תקציר:

  • העודף בחשבון השוטף נותר בשנת 2010 ברמה גבוהה, כ-6.7 מיליארדי דולרים - ירידה קלה לעומת השנה הקודמת. באחוזי תוצר עמד עודף זה על 3.1 אחוזים.
  • בשנתיים האחרונות המאזן המסחרי של ישראל בעודף, לאחר שנים רבות של גירעון, שהלך והצטמצם.
  • היצוא הישראלי נפגע במהלך המשבר פחות מאשר היצוא של המדינות המפותחות האחרות, הודות למתינותה של פגיעת המשבר הנוכחי בתעשיות הטכנולוגיה העילית.ההתאוששות של היצוא הישראלי הייתה מהירה מזו של יצוא המדינות המפותחות, הודות לגידול משקלם של שוקי המזרח ביצוא הישראלי ולגידול מהיר ביצוא של שירותי תיירות ותחבורה.
  • השנה גברו תנועות ההון מהמדינות המפותחות למדינות המתפתחות, ובכללן ישראל. ההרחבה המוניטרית בארה"ב, בגוש האירו ובבריטניה הניעה זרמי הון גדולים מהן ליתר חלקי העולם, וגם לישראל.
  • העלאת הריבית בישראל, שנועדה למנוע חריגה מיעד האינפלציה ולמתן את מחירי הנכסים, פעלה להגברת זרמי הון לטווח קצר לישראל ולייסוף שער החליפין של השקל.
  • בנק ישראל, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, ביקש למתן את ההשפעות השליליות של יבוא ההון לטווח קצר על שער החליפין והיצוא באמצעות רכישות מטבע חוץ, ומאוחר יותר גם באמצעות הטלת חובת נזילות על עסקאות הכרוכות ביבוא הון.
  • מידת ה"התנגדות" של בנק ישראל ליבוא ההון השנה לא הייתה חריגה ביחס למדינות אחרות שהיו יעד ליבוא הון; זאת על פי מדד שפיתחה קרן המטבע הבין-לאומית.
  • השוואה למדינות OECD מלמדת שהאינטגרציה של ישראל בשוקי ההון העולמיים נמוכה יחסית למדינות המפותחות. בולט היקפן הנמוך של השקעות הישראלים בניירות ערך בחו"ל (מניות ואיגרות חוב), וגם היקף ההשקעות הישירות של ישראלים בחו"ל נמוך יחסית.
  • מאגרי הגז שנתגלו בחופי ישראל צפויים להביא להחלפת חומרי אנרגיה מיובאים בהיקף ניכר, אך בבדיקה שנערכה נמצא כי השפעת תחלופה זו לייסוף שער החליפין צפויה להיות מתונה. רק אם תהיה כדאיות כלכלית ביצוא גז טבעי צפוי ייסוף משמעותי, שיגרום לפגיעה של ממש בענפים הסחירים - "המחלה ההולנדית".

מאזן התשלומים -קובץ PDF