27.6.2005
 
דברי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בערב הצדעה לאירגון "הצלה ישראל"
שהתקיים במלון הילטון בתל-אביב ב- 27/6/2005.
 
כבוד הרב הראשי של העיר תל-אביב-יפו, הרב מאיר לאו, שר הבריאות, מר דני נווה, יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת, חבר הכנסת הרב יעקב ליצמן, יושב ראש אירגון "הצלה ישראל", כבוד הרב דוד גרינוואלד, ידידי הטוב יעקב נאמן – אורחים מכובדים, חברים.
אני שמח ומתרגש להיות כאן ולקחת חלק, בערב ההצדעה לאירגון החשוב – "הצלה ישראל", העוסק בדבר הכי קדוש: הצלת חיים. חשוב היה לי להיות כאן אתכם. וזה משתי סיבות עיקריות:
קודם כל, עבודתכם היא עבודת קודש, ואין דרך טובה יותר לתאר זאת אלא על-ידי הציטוט: "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא". וזו התמצית של עבודתכם הקדושה.
הסיבה הנוספת שבגללה כל-כך חשוב לי להיות כאן, היא המקום המיוחד שיש בלבי עבור "מגן דוד אדום". אמי, זכרונה לברכה, הייתה מאוד פעילה ב"מגן דוד אדום", בקהילה שלנו ברודזיה.
ולא רק זה. כל אחד מאיתנו רואה מפעם לפעם, לצערנו, בטלוויזיה אירוע אסון, לא עלינו, ומזהה את המתנדבים של אירגון "הצלה ישראל", עם האפודים הכתומים, כחלק אינטגרלי ממתנדבי "מגן דוד אדום", עושים הכל כדי להציל חיים עד להגעת האמבולנסים, וכולנו יודעים עד כמה הדקות האלה חשובות ולעיתים קובעות גורלות. העבודה של המתנדבים, המוכנים בכל רגע לעזוב את עיסוקם – אם בעבודה, בבית או בבילוי משפחתי – כדי להציל חיים זוכה להערכה מכל אחד מאיתנו – אזרחי מדינת ישראל ותומכים מכל העולם – ובמיוחד לתודה מהלב. תודה על המסירות שלהם, על ההקרבה שלהם עבור העבודה הקדושה שהם עושים, לעיתים קרובות עבודה עצובה, הנעשית לפעמים, תוך סיכון החיים שלהם.
המסורת של מתן עזרה וצדקה ושל סולידריות היא לא חדשה בעם היהודי. היא חלק בלתי נפרד של העם הזה, גם בתפוצות וגם במדינת ישראל. אפשר לומר שזה נובע מהמציאות שבה העם היהודי הצטרך לחיות במשך אלפיים שנות גלות. מציאות של רדיפה, של עוני, של נדידה, של שינאה. לצערנו, המציאות במדינת ישראל גם כן אינה קלה, לעיתים, והצטרכנו להתמודד עם מלחמות, מוות, פיגועי טרור, תאונות דרכים, לצערנו גם בתאונת הרכבת האחרונה. אבל זה לא כל הסיפור. במקורות היהודים הצדקה מופיעה כאחת המצוות החשובות ביותר. ביום כיפור, אנחנו אומרים: "תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה". יש דוגמאות רבות מהמסורת היהודית המלמדות על חשיבות הצדקה והסיוע. במיוחד כאשר מדובר בסיוע לחולה, לפצוע.
ההתייחסות של ההלכה היהודית לנושא של פיקוח נפש מבליטה את החשיבות שלו. מצב זה נחשב בהלכה היהודית לחמור וקריטי בשל החשיבות הגדולה שהיא מייחסת לקדושת החיים של האדם. הכלל הוא "פיקוח נפש דוחה שבת", וההסבר לזה הוא: "מוטב שיחלל שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה". ישנו מקרה אחד, שבו פיקוח הנפש של היחיד נדחה, והוא מצב של פיקוח נפש גדול יותר, של הציבור כולו או חלקו. מתנדבי "הצלה ישראל" עוסקים ממש בזה ובלי לחשוש אפילו מלסכן את עצמם.
כמובן, לא אוכל לסיים בלי כמה התייחסויות לנושא כלכלת ישראל. אבל לא רק כלכלה אלא כלכלה וחברה – שכן שני הדברים הללו הולכים יחד.
