|
אין לנו עדיין אפשרות לסכם
בנתונים את שנת 2003. נתונים ארעיים לשנה כולה יתפרסמו כנראה תוך
זמן קצר, ונתונים יותר מוצקים – רק בעוד כמה חודשים. אבל כבר עכשיו
אפשר לומר על השנה שחלפה כמה דברים:
|
|
תהליך ההתכווצות של המשק,
אשר איפיין את השנים 2001 ו- 2002, נעצר, והשנה תירשם צמיחה חיובית נמוכה. הסיבה למיפנה נעוצה,
קודם כל, בהתפתחות היצוא וזו, מצידה, נובעת מההתאוששות ההדרגתית
בכלכלת העולם, והתמתנות מסוימת במתח הבטחוני באזור. |
1. |
|
סיבה נוספת למיפנה נעוצה
בגידול הצריכה הפרטית, אף היא נובעת מאי-החרפת המצב הבטחוני. |
|
ראוי במיוחד לציין את הצמיחה
בתוצר העסקי, לאחר שהתכווץ בקצב שנתי של כמעט 3% בשנתיים
האחרונות. מדד זה למגמות במשק יותר רלוונטי מהתוצר הכולל, כי זו
הרי מדיניות הממשלה: לכווץ את המיגזר הציבורי ולעודד את המיגזר העסקי.
אם מדיניות זו תישא פירות, וזה יהיה אחד המיבחנים החשובים שלה, אזי
שיעור הצמיחה של התוצר העסקי יהיה מהיר יותר משיעור הצמיחה של התוצר
הכולל. זה אמור להיות אחד הביטויים לכך שמשקלה של הממשלה בפעילות
במשק נמצא בירידה. |
2. |
|
תופעה דומה קיימת בתחום
התעסוקה, והיא אף מעט יותר מורכבת. התכנית גורסת כי יש להקטין את
מספר העובדים בסקטור הציבורי, להקטין את מספר העובדים הזרים, ולהגדיל
את מספר העובדים במיגזר העסקי. |
3. |
|
מנקודת ראות זו ההישג השנה
היה חלקי: |
|
|
-
מספר העובדים הזרים אכן הצטמצם בכ- 30,000; |
|
|
-
אבל מספר המועסקים בשרותים הציבוריים עלה במיקצת (8,000) במקום לרדת; |
|
|
-
ומספר המועסקים בסקטור העסקי כמעט ולא עלה (תוספת של 3,000). |
|
|
בסך הכל שיעור התעסוקה
נשאר ללא שינוי (48.5% יחסית לאוכלוסיה בגילאי 15 ומעלה). |
|
|
מבחינה זו צריך יהיה לעשות
יותר ב- 2004 בכל אחד משלושת המישורים, ובעיקר לראות גידול ניכר
בתעסוקה במיגזר העסקי. |
|
|
חשוב לציין את ההתפתחויות
בתחום מטבע חוץ. כיוון שהקטר המניע את המשק הוא היצוא ולא, למשל,
ענף הבנייה (כפי שהיה ביציאה מהמיתון בתקופות מסויימות בעבר), החזרה
לצמיחה השנה, וכנראה גם בשנה הבאה, לא תהיה כרוכה בהגדלת הגרעון
במאזן התשלומים, כפי שראינו במצבים דומים בעבר. נראה כרגע שהשנה
תיגמר באיזון, או אולי בעודף קטן, בחשבון השוטף. |
4. |
|
יתר על כן; גם חשבון ההשקעות
במט"ח השתפר. ההשקעות של תושבי חוץ בישראל – הן השקעות ישירות
והן בתיק למסחר – הוכפלו השנה יחסית לשנה שעברה, והסתכמו בכ- 5 מיליארד
דולר. מאידך, ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל – באותן שתי קטגוריות
– כמעט ולא השתנו בין שתי השנים, והסתכמו בכ- 3 מיליארד דולר. |
|
נוסף לכך אנחנו יודעים
שיתרות מט"ח בבנק ישראל גדלו, בעיקר בשל תחילת ניצול הסדר הערבויות
עם ממשלת ארה"ב, ועברו את סף ה- 25 מיליארד דולר. |
|
תחום נוסף שנכנס למסלול
המיועד לו, לאחר הסטייה במחצית הראשונה של השנה שעברה (2002), הוא
האינפלציה. השנה צפויה, לראשונה, אינפלציה שלילית נמוכה. להערכתנו
מדובר בתופעה חולפת, ובכל מקרה אנחנו נמשיך ונוריד את הריבית הנשלטת
על ידי בנק ישראל, לאחר שכבר הורדנו אותה השנה בכ- 4 נקודות אחוז
(מכ- 9% לכ- 5%), כל עוד הערכות האינפלציה לעתיד תהיינה בתחום יעד
יציבות המחירים והשווקים הפיננסיים יישארו רגועים. |
5. |
|
אני רוצה לסטות לרגע מתיאור
ההתפתחויות כדי לעמוד על משמעות המושג "שווקים פיננסיים רגועים".
