שמירה על האיזון בין מערכות תשלומים קיימות לבין השק"ד ובחינת היכולת של בנק מרכזי להכחיש עסקאות שלא הייתה עד היום באחריותו. משתתפי הפורום העלו כי בשלבים מתקדמים של הפרויקט תידרש מסגרת להגדרת הצעת הערך של השק"ד לשוק, בין היתר, בשיתוף גורמים מהגזר הפרטי. לבסוף עלתה התייחסות המצביעה על התועלת האפשרית בין הפרדת תפקידי ניהול הסכמה ותפעול המערכת.
עלו גם התייחסויות כלליות מחברי הפורום שנגעו לסוגיית התועלות מהשק"ד, הפגיעה האפשרית של השק"ד במקורות הבנקים, השילוב של חברי בורסה שאינם בנקים במערכת, ביצוע הרישום החשבונאי של השק"ד, סיכון "החיוב הכפול" הנובע משימוש בשק"ד במצב Offline. תגובות הצוות לסוגיות הכלליות מופיעה במפורט במצגת ולהלן כמה התייחסויות שעלו בישיבה כמענה לסוגיות השונות:
- בנק ישראל בוחן באופן הדוק בשיתוף צוותים בבנקים מרכזיים נוספים בעולם את התועלות והעלויות האפשרויות בהנפקת מטבע דיגיטלי.
- בדומה לפרויקטים מקבילים בעולם, גם בישראל נבחנת סוגיית מגבלות ההחזקה בשק"ד בכדי למנוע פגיעה מהותית במקורות הבנקים
- במסגרת עבודת הפרויקט יבחנו גם סוגיית חיבוריות מערכות בורסה למערכת השק"ד והחלופות טכנולוגיות לביצוע תשלום ב-offline.
חלק שלישי: משתמשי ושימושי קצה, ניר יעקבי, כלכלן בפרויקט השקל הדיגיטלי (מצגת מצורפת)
הוצגה עבודה שממפה את משתמשי ושימושי הקצה בשקל הדיגיטלי.
תחילה, הוצגו סוגי המשתמשים האפשריים במערכת. לאחר מכן, הוצגו החלטות ועדת ההיגוי :
- כל תושב חוקי בישראל יהיה זכאי לקבל גישה לשימוש בשקל הדיגיטלי לאחר הליך "הכר את הלקוח (KYC)"
- גילאי מינימום להחזקה - הגילאים לפתיחת חשבון/ארנק בהסכמת הורים (ללא הסכמתם) יהיה נמוך או שווה לאילו הדרושים לפתיחת חשבון בנק. כיום 14 (16) בהתאמה.
- לא יהיה גיל מינימום לשימוש בשק"ד – ילדים בכל גיל יוכלו לשלם, לקבל תשלומים ולהחזיק בשקל דיגיטלי דרך תת-חשבון/תת-ארנק המקושר לחשבון ההורה ובהסכמתו.
- המערכת תאפשר למשתמשים המעוניינים לפתוח חשבונות/ארנקים משותפים לשנים או יותר משתמשים (למשל, חשבון משותף לבני זוג).
- תושבים זרים חוקיים יוכלו להחזיק שק"ד - באותם התנאים והמגבלות כמו תושבי ישראל, למשך שהייתם.
- תושבים לא חוקיים - ייתכן ויהיו זכאים לאחר פרק זמן מסוים.
- מערכת השק"ד תהיה מכילה ונגישה עבור מגוון אוכלוסיות.
- כל ארגון תושב ישראל יהיה זכאי לקבל גישה לשימוש בשקל הדיגיטלי לאחר הליך "הכר את הלקוח (KYC)"
- מערכת השק"ד תתמוך בהגדרות ותפקודי מערכת התואמים את צרכיהם של ארגונים שונים ברמה שאינה פחותה מאלו הניתנים בחשבונות בנק
- תיירים המבקרים בישראל יהיו זכאים לקבל גישה לשימוש בשקל הדיגיטלי לאחר הליך KYC קל ופשוט יחסית למשך שהייתם החוקית.
- כל התקנות וההגבלות החלות על מקומיים, לכל הפחות, יחולו גם על תיירים.
- כל ישות משפטית שאינה תושבת ישראל המעוניינת בכך תוכל (אך לא בהכרח זכאית) לקבל גישה למערכת השקל הדיגיטלי. מותנה בהסכמת PSP לקבלה ולשרתה, והליך KYC רלוונטי. כל ההגבלות החלות על תושבי ישראל, לכל הפחות, יחולו על גם על תושבי חוץ.
- עם השקת השקל הדיגיטלי תתאפשר גישה אליו לתושבי ישראל הבאים, על פי בקשתם (לכל הפחות): יחידים, ארגונים פרטיים לשימוש קמעונאי ומוסדות ממשלתיים וציבוריים. ישויות נוספות הזכאיות לגישה לפי מסמך זה, שגישתם לא תתאפשר בשלב הראשון, ישולבו בהמשך.
הוצגו למשתתפי הפורום מספר שאלות הקשורות לעקרונות שהוצגו במצגת:
- מה לדעתכם הגיל המתאים לפתיחת חשבון בשק"ד (עם, בלי הסכמת הורים)?
- מה דעתכם על שימוש של זרים, חברות, ותיירים בשק"ד?
- האם יש לכם הערות לגבי הפתרונות שהוצעו לגבי ילדים, עצמאים, תיירים?
