עיקרי דברי נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, היום
בפני ועדת הכספים של הכנסת
האתגר המרכזי הניצב עתה בפני המדיניות במוניטרית הוא לבסס את ההישג המשמעותי בתחום הורדת האינפלציה - בכלל זה, להקנות הרגלית של קבלת החלטות בסביבה של אינפלציה נמוכה. הריבית נמצאת מזה תקופה ארוכה בתהליך הפחתה הדרגתי, אשר מטרתו לשמר את סביבת האינפלציה הנוכחית. במסגרת מדיניות ריבית זו, חיוני להביא בחשבון את ההתפתחויות הצפויות בשערי הריבית בעולם - המשפיעות על צמצום פערי הריביות בין הארץ לבין חו"ל - וכן את השינויים המסתמנים בהרכב תיק הנכסים הכספיים של הציבור - תושבי ישראל ותושבי חוץ. בהקשר הזה, ראוי לציין, כי גידול במשקל הנכסים השיקליים הלא-צמודים והמניות בתיק זה, על חשבון הנכסים הצמודים - למדד או למט"ח - משקף אמון הולך וגובר של הציבור בתהליך הורדת האינפלציה וביסוסה ברמת נמוכה.
מדיניות הריבית של בנק ישראל אינה מתבטאת רק בהחלטה החודשית לגבי גובה הריבית הנומינלית אלא בעיקר באופן שבו הציבור גוזר מהן את החלטות הריבית הבאות, לאורך זמן. חיוני שמדיניות הריבית תשדר לציבור מסר לפיו מסלול הפחתת הריבית חייב להישאר עקבי עם יעד האינפלציה שקבעה הממשלה.
סביבת האינפלציה בישראל נמצאת עתה קרובה יותר מבעבר לזו המוגדרת כיציבות מחירים, קרי קצב האינפלציה השורר במדינות המפותחות בעולם. השוואת סביבת האינפלציה בישראל לזו של משקים אלה הכרחית כחלק מההשתלבות המוצלחת של המשק בכלכלה העולמית וכתנאי לצמיחה מתמשכת.
הכרבת ביצועי האינפלציה אינה יכולה להיעשות על בסיס של תקופה קלנדרית, אלא על בסיס ניתוח של התהליך האינפלציוני לאורך זמן. שנת 1999 - אשר הסתיימה בשיעור אינפלציה נמוך של 1.3%, בשל המדדים השליליים במחצית הראשונה - ושנת 1995 - אשר הסתיימה בשיעור אינפלציה של 8%, לעומת קצב האינפלציה של כ- 15% לשנה ששרר במחציתה השניה - ממחישות זאת היטב.
חשוב שיעד האינפלציה של הממשלה ייקבע על בסיס רב-שנתי. זאת, במיוחד על רקע העובדה שהשווקים הפיננסיים העולמיים, מטבעם, עלולים לעיתים לעובר שיעויים מהירים מאד ובלתי צפויים המשפיעים על קצב המחירים המקומיים. כך, על רקע יעד אינפלציה רב-שנתי, עליות מחירים חדות - כדוגמת אלה של החודשים האחרונים של שנת 1998 - אינן מחוייבות בהכרח עלייה דרסטית בריבית על מנת להבטיח עמידה, תוך זמן קצר מאד, ביעד אינפלציה שנתי. קביעת יעד האינפלציה ע"י הממשלה לשנתיים הוא צעד חשוב בכיוון זה. כעת, חשוב שלקראת מחצית כל שנה ייקבע היעד לשנתיים העוקבות וזאת, כדי לאפשר יותר גמישות בניהול המדיניות המוניטרית.
ועדה מוניטרית בבנק ישראל חשובה ובלבד שזו תעוגן במסגרת שינוי החוק לבנק המרכזי על בסיס הנורמות המקובלות בעולם, כפי שקבעה ועדת לוין. כל חקיקה חלקית המטפלת רק בועדה המוניטרית תהווה פגיעה ביכולת בנק ישראל לתפקד. על כן, חוק בנק ישראל החדש חייב לכלול את ארבעת הרכיבים הם : הגדרת היעד העיקרי של בנק ישראל כהשגת יציבות מחירים ושמירה עליה לאורך זמן; מתן עצמאות מלאה בלנק בהפעלת הכלים הדרושים; הנגיד אשר חבריה יהיו אנשי מקצוע ובעלי ניסיון בתחומים הרלוונטיים, חסרי פניות וניגוד עניינים ומחויבותם המלאה והבלעדית תהיה ליעד של בנק ישראל.