| אני מאד שמח על ההזמנה שקיבלתי מהיושב-ראש לבוא ולשוחח איתכם. בתור נגיד בנק ישראל, אני רואה חשיבות גדולה לדו-שיח הזה בין בנק ישראל לבין ועדת הכספים של הכנסת. למעשה, לאחר כמעט חודש בתפקידי, אני שמח שההזדמנות הראשונה שלי להופיע בפומבי לאחר טכס המינוי בבית הנשיא, היא לפניכם. |
| בהתחלה, אני רוצה לציין בפניכם, כי המשק הישראלי צבר הישגים חשובים – ולמרות שעדיין נותרה עבודה רבה שיש לעשות אותה – אנו כבר נהנים מהתשתית הכלכלית שניבנתה ושהולכת וניבנת. |
| המשק הישראלי נהנה עכשיו, מיציבות כלכלית ופיננסית. הדבר מתבטא במספר תחומים. |
| ראשית, האינפלציה בישראל נמצאת כבר די הרבה זמן בתחום של יציבות מחירים שקבעה הממשלה - בין 1 ל-3 אחוזים לאורך זמן. יותר מכך, גם הציפיות לאינפלציה והתחזיות של החזאים השונים במשק מצביעים על הערכות כי בהסתכלות של שנה קדימה, האינפלציה הצפויה נמצאת בתוך תחום יעד יציבות המחירים. |
| שנית, הריבית נמצאת ברמה מאד נמוכה. אולי אפילו ברמה הנמוכה ביותר מאז קום המדינה. ובמיוחד חשוב לציין זאת, כאשר לצדה מציאות של יציבות מחירים לאורך זמן. בהקשר הזה, אני רוצה לאמר בפניכם, כי העובדה שהמשק הצליח לא רק להגיע ליציבות מחירים אלא גם לשמר אותה יחד עם ריבית נמוכה, היא ביטוי חשוב לאמינות שהמדיניות המוניטרית רכשה במשך השנים – וחשוב מאוד לשמור על האמינות הזאת. |
| אני רוצה גם להגיד, כי כל זה קורה כאשר ברקע, ישנו תהליך - שהחל לפני כמעט שנה - של העלאת הריבית הדולרית ע"י הבנק המרכזי של ארצות הברית. התהליך הזה צפוי עוד להימשך ובכל זאת, לא השפיע עד עכשיו על המצב הפיננסי בישראל. |
| שלישית, שער החליפין של השקל מול הדולר - וגם מול סל המטבעות – מתנהג באפן יציב מאד וזאת, ללא התערבות של בנק ישראל, מאז 1997, אלא על-ידי כוחות השוק בלבד. התנודתיות של שער החליפין של השקל מול הדולר נמוכה אצלנו לעומת מדינות רבות אחרות. למשל, בשנה האחרונה הייתה סטיית התקן של השקל מול הדולר כ-4 אחוזים, לעומת סטיית התקן של האירו מול הדולר או של הלירה הסטרלינג מול הדולר - שהיו כ-10 אחוזים כל אחת. סטיית התקן של הפסו המקסיקני מול הדולר - הייתה כ-7 אחוזים. ואלה רק דוגמאות הממחישות את המצב במרבית המטבעות של המדינות המפותחות והמתפתחות. |
| היציבות הזו חשובה לנו מאד ובעיקר כי בלעדיה יותר קשה להשיג צמיחה מתמשכת לאורך זמן. זאת, במיוחד בעולם של גלובליזציה, כאשר יש תחרות אמיתית על ההשקעות הבינלאומיות וחשוב להצליח בה. כך, המשק הישראלי נהנה מזרם של השקעות זרות שהסתכם בשליש הראשון של השנה בלבד בכ-5 מיליארדי דולר – קרוב לסכום שהצטבר בשנת 2004 כולה: כ-6.5 מיליארדים. מדובר בהיקפים יותר גדולים מאלה שמשקים רבים אחרים מקבלים. |
