• ​מחקר הנערך בחטיבת המחקר של בנק ישראל מנתח את הקשר בין ההסתברות לכשל של בנקים בישראל לתנאים המקרו-כלכליים באמצעות מודל האומד את השפעת משתני המקרו על הסתברות זו, כפי שנמדדת בנתונים של חברת Moody's-KMV.   
  • המודל מאשש את ההשערה לפיה קיים קשר חזק ומשמעותי בין המקרו-כלכלה לסיכון הבנקים ומספק אומדן כמותי להשפעת כל משתנה מקרו-כלכלי על סיכון זה.  
  • בעזרת אומדני המודל ניתן להעריך כמותית את יציבות הבנקים בתרחישי קיצון שונים (מבחני לחץ).  

הרצאה זו מציגה מודל לבחינת הקשר בין המצב המקרו-כלכלי להסתברות לכשל של בנקים בישראל. קיומו של מודל כזה מספק זווית נוספת להערכת היציבות של המוסדות הפיננסיים בתרחישים מקרו-כלכליים שונים, לצד מבחני הלחץ המאזניים (ראו הרצאתה של גב' מרב שמש). 
ההסתברות לכשל של בנקים נאמדת בעזרת מודל [1] Merton , מודל מבני שניתן ליישמו לכל חברה ציבורית. חטיבת המחקר בבנק ישראל עושה שימוש בנתונים על ההסתברויות לכשל של חברות ישראליות, פיננסיות ולא-פיננסיות, המתקבלים כתוצאה מיישום של מודל Merton התיאורטי בשילוב עם התאמות על פי אירועי כשל אמיתיים[2]. המדד מכונה EDF (Expected Default Frequency השכיחות הצפויה של כשל) ומבטא את הסיכון לאי עמידה בהתחייבויות בתוך שנה. מודל זה משמש לצרכי הערכת סיכונים ומחקר. מדד עקבי ואחיד להסתברות לכשל חשיבותו רבה, וניתן לעשות בו שימוש לצורך מבחני לחץ למוסדות הפיננסיים, במטרה להעריך את הסיכון שמוסדות פיננסיים לא יעמדו בהתחייבויותיהם בתרחישים מקרו-כלכליים שונים. 
במחקר הנוכחי נערך ניתוח סטטיסטי המאשר את הקשר הצפוי בין רמת הסיכון של הבנקים, כפי שנמדדת על ידי ה-EDF, למצב המקרו-כלכלי. כך למשל, צמיחה כלכלית (צמיחה) מורידה את הסיכון וכך גם התפתחויות חיוביות בשוק ההון, כגון עליות במדדי הבורסה. ריבית גבוהה יותר נמצאה בניתוח זה כמורידה את סיכון הבנקים, ככל הנראה בזכות הרווחים הגדלים מפעולות מימון. מנגד, פיחות במטבע המקומי מעלה את הסיכון כי הוא מעלה את שווי האשראי צמוד המט"ח ובכך מגדיל את שווי הנכסים משוקללי הסיכון ומקטין את יחס הלימות ההון.
בעזרת המדד והמודל שקושר בינו לבין המקרו ניתן לקבל הערכה כמותית של רמת הסיכון בתרחישים כלכליים שונים, להשוות את התחזיות המתקבלות ממודל כזה עם רמות היסטוריות של הסיכון ולהשוות בין מוסדות שונים. ניתן גם לתרגם מדד זה למדדים מוכרים יותר, כגון מרווח CDS. עם זאת, יש לזכור כי לצד יתרונותיו של מדד זה ישנם גם חסרונות ועל כן ראוי לראות במודל זה ככלי נוסף, אך בוודאי לא בלעדי, לבדיקת יציבותה הצפויה של המערכת הפיננסית במצבים מקרו-כלכליים שונים. 
 
  
  [1] להסבר על המודל ראו עבודתה של אנה ססי-ברודסקי, "הערכת סיכון חדלות הפירעון של חברות בישראל באמצעות מודל מבני". לדיון קצר על יתרונותיו וחסרונותיו ראו תיבה ד'-1 בפרק ד' של דו"ח בנק ישראל 2011, עמוד 154.
  [2] יישום המודל נעשה על ידי חברת Moody's-KMV. 
 
 
למצגת - לחץ כאן