תקציר
·         סקירה זו דנה בשאלה אם משקי בית שלא הייתה בבעלותם דירה לאורך התקופה של התייקרות הדירות הגדילו את היצע העבודה שלהם לשם מימון רכישה עתידית של דירה.
·         למטרה זו נערכו השוואות של התפתחות דפוסי העבודה בין קבוצות אוכלוסייה שהיו עשויות להיות מושפעות באופן דיפרנציאלי מעליית מחירי הדירות. במסגרת זו נבחנו השאלות הבאות:
·         האם שיעורי התעסוקה, של פרטים שאין בבעלותם דירה עלו ביחס לפרטים שיש בבעלותם דירה, לאחר תקופת ההתייקרות?
·         האם מספר חודשי העבודה והשכר הריאלי של רוכשי דירות ראשונות עלו ביחס למשפרי דיור ולרוכשי דירות להשקעה, לאחר תקופת ההתייקרות?
·         הניתוח האקונומטרי מלמד שהיצע העבודה השתנה במהלך התקופה באופן דיפרנציאלי כתלות בבעלות על דירה: פרטים שלא הייתה בבעלותם דירה לפני עליית המחירים הגדילו את שיעורי התעסוקה שלהם יותר מאשר פרטים שהייתה בבעלותם דירה. באופן דומה, מספר חודשי העבודה בקרב משקי הבית שרכשו דירות ראשונות עלה במהלך תקופת ההתייקרות יותר מאשר בקרב משפרי הדיור (ורוכשי דירות להשקעה), והשכר הריאלי השנתי של הראשונים אף גדל בכ-20,000 ש"ח יותר מזה של האחרונים. בחינה מגדרית מראה ששינויים אלה נבעו בעיקר מגידול היצע העבודה של הגברים, בעוד ששיעורי התעסוקה ומספר חודשי העבודה של הנשים נותרו כמעט ללא שינוי.
·         ממצאים אלו תומכים בהשערה שמשקי בית שלא הייתה בבעלותם דירה לפני עליית המחירים ורכשו דירה כשהמחירים כבר עלו מימנו את רכישתה בין היתר על ידי הגדלת היצע העבודה, אשר הגדילה את הכנסתם הריאלית. זאת בעוד שהיצע העבודה של משקי בית שכבר הייתה בבעלותם דירה לפני עליית המחירים נותר באופן יחסי יציב לאורך התקופה.