שקל דיגיטלי
פורום תעשייה פיננסית – סיכום פגישה מס' 4 מיום 18/03/24
הפגישה התקיימה באמצעות יישומון Teams, רשימת משתתפי הפורום מופיעה בנספח.
חלק ראשון: סיכום ההתייחסויות שהועברו על ידי חברי הפורום בעקבות המפגש הקודם (מצגת מצורפת).
בפגישה הקודמת של הפורום, הוצגו שני נושאים – "משתתפי המערכת ומודל ההפצה" ו-"סופיות ומידיות במערכת השק"ד". תחילה, אמיר משה, הציג את סיכום התגובות של הנושא הראשון. משתתפי הפורום התבקשו לחוות את דעתם סביב שני נושאים: משתתפים מסוג ASP (נותני שירות נוספים למערכת השק"ד), ומודל ההפצה העקיף. לאחר מכן, ניר יעקבי הציג את סיכום ההתייחסויות של משתתפי הפורום סביב הנושא "מידיות וסופיות". התגובות לנושא זה עסקו במספר תחומים, בין היתר: היותן של התכונות "מידיות וסופיות" תכונות מובנות בשקל הדיגיטלי כפי שהן מובנות בכסף המזומן, מודעות הציבור לחוסר המידיות ו/או הסופיות במערכות תשלומים כיום, וההשפעה של מיידיות וסופיות על הגנות לקוח ו AML .
חלק שני: הגישה הטכנולוגית של משתמשי הקצה אל מערכת השקל הדיגיטלי, אמיר משה (מצגת מצורפת).
תחילה הוצגה טבלה שמציגה את מאפייני השקל הדיגיטלי כאמצעי תשלום בהשוואה לאמצעי התשלום האחרים, במימדים של סימטריות ואוניברסליות. לאחר מכן, הוצגה הגדרת משימת העבודה. הגישה הטכנולוגית של המשתמשים אל המערכת הנה החומרה ו/או התכנה אשר תאפשר למשתמשי הקצה לבצע טרנסאקציות ולנהל את יתרת השקל הדיגיטלי. בהתאם למודל הדו-נדבכי (המודל הנבחן בבנק ישראל), ההנחה הנה כי בנק ישראל לא יהיה מעורב באספקת הגישה הטכנולוגית למשתמשי הקצה, אך יקבע כללים, מסגרת וסטנדרטיזציה לאספקה של שכבה זו. בהמשך הוצגו רכיבי הגישה הטכנולוגית. לאחר מכן, הוצגה השוואה בין עסקה א-סינכרונית, בה הצד המשלם בטרנסאקציה מבצע "Push Payment" והטרנסאקציה מושלמת ללא מעורבות פעילה של הצד המקבל, לבין עסקה סינכרונית, בה קיימת אינטראקציה ישירה בין ממשקי המשתמש של שני צדדי הטרנסאקציה. לבסוף, הוצגו האתגרים בהשגת אוניברסליות בעסקה סינכרונית.
הוצגו למשתתפי הפורום מספר שאלות הקשורות לנושאים שעלו במצגת:
- באיזו מידה חשוב לתמוך בקומבינציות השונות המופיעות במטריצה (שהוצגה במצגת) בדגש על המאתגרות ביניהן?
- האם ישנם אמצעי גישה נוספים שכדאי לכלול? חוץ מאמצעי הגישה שהוצגו (טלפון חכם/ כרטיס תשלום/ PoS/ Cloud API)
- האם קיימות אפשרויות נוספות שלא הוזכרו והנן חשובות לכיסוי מגוון מקרי השימוש?
התקיים דיון
- משתתפי הפורום סברו שהיכולת לקיים תשלומים סינכרוניים בשקל הדיגיטלית היא חשובה, ובמידה והיכולת לא תתקיים זה עלול להוריד את האטרקטיביות של השקל הדיגיטלי מכיוון שהשקל הדיגיטלי אמור להתחרות במזומן. צוות הפרויקט השיב כי החשיבה בנושא היא על מערכת שתתמוך גם בתשלומים סינכרוניים וגם בתשלומים א-סינכרוניים.
- משתתפי הפורום טענו שכהיערכות למצב אפשרי של כשל בתקשורת, חשוב שלאמצעי תשלום יהיו יכולות יתירות ושרידות גבוהות. בנוסף המשתתפים הדגישו שאפליקציות התשלום הפופולריות במשק עובדות באופן סינכרוני, ושגם "Push Payments" צריכים את האישור של המקבל.
