פרק א'
· המשק הישראלי צמח ב-2018 ב-3.3% – שיעור התואם את קצב הצמיחה הפוטנציאלי, ונמוך במקצת מאשר בשנתיים הקודמות – והתוצר לנפש גדל ב-1.3%. סך השימושים גדל בשיעור גבוה יותר מאשר התוצר והדבר התבטא בהתרחבות מהירה יותר של היבוא בהשוואה לצמיחת התוצר.
· המשק נמצא בסביבת תעסוקה מלאה. תהליך ההתקרבות לתעסוקה מלאה התבטא בירידה מתמשכת של שיעור האבטלה בשנים האחרונות לצד ביקוש גבוה לעובדים, ובהתאם לכך –עלייה מתמשכת של השכר.
· האינפלציה השנתית עלתה במהלך השנה אל תחום היעד, אחרי כארבע שנים שבהן היא הייתה נמוכה ממנו. עליית האינפלציה נתמכה בעלייה של עלות העבודה ליחידת תוצר, על רקע סביבת התעסוקה המלאה, בעלייה של מחיר הנפט ובפיחות השקל. בתום השנה עמדה האינפלציה על 0.8% – מעט מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. התמתנות האינפלציה במחצית השנייה של השנה נבעה מהרכיב הסחיר, ובפרט תרמה לה ירידה של מחירי הנפט ברביע האחרון. בתחילת 2019 חזר שיעור האינפלציה השנתי אל תחום היעד.
· בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 0.1% במהלך רוב השנה, כדי להשיב את האינפלציה לתחום היעד ולבססה בתוכו ולתמוך בפעילות הכלכלית. עלייה של סביבת האינפלציה אל תחום היעד לצד תמונה טובה מבחינת הפעילות הובילו להעלאה של ריבית בנק ישראל, ל-0.25% בנובמבר, לאחר 4 שנים כמעט שבהן היא עמדה על 0.1%. העלאת הריבית בסוף השנה השתלבה במגמה של הפחתת ההרחבה המוניטרית במדינות אחרות.
· ב-2018 היה פיחות ריאלי של השקל לאחר שנים שבהן השקל יוסף. רכישות מטבע החוץ של בנק ישראל ב-2018 היו (החל מפברואר) רק במסגרת התוכנית לקיזוז השפעת הגז על שער החליפין, ולקראת סוף השנה הכריז הבנק על סיום התוכנית.
· המדיניות הפיסקלית ב-2018 הייתה מרחיבה, בהמשך לשנים הקודמות. מכיוון שהשנה לא היו הכנסות חד פעמיות חריגות, המדיניות המרחיבה התבטאה בגידול חד של הגירעון בתקציב ובבלימת המגמה של הורדת יחס החוב לתוצר.
· מחירי הדירות ירדו השנה, לראשונה אחרי כעשור של עלייה מהירה. גידולו של היצע הדירות, הודות להאצת הבנייה בשנים הקודמות, וצעדים שנקטה הממשלה בצד הביקוש לדירות, פעלו לבלימה של עליות המחירים, אולם בשנתיים האחרונות ירד מספרן של התחלות הבנייה.
· השנה הבשילו מספר רפורמות שנועדו להגביר את התחרות בשוק האשראי.
· גידול התעסוקה והשכר, בפרט בקרב משקי הבית מחמישוני ההכנסה הנמוכים, תרם להמשך ירידה של תחולת העוני ושל האי-שוויון.
· התוצר
לנפש בישראל נמוך בהשוואה בין-לאומית, ותהליכים דמוגרפיים ואחרים צפויים לפעול
להאטת קצב הצמיחה בעשורים הבאים. כדי לתמוך בהמשך עלייה של רמת החיים ובצמצום הפער
בינינו למדינות המפותחות יידרשו צעדי מדיניות אשר יתמכו בעליית פריון העבודה,
בשיפור רמת התשתיות והסביבה העסקית וכן בהגדלת ההשתתפות בכוח העבודה של מגזרים
ששיעור השתתפותם נמוך, דבר המחייב צעדים להתאמת הונם האנושי לצורכי שוק העבודה.