• שיעור האבטלה הנוכחי בישראל נמוך הן ביחס לשיעורו בעשורים האחרונים והן בהשוואה בין-לאומית, לאחר ירידה מתמשכת מאז המשבר הכלכלי בתחילת העשור הקודם.
  • שיעור האבטלה הנוכחי, פחות מ-4%, נמוך גם בהשוואה לרמות הנמוכות שהושגו בשיאי מחזורי העסקים הקודמים. 
  • הירידה של שיעור האבטלה הקיפה את כל קבוצות האוכלוסייה, לרבות הפלחים המוחלשים בכוח העבודה כגון בעלי השכלה נמוכה, בני מיעוטים ותושבי הפריפריה.
  • בהשוואה בין-לאומית ירידת שיעור האבטלה הטבעית בישראל, בייחוד מאז המשבר הפיננסי, היא חריגה.
  • גמישות השכר הגבוהה בישראל צמצמה את גידול האבטלה בשני המשברים שפקדו את המשק בעשור הקודם ומנעה אבטלה מתמשכת בהיקף ניכר, כפי שקרה במדינות שבהן שוקי העבודה גמישים פחות.
  • העלייה ברמת ההשכלה של כוח העבודה תרמה כרבע מסך הירידה של שיעור האבטלה בישראל בשנים 2007 עד 2017.
  • הקטנת רשת הביטחון הממשלתית, המדיניות של תמרוץ התעסוקה בעשור האחרון והתייעלות שוק העבודה, למשל באמצעות שיפורים טכנולוגיים ועלייה בנגישות האינטרנט, תרמו אף הן לירידה של שיעור האבטלה בישראל מעבר להשפעת מחזור העסקים.
  • קרבת המשק הישראלי לרמות המינימליות של שיעורי האבטלה במדינות ה-OECD יחד עם השתוות שיעורי התעסוקה מחדדות את התובנה שהמפתח להמשך סגירת פערי רמת החיים בין ישראל למדינות המפותחות מצוי בצמצום פערי הפריון.