השנה לא ישונה משקל המטבעות המרכיבים את סל המטבעות
שכלפיו מוגדרת רצועת שער החליפין
שכלפיו מוגדרת רצועת שער החליפין
ממחלקת מטבע חוץ בבנק ישראל נמסר, כי בבדיקה שנערכה בבנק ישראל נמצא, כי הפער בין משקל כל אחד מן המטבעות המרכיבים את סל המטבעות לבין משקלו בהרכב סחר החוץ של ישראל בשנת 1998 (יבוא ויצוא של סחורות ושירותים, למעט יהלומים) קטן מ- 2 נקודות האחוז. לפיכך, לא נדרש גם השנה עדכון של הרכב סל המטבעות. ההחלטה לא לשנות את הרכב הסל התקבלה לאחר התייעצות עם משרד האוצר.
במחלקת מטבע חוץ מציינים, כי בבדיקה הנוכחית נערכו מספר שינויים בהרכב הסחר הנוגעים לסווג הארצות, כפי שזה מתחייב מהחלת האיחוד המוניטרי האירופי בתחילת 1999. השפעתם של שינויים אלו על הרכב הסחר הינה קטנה.
להלן מובאים המשקלות הממוצעים של המטבעות השונים בסחר ובסל המטבעות בשנת 1998 והפערים ביניהם:
דולר אירו ליש"ט יין
הרכב הסחר (באחוזים) 61.4 25.1 7.4 6.1
הרכב הסל (באחוזים) 62.6 23.6 9.1 4.7
הפער (באחוזים) 1.2- 1.5 1.7- 1.4
הרכב הסל (באחוזים) 62.6 23.6 9.1 4.7
הפער (באחוזים) 1.2- 1.5 1.7- 1.4
כזכור, השינוי בהרכב סל המטבעות שנערך בתחילת 1999, בו תפס מטבע האירו את מקומם של המרק הגרמני והפרנק הצרפתי, היה טכני בלבד ולא שיקף את השינויים בהרכב הסחר המתחייבים מהחלת האיחוד.
בשנת 1995 החליט בנק ישראל, בהתייעצות עם משרד האוצר, על התאמה שגרתית שתעשה אחת לשנה בתאריך ה- 30 באפריל, בהרכב סל המטבעות. ההתאמה תיעשה על בסיס ההרכב המטבעי של הסחר בשנה הקודמת לתאריך ההתאמה. אם בשנה הקודמת נוצר פער של שתי נקודות האחוז לפחות, בין משקלו של אחד המטבעות (או יותר) בסל לבין משקלו הממוצע בסחר, ישונה הרכב סל המטבעות בהתאם להרכב הסחר. בעקבות החלטה זו, בשנים 1997 ו- 1998, לא שונה הרכב סל המטבעות, שכן הפער בין המשקל הממוצע של כל אחד מהמטבעות בסל לבין משקלו הממוצע בסחר החוץ של ישראל בשנים הקודמות היה קטן משתי נקודות האחוז. בשנים 1995 ו- 1996, הוגדל משקל הדולר בסל המטבעות ובמקביל הוקטנו המשקלות של שאר המטבעות בסל.