מתוך דברי נגיד בנק ישראל בפורום הסטודנטים לכלכלה של אוניברסיטת תל אביב - מקומו של הכלכלן במדינת ישראל

23.01.2012

מתוך דברי נגיד בנק ישראל בפורום הסטודנטים לכלכלה של אוניברסיטת תל אביב – מקומו של הכלכלן במדינת ישראל

נגיד בנק ישראל נשא דברים בפני פורום הסטודנטים לכלכלה של אוניברסיטת תל אביב. חלק מנאומו עסק במקומו של הכלכלן במדינת ישראל. להלן תמצית מדבריו.

ג'ון מיינרד קיינס כתב באחד מספריו המפורסמים, שמוטב היה לו כלכלנים היו כמו רופאי שיניים – מעין בעלי מקצוע שהולכים אליהם כשיש בעיה, והם יודעים לתת לה פתרון בצורה שקטה ועניינית. בימינו, כלכלנים עוסקים בתחומים רבים של המשק – בעסקים, במימון, בתעשייה, בממשלה ובאקדמיה. מדוע, אם כן, אנשים מתעניינים במקצוע זה והולכים להיות כלכלנים?

אני יכול לנסות לענות על שאלה זו רק מהמקרה הפרטי שלי. התחלתי להתעניין בכלכלה היות והתרשמתי מאוד מאישיותו של הכלכלן השוודי דאג המרשלד, שהיה מזכ"ל האו"ם, ונהרג בתאונת מטוס בצפון רודזיה, בה גדלתי. הוא היה אדם מאוד מרשים, וגרם לי לחשוב שהכלכלה היא מקצוע מכובד. הוריי, כמו ההורים של כולכם, נהגו לומר לי שעליי לעשות משהו רציני בחיים, וחשבתי שמקצוע הכלכלה ייתן לי את הכלים לעשות משהו לטובת העולם. במערכת החינוך הבריטית שבה למדתי למדו כלכלה בשנתיים האחרונות של התיכון. כאמור, מאוד התעניינתי בתחום, ובעיקר מהעובדה שניתן היה לתאר את הנושאים בו התחום עסק גם בתיאוריות, ולא רק במילים. קראתי את ספרו של קיינס, "התיאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" כבר בשנה הראשונה של לימודי הכלכלה. נהניתי בעיקר מהאנגלית המעולה של קיינס, אם כי כנראה שאת תוכן הספר הבנתי אז קצת פחות...

ראיתי ביכולת להבין את "הגורמים שמניעים את העולם" אתגר גדול. פול סמואלסון, שהיה מורה שלי ב-MIT, סיפר שפעם פיזיקאי אחד ב-MIT ביקש ממנו לתת דוגמא לתוצאה שמתקבלת בכלכלה, אשר איננה גלויה לעין. סמואלסון ענה שלדעתו משפט היתרון היחסי עונה להגדרה זו – היות וקשה להסביר מדוע, גם אם מדינה אחת נהנית מיתרון מוחלט בייצור כל המוצרים, עדיין עדיף שהיא לא תייצר את המוצרים בהם אין לה יתרון יחסי. ניתן כמובן לחשוב על דוגמאות מסובכות יותר, כמו המשפט המפורסם של בלאק אנד שולס לתמחור אופציות, שיש אומרים שנדרשו 300 שנה של פיתוחים מתמטיים כדי להגיע אליו.

כששימשתי משנה למנהל קרן המטבע הבינלאומית, הבנתי שללא השכלתי הכלכלית לא הייתי יכול למלא את תפקידי שם. בתפקיד זה הייתי מגיע, למשל, למדינות שנתונות במשבר, אשר נדרשו להתמודדות עם בעיות רבות בו זמנית. בשל ריבוי הבעיות אנשים רבים היו טועים לחשוב ש"אם רק נטפל בשוק הנגזרים", או "אם רק נטפל בשער החליפין" ניתן יהיה לפתור את הבעיה. רק מי שהיה מצויד במודל, אשר הקנה לו מסגרת חשיבה על הבעיות, יכול להבחין בין עיקר לטפל, לאתר את מקור הבעיות ולהציע פתרונות. מניסיוני, דווקא המודלים הכי סטנדרטיים, כדוגמת מודל IS-LM, הם אלו שלפעמים נותנים את המסגרת הטובה ביותר כדי להבין את המצב בו המשק נמצא. גם כשהשתתפתי בגיבוש תכנית הייצוב בישראל ב-1985 דבר זה בא לידי ביטוי, כאשר לאנשים שונים היו רעיונות שונים לגבי מקור הבעיה, אבל היה צורך לתפוס את מרכז הבעיה, שאז היה הגירעון בתקציב המדינה.

נקודה חשובה נוספת הנה הכרת ההיסטוריה הכלכלית. כבנקאי מרכזי אני נעזר לעיתים קרובות בידע שלי אודות צעדי מדיניות שננקטו, למשל, באנגליה במאה ה-19, או במקומות אחרים ובתקופות אחרות, כמובן עם ההתאמות הנדרשות לתקופה. למשל, מי שמסתכל על האופן בו רכש הפדרל ריזרב ניירות ערך מסוגים שונים בזמן המשבר של 2008-2009, יכול לזהות התנהגות דומה של הבנק אוף אינגלנד בשנת 1847, שרכש מניות של חברות שונות מתחומים שונים, העיקר למצוא דרך להזרים כסף למערכת.

בזמן עבודתי בקרן המטבע נוכחתי גם לדעת שהידע שלי בתורת המשחקים סייע לי מאוד: כחלק מתפקידה, קרן המטבע מנהלת משאים ומתנים ומגבשת הסכמים עם מדינות שונות. פעמים רבות קרה שאמרתי לעצמי, תוך כדי ניהול משא ומתן כזה, שאנו נמצאים למעשה בתוך משחק שהכרתי מהתיאוריה של תורת המשחקים, והדבר סייע לי להבין את ההתנהגות של העומד מולי ולקבל את ההחלטה הנכונה. כמובן, שהמציאות אף פעם אינה מתוארת בצורה מדוייקת על ידי המודל שלמדנו, בין אם זה מודל בתורת המשחקים או מודל מקרו כלכלי, אבל אם אנחנו יודעים לזהות את הסביבה בה אנו נמצאים, הדבר מסייע לנו מאוד להגיע למסקנות.

אם כך, אני סבור שלימודי הכלכלה מסייעים לפתור משברים, ומשברים יהיו גם בעתיד. אבל עלינו לזכור שמה שלמדנו רלבנטי לדברים מסויימים, ולא לכל דבר בחיים. לעיתים קרובות בחיים הציבוריים, אנו נדרשים לבצע שיפוט ערכי ולהחליט מה חשוב מבחינה מוסרית, מה אסור לעשות בתור חברה ומה צריך לעשות. אלו אינם דברים שכלכלן יכול ללמד – אלו דברים שלומדים מההורים, ושעלינו לחשוב עליהם בעצמנו. יש גבול לתחומים שבהם הכלכלה יכולה להנחות אותנו. הערכים הכי חשובים הם לא ערכים של הכלכלה, ועם זאת – חלק גדול מהבעיות בחברה הן בעיות שהכלכלה יכולה לטפל בהן, ויש לכן מספיק סיבות טובות ללמוד כלכלה.