פורום אנשי התעשייה הפיננסית – סיכום פגישה מס' 3 מיום 18/12/23
הפגישה התקיימה באמצעות יישומון Teams, משתתפי הפורום מופיעים בנספח.
פתיחה: מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי, יואב סופר
מנהל הפרויקט הציג את לוח הזמנים של תכנית העבודה, את הנושאים שכבר טופלו והתקבלו לגביהם החלטות בוועדת ההיגוי, ואת הנושאים שהפרויקט יעסוק בהם בהמשך.
נמסר עדכון לגבי התפתחויות מעניינות בפרויקט האירו הדיגיטלי - המועצה האירופית הגישה תזכיר חקיקה בנושא, והפרויקט עבר משלב המחקר לשלב ההכנה. מומלץ לעקוב אחר המידע הרב המתפרסם לגבי פרויקט האירו הדיגיטלי.
חלק ראשון: סיכום התייחסות חברי הפורום לנושא "משתמשי ושימושי קצה", ניר יעקבי, כלכלן בפרויקט השק"ד (מצגת מצורפת)
במפגש הקודם הוצגו מספר שאלות להתייחסות חברי הפורום. חברי הפורום נשאלו לגיל הראוי לפתיחת חשבון לשק"ד ללא הסכמת הורים וענו כי לדעתם יש להתאים זאת לגיל לפתיחת חשבון בנק. חברים בפורום הציעו כי יש לקבוע גיל מינימלי להחזקת השק"ד זאת לעומת המלצת צוות הפרויקט לא להחיל גיל מינימלי. חברים בפורום התייחסו לגיל המקסימאלי שבו יוכלו ילדים להחזיק בתתי ארנקים, מה השפעת תתי הארנקים על מגבלת ההחזקה ואיך אוכפים פעולות לא חוקיות בארנק. התייחסות צוות הפרויקט היא שכרגע ההחלטה היא שאין גיל לשימוש בתת- ארנק, האחריות על תתי הארנקים היא על בעל הארנק המרכזי ועוד תיבחן מגבלת ההחזקה בעבודה נפרדת.
בנוגע לשאלת השימוש בשק"ד על ידי זרים חברים בפורום השיבו כי יש לאפשר שהשק"ד ו-CBDC זרים יהיו על אותו ארנק. עם זאת, הובעה הסתייגות לפתיחת חשבון לתושבים זרים מטעמי חשש מהלבנת הון. לכן, חברים בפורום מציעים להמתין לשלב שני על מנת לאפשר לזרים להחזיק בשק"ד. כמו כן, נטען שיש לוודא שלא יהיה שחקן מחו"ל שיחזיק נתח משמעותי מהיצע השק"ד.
חברים בפורום הציעו כי יש לאפשר לעצמאיים ארנקים נפרדים במידת הצורך ולאפשר להם מגבלת החזקה גבוהה מאשר זאת של יחידים. חברי הפורום נשאלו על מערכת מיסוי אוטומטית שתייעל את תהליך גביית המס וענו כי ישנה התנגשות עם הרצון למערכת תשלום שבנסיבות מסויימות תאפשר תשלומים אנונימיים, אך צעד שכזה עשוי להקל על משלמי המיסים. בנוסף, הוצע כי אפשר לתמרץ שימוש במערכת השק"ד דרך השימוש במערכת המיסוי האוטומטי. עוד הציעו חברי הפורום כי המודל יתמוך בספקי תשלום המתמחים במתן שירותים למגזרים שונים. הצוות ענה שזו אכן הכוונה ושיהיה גם PSP של מוצא אחרון או בררת מחדל לאלו שלא ימצאו PSP.
חלק שני: סיכום התייחסות חברי הפורום לנושא "היבטי פרטיות במערכת השק"ד", יוני מירון, בנק ישראל (מצגת מצורפת)
בנוגע לשאלות על רמת האנונימיות, צוות הפרויקט הבהיר צוות הפרויקט סבור שאין זה תפקיד הרגולטור לקבוע את רמת הפרטיות בתוך הארנקים. חברים בפורום אמרו כי חשוב להגדיר את האחריות של ה-PSP ביחס לניטור הארנקים של לקוחותיו, וביחס לממשק מול ארנקי אחרים. צוות הפרויקט ענה כי תיקבע אסדרה שתפרט זאת.
