תקציר:
- החשבון השוטף של ישראל היה השנה מאוזן (גירעון של 0.1 אחוזי תוצר). בשנתיים האחרונות ירד העודף בחשבון השוטף במידה ניכרת, לאחר שבחמש השנים שקדמו להן (2006–2010) היה עודף בהיקף שנתי ממוצע של 6 מיליארדי דולרים (4.4 אחוזי תוצר).
- הירידה של העודף בחשבון השוטף בשנתיים האחרונות היא תוצאת עלייה תלולה בהוצאה על יבוא חומרי אנרגיה, בגלל שיבושים באספקת הגז ועליית מחירי הדלק בעולם, ושל ירידה ניכרת ביצוא לאירופה וארה"ב, השרויות בהאטה כלכלית.
- יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) גדל השנה ריאלית ב-3.6 אחוז, קצב נמוך מהמגמה ארוכת הטווח. היצוא ירד במחצית השנייה של השנה.
- בתקופה שבין הרביע השני של 2011 לרביע השלישי של 2012 מימשו המשקיעים הזרים את מרבית השקעותיהם באפיקים קצרי הטווח, וזאת על רקע הצטמצמות פערי התשואות לזמן קצר מול חו"ל. מימוש ההשקעות של הזרים נפסק במחצית השנייה של השנה על רקע ירידת פרמיית הסיכון של ישראל וההרחבה הכמותית בארה"ב.
- תנועות ההון הפיננסי לישראל וממנה הצטמצמו מאוד ברביע השני של השנה, שבו גבר החשש להתפרצות משבר חוב באירופה. ברביע השלישי שככו החששות למשבר, ותנועות ההון הפיננסי שבו ועלו.
- היקף החוב ברוטו של המשק לחו"ל פחת מאוד, בשל מימוש של החזקות זרים במק"ם.
- גילוי מאגרי הגז הגדולים לחופי ישראל צפוי להקטין את התלות של ישראל במקורות אנרגיה זרים, להגדיל את העודף בחשבון השוטף ולייצב אותו.
- הערך המוסף של היצוא מגיע לכרבע מהתוצר של ישראל, והוא מתאפיין בפריון גבוה בהרבה מהפריון הממוצע במשק.
- יצוא הסחורות למדינות המתפתחות באסיה צמח בשנים האחרונות בקצב נאה, הודות לצמיחה מהירה בשווקים אלו וגידול נתח השוק של ישראל בהם.
- התחרות ליצוא הסחורות של ישראל היא בעיקר מצד יצואנים ממדינות מפותחות, שכן פרופיל היצוא של ישראל דומה לזה של המדינות המפותחות.
מאזן התשלומים - הקובץ במלואו