תקציר:
- הגירעון בתקציב הממשלה עלה מ-3.3 אחוזי תוצר בשנת 2011 ל-4.2 אחוזי תוצר בשנת 2012, גבוה מהתקרה של 2 אחוזי תוצר, שנקבעה בעת אישור התקציב, ומהאומדן של 3.4 אחוזי תוצר, שהציג משרד האוצר בתחילת השנה.
- המדיניות הפיסקלית בשנת 2012 הייתה מרחיבה, והגירעון מנוכה המחזור עלה לרמה דומה לזו של 2003, השנה שבה החלה ירידת משקלה של ההוצאה הציבורית בתוצר.
- יחס החוב הציבורי לתוצר ירד מ-73.9 אחוז ב-2011 ל-73.0 אחוז בסוף 2012, המשך למגמת השנים האחרונות. עם זאת, רמת הגירעון הנוכחית, תקשה על המשך יחס החוב לתוצר.
- לראשונה מאז 2006 הוצאות הממשלה (ללא אשראי) היו גבוהות מהתקציב המקורי. הממשלה המשיכה להגדיל את התחייבויותיה להוצאות בשנים הקרובות, מעבר לתקרת ההוצאות הקבועה בחוק.
- קצב עלייתן של ההכנסות ממסים ב-2012 היה איטי הרבה יותר מזה של התוצר, ורמתן הייתה מתחת לתחזית.
- הממשלה העלתה ב-2012 את שיעורי המס, כדי לצמצם את הגירעון. חלק מההעלאות נכנסו לתוקף כבר במהלך השנה וחלקן – בתחילת 2013.
- מאז 1992 מאמצת הממשלה יעדי גירעון רב-שנתיים, ההולכים ופוחתים במשך תקופה של 3–5 שנים. רמות הגירעון בפועל ברוב השנים גבוהות בהרבה מהתוואי המשתמע מיעדים אלו. ב-2012 שינתה הממשלה שוב את כלל הגירעון הקודם וקבעה תוואי חדש, גבוה יותר, של גירעון יורד.
- התשואות של איגרות החוב הממשלתיות שהונפקו השנה ירדו לרמות שפל היסטוריות. הן נותרו גבוהות מאלה של המדינות המפותחות, והפער גדל השנה.
- מאמצע שנות התשעים השתפרה ההתנהלות התקציבית של הרשויות המקומיות. היחס בין חובן להכנסתן ירד משמעותית, למרות הפחתת תמיכתה של הממשלה בתקציבן.
- שינויים בשיעורי המסים ובהוצאה הציבורית בישראל משפיעים על הפעילות הכלכלית בטווח הקצר.
הממשלה הרחבה, שירותיה ומימונם - הקובץ במלואו