בנק ישראל מפרסם היום את הסקירה השנתית
של הפיקוח על מטבע חוץ לשנת 1998
ההשפעות על המשבר הפיננסי העולמי – לקראת סוף 1998 – על המשק הישראלי היו מוגבלות, עקב המדיניות הכלכלית שננקטה, והערכת המשקיעים תושבי חוץ בדבר איתנותו של המשק.
ההתפתחויות בשוק מטבע חוץ בשליש האחרון של 1998, חלו על רקע חשיפה של הסקטור העסקי למטבע חוץ. הפחתת החשיפה תתרום להגברת היציבות ולשיפור בתפקודם של השווקים הפיננסיים.
שינוי משטח הפיקוח על מט"ח במאי 1998 – שעיקרו הסרת מגבלות על יצוא הון – לא הביא ליצוא הון מהמשק בסכומים מהותיים.
הסקירה השנתית של מחלקת הפיקוח על מטבע חוץ ל- 1998, המתפרסמת היום, מתארת ומנתחת את הההתפתחויות בשוק מטבע חוץ, את תנעות ההון בין המשק לחו"ל ואת מצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק הישראלי מול חו"ל.
מהסקירה עולה, כי שינוי משטר הפיקוח על מט"ח במאי 1998 לא הביא ליצוא הון בסכומים מהותיים: ההשקעות הישירות של יחידים בחברות זרות ובנדל"ן לא גדלו במידה משמעותית, ונרשם גידול מתון בלבד בהעברות החד-צדדיות של ישראלים לחו"ל – פעולות שהיו אסורות על תושבי ישראל קודם לכן. מכאן, כי ניצול האפשרויות החדשות שנפתחו מאז מאי 1998 תלוי בתנאים נוספים, ביניהם הבדלי המיסוי בין הארץ לחו"ל, משטר שער החליפין, פערי הריביות ועלויות העסקה. כזכור, במאי 1998 שונה משטר הפיקוח על מטבע חוץ, עם החלתו של היתר כללי חדש, המאפשר לתושבי ישראל חופש פעולה כמעט מלא בביצוע עסקאות במטבע חוץ, ובשקלים עם תושבי חוץ.
המשבר הפיננסי העולמי, אשר התפתח בעקבות המשבר שפרץ ברוסיה באוגוסט 1998, נתן את אותותיו גם במשק הישראלי, והתבטא ביצוא הון – בעיקר של תושבי ישראל – בפיחות חד של השקל ובגידול רב בתנודתיות של שער החליפין. עם זאת, הסקירה מציינת, כי העובדה שההשפעות השליליות בישראל היו מוגבלות ולא הגיעו לכדי משבר, בניגוד למשקים מתעוררים אחרים, מלמדת כי ניהול מדיניות מקרו-כלכלית נאותה וקיומה של מערכת בנקאות יציבה ומפוקחת באופן יעיל חיוניים על מנת להתמודד נכון עם השתלבותו של המשק בכלכלת העולם, על רקע התנודתיות בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים. יתר על כן, התמודדתו המוצלחת של המשק עם השפעות הזעזועים בעולם מעידה על ההערכה החיובית של תושבי חוץ בדבר איתנותו של המשק, אשר השתקפה בהגדלה משמעותית של ההשקעות הזרות הישירות בסוף השנה, ובעלייה בהשקעות הפיננסיות הזרות מאז דצמבר 1998, לאחר מימוש בהיקף נמוך יחסית בהן, בעת המשבר העולמי. בנוסף, דירוג האשראי של ישראל נשמר, למרות המשבר העולמי, ופרמיית הסיכון של המשק עלתה בצורה מתונה, בניגוד לשווקים מתעוררים אחרים.
