המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש נובמבר 2020 ב-0.67%, וזאת בהשפעת היציאה מהסגר השני. סגר זה, החל בהדרגה באמצע ספטמבר, התהדק לקראת סוף ספטמבר והיציאה ההדרגתית ממנו החלה ב-18/10/20. כיוון שמרבית הנתונים לבניית המדד מתקבלים בפיגור, המדד לחודש נובמבר אינו משקף עדיין את כל השינוי בפעילות הכלכלית בעקבות היציאה מהסגר השני. עליית המדד המשולב משקפת עלייה בשיעור המשרות הפנויות, ביבוא מוצרי הצריכה וביבוא התשומות לייצור. לעומת זאת, רכיבי ייצוא הסחורות והייצור התעשייתי ירדו. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים. קבלת נתונים ליתר הרכיבים לחודש אוקטובר כמעט ולא שינתה את הנתונים לחודשים הקודמים. (לוח 1).

 

לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.

 

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx


לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

נובמבר

 

0.67

אוקטובר

0.06

0.02

ספטמבר

0.28

0.28

אוגוסט

0.42

0.42

יולי

0.08

0.09

יוני

0.74

0.78

 

 

לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

נובמבר

אוקטובר

ספטמבר

אוגוסט

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

-0.8

2.7

1.4

מדד הפדיון בשירותים (ללא  חינוך ומינהל ציבורי)

 

-0.8

-1.6

2.4

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

-0.7

-8.5

-0.6

יבוא מוצרי הצריכה1

6.8

-5.5

12.7

-1.6

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1

2.2

0.2

2.8

-1.5

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1]

-5.7

2.1

13.0

4.2

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2]

 

 

4.3

-0.2

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

-0.2

0.7

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3]

2.5

2.4

2.3

2.4

התחלות הבנייה[4]

 

 

6.3

 

 



[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מחושב במונחים ריאליים באמצעות מדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות

[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).

 ​