תקציר:
- השנה חל שיפור ניכר בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. באחוזי תוצר עמד החשבון השוטף על 3.7 אחוזים, לעומת אחוז אחד בשנת 2008. זאת משום שהיבוא ירד, בעטיו של המשבר העולמי, יותר מאשר היצוא.
- במהלך המשבר ירד היצוא הישראלי בקצב שנתי של כ-40 אחוזים, ומאז שיא המשבר ניכרת בו התאוששות. ברביע האחרון של 2009 הגיעה רמתו של היצוא ל-09 אחוזים מרמת השיא שלפני המשבר.
- הסחר של מדינות OECD נפגע יותר מאשר היצוא הישראלי. את ההבדלים בהתפתחויות בין ישראל למדינות המפותחות ניתן להסביר בשוני בהרכב בין היצוא הישראלי ליצוא של מדינות אלו, ובפרט בשיעור הגבוה יחסית של יצוא השירותים מהארץ: שירותי תיירות (5 אחוזים מסך היצוא), שירותי תחבורה (6 אחוזים מסך היצוא), מחקר ופיתוח ושירותי מחשוב (8 אחוזים מסך היצוא).
- 60 אחוזים מהיצוא הישראלי הוא יצוא באמצעות חברות רב-לאומיות, וחלק ניכר מיצוא זה הוא של שירותים ומוצרי ביניים - דבר שהקטין את הפגיעה של המשבר הנוכחי במשק.
- מגמת הגידול של העודף בחשבון השוטף בשני העשורים האחרונים נתמכה בהתפתחות גורמי היסוד של המשק: ירידה בקצב גידולה של האוכלוסייה, גידול התוצר לנפש, עלייה במאזן הנכסים מול חו"ל וירידת הגירעון של המגזר הציבורי.
- ההשקעות הישירות הנכנסות לישראל והיוצאות ממנה צנחו השנה, מעבר לירידתן בעולם.
- נמשך הגידול של השקעות הגופים המוסדיים בתיק ניירות הערך בחו"ל, על אף המשבר העולמי ובהתאם למגמה ארוכת הטווח. ההשקעות של זרים בתיק ניירות הערך בישראל התאוששו במחצית השנייה של השנה, לאחר צניחתן בזמן המשבר.
- בשנתיים האחרונות גדלו רזרבות המט"ח של בנק ישראל; זאת לצד גידול של יבוא ההון למשק בסעיף "השקעות אחרות", שעיקרו יבוא הון של הבנקים הישראליים.
- עודף ההתחייבויות על הנכסים מול חו"ל גדל השנה, בשל נסיקת ערך המניות ואיגרות החוב שזרים מחזיקים בישראל.
מאזן התשלומים - הקובץ במלואו