המשק הישראלי נהנה מזה תקופה ארוכה מיציבות פיננסית. זה מתבטא ברמת אינפלציה נמוכה ויציבה לאורך זמן, בשוק הון המתפקד היטב ושוק מטבע חוץ חופשי כאשר השקל יחסית לדולר הוא עדיין הוא מהיציבים ביותר מבין מדינות רבות בעולם - למרות התנודות שראינו אצלנו לאחרונה. יציבות זו – המאפשרת לנו להיות ברמת ריבית נומינלית נמוכה היסטורית - חשובה לנו מאד ובעיקר כי בלעדיה קשה מאד להשיג צמיחה מתמשכת לאורך זמן. זאת, במיוחד בעולם של גלובליזציה, כאשר יש תחרות אמיתית על ההשקעות הבינלאומיות וחשוב להצליח בה.
נושא הצמיחה – ובמיוחד הצמיחה המתמשכת - הוא הנושא החשוב ביותר. זו המטרה העיקרית, לטווח ארוך, של המדיניות המקרו-כלכלית. בלעדיה לא ניתן להבטיח שיפור מתמשך ברמת החיים וברווחה של אזרחי המדינה.
בישראל עסוקים המון בשנים האחרונות בנושא העוני, ובצדק. האתגר הוא לשפר את ההכנסה של האוכלוסייה הענייה ואם אפשר, להקטין גם את אי-השוויון. במילים אחרות, צריך למצוא את הדרך הנכונה ליצור צמיחה ובעזרתה לשפר את מצב העניים. יותר קל להשיג הקטנת העוני במשק צומח.
במקביל לזה, חשוב להתמקד במדיניות שמכוונת ישירות לטפל בבעיית העוני מתוך הבחנה בסוגי האוכלוסייה השונים. כך, המדיניות החברתית צריכה להתמקד בטיפול באוכלוסיות הנזקקות שאינן במעגל התעסוקה – כגון קשישים, מעוטי-יכולת ונכים – וגם לעודד ולתמרץ את אלה שמסוגלים לעבוד להצטרף לשוק העבודה. עבור אלה שנמצאים בשוק העבודה אבל הכנסתם נמוכה והם אינם מצליחים לצאת ממעגל העוני יש צורך במנגנונים הנותנים לזה תשובה מבלי לפגוע ברצון שלהם לעבוד – בעיקר מנגנון של מס הכנסה שלילי.
חשוב לציין, שבנק ישראל, כיועץ הכלכלי לממשלה, עוסק במחקר ובגיבוש רעיונות לטיפול בנושאים החברתיים. כך הוא עשה בשנים האחרונות בעת כהונתו של הנגיד הקודם ד"ר דוד קליין וכך אני מתכוון שימשיך להיות בעתיד. זאת בעזרתה של מחלקת המחקר שלנו, שהיא מהטובות בארץ. אבל חשוב גם לזכור, שבתחום זה, הכלים לבצע את המדיניות לטיפול בבעיית העוני הם בידי הממשלה. בנק ישראל יכול להשפיע בנושא חשוב זה, רק דרך הייעוץ שהוא נותן.
הזכרתי קודם את הסולידריות של עם ישראל. בהקשר הזה ובהקשר של הבעיות החברתיות, אני רוצה לאמר שבשנים האחרונות התרחבה מאד הפעילות של האירגונים הוולונטריים העוסקים בתחומים שבהם אתם עוסקים וגם בתחומים של צדקה ועזרה לנזקקים. מקובל לקרוא לאירגונים הללו, ואתם בתוכם, "המגזר השלישי". הרקע להתרחבות הזאת הוא השפל הכלכלי שהיה עד לפני כשנתיים והקיצוצים שהצטרכה הממשלה לבצע בתשלומי ההעברה. פעילות "המגזר השלישי" מבורכת ולא רק מעצם פעילותם אלא גם בתחושת המשך וחיזוק הסולידריות והערבות ההדדית בקרב העם.
לבסוף, אני רוצה לברך אתכם ולאחל לכם שתמשיכו למצוא כוחות נפש כל-כך גדולים כדי לעשות את העבודה החשובה שלכם. ואני מקווה, יחד עם כל עם ישראל, שיהיו פחות מקרים עצובים ומקרים של אסון, חס וחלילה, ושלא תצטרכו להיות כל-כך עסוקים בעבודה המצוינת שאתם עושים באירגון "הצלה ישראל", ותוכלו להקדיש את רוב זמנכם לעיסוקים הרגילים – בעבודה, בבית, עם המשפחה. הלוואי.
 
תודה רבה ובהצלחה.