מהי רמת המקסימום לשכר המינימום?

27.1.2005

מהי רמת המקסימום לשכר המינימום?

קרנית פלוג¹ וניצה קסיר²

לאחרונה הועלתה הצעת חוק להעלות את שכר המינימום ל-4,500₪ (או 1,000$) מרמה של 3,335₪ לחודש היום (כ-48% מהשכר הממוצע). על פי הצעה זו יועלה שכר המינימום בכ-35%. מטרותיו העיקריות של חוק שכר המינימום הן לאפשר לעובדים רמת חיים יחסית מינימאלית, ולצמצם את ממדי העוני. בהעדר החוק, השכר שהיה נקבע על ידי כוחות השוק עבור חלק מהמועסקים היה נמוך משמעותית מזה המספק רמת חיים מינימאלית על פי התפיסה החברתית.

חשוב לציין כי עלות העסקתם של עובדים בשכר המינימום גבוהה משמעותית משכר המינימום עצמו, שכן היא כוללת מרכיבי שכר שאינם נכללים בשכר המינימום. בסקטור הציבורי תופעה זו רווחת במיוחד והשכר ברוטו הממוצע של מקבלי שכר מינימום במגזר זה גבוה בכ-50% משכר המינימום עצמו.

אין ויכוח (כמעט) על חשיבותו של שכר המינימום כמכשיר להעלאת רמת השכר של העובדים ברמות שכר נמוכות. ואולם, רמת שכר המינימום הנוכחית, כ-55 אחוזים מהשכר החציוני במשק למשרה מלאה, כבר גבוהה יחסית להתפלגות השכר בארץ בהשוואה למקובל במדינות המערביות. בראיון לעיתון ידיעות אחרונות, אמר הכלכלן האמריקאי אלן קרוגר, הידוע כאחד התומכים בחוק שכר המינימום, כי שכר מינימום סביר הוא כ-50% מהשכר החציוני. בהתאם להצעת החוק יועלה שכר המינימום לכ-75% מהשכר החציוני.

העלאה זו תשפיע באופן ישיר על כ-20% מכלל העובדים, ששכרם מצוי בין רמת שכר המינימום הנוכחית לזו המוצעת. בין אלה שיושפעו, חלק מהעובדים אכן יזכו לעלייה בשכרם ומצבם הכלכלי ישתפר; לגבי חלק מהם סביר שהמעסיקים לא יצייתו לחוק מאחר שהתמריץ לאי-ציות יגדל בשל התרחקותו של שכר המינימום מהשכר תחרותי – מצבם הכלכלי של עובדים אלו לא ישתנה; לעומת זאת, סביר שחלק מהעובדים יפוטרו ממקום עבודתם, כך שמצבם הכלכלי יורע.

בהתייחס להצעת החוק, חשוב להתייחס לנקודת המוצא המקרו-כלכלית בה אנו מצויים כאשר שיעור האבטלה בקרב בעלי 12-0 שנות לימוד הוא למעלה מ-14 אחוזים. כמו כן, בהינתן השיעור הגבוה של העובדים הזרים המועסקים עדיין בארץ, שעבורם רמת הציות לחוק נמוכה יחסית, קבלת הצעת החוק תוביל להגדלה נוספת בכדאיות העסקתם לעומת העסקת ישראלים מעוטי השכלה. לכן, בתנאים הנוכחיים, סביר שהחלק שיצטרף למובטלים יהיה גדול יחסית. מעבודת מחקר על השפעת שכר המנימום על המשק הישראלי בעבר (של פלוג, קסיר ורובינשטיין) ניתן להסיק שהעלאה המוצעת בשכר המינימום תגרום לצמצום של עד 40,000 במספר המועסקים, ששכרם סביב שכר המינימום.

בדברי ההסבר להצעת החוק מנמקים, בין היתר, את העלאת שכר המינימום בירידה חסרת התקדים של השכר הממוצע במשק בשיעור מצטבר של 11.5% בין יולי 2001 לדצמבר 2003. ראוי לציין, שבמהלך אותה התקופה שכר המינימום עלה ב-2.1%. כלומר שכרם היחסי של מקבלי שכר מינימום עלה, והתרחב הפער בינו לבין השכר התחרותי אותו היו מקבלים אלמלא החוק. התרחבות פער זה תגדיל את השפעתו השלילית של שכר המינימום על התעסוקה, ויגדל התמריץ לאי-הציות הנמוך כבר עתה.

התיקון לחוק גם מציע להקים קרן סיוע למפעלים עתירי עבודה שיפגעו כתוצאה מעליית שכר המינימום, שתמומן מגידול הכנסות המדינה מתשלומי מע"מ בעקבות הגידול בצריכה הפרטית עקב העלאת שכר המינימום. יוזמי התיקון לחוק מעריכים את המקורות התקציביים שייווצרו בכמיליארד וחצי ש"ח – הערכה שנראית תמוהה. גם אם הצריכה הפרטית של מי ששכרו יעלה בעקבות שכר המינימום תגדל, מעבר לירידה בצריכה הפרטית של מי שיאבד את מקום עבודתו בשל ההעלאה בשכר, ברור שהגידול בתקבולי המע"מ יהיה זניח לעומת תוספת העלות התקציבית שתגרם מעליית השכר במגזר הציבורי עקב העלאת שכר המינימום.

לסיכום, בחינת מכלול ההשלכות של ההצעה מעלה את החשש שהיא תוביל לפגיעה בחלק לא קטן מהמועסקים ברמות השכר הנמוכות – אלה שמטרת ההצעה הייתה לשפר את מצבם. בנוסף, אימוץ הצעת החוק ייפגע ביצרנים, בעיקר בענפים בהם מתרכזים בעלי שכר נמוך. לאור האמור, יש להימנע מהעלאה (ובמיוחד מהעלאה כה חדה) של שכר המינימום במצב הנוכחי שבו מצוי המשק כששיעורי האבטלה כה גבוהים ולהתמקד באכיפת החוק הקיים. יישום ההצעה למס הכנסה שלילי יפעל להעלאת הכנסתם של בעלי שכר נמוך, ללא הפגיעה בתעסוקתם.

שכר המינימום כאחוז מהשכר החציוני במדינות שונות,שנת 2000.

¹מנהלת מחלקת המחקר של בנק ישראל

² ראש תחום שוק העבודה, מחלקת המחקר, בנק ישראל