הסקירה מציינת, כי בתקופת הפיחות המואץ בחודש אוקטובר היו היקפי המחזור בשוק מטבע החוץ גבוהים, יחסית לעבר, לא נרשמו עסקאות בסכום חריג, מימושן של השקעות תושבי חוץ היה בהיקף מצומצם, והחשיפה של הסקטור העסקי לשינויים בשער החליפין לא השתנתה. לפיכך, נראה כי העלייה הפתאומית בהערכת הסיכון של שער החליפין של השקל, כתוצאה מהמשבר העולמי, גררה התאמה בהרכב המטבעי של תיק ההתחייבויות של הסקטור העסקי, דבר שהשתקף בביקוש מוגבר למטבע חוץ והוביל לפיחות מהיר. בנובמבר, על רקע העלאת הריבית על ידי בנק ישראל, ועל רקע הרגיעה בשווקים הפיננסיים בעולם, נעצר הפיחות ושער החליפין התייצב על רמה נמוכה יותר. עוצמתה של השפעת הזעזועים הפיננסיים בעולם בסוף 1998 הייתה גדולה מזו שבסוף 1997, בעיקר עקב כך שעליית פרמיית הסיכון בעולם בסוף 1998 הייתה חדה יותר ועקב הצמצום שחל בפער הריביות בין הארץ לחו"ל – ב- 3 נקודות אחוז – מאז סוף 1997.
ההתפתחויות בשוק מטבע החוץ בשליש האחרון של 1998, חלו, ככל הנראה, על רקע החשיפה של הסקטור העסקי לשינויים בשער החליפין של השקל – המתבטאת בעודף ניכר של התחייבויות על נכסים במט"ח ובמשקלו הגבוה של האשראי במטבע חוץ בסך האשראי במשק. זאת, עקב תפישת הסיכון הנמוכה מדי של שער חליפין ע"י הסקטור העסקי, על רקע פערי הריביות בין הארץ לחו"ל ולמרות הרחבת רצועת הניוד באמצע 1997 ואי התערבותו של בנק ישראל במסחר מט"ח מאז. תפישת הסיכון הנמוכה על ידי הסקטור העסקי הינה תולדה של הפנמה איטית של תהליך התגברות הסיכון בשוק מט"ח. זאת, בין היתר, על רקע הסתירה שהייתה עד אמצע 1997 בין המחויבות של בנק ישראל להשיג את יעד האינפלציה לבין מחויבתו למשטר שער החליפין. הסקירה מדגישה, כי הפחתת החשיפה של הסקטור העסקי לשינויים בשער החליפין של השקל תתרום להגברת היציבות ולשיפור בתפקודם של השווקים הפיננסיים.
ההתפתחויות העיקריות ב- 1998, המתוארות בסקירה הן: תנועות ההון של הסקטור הפרטי הלא-בנקאי התהפכו מיבוא הון ניכר – מאז סוף 1994 ועד לאוגוסט 1998 – ליצוא הון בהיקף של כ- 1.4 מיליארדי דולרים בחודשים ספטמבר עד נובמבר. היפוך זה בתנועות ההון ביטא בעיקר מעבר מנטילה (נטו) של אשראי נקוב מטבע חוץ על ידי תושבי ישראל – הרכיב העיקרי של יבוא ההון בתקופות הקודמות – לפירעונו (נטו) בחודשים ספטמבר עד נובמבר 1998. תנועות ההון של תושבי חוץ תרמו ליצוא ההון רק בחודש אוקטובר, ובסכום נמוך – 0.2 מיליארד דולרים. וההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל הגיעו לשיא, והסתכמו ב- 1998 ב- 2.1 מיליארדי דולרים, לעומת 1.4 מיליארדים בממוצע, בכל אחת משלוש השנים הקודמות. גידולן של יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל הואט השנה, יחסית – 1997, והסתכם ב- 2.3 מיליארדי דולרים, בעיקר כתוצאה מרווחי הבנק על השקעת היתרות בהיקף של 1.6 מיליארדים. מאז אמצע 1997 בנק ישראל לא התערב בשוק מט"ח, להוציא ימים ספורים סביב סוף 1997. בשנת 1998 נמשכה הירידה בחוב החיצוני נטו של המשק, בעיקר עקב הגידול ביתרות מט"ח של בנק ישראל, והוא הסתכם בסוף השנה ב- 13.7 מיליארדי דולרים.