פורום אנשי התעשייה הפיננסית – סיכום פגישה מס' 1 מיום 18/06/23
הפגישה התקיימה באמצעות יישומון Teams, משתתפי הפורום מופיעים בנספח.
חלק ראשון: דברי פתיחה: המשנה לנגיד
המשנה לנגיד, מר אנדרו אביר, פתח בדברי ברכה למשתתפים בפורום וציין את חשיבות קיום השיח עם גורמים שונים על מנת לשמוע מגוון של דעות. בבסיס, השאלה שאנו עוסקים בה, היא האם יש מקום לאפשר לציבור להחזיק ולשלם באמצעות כסף שהוא ההתחייבות של הבנק המרכזי גם בממד הדיגיטלי. בנק ישראל מתכנן להיפגש עם קבוצות שונות מהמגזר הציבורי, הפרטי וגורמי ממשל ורגולציה במשק, על מנת לשתף גורמים אלה בחשיבה שבנק ישראל עורך לגבי מאפייני השקל הדיגיטלי (להלן – שק"ד), במידה ובנק ישראל יחליט להנפיק מטבע כזה.
חלק שני: הסבר על הפורום, מנהל פרויקט השק"ד
מנהל הפרויקט, יואב סופר, הסביר שעל מנת לשמוע את הדעות של כלל האקו-סיסטם הרלוונטי בנק ישראל החליט לייסד שלושה פורומים שונים לשיתוף הציבור: פורום גורמי ממשל ורגולציה, פורום המערכת הפיננסית, פורום משתמשי הקצה.
פורום התעשייה הפיננסית כולל נציגים של גופים מהתעשייה הפיננסית הישראלית, ביניהם נציגי הבנקים, חברות כרטיסי אשראי, גופים נוספים מתעשיית התשלומים, מסלקות, וכדומה. מטרות הפורום הן לעדכן באופן שוטף את בעלי העניין בהתקדמות הפרויקט, לדון יחד בנושאים בעלי חשיבות שיובאו בפני הפורום או יועלו על ידיו, כל זאת במטרה לגבש את המאפיינים הנדרשים שיבטיחו אימוץ ויישומיות אופטימליים של השק"ד.
חלק שלישי: עידכון לגבי סטטוס הפרויקט, מנהל פרויקט שק"ד (מצגת מצורפת)
מנהל הפרויקט הזכיר את ההגדרה הכללית לשקל דיגיטלי (retail CBDC) ואת העקרונות על המודל הדו נדבכי שאותו שוקל בנק ישראל, כמו גם בנקים מרכזיים אחרים. הוא סקר את ההתפתחויות בתחום בעולם – מספר קטן של מדינות שאינן דומות לישראל הנפיקו CBDC, ומרבית הבנקים המרכזיים בעולם בוחנים את הנושא בצורה כזו או אחרת, אך אף מדינה מפותחת עדיין לא קיבלה החלטה בנושא. התפתחויות בולטות היו בחודשים האחרונים בגוש האירו ובבריטניה.
ועדת ההיגוי של השקל הדיגיטלי הציבה יעד לפרויקט, על פיו עד סוף 2024 ישלים צוות הפרויקט מסמך איפיון, שעל בסיסו ניתן יהיה לבנות תכנית ליישום, ככל שיוחלט להנפיק את השקל הדיגיטלי. המסמך גם יתמוך בקבלת החלטה (בנק ישראל פרסם לפני מספר שבועות מסמך אודות תרחישים אפשריים להחלטה על הנפקה של שקל דיגיטלי). לצורך השגת יעד זה נבנתה תכנית עבודה אשר פירקה את הסוגיות האיפיוניות השונות למשימות עבודה נפרדות בהן יעסוק צוות הפרויקט.
הבנק משתתף בפרויקטים טכנולוגיים בשיתוף פעולה בינלאומי, ביחד עם ה-BIS ובנקים מרכזיים מובילים בתחום. בנוסף, הבנק ערך בחינה ראשונית של היבטי החקיקה שיידרשו לצורך הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי, אולם בשלב זה אין כוונה להתחיל במהלכי חקיקה.
חלק רביעי: עקרונות ראשוניים לניהול מערכת השקל הדיגיטלי, כלכלן בפרויקט השק"ד (מצגת מצורפת).
אמיר משה, חבר צוות הפרויקט, הציג עבודה שממפה את העקרונות המרכזיים בניהול ותפעול המערכת של השק"ד. תחילה, הוצגו העקרונות המנחים לחשיבה על ניהול המערכת. לאחר מכן, הוצג ה-"Ecosystem" של השקל הדיגיטלי, המשתתפים במערכת והאינטראקציות ביניהם. בהמשך, הוצגה מסגרת לדיון בסביבה הרגולטורית. ולבסוף, הוצגו ההחלטות המתגבשות בנושא, ביניהם: הגדרת בנק ישראל כגורם אשר יקבע את כללי המערכת, אישור עקרוני של מבנה המערכת המוצעת ואישור עקרוני של רבדי הסביבה הרגולטורית כבסיס לדיון מתמשך בנושא. העקרונות המומלצים לתפקיד בנק במערכת השקל הדיגיטלי: המפקח על מערכות תשלומים, מנהל ומפעיל המערכת, מנפיק המטבע, ורגולטור על פעילות הבנקים המסחריים.
