​תקציר פרק ב'

  • התוצר המקומי הגולמי צמח בשנת 2018  ב-3.3%, בדומה לקצב הצמיחה הפוטנציאלי, ושוק העבודה נותר בסביבת תעסוקה מלאה.
  • סביבת התעסוקה המלאה והרעת תנאי הסחר הקשו על התרחבות הפעילות, ויחד עם התכווצות ההשקעה בבנייה למגורים הביאו להאטה קלה בצמיחה לעומת השנתיים הקודמות.
  • בדומה ל-2017 התבססה צמיחת המשק הן על השימושים המקומיים, שהמשיכו לגדול בתמיכת המדיניות המוניטרית והמדיניות הפיסקלית המרחיבות, והן על היצוא, שצמח בדומה לקצב הגידול של הסחר העולמי.
  • ב-2018 נמשך השינוי המבני בהרכב היצוא: יצוא השירותים התרחב במהירות, בעוד שיצוא הסחורות גדל בקצב מתון בלבד.
  • בשנים האחרונות צמיחתו של יצוא הסחורות הישראלי איטית מזו של הסחר העולמי בסחורות; על פי ניתוח המוצג בתיבה ב'-1 תוצאה זו מתקבלת אפילו כשמתחשבים בהרכב הסחורות וביעדים שאליהם ישראל מייצאת.
  • שיעור התעסוקה במשק הוסיף לעלות גם השנה, ושוק העבודה נותר הדוק: שיעור האבטלה ירד לשפל של כמה עשורים; שיעור המשרות הפנויות התייצב ברמת שיא; החברות במגזר העסקי דיווחו על החמרת המחסור בעובדים; עליית השכר הואצה; וחלקן של ההכנסות מעבודה בתוצר עלה במידה ניכרת.
  • בשנתיים האחרונות צמח היבוא מהר יותר מאשר התוצר, והורעו תנאי הסחר – התפתחויות שהביאו לירידתו של העודף במאזן הסחורות והשירותים. על רקע זה התהווה השנה פיחות ריאלי, ​​לאחר ייסוף מתמשך של למעלה מעשור.
  • ​מעבר לענפים שעתירות המים שלהם נמוכה יחסית, על רקע עליית מחירי המים לחקלאים, תרם להתייעלות השימוש במים בחקלאות. שינוי ההרכב הענפי בתגובה לשינוי במחירי תשומות או גורמי ייצור עשוי לתרום להתייעלות גם במגזרים נוספים במשק .​


לפרק המלא בנושא: הפעילות המצרפית: התוצר והתע​סוקה​​​​​