- מה דעתכם על מערכת מיסוי (עקיף) אוטומטית בשק"ד שתפשט/תייעל את הצורך להגיש דוחות מע"מ או מס קניה, בלו וכו'?
- האם יש הערות/ נושאים נוספים הקשורים לסוגי המשתמשים, שאותם אתם מייצגים, שתרצו להוסיף?
התקיים דיון
- משתתפי הפורום הדגישו את החשיבות של שילוב רשות המיסים בתהליך הטמעת השק"ד העתידי. שילוב רשות המיסים והסדרת המיסוי דרך השק"ד עשויה להגדיל את המכובדות. בנוסף נאמר שחשוב שתהיה שקיפות במבנה העמלות הכרוכות בשימוש בשק"ד. הועלה גם הצורך בבחינת הסוגיה של שינוי סטטוס אישי (חוסר יכולת להשתמש בארנק למשל במקרה של נכות או מוות חס וחלילה) ולמי תינתן היכולת לעשות שימוש עם הכספים בארנק השקל הדיגיטלי במצב כזה.
- נידונה הסוגיה של דרישות הסף לגופים על מנת שיוכלו לפעול כספקי תשלום. על מנת שספקי תשלום יוכלו לספק פתרונות טכנולוגיים שונים לקבוצות אוכלוסייה שונות, הם יידרשו ליצירת תכנים פיננסים שונים, קישוריות למערכות אחרות וכו'. ייתכן ויידרשו התאמות רגולטוריות לאפשר את ההתמחויות האלו. צוות הפרויקט הבהיר בהקשר הזה כי כיוון המחשבה כרגע הוא לאפשר התחברות ליותר מארנק אחד עבור משתמש. לדוגמא, מעבר לעובדה שבעל עסק יוכל להחזיק ארנק אחד המתמחה במתן מענה לבתי עסק וארנק פרטי לצרכיו האישיים, הרי שגם אל החשבון הפרטי ניתן יהיה לגשת ממספר ארנקים, שכל אחד מהם יסופק על ידי ספק תשלום אחר.
- נאמר כי נבחנות בעולם יוזמות לתשתית CBDC גלובלי והאם יש לראות את התוצאות של יוזמות אלו לפני שמתעמקים בנושאים שונים. צוות הפרויקט השיב כי כיום אין התכנסות חד משמעית לסטנדרט גלובלי על אף שיתוף פעולה נרחב בין הבנקים המרכזיים בעולם וביצוע תהליך למידה הדדית.
- בנוסף עלתה הסוגיה של ביצוע ה-KYC על ידי ספקי תשלום קטנים וחדשים. נשאלה השאלה של מי אחראי על גופים אלו ומה יקרה במידה וגופים אלו יוצאים מהשוק בפתאומיות. צוות הפרויקט הבהיר כי תהיה רגולציה מתאימה על גופים אלו והם יצטרכו לעמוד בדרישות הרגולטורים על מנת לפעול במערכת השק"ד.
חלק רביעי: פרטיות במערך השקל הדיגיטלי, יוני מירון, הממונה על הגנת הפרטיות בבנק ישראל (מצגת מצורפת)
הוצגה מצגת שסוקרת את סוגיית הפרטיות במערכת השק"ד.
תחילה הוצגה מתודולוגיית העבודה שכללה פירוט של: בעלי העניין הרלוונטיים, סוגי המידע במערכת תשלומים, ניתוח צרכי בעלי העניין בסוגי המידע. לאחר מכן, הוצגו מספר החלטות בנושא. ראשית, צוין כי השקל הדיגיטלי יציע אנונימיות טובה משמעותית מכסף של המגזר הפרטי, ומצד שני הוא לא יהיה אנונימי לחלוטין. בנוסף, ברירת המחדל תאסור שימוש מסחרי (monetize) במידע (מעבר לשימוש תפעולי), אבל תתאפשר חריגה מכלל זה, בתנאים מסוימים, על בסיס הסכמה. לבסוף, הודגש כי לא תהיה לבנק ישראל, או לכל רשות אחרת, גישה למידע פרטני מזוהה ממערכת השקל הדיגיטלי. רשויות האכיפה יקבלו, לכל היותר, גישה למידע פרטני מזוהה במערכת השקל הדיגיטלי, בדומה למידע הזמין להן במערכות התשלומים הקיימות (באמצעות נותני שירותי התשלומים בלבד).
בתום הדיון הוצגו שתי שאלות לתגובה של משתתפי הפורום:
עמדתכם לגבי ההחלטות שהוצגו בתחום הפרטיות.
סוגיות נוספות בתחום הפרטיות, שלדעתכם יש לתת עליהן את הדעת בשלב הנוכחי של הפרויקט.
התקיים דיון
- נאמר שנושא הפרטיות רגיש מאוד ויש לעשות עבודה יסודית בנושא זה. חלק משלים לעבודת פרטיות הוא הנגשת העבודה הנעשית בתחום במסגרת הפרויקט לציבור הרחב באופן שקוף על מנת להביא את המצב לאשורו על כל מרכיביו באמצעות הסברה (לדוגמא: איזה מידע יהיה גלוי לבנק המרכזי ואיזה לא). צוות הפרויקט השיב שנושא זה נבחן בכובד ראש לאורך כל עבודת הפרויקט.
- נאמר שההיערכות המעשית של הסקטור הפיננסי תתחיל לאחר גיבוש המדיניות של בנק ישראל ולכן להחלטות העסקיות המתקבלות בפרויקט יש השלכות על התהליך שיתבצע בסקטור הפרטי.