הוצגו למשתתפי הפורום מספר שאלות הקשורות לעקרונות שהוצגו במצגת:
1. האם קיימות נקודות נוספות אליהן חשוב להתייחס בעיצוב הסכמה כבר בשלבים
הראשוניים? (סוגי המשתתפים, האינטראקציות וכד').
2. האם נדרשות התאמות כלשהן במסגרת שהוגדרה לדיון בסביבה הרגולטורית?
3. חוות דעת המשתתפים בנוגע לעקרונות הקשורים לתפקיד בנק ישראל כמנהל ומתפעל
מערכת תשלומים קמעונאית.
התקיים דיון
- משתתפי הפורום שאלו כיצד השימוש בשקל הדיגיטלי ישתלב בתוך מערכת התשלומים
הקיימת בישראל, וכיצד תתבצע הקישוריות בין מערכת השקל הדיגיטלי למערכות תשלומים אחרות? צוות הפרויקט השיב כי במסגרת תכנית העבודה יש כמה משימות שנוגעות בשאלה הזאת. - משתתפי הפורום תהו כיצד יתבצע הקישור למערכות הבינלאומיות? והאם בנק ישראל שוקל להיות חלק מקביעת הסטנדרטים הבינלאומיים? צוות הפרויקט השיב שבהיות ישראל משק קטן, יהיה צורך לעקוב אחר ההתפתחויות בעולם בתחום זה, ואיך בנק ישראל יתאים את עצמו לסטנדרטים הבינלאומיים. היום לא ברור עדיין להגדיר מה יידרש ממערכת CBDC כדי שתתחבר לסטנדרט הבינלאומי. צויין, שבנק ישראל השתתף בפרויקט Icebreaker עם ה-BIS והבנקים המרכזיים של שבדיה ונורבגיה. הפרויקט הציע פתרון אפשרי לאופן החיבור בין מערכות CBDC לצורך תשלומים חוצי גבולות.
- משתתפי הפורום התייחסו לסוגיית הפיקוח ולחשש שבנק ישראל יפקח על עצמו וייווצר בשל כך ניגוד עניינים. בנוסף, אחת המשתתפות טענה שסטנדרטים בינלאומיים יכולים לסייע בתחום הזה. צוות הפרויקט הסכים שיש ללמוד מהנעשה בעולם. צוין שכיום בנק ישראל מתפקד כמפעיל של מערכת ה- RTGS, בנוסף לתפקיד של מחלקת התשלומים בבנק שמפקחת עליו. יש לסוגיה יתרונות וחסרונות, ובהמשך תפורק הפונקציונליות של תפקידי המערכת כדי שיתקבלו החלטות שלא בהכרח יגרמו לסתירה מסוימת בתפקידי בנק ישראל במערכת.
- משתתפי הפורום שאלו האם יש לוח זמנים לאימפלמנטציה של השקל הדיגיטלי? לבנק ישראל אין לוח זמנים שכזה, כמו לרוב המדינות שעוסקות בתחום. אחרי השלמת האיפיון, צפוי שהפרויקט יגיע לשלב בשלות של הצגת תכנית לאימפלמנטציה. השק"ד לא יונפק אך ורק בגלל שמדינות אחרות ינפיקו מטבעות דיגיטליים, וההכרעה לגבי ההנפקה תיבחן בקונטקסט הישראלי.
- משתתפי הפורום שאלו מה הערך של השקל הדיגיטלי ללקוחות הקצה, ומה הבעיה שתיפתר בעזרתו בפרספקטיבה של המוצרים שקיימים היום בשוק התשלומים. שאלה זו עומדת כל העת בבסיס עבודת הפרויקט. המסמך שפורסם לאחרונה בנושא המכובדות, עוסק בכמה מהערכים שהמוצר עשוי לספק כדי שצרכנים ירצו לאמץ אותו, והממסך "תועלות אפשריות, טיוטת מודל וסוגיות לבחינה" ממאי 2021, בין היתר דן בתועלות המשקיות שיכולות להיגרם כתוצאה מהנפקה של מטבע דיגיטלי. מעבר לכל, ערך מרכזי של השקל הדיגיטלי הוא בכל שהוא מנגיש את הכסף של הבנק המרכזי לציבור גם בעידן הדיגיטלי, כאשר היכולת לעשות שימוש במזומן לצרכים שונים הולכת ופוחתת.