| נושא הצמיחה הוא הנושא החשוב ביותר. אבל לא רק צמיחה אלא צמיחה מתמשכת. בלעדיה לא ניתן להבטיח שיפור ברמת החיים וברווחה של אזרחי ישראל. חשוב לזכור, עם זאת, כי הצמיחה במשק הישראלי מושפעת, בין היתר, מההתפתחויות הכלכליות הבינלאומיות. ובהקשר הזה, ישנם כרגע סימני שאלה לגבי הצמיחה של הכלכלה העולמית. בצד החיובי, ברביע הראשון של שנת 2005 נרשמו ביפן נתונים המצביעים על צמיחה מהירה מאד – כ-5%, אבל במקביל היו נתוני הצמיחה באירופה חלשים מאד לרביע הראשון ואירגון ה-OECD הוריד את תחזית הצמיחה שלו לגוש האירו ל-1.2% בלבד ל-2005. לכן, מתקבלת כאן תמונה מעורבת ללא כיוון ברור. |
| הנתונים שפורסמו לאחרונה לגבי הצמיחה במשק הישראלי ברביע הראשון של השנה – 2.9 אחוזים - נתנו רושם של האטה מסוימת בפעילות הכלכלית. עם זאת, ישנם גם נתונים אחרים המצביעים על הכיוון ההפוך: הכי חשוב, נתוני סקר כוח אדם מצביעים על שיפור גדול ברביע הראשון של השנה: האבטלה המשיכה לרדת, מ-9.8 ל-9.1 אחוזים וזאת תוך שיפור בתעסוקה – מספר המועסקים עלה ב-33 אלף איש, חל גידול משמעותי במשרות המלאות, ו-2/3 מהעלייה במספר המועסקים נקלטו ע"י הסקטור העסקי. בנוסף לזה, היצוא של טכנולוגייה עילית עלה בצורה יפה בחודש אפריל; קצב הגידול של הצריכה הפרטית אמנם הואט אבל רמת הצריכה גבוהה מאד לאחר העלייה שנרשמה ב-2004; הנתונים על כניסת תיירים ממשיכים לעלות באפן הדרגתי; המדד המשולב למצב המשק לחודשים הראשונים של השנה עודכן לאחור ע"י בנק ישראל בשבוע שעבר כלפי מעלה. |
| על כן, התמונה שמתקבלת לגבי הפעילות הכלכלית בחודשים הראשונים של השנה לא מצדיקה שינוי בתחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנת 2005 כולה – 4 אחוזים. |
| המצב הזה של כלכלה צומחת יחד עם יציבות כלכלית ופיננסית אינו מקרי. זו תוצאה של מדיניות מקרו-כלכלית נכונה – בעיקר של מדיניות מוניטרית שנותנת דגש ליציבות ועוזרת לצמיחה בלי לפגוע בה; ומדיניות פיסקלית שמתנהלת במסגרת של משמעת רב-שנתית ולצדה רפורמות מבניות תומכות-צמיחה. |
| בהקשר למדיניות הפיסקלית, אני תומך בתכנית להפחתת מיסים של משרד האוצר וחשוב שביישום יינתן דגש להבטים שלה בתחומי הרווחה ולהמשך המסלול של ירידה בחוב הממשלתי ובמשקלו הגבוה בתוצר. |
| אני רוצה להתייחס עכשיו לשני נושאים חשובים ביותר שעומדים לפנינו ושגם ועדת הכספים תדרש להם: המלצות ועדת בכר, וחוק בנק ישראל. |
| בנוגע לועדת בכר אני רוצה לאמר באפן ברור: אני תומך ברפורמה המוצעת בשוק ההון - שהמסגרת שלה נקבעה בהמלצות ועדת בכר. הריכוזיות בשוק ההון גבוהה מאד ואינה תורמת מספיק לצמיחה וליעילות של המשק. קשה מאוד לקדם מדיניות של רפורמות כלכליות מבלי לטפל בנושא שוק ההון בצורה מקיפה. המלצות ועדת בכר נותנות תשובה טובה לבעיות הריכוזיות שמהן סובל שוק ההון הישראלי. שוק האשראי נמצא ברובו בידי הבנקים, ולמרות שהאשראי החוץ-בנקאי מתפתח לאחרונה עדיין זה קורה בצורה שמשאירה את המשקל הגבוה של האשראי בידי המערכת הבנקאית. נכון שיש כמה פרטים של הרפורמה שעוד עובדים עליהם. אבל השאלה החשובה היא האם אחרי הרפורמה המצב של שוק ההון יהיה טוב יותר מאשר לפני כן. אם התשובה היא "כן" אז צריך ליישם אותה. התשובה שלי בעניין הזה היא "כן". |
