תקציר:
- בשנת 2008 החריף המשבר הפיננסי העולמי ואיים לשתק את המערכת הפיננסית הגלובלית. בעקבות המשבר נוצרה מצוקת נזילות קשה במערכת הפיננסית הגלובלית, כולל ליבת שוק הכספים הבין-בנקאי. בנקים ומוסדות פיננסיים רבים בעולם התמוטטו, או נקלעו לקשיים חמורים, ונדרשה הזרמה ממשלתית חסרת תקדים לחילוצם. המשבר הפיננסי חלחל בעוצמה גם לפעילות הריאלית: החל מהמחצית השנייה של השנה סבלו כמעט כל המדינות בעולם מהאטה חריפה בפעילותן, וחלקן אף שקעו במיתון.
- השווקים הפיננסיים בישראל נפגעו מהמשבר בעוצמה, בדומה לשווקים פיננסיים אחרים בעולם ,ותגובתם ביטאה חשש מהשלכות המשבר על הפעילות הריאלית בישראל, שערי המניות ואיגרות החוב של המגזר הפרטי ירדו בשיעורים חדים, התנודתיות בשווקים גברה מאוד, ומירווחי הסיכון בשוק האשראי עלו עלייה חדה והעלו את עלות גיוס האשראי במשק. שער החליפין יוסף בשיעור חד עד יולי, ובהמשך השנה פוחת בשיעור חד.
- גם רווחיותם של הבנקים וחברות הביטוח בישראל נפגעה במידה נכרת, בהשוואה לשנים האחרונות, אולם על אף ההרעה במצבם ,גילו המוסדות הפיננסיים בישראל עמידות, יחסית למוסדות בחו"ל ;זאת בזכות מצבם הטוב ערב המשבר, וכן משום שמערכת הבנקאות בישראל שמרנית ופועלת תחת רגולציה מקיפה ופיקוח הדוק. גם מידתה המוגבלת של חשיפת המוסדות בישראל ל"מכשירים הרעילים" בעולם ומיעוט ההישענות על שוקי ההון בארץ ובחו"ל לגיוס מקורות תרמו למתינותה של הפגיעה בהם, יחסית למוסדות מקבילים בחו"ל.
- שוק האג"ח של חברות מסחריות ("אג"ח קונצרניות") היה מוקד הסיכון למערכת הפיננסית המקומית, בעקבות התפתחותו המואצת והלא-מאוזנת בשנתיים האחרונות, שהתבטאה בהאצת קצב גיוסי ההון להשקעות בנדל"ן בחו"ל ענף - שהיה מוקד המשבר העולמי בתחילתו.
- התגברות אי-הוודאות ורצון החוסכים לעבור לאפיקי חיסכון שבהם הסיכון נמוך יותר הגבירו את קצב הפדיונות מקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח ומקופות הגמל ;אלו נאלצו לממש נכסים בהיקפים גדולים, והדבר הגביר את עליית התשואות בשוק האג"ח הקונצרניות.
- בשל חומרת המשבר נקטו ממשלת ישראל ובנק ישראל מספר צעדים שמטרתם להרחיב את מצאי האשראי במשק ולהקטין את עלותו, וכן לעודד את הפעילות הריאלית. בין הצעדים שננקטו: מתן ערבויות לבנקים המקומיים לגיוס הון ,הקמת קרנות "מנוף" ,הפחתות חדות של הריבית והתערבות בשוק המט"ח ובשוק האג"ח הממשלתיות.
המערכת הפיננסית - הקובץ במלואו