במושג "שווקים פיננסיים" הכוונה היא לשלושה שווקים: שוק
אגרות החוב (בעיקר הממשלתיות וכולל שוק המק"מ), שוק מטבע חוץ
ושוק המניות. שווקים אלה נחשבים בעיננו "רגועים", כאשר
הם מתנהלים בצורה מסודרת, בלי תנודות חריפות מאד, ובלי חששות ל"בועה"
של גאות מצד אחד, ול"צניחה חופשית" מצד שני. שווקים רגועים
משקפים אמון של הציבור במדיניות של הממשלה ובנק ישראל. לאמון זה
יש השנה שתי משמעויות: |
|
האחת: למרות ששיעור הגרעון התקציבי יהיה השנה, 2003, גבוה יותר מזה
של שנה שעברה (כנראה מעל 5 אחוזי תוצר מול כ- 4 אחוזי תוצר ב- 2002),
הציבור מאמין שהממשלה החזירה לעצמה את השליטה בתקציב וכי הגרעון
ב- 2004 יהיה נמוך יותר מזה שיירשם השנה. לא זו אף זו: הממשלה התחייבה
לנהל מדיניות אשר תגביל את שיעור הגרעון ל- 3% עד סוף העשור, ופירוש
הדבר כי בשלב לא רחוק יחזור יחס חוב הממשלה לתוצר לתוואי של ירידה. |
|
|
השנייה: למרות האינפלציה השלילית השנה הציבור מאמין לבנק ישראל שהוא
פועל להכנסת קצב האינפלציה לטווח יציבות המחירים. אחת הדוגמאות לכך
היתה בסקר שפירסם "מעריב" (16.12.03), אשר נערך בקרב 65
מנהלים בכירים בשוק ההון. לשאלה מה יהיה קצב האינפלציה ב- 2004 ענה
רוב מוחץ, 93%, כי הוא צפוי להיות בתחום של 1%-3% שהוא, כידוע, יעד
יציבות המחירים. אינדיקציות דומות מתקבלות מהחזאים העוסקים בנושא. |
|
|
אי אפשר לסכם את ההתפתחויות
בשנה האחרונה בלי להתייחס לשווקים הפיננסיים, וכולם העבירו מסר חיובי: |
6. |
|
שוק המניות בגאות ותמך בהרחבת האפשרויות לגיוס ההון, בהנפקות פרטיות
אבל גם בניירות ערך סחירים; |
|
|
בשוק איגרות החוב הממשלתיות ירדו התשואות על ה"שחר" הלא-צמוד
(ל- 10 שנים) מכ- 11% בראשית השנה לכ- 7% בסופה, ועל ה"גליל"
הצמוד מכ- 6% לכ- 4%. |
|
|
בשוק מטבע חוץ, לאחר הפיחות של 13% בשער הסל (7% בשער הדולר) במהלך
2002, נרשם השנה ייסוף של כ- 3% בשער הסל (כ- 8% בשער הדולר), תוך
ירידה במחזורי המסחר במשך השנה, וירידה בתנודתיות של שער החליפין. |
|
|
מגמות אלה השתקפו בשינויים
שנרשמו השנה בהרכב תיק הנכסים הכספיים בידי הציבור. בעשרת החודשים
הראשונים של השנה עלה שוויו השיקלי של תיק הנכסים הכספיים של הציבור,
למעט אג"ח מיועדות, בכ- 10%, שהם כ- 110 מיליארד שקל. מתוך
תוספת זו למעלה ממחצית מבטאת את הגאות בשוק המניות. עם זאת הסתמנו
במהלך השנה עוד שלוש תופעות ראויות לציון: |
|
|
למרות ירידת הריבית הנומינלית נמשך העניין בשוק הלא-צמוד (כרבע מכלל
תוספת הנכסים השנה), אבל ניכר מעבר מפקדונות בבנקים לשוק ההון (מק"מ
ואג"ח) – תופעה צפויה בתהליך של ירידת ריבית; |
|
|
במיגזר הצמוד למדד העניין היה מועט יותר, בשל הירידה בריבית הריאלית
והאינפלציה השלילית (כעשירית מכלל תוספת הנכסים), אבל – במסגרת זו
– המעבר מהבנקים לשוק ההון בולט עוד יותר; |
|
|
ובמיגזר המט"חי חל שינוי בהתנהגות על פני השנה. בעוד שבמחצית
הראשונה של 2003 נרשמה צבירה שלילית בשווי התיק המט"חי – תיקון
לצבירה העודפת בשנה קודמת – הרי בארבעת החודשים שבין יוני לאוקטובר
התחדש הביקוש לנכסים מטחיים – אף זו תופעה צפויה על רקע הפחתת הריבית.
