שקל דיגיטלי
פורום תעשייה פיננסית – סיכום פגישה מס' 5 מיום 18/06/24
חלק ראשון: אתגר השקל הדיגיטלי
יואב סופר הציג את אתגר השקל הדיגיטלי שמטרתו להעלות את מעורבות התעשייה בתהליך האפיון והעיצוב של מערכת השקל הדיגיטלי. האתגר מתמקד בפיתוח אבטיפוס לשכבת ה-API שמחברת בין מערכת הליבה של הבנק המרכזי לבין ספקי השירותים במערכת השקל הדיגיטלי. הדגש מושם על עידוד חדשנות בפיתוח תרחישי שימוש מתקדמים במערכת התשלומים החדשה. המערכת מתבססת על מודל דו-נדבכי שבו בנק ישראל פועל כמנהל ומפעיל המערכת, וספקי התשלום אחראים על מתן שירותים למשתמשי הקצה. משתמשי הקצה (כמו אנשים פרטיים, בתי עסק וארגונים) יוכלו לבצע פעולות על בסיס שימוש בשקל הדיגיטלי באמצעות ממשקי משתמש שיסופקו על ידי ספקי התשלום. באתגר המשתתפים ידמו את ה-PSP וכן את משתמשי הקצה, ויוכלו להדגים פעולות במערכת.
המערכת שבנק ישראל יעמיד למשתתפי האתגר כוללת תמיכה בפונקציונליות בסיסית כמו פתיחת ארנקים, טעינת ארנקים, ביצוע העברות ועוד. האתגר מאפשר גם יישום תרחישי שימוש כמו תשלומים מותנים ופתיחת ארנקי משנה (למשל ארנקי ילדים או יחידות עסקיות). הוסברו תנאי ההשתתפות והיכולות הטכנולוגיות הנדרשות, והודגש שכל המשתתפים בפורים הם מועמדים פוטנציאליים להתמודד באתגר. הובהר כי האתגר מנוהל כתחרות עם ועדת שיפוט שתדרג את הפרויקטים המצטיינים.
חלק שני: הגנה צרכנית (מצגת מצורפת).
חברי צוות הפרויקט, אסף דוד מרגלית וצחי בן יוסף, הציגו את סוגיית ההגנה הצרכנית במערכת השקל הדיגיטלי. תחילה ניתנה סקירה של חוק שירותי תשלום שמהווה את מסגרת ההגנה הצרכנית לאמצעי התשלום, ולאחריה הוצגו 2 דילמות מרכזיות שהצוות דן בהן כרגע:
- באשר לספקי שירותי תשלום - האם להחיל עליהם הגנה צרכנית מקיפה, מה שיכול להעלות עלויות ולהפחית תחרות.
- באשר לספקי שירותים נוספים (ASP) - האם להחיל עליהם חובת שיפוי במקרה של כשל טכנולוגי או עסקי שנגרם בעקבות שימוש בשירות שהציעו.
הועלו בפני המשתתפים 3 שאלות מרכזיות לדיון:
- האם השקל הדיגיטלי צריך לקיים הגנה צרכנית כמו אמצעי תשלום דיגיטליים אחרים וכרטיסי חיוב, או שמא יש לבדל אותו כמזומן דיגיטלי עם הגנה צרכנית פחותה, אם בכלל?
- כיצד ניתן לאזן בין הצורך בהגנה צרכנית בשקל הדיגיטלי כדי לעודד שימוש בו, לבין הרצון לשמור על עלויות נמוכות למשתמשים ולספקי שירותי התשלום, במטרה לאפשר לכמה שיותר גופים לפעול בתחום?
- האם יש מקום לאפשר רבדים שונים של הגנה צרכנית, כך שתמורת תשלום מסוים ספקי שירותי התשלום יוכלו להציע מעטפת ביטוחית או הגנה צרכנית מעבר לתקן מינימלי שייקבע?
