• האינפלציה השנתית במדד המחירים לצרכן הסתכמה ב-2019 ב-0.6% – מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה. המדד בניכוי אנרגיה ופירות וירקות עלה בשיעור דומה.
  • קצב האינפלציה במחצית השנייה של השנה היה מתון משמעותית מזה שאפיין את המחצית הראשונה ואת השנה הקודמת. זאת על רקע מגמת הייסוף וגורמים תנודתיים שתרומתם נחלשה. ההתמתנות תואמת גם האטה מסוימת שנרשמה בקצב עליית השכר. 
  • להוציא תקופה של כשנה מאמצע 2018, שיעור האינפלציה נמצא בשנים האחרונות מתחת לתחום יעד האינפלציה. עם זאת ניכרת עליית מדרגה מהרמה השלילית שאפיינה אותו ב-2015–2016. 
  • האינפלציה הנמוכה בשנים האחרונות היא בעיקר תוצאה של ייסוף השקל והתגברות התחרות על רקע שיפורים טכנולוגיים; לעומת זאת צד הביקוש נותר איתן. 
  • במקביל לירידת האינפלציה בפועל התמתנו מעט ציפיות האינפלציה לשנה במחצית השנייה של 2019, לסביבת הגבול התחתון של יעד האינפלציה. הציפיות לאינפלציה בטווח הארוך, שהיו במשך תקופה ארוכה מעל 2%, מאופיינות זה מספר שנים במגמת ירידה, אף כי רמתן כיום, 1.6%, עדיין מעוגנת בתוך היעד. ייתכן שחלק מהירידה הוא תוצאת ירידה של פרמיית הסיכון האינפלציוני.
  • הריבית המוניטרית לא השתנתה במהלך השנה, ולהוציא העלאה של 15 נקודות בסיס בנובמבר 2018, לרמה של 0.25%, היא לא שונתה זה כחמש שנים. עם זאת, החל מהמחצית השנייה של 2019 התוואי הצפוי של הריבית הפך מעולה ליורד, על רקע הרעה בתנאים הגלובליים, הרחבות מוניטריות בארה"ב ובאירופה וכאמור ירידה משמעותית של האינפלציה השנתית אל מתחת לתחום היעד. 
  • בעקבות ייסוף משמעותי בשקל רכש הבנק ברבעון האחרון של השנה מט"ח בהיקף גדול, ככלי מוניטרי מרחיב, משלים למדיניות הריבית. נוסף על צעדי מדיניות אלה עשה בנק ישראל שימוש בהכוונה קדימה.
​

​​