על פני התקופה כולה נשאר שוויו השיקלי של התיק המט"חי ללא
שינוי, למרות הייסוף, ומשקלו בסך התיק ירד במיקצת. |
|
|
חלק משינויים אלה יש לזקוף
לזכות השינויים במישטר המס אשר הולכים ומצמצמים את האפליה בין מיסוי
פקדונות בבנקים לבין מיסוי ניירות ערך סחירים, אבל חלקו האחר נובע
משינוי תנאי הרקע הכלכליים, ובעיקר: |
|
|
ירידת הריבית לכל הטווחים, הנומינלית והריאלית; |
|
|
ההתכנסות ליציבות מחירים; |
|
|
הרגיעה בשער החליפין; |
|
|
התנאים בשוקי ההון והכספים בעולם בהם התחדשה העלייה בשערי המניות
ויש היערכות לשינוי מגמות הריבית כלפי מעלה. |
|
|
כל אלה הם תנאים התומכים
בצמיחה ובחלקם – פרי השינוי במדיניות הכלכלית. |
|
* * * |
|
כאשר נסינו, בתום שנת 2002,
להעריך את הצפוי לנו בשנת 2003, לא היתה לנו שום סיבה להיות אופטימיים.
בתום שנת 2003, כאשר אנחנו מנסים להעריך את שנת 2004, הדברים נראים
אחרת. |
|
חלק לא מבוטל מהשינוי יש
לייחס לגורמים שאינם בשליטת קובעי המדיניות הכלכלית בישראל: |
|
העולם עבר את נקודת השפל
במחזור העסקים הנוכחי, והוא הולך ומתאושש. שיעור הצמיחה של התוצר
הגלובלי עלה מ- 2% בשנת 2002 ל- 3% השנה, והוא חזוי לעלות ל- 4%
בשנת 2004. עבור המשק הישראלי, התלוי כל כך בסחר העולמי ובמצב שוק
ההון בארה"ב, יש לכך השפעה גדולה, והיא עתידה להימשך בשנה הבאה. |
- |
|
הסיכסוך האלים עם הפלשתינאים
איננו מחריף, ולכל שיפור במתח הבטחוני יש השלכות חיוביות על המשק,
והן באות לידי ביטוי בשינוי המגמות בצריכה הפרטית, בתיירות, ואולי
גם בענף הבנייה – שלושה תחומים חשובים של הפעילות המקומית. |
- |
|
גורם חיצוני נוסף אותו
ראוי להזכיר, בפתח שנת 2004, הוא הנכונות של ממשלת ארה"ב לערוב,
עד סכום של 9 מיליארד דולר, לחובות חדשים של ממשלת ישראל, וזאת בתקופה
בה אין למשק בעיה במאזן התשלומים. |
- |
|
עם זאת יש משמעות רבה לשינוי
באופייה של המדיניות הכלכלית אותה אימצו השנה שר האוצר, ראש הממשלה
והממשלה כולה. ברצוני לסכם כאן מה הם ההיבטים החשובים של מדיניות
זו, ובאילו מובנים היא טעונה השלמה. |
|
ההיבט החשוב ביותר נעוץ
בכוונה להקטין את שיעור הוצאות הממשלה, יחסית לתוצר. הדבר בא לידי
ביטוי גם בהחלטה להקטין הוצאות בשנת 2004, בהשוואה ל- 2003, לרבות
שכר, תקציב הבטחון, והוצאות שונות במסגרת המדיניות החברתית; אולם
לא פחות חשוב, בהחלטה להגביל את הגידול בהוצאות הממשלה עד סוף העשור
ב- 1% לשנה. זהו יעד שאפתני מאד, ללא תקדים בהיסטוריה של המשק הישראלי,
וכמעט שלא נאמר דבר על הדרך בה יושג. זה טעון השלמה, כדי שהיעד יהיה
אמין, ולא ניתן יהיה לרכוש את האמינות הדרושה אם לא יושג סיכום על
שלושה שנויים גדולים: |
1. |
|
התאמת סולמות השכר וכללי הזחילה של השכר למציאות של יציבות מחירים,
כאשר הם ניבנו במקורם כמכשירים למניעת שחיקת שכר בתקופות של אינפלציה
מהירה. ככל הידוע לנו אלה נושאים שאפילו לא עומדים על סדר היום; |
|
|
כללי ישוב סיכסוכי עבודה בשרותים חיוניים המאפשרים את השבתתם רק
בתנאים מגבילים מאד ונדירים מאד; |
|
|
והגדלת הגמישות הניהולית והתקציבית, כפוף למשמעת כוללת החלה על כל
השרות הציבורי, בהשגת היעדים המוטלים על יחידותיו השונות של הסקטור
הציבורי. |