חברי הפורום שאלו האם תינתן אפשרות לספקי התשלום לבקש את הסכמת לקוחותיהם לאיסוף ולשימוש במידע בארנק, תוך פירוט המטרות והשימושים. צוות הפרויקט השיב כי ככלל התשובה חיובית, אבל ייקבע "משטר הסכמות" שבו יפורט באילו דרכים יהיה אפשר לתת את ההסכמה ולאילו שימושים, ויהיו פעולות שייאסרו באופן מוחלט, אפילו אם הלקוח יסכים להן. באשר לסוגיית ההחלטה כי לא תהיה לשום רשות רגולטורית גישה למידע פרטני מזוהה ממערכת השק"ד, צוות הפרויקט הבהיר כי קיימות טכנולוגיות שיכולות לאפשר ניהול של בסיס הנתונים על ידי הבנק המרכזי (או גורם מרכזי אחר) ללא יכולת של הבנק המרכזי לצפות במידע פרטני מזוהה, וההחלטה הזו תיושם במסגרת עיצוב מבנה המערכת.
חברים בפורום אמרו כי צריך לוודא כי סחר במידע אינו תנאי מקדים להתקשרות עם ספקי תשלום. צוות הפרויקט ענה כי לכל לקוח תהיה אפשרות להתקשר ל-PSP ללא שיתוף מסחרי במידע, אבל זה לא מחייב שכל PSP יידרש לתת שירות לכל לקוח, כולל כזה שלא מעוניין בשירותים נלווים.
חלק שלישי: מודל הפצת השק"ד- אמיר משה (מצגת מצורפת).
כחלק ממשימת הארכיטקטורה הלוגית, עסקנו גם במודל ההפצה של השק"ד. מודל ההפצה הוא המנגנון שבאמצעותו השק"ד שהבנק המרכזי מנפיק מגיע אל חשבונות משתמשי הקצה. בליבת הדיון בנושא זה הוצגו המודלים השונים, השיקולים השונים בבחירת מודל הפצה, הפעילות של המשתתף מסוג FI (Funding Institutions)[1] במודל והפתרון האוניברסלי להמרת מזומן לשק"ד ולהפך. כל זאת ברקע נושא המשתתפים במערכת השק"ד שהוצג בעבר וברקע מסע המשתמש בשק"ד ששימש במשימת הארכיטקטורה הלוגית קו מנחה עבורנו בכדי לאתר את ההליכים בהם נדרשת המערכת לתמוך.
בנוסף למשתתפים שכבר הוצגו בעבר בפני חברי הפורום, הוצג סוג משתתף נוסף, ספקי שירותים מתקדמים נוספים (Value Added Services Providers-VASP) גופים אלה יוכלו לספק שירותים נוספים אופציונאליים למשתמשי הקצה כגון: ניהול תקציב, שירותי אנליזה לבתי עסק, שירותי ניטור הונאות ועוד ולא יוכלו לספק שירותי תשלום המבוססים על פנייה ישירה אל הבנק המרכזי.
עולות שאלות ודילמות בהגדרת המשתתף מסוג VASP, למשל, האם ניתן יהיה ליצור מדרגה משמעותית בחובות הרגולטוריות בין PSP ל-VASP? האם יש היתכנות עסקית וסביר שיהיה מגוון רחב של VASPs שיציעו מגוון של שירותים? האם נכון לאפשר למשתתף זה תמיכה בשירותים מסוימים כמו ניהול תקציב על בסיס גישה ישירה אל המידע בבנק המרכזי? האם ה-VASP יוכל לספק שירותי ייזום תשלומים בשק"ד על בסיס תשתית קיימת ומתהווה?