תגובות משתתפים:
- ישנה חשיבות של אמון במערכת התשלומים והעלה שאלות לגבי כיסוי נזקים במקרים של כשלים שונים, כמו אובדן זהות, הונאות, מצבים פסיכולוגיים, גירושים ועוד. יתכן ונכון יהיה להקים "קרן כשל" שתהיה באחריות בנק ישראל ותספק כללים ברורים לפיצוי במקרים של כשלים.
- השקל הדיגיטלי צריך להתנהג כמזומן, ללא הגנות נוספות, יתכנו שכבות ביטוח נוספות שיינתנו על ידי ספקי השירותים. עוד צוין כי ישנה חשיבות של שמירה על אנונימיות ויעילות בתשלומים.
- כדי לדון בנושא חייבים להחליט האם השקל הדיגיטלי הוא "מזומן דיגיטלי" או "מטבע על".
במענה הוסבר כי צוות הפרויקט שואף לעצב את השקל הדיגיטלי כך שישקף את "הטוב משני העולמות" ככל האפשר, עם פשטות השימוש של מזומן והדיגיטליות של תשלומים מרחוק. כן הודגש כי השקל הדיגיטלי לא יהיה אמצעי התשלום היחיד בשוק, אלא אחד מתוך מכלול אמצעי תשלום קיימים. בהיבט של הגנה צרכנית קיים אתגר נוסף לאור מעורבותם של גופי תקשורת, המהווים לעיתים נקודת תורפה בהונאות, ושאינם כפופים לרגולציה הבנקאית ולחוק שירותי תשלום.
חלק שלישי: אינטראופרביליות של השקל הדיגיטלי (מצגת מצורפת).
חבר הצוות, ניר יעקובי, הציג את נייר העבודה בנושא אינטראופרביליות, המתייחס לקישוריות בין מערכת השקל הדיגיטלי למערכות אחרות במשק. להלן נקודות מרכזיות שנדונו:
- צורות אחרות של שקל: הצורך בהמרה בין שקל ריבוני (מזומן וחשבונות בבנק ישראל) ושקלים פרטיים (המונפקים לחשבונות המנוהלים על ידי גורמים פרטיים; למשל, חשבונות בנקים ו eMoney ). גורמים אלו מעל סף שיקבע יחויבו לשמש כ FI בשק"ד
- מערכות תשלומים: חיבור השק"ד למערכות כמו מסב, צ'קים, כרטיסי אשראי, ובנקאות פתוחה כך שיתאפשר מעבר בפעולה אחת בין הכספים או המידע שלהם לשק"ד.
- תשלומים חוצי גבולות: הוצגו דרכים לתשלומים והמרות כספים עם מערכות חוצי גבולות קיימות.
- תשתיות מידע דיגיטליות: הועלתה האפשרות לחיבור השק"ד למערכות ממשלתיות וציבוריות לצורך אוטומציה של תהליכים ושימוש בנתונים קיימים.
אל המשתתפים הופנו השאלות הבאות:
- מה דעתכם בנשוא הנטל שצפוי ל-PSP בעקבות הדרישות לאינטראופרביליות? האם בנקאות פתוחה מהווה נטל כבד מדי על ספקי שירותי תשלום?
- מה הן הזדמנויות והאתגרים בחיבור למערכות ציבוריות?
- האם תשלומים מידיים ושק"ד מתחרים באחד בשני או משלימים אחד את השני?
- מה דעתכם על מודלי העברות בינ"ל שהוצגו וכן לגבי רישומי בעלות דיגיטליים?
תגובות משתתפים:
- מערכת שב"א מסוגלת לטפל בקופונים ובנושאים נוספים, ומתחברת למסופי תשלום בנקודות מכירה. השוק הישראלי שונה ומורכב, פועל שונה משווקים אחרים בעולם, ויש צורך להתאים את הפתרונות למבנה המקומי.
- יש לבחון את האפשרות לאפשר לכוחות שוק החופשי להסתדר מעצמו מבלי שיוטלו על הארנקים מגבלות כלשהן. הטלת מגבלות, גם אם יש בהן היגיון של שמירה על יציבות הבנקים, הינה מלאכותית.
מצורף נספח המשתתפים בפורום