סקירת ההתפתחויות הכלכליות במשק במחצית הראשונה של 1999

סקירת ההתפתחויות הכלכליות במשק במחצית הראשונה של 1999

 

מסקירת ההתפתחויות הכלכליות במחצית הראשונה של 1999, שפרסמה היום מחלקת המחקר

בבנק ישראל, עולות הנקודות הבאות:

 

מצב המשק

במחצית הראשונה של 1999 נמשכה הפעילות המשקית הנמוכה שאפיינה את המשק בשנתיים

וחצי האחרונות, כשהיא מובלת ע"י ירידה של היצוא ורמה נמוכה של ביקושים מקומיים. עם

זאת, בשלהי המחצית הראשונה של 1999 ניכרים סימני התרחבות מסוימים בפעילות הכלכלית,

אך עדיין מוקדם לקבוע אם הם מצביעים על מגמת התאוששות או על תנודה נוספת סביב רמת

הפעילות הנמוכה.

 

ההתפתחויות בעולם והשלכותיהן על המשק הישראלי

לנוכח ההשתלבות של המשק הישראלי בכלכלת העולם, ההתפתחויות המקרו-כלכליות בתקופה

הנסקרת המשיכו להיות קשורות קשר הדוק עם ההתפתחויות בכלכלה הגלובלית. ראשית, האטת

ההתרחבות של הסחר העולמי עד עתה ב- 1999, בהמשך ל- 1998, פגעה ביצוא של המשק,

ובתפוקת הענפים שאינם קשורים ישירות ליצוא. שנית, ירידות המחירים בעולם, שהביאו לירידת

מחירי סחורות היבוא והיצוא ולשיפור בתנאי הסחר, תרמו לצמצום הגידול של הגירעון בחשבון

השוטף, וגם להתמתנות עליות המחירים המקומיים. שלישית, התרחבות תנועות ההון בעולם

והמשך הגידול של השקעות ישירות של תושבי חוץ, תרמו לייבוא הון למשק, לאחר ייצוא הון ממנו

במחצית האחרונה של 1998.

 

שוק העבודה

במחצית הראשונה של 1999 נמשכה העליה באבטלה, כוח העבודה גדל מעבר לתוספת המועסקים,

ועלה מספרם של המובטלים, דורשי העבודה, ותובעי מענקי האבטלה. במקביל, השכר הריאלי עלה

והגיע לרמה ששררה בתקופה המקבילה אשתקד, לאחר שירד במחצית השניה של 1998. זאת, על

רקע רפיון הביקושים במשק, תוך עליית שכר המינימום. צמצום היקף התעסוקה בסקטור

הציבורי - לאחר ההרחבה הניכרת ב- 1998, לעומת הגידול המתון בסקטור העסקי. בתקופה זו

נרשמה ירידה בשכר הריאלי בשירותים הציבוריים, על רקע דחייה ביישום הסכמי השכר לשנים

1997 – 1998, שעליהם כבר הוסכם עקרונית, מול גידולו בסקטור העסקי.

 

מאזן התשלומים

במחצית הראשונה של 1999 הסתמנו כמה מגמות המצביעות על עליה בגירעון השוטף של מאזן

התשלומים. שער החליפין הנומינלי יוסף בתקופה זו וקיזז רק חלקית את הפיחות החד במחצית

השניה של 1998. למרות שברביע השני של השנה גברה אי הוודאות שאפפה את המשק לפני

הבחירות וגם כאשר חל צמצום של פערי התשואות בין המשק וחו"ל, שער החליפין המשיך

להתנהל בתוך רצועת הניוד, תוך תנודות קלות, ובנק ישראל לא התערב בשוק מטבע חוץ.

 

הסקטור הציבורי

הצריכה הציבורית נשארה יציבה במהלך הרביע הראשון של 1999, מספר המועסקים והשכר

הריאלי בסקטור הציבורי ירדו. אומדן החשב הכללי מלמד כי הגירעון התקציבי המקומי בתקופה

הנסקרת עמד על 5.4 מיליארד שקל, שהם כמחצית הגירעון המקומי המתוכנן בהצעת התקציב

לשנה כולה. עם זאת, בהתחשב בהתפלגות התקציב על פני השנה בעבר ובהנחות נוספות, נראה כי

הגירעון המקומי חורג עד כה מהתוואי התואם את יעד הגירעון לשנה זו, בכ- 3 מיליארדי ש"ח.

בהנחה שההוצאה הממשלתית ל- 1999 כולה לא תחרוג מהתקציב של השנה בניכוי רזרבת

המחירים, נראה כי במהלך השנה כולה צפויה חריגה שנתית של הגירעון המקומי בהיקף של 4 עד 5

מיליארדי ש"ח (כאחוז תוצר). מאומדן זה עולה, כי רק חלק קטן מהחריגה בהכנסות משקף רמת

פעילות נמוכה מההנחה שעליה התבסס התקציב, וכי עיקר החריגה הוא בהערכת יתר מובנית של

גביית המסים בפועל ובכלל זה, אי-מימוש התחזית להעמקת הגבייה.

 

 

המחירים

במחצית הראשונה של 1999 ירדה רמת המחירים, ושיקפה קיזוז חלקי וחד-פעמי של עליות

המחירים החריגות ברביע האחרון של 1998, כך שסביבת האינפלציה בסוף התקופה הנסקרת

דומה לזו שבמחצית הראשונה אשתקד. האינפלציה הצפויה ל- 12 חודשים קדימה, כפי שהיא

נגזרת משוק ההון, הייתה במהלך רוב המחצית הראשונה של 1999 גבוהה יחסית, אך היא ירדה

ירידה ניכרת רק לקראת סיומה.

 

שוקי הכספים וההון

בעקבות העלייה החדה במחירים ברביע האחרון של 1998, על רקע השפעת הזעזועים העולמיים של

שער החליפין, והחשש שעליית המחירים תניע תהליך אינפלציוני, הועלתה ריבית בנק ישראל

בנובמבר אשתקד ב- 4 נקודות אחוז ובנק ישראל המשיך לנקוט באסטרטגיה של אי-התערבות

בשוק מט"ח. מאז ועד חודש פברואר 1999 לא שינה בנק ישראל את הריבית המוניטרית.

משהתברר שסביבת האינפלציה מתכנסת לשיעור התואם את יעד האינפלציה, הורדה הריבית בכל

אחד משלושת החודשים הבאים במחצית נקודת האחוז כל פעם. לקראת חודש אוגוסט, עם ירידה

נוספת בציפיות לאינפלציה לסביבה של מעט מעל 4 אחוזים, ואינדיקטורים נוספים, הורדה

הריבית המוניטרית ב- 0.5 אחוזים נוספים.

​