הוצגו השלבים הרלוונטיים במסע המשתמש לסוגיית ההפצה של השק"ד. משתמש הקצה צריך להתחבר למערכת השק"ד ולטעון שק"ד לארנק הדיגיטלי שלו על מנת שיכול לבצע טרנסאקציה. מודל ההפצה נדרש בכדי לאפשר למשתמש הקצה לטעון או לפדות יתרת שק"ד ובכדי לאפשר שימוש במנגנונים האוטומטיים אשר מפעילים פעולת טעינה או פדיון כחלק מהטרנסאקציה. כלומר, מנגנון ה"מפל" (Waterfall) לפיו פעולת פדיון מהארנק הדיגיטלי מבוצעת אוטומטית אל חשבון מקושר ברגע שהיתרה בארנק עוברת רף מסוים (מגבלת ההחזקה או אפילו מגבלה נמוכה יותר שהגדיר משתמש הקצה בארנק) והמנגנון ההפוך (Reverse waterfall) שיכול לאפשר יזום טרנסאקציה בסכום גבוה מהסכום הזמין בארנק או ממגבלת ההחזקה כאשר לגבי היתרה הנדרשת להשלמת העסקה מבוצעת פעולת טעינה אוטומטית.
מודל הפצה:
בפעולת טעינה או פדיון של חשבון שק"ד מעורבים: משתמש הקצה , ה-PSP שסיפק את הארנק, ה- FI בו מוחזקת היתרה אותה מבקש משתמש הקצה להמיר לשקלים דיגיטליים והבנק המרכזי. ההתחשבנות הכספית (בפעולת טעינה למשל) כוללת חיוב חשבון הלקוח המנוהל אצל ה-FI, זיכוי חשבון השק"ד של המשתמש הקצה וחיוב ה-FI על ידי הבנק המרכזי. מערכת השק"ד ומערכת ה-FI תצטרכנה לתמוך בביצוע החיוב וזיכוי הלקוח 24/365 ללא קשר למודל ההפצה הנבחר. מודלים שונים להפצת השקלים הדיגיטליים יכולים להיבדל זה מזה בהיבטים כגון תדירות ההתחשבנות בין הבנק המרכזי לבין ה-FI והגורם מולו מבוצע הזיכוי/חיוב של חשבון השק"ד של משתמש הקצה (מול הבנק המרכזי ישירות או מול ה- FI). הוצגו שני מודלים קונספטואליים להפצה של שקלים דיגיטליים:
- מודל ישיר: במודל זה בגין כל פעולת טעינה או פדיון על ידי משתמש קצה מתבצעים במקביל השלבים הבאים:
- חיוב/זיכוי חשבון הפיקדון של משתמש הקצה אצל ה ;FI
- התחשבנות בין הבנק המרכזי לבין ה FI בגין יתרה זו ;
- הנפקה/שריפה של שקלים דיגיטליים ישירות אל חשבון משתמש הקצה.
- מודל עקיף: במודל עקיף ישנן פעולות מקדימות אשר תדירותן נקבעת בהתאם לצורכי ה- FI וזמינות מערכת ה- RTGS ובמסגרתן מתרחשת ההנפקה או השריפה של השקלים דיגיטליים מול חשבון ה-FI וישנה התחשבנות בין המרכזי ל-FI בגין יתרה זו (על בסיס מערכת ה RTGS). לאחר השלמת הפעולות המקדימות, ה- FI למעשה מחזיק יתרה של שק"ד אצלו והוא יצטרך לתמוך 24/365 ובאופן מידי בפעולות הטעינה והפדיון של לקוחותיו על ידי חיוב/זיכוי חשבון הפיקדון של משתמש הקצה במקביל להעברה של שקלים דיגיטליים מחשבון ה-FI אל חשבון משתמש הקצה או להפך.
ההמלצה בפרויקט הינה להתמקד במודל הפצה עקיף בשל מגבלות המימוש של המודל הישיר ויתרונותיו של המודל העקיף. הוצגו היתרונות של המודל העקיף על פני המודל הישיר והודגם כיצד מתבצעת האינטראקציה בין המשתתפים השונים במודל ההפצה העקיף. בנוסף, הוצג מנגנון שיכול לאפשר למשתמשי הקצה להמיר שק"ד בכסף מזומן בכל מכשיר למשיכת מזומנים במשק, ללא תלות בחשבון בנק של משתמשי הקצה. הוצגו שאלות בפני הפורום:
- האם ניתן יהיה ליצור מדרגה משמעותית בחובות הרגולטוריות בין PSP ל- VASP?