- משתתפי הפורום תהו איך מערכת השקל הדיגיטלי תשתלב עם מערכות של כרטיסי חיוב. צוות הפרויקט השיב שבימים הללו הוא עובד על מסמך עבודה בשם "אינטראופרביליות" אשר יעסוק באופן שבו מערכת השקל הדיגיטלי תתממשק עם מערכות תשלומים נוספות.
חלק שני: ספקי שירותי תשלום במערכת שקל הדיגיטלי, צחי בן יוסף (מצגת מצורפת).
תחילה, הוצגה תזכורת ל-Ecosystem בשקל הדיגיטלי שכללה סכמה שמתארת את מגוון המשתתפים במערכת ואת היחסים ביניהם. לאחר מכן, הוצגו תפקידם של ספקי התשלום בשק"ד. הוצגו גם, בן יתר, מקורות ההכנסה האפשריים של ספקי התשלום בשק"ד הכוללים: עמלת תקבולים מבתי עסק, תשלום בגין שירותים מתקדמים, מינוף פעילות עסקית קיימת ושימוש מסחרי במידע שיצטבר. לאחר מכן, הוצג הקונספט של ספקי שירותי תשלום "מתמחים". במסגרת זו, על ספקי שירותי תשלום בשקל הדיגיטלי לא תחול חובה לשרת כל לקוח, אלא יהיה להם מותר להתמחות במגזרים מסוימים. למשל, ייתכן שספקי שירותי תשלום יבחרו לשרת רק עסקים מתחום מסוים (לדוגמה, נהגי מוניות), או רק קבוצת אוכלוסייה מסוימת (לדוגמה - תיירים). בהקשר זה, עשוי להידרש מודל של ספקי תשלום של "מוצא אחרון", במסגרתו תוטל האחריות על תאגידים בעלי מאפיינים מסוימים לאפשר שירות בשק"ד למשתמשי קצה שלא יקבלו שירות מאף ספק שירותי תשלום. הוצגו מספר חלופות וההזדמנויות והחסרונות בכל חלופה.
הוצגו למשתתפי הפורום מספר שאלות הקשורות לנושאים שעלו במצגת:
- מה דעתכם על סל הפעולות הבסיסי שאנו מתווים לארנק השקל הדיגיטלי?
- מה חשבתם על מקורות ההכנסה אפשריים?
- האם נכון ליישם את גישת ה – PSP "המתמחה"?
- בהנחה ותיושם, מהי גישת "מוצא אחרון" המועדפת בעינכם?
התקיים דיון
- משתתפי הפורום טענו שהתנהגות צרכנית היא דבר מורכב לחיזוי, ונשאלת השאלה כיצד הציבור יגיב לאותם הרעיונות החדשים שהוצגו במצגת. בנוסף, הם טענו שיש מקום לבצע סקר צרכני כיצד לבדוק את נכונות הציבור לאימוץ של השקל הדיגיטלי. צוות הפרויקט השיב שבמקביל הוא מקיים את פורום "משתמשי הקצה" שם עולות סוגיות מהסוג הזה. בנוסף, הצוות עתיד לקיים מחקר שמבוסס על סקר שינסה לאמוד על העדפות הציבור בכל הנוגע לאופן העיצוב של השקל הדיגיטלי.
- משתתפי הפורום טענו שהמידע לגבי אופן התשלום של הצרכנים קיים, ושאפשר לקבל תמונה טובה כדי להבין איפה קיימים הפערים, וכיצד השקל הדיגיטלי יוכל לענות על הצורך של אותם פערים. זה עשוי לתת אינדיקציות טובות לגבי מה נדרש מהשקל הדיגיטלי.
- משתמשי הפורום טענו שהשירותים שאותם יצטרכו לספק ספקי שירותי תשלום (KYC, AML) הם שירותים יקרים. אמנם, בשביל השירותים המשלימים, לא כל ספק יפתח יכולות מהסוג הללו, אך כדאי להתכונן לאפשרות שיהיו ספקי משנה שיקבלו את השירותים הללו מספקים מרכזיים. זה עשוי להקטין את חסם הכניסה לספקים המשניים.
- משתתפים ציינו שהשימוש במאגרי זהות דיגיטליים של המדינה עשוי להקטין את דרישות ה-KYC מספקי השירות, וזה עשוי לסייע בהכנסת ספקי תשלום נוספים.