| הנושא החשוב השני – ולבנק ישראל זה הנושא החשוב הראשון - הוא חוק בנק ישראל. קודם כל חשוב לאמר כי למרות שבנק ישראל פועל כבר 50 שנה עם אותו חוק מיושן, הוא עושה עבודה טובה מאד. |
| אז למה בעצם צריך חוק חדש? |
| מישהו אפילו אמר לי, כעצה, שלא כדאי לי לקדם חוק חדש לבנק ישראל. "למה?" שאלתי אותו. והוא ענה לי: "לא כדאי לך כי היום יש לך את כל הכוח. אתה בעצם מחליט על הכל לבד: על הריבית ואפילו גם על איזו מטרה מהמטרות שמוגדרות בחוק אתה מעדיף לפעול כדי להשיג". |
| חברי כנסת נכבדים, חוק בנק ישראל אינו בכלל עניין של כמה כוח יש לנגיד, או האם זה נוח לנגיד לקבל החלטות בעצמו. חוק בנק ישראל הוא עניין של בניית מנגנון שיחזק את הבנק המרכזי ואת יכולתו לפעול לטובת המשק והמדינה. החוק הקיים לא מתאים לבנק מרכזי מודרני. נכון שמזה שנים רבות מתקיים בבנק ישראל תהליך קבלת החלטות מסודר ומקצועי שבו שותפים המחלקות והגורמים המקצועיים הרלוונטיים, שעזר לנגידים שכיהנו לפניי בהחלטות שלהם. ובכל זאת, על-פי החוק הקיים, הסמכות והאחריות להחלטות הן בידי הנגיד לבד. וזה לא מצב אופטימלי. |
| מאז הקמת בנק ישראל, לפני 50 שנה, חלו שינויים בסיסיים בחשיבה בעולם, וגם בארץ, לגבי הבנקאות המרכזית – מהן המטרות שלה, מהו תהליך קבלת ההחלטות, מהם הכלים שצריכים לעמוד לרשותה ומה המחוייבויות שלה כלפי הממשלה, הכנסת, והציבור. |
| אז מה דרוש בחוק החדש? |
| ראשית, דרושה הגדרה ברורה של מטרות הבנק המרכזי. חשוב שנאמץ את הקונספציה שהתקבלה בעולם ונגדיר את השגת יציבות המחירים – לפי היעד שהממשלה קובעת - כיעד המרכזי. המטרה השניה היא שהבנק יתמוך בפעילות הסדירה של המערכת הפיננסית. במקביל, חשוב להגדיר שהבנק יתמוך במטרות אחרות – ביחוד צמיחה ותעסוקה – כל עוד לא נפגעת יציבות המחירים. |
| שנית, חשוב לתת לבנק עצמאות בהפעלת הכלים כדי להשיג את מטרותיו לפי שיקול דעתו המקצועי. זה הרי מובן מאליו. |
| שלישית, חשוב לבנות מסגרת מסודרת של קבלת החלטות: ועדה מוניטרית שתחליט בנושאים המוניטריים, ומועצה מינהלית שתחליט, או שתאשר, לגבי הנושאים המינהליים - כמו תקציב, שכר העובדים וכדומה. המערכות האלה יבטיחו מצד אחד את עצמאות הבנק בקבלת החלטות ומצד שני יהיו מנגנון בקרה חשוב. זאת, משום שעצמאות חייבת להיות תמיד מלווה באחריות ומנגנוני בקרה מתאימים. |
| רביעית, צריך לבנות מערכת מסודרת של דיווחיות ושקיפות – לממשלה, לכנסת, ולציבור. |
| בימים אלה אני עובד יחד עם ראש הממשלה ושר האוצר בנושא חוק בנק ישראל מתוך הבנה משותפת לגבי החשיבות לסיים את הנושא בהקדם. אני מקווה שבתקופה הקרובה תגיע לשולחן הכנסת, הצעה לחוק חדש לבנק ישראל ובעזרתכם נוכל בסוף לברך על סיום מוצלח של התהליך החשוב הזה. |