- האם סביר שיהיה מגוון רחב שלVASPs שיציעו מגוון של שירותים נוספים?
- התשתית לפעילות של VASPs –האם נכון לאפשר למשתתף זה תמיכה בשירותים מסוימים (ניהול תקציב, אנליזה לבתי עסק וכד') על בסיס גישה ישירה אל המידע בבנק המרכזי? האם יוכל משתתף זה לספק שירותי ייזום תשלומים בשקל הדיגיטלי על בסיס התשתית קיימת והמתהווה בתחום זה?
- מהי דעת הפורום בנוגע ליתרונות והחסרונות של מודל ההפצה העקיף (דרישות נזילות, יכולות טכנולוגיות ותפעוליות של מערכות ה FI וכד') ? האם ניתן לייצר את ההתחשבנות בין הבנק המרכזי אל ה FIs בצורה אחרת?
- במודל ההפצה העקיף ה FIs יכולים/נדרשים (תלוי בקונפיגורציה) לפעול במערכת השקל הדיגיטלי – האם יש לכך השלכות טכנולוגיות או עסקיות שלא הוזכרו?
- האם הפורום רואה היתכנות או קושי בכך שגופים שאינם בנקים מסחריים (אך מנהלים חשבונות תשלום לציבור) יפעלו כ FIs באחת הקונפיגורציות שהוצגו?
- מהי דעת הפורום בנוגע לפתרון שהוצג להמרת מזומן לשק"ד ולהפך ללא תלות במעבר דרך חשבון הבנק?
[1] גופים מסוגים שונים יכולים לשמש כ-FI: בנקים מסחריים, בנק הדואר, אגודות פיקדון
ואשראי, גוף למתן שירותים בנכס פיננסי, וכד'
חלק רביעי: מיידיות וסופיות בשקל הדיגיטלי – ניר יעקבי (מצגת מצורפת).
סופיות היא הגדרה משפטית ולא טכנית. עם זאת, בתשלום בכסף מזומן, אשר CBDC אמור להוות לו אלטרנטיבה, הסופיות היא טכנית. לעומת זאת, מיידיות היא תכונה טכנית ולא משפטית, שמתארת את משך זמן הקצר שעובר מאישור הפעולה על ידי כל מי שנדרש לאשר אותה. מיידיות (Instant) מחייבת גם שהמערכת תהיה זמינה 24/365. בכל הפרויקטים של CBDC בעולם שבנק ישראל עוקב אחריהם הכוונה הינה שהעברות יהיו סופיות ומיידיות. הוצגו היתרונות של סופיות ומיידיות במערכת השק"ד. הסופיות של פעולות תשלום בשק"ד תהווה בידול ויתרון שלו לעומת כספים דיגיטליים פרטיים.
המיידיות תהווה שיפור ויתרון לעומת העברות זה"ב, שהן אמנם סופיות ומיידיות יחסית, אך לא זמינות 24/7, מסורבלות יחסית, יקרות ולא נגישות לעסקאות קמעונאיות בעוד השק"ד יהיה מהיר יותר, זמין 24/365, חינם למשתמשים פרטיים (ככל הנראה) ואמצעי תשלום ידידותי לכל שימוש
הוצגו גם החסרונות בסופיות ומיידיות במערכת השק"ד – סופיות ומיידיות מקשות על קיום משטר איסור הלבנת הון, מניעת הונאות, והגנה צרכנית. הוצגו למשתתפים שאלות:
- האם אתם חושבים שסופיות ומיידיות הקיימת במזומן צריכה להיות תכונה מובנת גם בשק"ד?
- עד כמה לדעתכם הציבור (בצד המקבל תשלומים) מודע לחוסר המידיות ו/או הסופיות במערכות תשלומים כיום, ועד כמה הדבר מפריע לו? האם יש הבדל בהקשר זה בין יחידים לעסקים?
