• ​מ-2008 נצפתה עליה במתאמים בין הנכסים הפיננסיים במשק לבין חו"ל, כחלק ממגמה עולמית. ההערכה היא שתופעת המתאמים הגבוהים בעולם לא תעלם עד החלשות המשבר העולמי.  
  • השפעת גורמים מקומיים על השווקים הפיננסיים בישראל נחלשה יחסית מאז המשברים. נציין, בין השאר, שגורמים מקומיים שפעלו לחיזוק השקל נחלשו ב-2011.  

מגמות השווקים הפיננסיים בארץ, שע"ח מניות ואג"ח, מושפעות מגורמים עולמיים ומגורמים מקומיים. בשנים האחרונות, מאז פרוץ המשברים הפיננסיים ב-2008 מסתמן שהשפעת הגורמים העולמים על המגמות במשק גברה. על מנת לבחון זאת נבחנו שינויים במתאמי הנכסים הפיננסיים השונים בין המשק לחו"ל.
קיומם של קשרים אלו בין המשק לחו"ל צפוי לאור פתיחותו הגבוהה של המשק לסחר עם חו"ל. שינויים נוספים שהתרחשו בעשורים האחרונים כגון הסרת מגבלות על תנועות הון בין-לאומיות, התגברות הסחר האלקטרוני בני"ע והשקעה לא סלקטיבית באינדקסים עשויים לתרום לקיום מתאם ולהתגברותו על פני זמן.
בנוסף, נמצא כי בעת התפרצות משברים כלכליים ופיננסיים המתאם בין הנכסים השונים בשוק עולה על פי רוב. הגורמים לכך מגוונים: שינוי בסיכון או ביחס לסיכון, קשיי נזילות ותגובה עדרית. אחד המאפיינים השונים של שורת המשברים האחרונים הוא שמתאם זה לא דעך כעבור זמן מהתפרצותם. ישנן הערכות כי מתאם זה לא ידעך עד אשר ייפתר המשבר העולמי.
מדידות שונות שנערכו בעולם, לתופעת התגברות המתאם ולהתגברות ההשפעה העולמית ,מצאו שהמתאם בין הנכסים השונים גבר מאוד עד כי נטען שניתן לסווגם לשני סוגי נכסים עיקריים: נכסי סיכון ונכסי מפלט. בעת אופטימיות בשווקים נכסי סיכון עולים כקבוצה ונכסי מפלט יורדים כקבוצה ובעת פסימיות בשווקים ההפך. השפעת מאפיינים פרטניים כגון סוג הנכס והמדינה או הענף בו הוא פעיל נחלשו. בין נכסי הסיכון הללו ניתן למנות גם משקים מתעוררים ואת המשק הישראלי.
תופעת התגברות המתאם קיבלה ביטוי במשק הישראלי בעיקר בשע"ח של השקל ובמניות. המתאם שנמדד לאחר תקופת המשברים היה גבוה מזה שנמדד קודם להם. נמצא גם שגבר המתאם של המשק הישראלי למשקים מתעוררים, בעיקר במניות, אך הוא דפנסיבי מהם. ניתן לייחס זאת, בין השאר, גם לכך שהמשק הישראלי לא בלט לרעה יחסית ליתר המדינות במצב משתני הבסיס.
מאז המשברים השפעת הגורמים המקומיים על השווקים הפיננסיים בישראל נחלשה יחסית להשפעת הגורמים הגלובלים. נציין שלחץ מקומי שפעל בכיוון חיזוק השקל, נחלש ב-2011 בשל צמצום העודף בחשבון השוטף ושינוי באופן השקעת המשקיעים המוסדיים בחו"ל. 

 

למצגת - לחץ כאן