|
|
אם תפישה זו תיושם אפשר
יהיה להתקדם בהשגת יעד שני בתחום המיצרפים התקציביים, לא פחות חשוב:
חזרה לתוואי יורד ביחס של חוב הממשלה לתוצר, תוך כדי הורדת נטל המסים. |
|
|
השילוב הזה, של ירידת שיעור
הוצאות הממשלה, ירידת נטל המסים, וירידת שיעור החוב הממשלתי – אם
יתממש כמתוכנן עתה – הוא התרומה המכרעת ביותר שיכולה להגיש הממשלה
להחזרת המשק לצמיחה מתמשכת. |
|
|
ההתחלה שנעשתה השנה – מבטיחה,
אבל אנחנו רק בראשית הדרך, והאופק צריך אכן להיות רב שנתי. הקשיים
בסיכום תקציב 2004, כפי שהם באים לידי ביטוי בדיון בכנסת, רק ממחישים
כמה כבדה היא המשימה. |
|
|
אחד המנועים החשובים ביותר
לצמיחת המשק הוא ההשקעות בתשתית. המנוע הזה זוהה בבהירות בתכנית
הכלכלית של הממשלה וניתן לו הדגש הראוי. הדבר מתבטא בכך שמידי פעם
עולה לסדר היום פרוייקט זה או אחר, מתקבלות החלטות ויש פעילות. עם
זאת, יש לא מעט דיווחים על חריקות באישורי תכניות, פיגורים בביצוע,
בעיות במימון. |
2. |
|
בשל החשיבות המרכזית של
הנושא לפריון, להשקעות בענפי המשק ולצמיחה, יש להשלים את ההיערכות
בתחום זה ע"י הקמת מטה בינתחומי ייעודי ומצומצם, כפוף לקבינט
הכלכלי, אשר יופקד על ראייה כוללת של תכנית השקעות בתשתית בסדר גודל
של כ- 100 מיליארד שקל. תפקידיו יהיו להסיר מכשולים, לדחוף ביצוע,
לסייע בתפירת חבילות מימון, לתאם בין רשויות שונות ולדווח לממשלה
ולציבור על ההתקדמות – אחת לרבעון – בכל הפרוייקטים שעל סדר היום.
היום אנחנו שרויים באפלה בכל הנוגע לקצב ההתקדמות בביצוע התכנית
הגדולה. |
|
|
אחד המכשולים על דרך הצמיחה
הוא מצב שוק העבודה. גם לעניין זה נתנה התכנית את דעתה במובנים רבים.
בין הידועים שבהם אפשר למנות את הקטנת התמריצים להישאר מחוץ למעגל
העבודה ואת ההחלטה להקים מרכזי תעסוקה בנוסח "תכנית ויסקונסין". |
3. |
|
גם מסלול זה טעון חיזוק
והשלמה, שראשיתו בהצבת יעד של צימצום, ואף סגירת הפער המשמעותי בשיעור
התעסוקה ביננו לבין העולם. הצבת יעד של הגדלת שיעור התעסוקה - שהוא
מספר המועסקים יחסית למספר האזרחים בגיל העבודה – תחייב בחינת כל
תכניות הממשלה, ועיצובן, לאור תרומתן ליעד זה. החל בתכניות שאמורות
במקורן להיות ממוקדות ביעד זה – כמו שרות התעסוקה וההכשרה המקצועית,
וכלה בתכניות כמו עידוד השקעות, הטבות מס שונות, ותכניות שונות בתחום
החינוך. התרומה לתעסוקה צריכה להיות אחד השיקולים המרכזיים בקביעת
סדר העדיפויות בהוצאות הממשלה. |
|
|
ולבסוף דרושה התייחסות
מפורשת למימדי העוני אשר נמצא במגמת גידול, בעיקר בעקבות האילוצים
הכלכליים של השנים האחרונות. זהו התחום בו עסקה הממשלה פחות מכל,
וגם בו אנחנו נראים מפגרים מאד אחרי העולם. |
|
|
לשם כך יש להגדיר גם קו
עוני במונחים מוחלטים, ולא רק יחסיים כמקובל היום, ולבחון כיצד יש
לשנות את מערכת הרווחה הקיימת כדי לצמצם את העוני המוחלט. חלק חשוב
יֵיעשה ע"י הגדלת שיעור התעסוקה, אולם חלק אחר חייב להתבצע
ע"י שימוש ממוקד במקורות ציבוריים כדי לסייע למעוטי האמצעים
ולא באופן גורף ללא מבחן הכנסה. גם בהקשר הזה יש לחשוב לטווחים ארוכים
ולהנהיג חובת חיסכון לפנסיה לכל מועסק, בשילוב עם הטבות מס (מס הכנסה
שלילי) לאלה אשר אינם מגיעים לסף המס. |
|