- כאשר הפעולה סופית ומידית האם וכיצד לדעתכם יש לטפל ב:
- הגנות לקוח כנגד טעויות של המשתמש.
- הגנות לקוח כנגד הונאות.
- פתרון סכסוכים (Disputes ).
- האם הימצאותם של אמצעי תשלום אחרים, שנותנים הגנות אלה, היא מספקת? האם ללא הגנות אלו השימושים בשק"ד יהיו מועטים?
- האם אתם רואים/מכירים בעיות נוספות היכולות לנבוע מהסופיות והמיידיות מעבר להגנת לקוח ומניעת הונאות?
- האם יש מקום לחייב את ה PSP לתת התראות על הסופיות של פעולת התשלום לפני ביצוע הפעולה? אם כן, באילו מקרים (סוג משתמש, סכום, סוג תשלום)?
לסיום הוצגו מספר המלצות שצוות השקל הדיגיטלי הציג לוועדת ההיגוי של הפרויקט. ההחלטות העיקריות הן שתשלום בשק"ד יהיה סופי, מיידי תוך מספר שניות, זמין 24/365 גם בתשלומים מקוונים וגם בתשלומים לא מקוונים וכן שספקי השירות יוכלו במקרים מסוימים לעצור העברה, היה ועלה חשד לעברה רגולטורית.
התקיים דיון
ולתמרץ נגד שימוש בשק"ד. צוות הפרוייקט השיב שעל מנת שמגבלת ההחזקה לא תפגע בחוויית המשתמש חושבים ברחבי העולם על מנגנונים כגון מנגנון המפל שתואר לעיל. נטען שלא ברור במה שונה נושא המיידיות והסופיות בשק"ד לעומת אמצעי התשלום הדיגיטליים הקיימים. צוות הפרויקט הסביר שבאמצעים הקיימים היום, למשל כרטיס אשראי, העסקה אינה מיידית (בית העסק לא מקבל את הכסף באותו יום) וגם אינה סופית (למשל, ניתן לבצע הכחשת עיסקה). בתי עסק, או כל מוטב בעסקת תשלום, עשויים מסיבות אלו להעדיף תשלום מיידי וסופי. .
נשאל האם גוף שמשלם שכר לעובדיו בשק"ד הוא למעשה FI . צוות הפרויקט הסביר ש-FI הוא גוף המחזיק כסף דיגיטלי עבור משתמשי הקצה כיום, בעוד שמעסיק הוא למעשה משתמש קצה בשקל הדיגיטלי שיוכל לשלם מהארנק הדיגיטלי שלו לארנק של המועסקים בשק"ד. צוות הפרויקט נשאל מה יהיה המודל העסקי של ספקי שירותי התשלום. הצוות השיב שזה אכן נושא מורכב, ובהנחה שספקי התשלום לא יגבו עמלות ממשתמשי הקצה הפרטיים על פעולות בסיסיות, הם יוכלו לגבות עמלות על פעולות מורכבות יותר (למשל תשלומים חכמים, או תשלומים חוצי גבולות), ולגבות עמלות מעסקים. העובדה שהתשלומים הם מיידיים ונסלקים בכסף של הבנק המרכזי מפחיתה את הסיכונים עבור ספקי שירותי התשלום (למשל, הם אינם חשופים לסיכון אשראי). הצוות נשאל האם הדרישה שהמערכת תפעל 24/365 למעשה אומרת כי ה-FI צריכים להחזיק יתרות בשק"ד. צוות הפרויקט אמר כי ה-FI יצטרכו להיערך עם יתרות שק"ד באופן דומה להיערכות של בנקים עם מזומן זאת בהתאם למודל ההפצה שייבחר. השק"ד שיוחזק בארנקי הבנקים יחשב כהתחייבות נזילה של בנק ישראל (בדומה למזומן) לצורך העמידה בדרישות נזילות רגולטוריות.
סיכום:
משתתפי הפורום התבקשו להעביר את התייחסותם לשאלות. צוות פרויקט השק"ד הודה למשתתפי הפורום על נכונותם להשתתף ולתרום לעבודת הפרויקט.