דברי הנגיד והמפקח על הבנקים בוועדת הכספים
נגיד בנק ישראל, הד"ר דוד קליין והמפקח על הבנקים הד"ר יצחק טל הופיעו היום בפני ועדת הכספים של הכנסת בדיון בנושא ההצעה המתגבשת בעניין ההפרשה המיוחדת לחובות מסופקים.
נגיד בנק ישראל, הד"ר דוד קליין הדגיש בדבריו שתפקידו של בנק ישראל הוא להגן על יציבות הבנקים למען כלל ציבור המפקידים במשק. הנגיד הזכיר, כי יש כמיליון וחצי בתי-אב, המחזיקים במיליוני חשבונות, מסוגים שונים, את חסכונותיהם. גודלה ומשקלה של מערכת הבנקאות מחייבים אותנו דווקא בעת שמצב הבנקים הוא טוב לנקוט באמצעי זהירות מראש על מנת שלא נצטרך לטפל בתופעות לאחר מעשה, אמר הנגיד לוועדה.
הנגיד הסביר, כי גם במערכת בנקאית יציבה, מודרנית ורווחית כמו מערכת בנקאות הישראלית בכללה, יש מדי פעם תקלות, כך בארץ וכך בעול. הנגיד הזכיר, בהקשר זה, את ויסות מניות הבנקים, הסדר הקיבוצים, חיתומי היתר האסטרונומיים בתקופת מחירי המקסימום להנפקות, האשראי שניתן לרכישת קרנות נאמנות, משבר קופות הגמל בקיץ 1996, והגידול המשמעותי באשראי במט"ח למרות החשיפה של הלקוחות לסיכון שער החליפין. חשוב איפוא, שהטיפול בתקלות אלו יעשה לפני שהן צוברות תאוצה במטרה למנוע אותן, ככל האפשר, מראש. הנגיד ציין כי אין לראות במהלך המתוכנן הבעת אי אמון בבנקים או בהנהלותיהם וכיד מערכת הבנקאות בישראל היא יציבה ומנוהלת בסטנדרטים גבוהים של המדינות המובילות בעולם.
המפקח על הבנקים הד"ר יצחק טל, תיאר בפני הוועדה את גידול סיכוני האשראי של הבנקים כתוצאה מההאטה הכלכלית במשק וקשיי ענפי המשק, כמו ענף הבנייה, התיירות, היהלומים, ההייטק ועוד. קשיים כלכליים אלה טרם קיבלו ביטוי מלא בהפרשות לחובות מסופקים שביצעו הבנקים בדוחותיהם הכספיים, בין השאר, בשל הוראות חשבונאיות מקלות. ההפרשה המיוחדת, דרושה כדי לשמש רזרבה עד שיזוהו הפסדי האשראי הספציפיים.
המפקח הדגיש כי המערכת הבנקאית רווחית מאוד ויציבה, וזהו הזמן הנכון לרשום הפסדי אשראי שקיימים. אין זה נכון, הוסיף, להתעלם מהמצב, ולדחות את ביצוע ההפרשות לזמן שבו יהיה קשה יותר לבנקים לנקוט במעד זה.
לדברי המפקח המהלך הוא מתון, ולא צפויה להיות לו השפעה משמעותית על היקף האשראי או על שערי הריבית ללקוחות. המפקח פירוט כיצד יוכלו הבנקים להתאים את הלימות הונם כך שההפרשה לא תשפיע על היקף האשראי.
על פי ניסיוננו אמר המפקח על הבנקים צעד זה יתקבל בחיוב על ידי הגורמים הבינלאומיים, ויגביר את אמונם של אנליסטים זרים ומוסדות פיננסים בינלאומיים במערכת הבנקאות בישראל. כך גם היה כשדרש המפקח על הבנקים לפני כשנתיים וחצי להעלות את יחסן ההון מ- 8% ל- 9%, צעד שהיה בזמנו מהלך משמעותי יותר בהיקפו ולא הייתה לו כל השפעה על היקף האשראי או על הריבית.
בהתייחסו לשאלות כתבים בנושא ההתפתחות של הימים האחרונים שוק מטבע החוץ, ציין הנגיד, כי אף אינו יכול לצפות מה יהיה שער החליפין לא אצלנו ולא בחו"ל. הנגיד הסביר כי את ההתפתחות בשוק המט"ח יש לראות על רקע פעילותם של משקיעים זרים במשק הישראלי, אשר כתוצאה ממצב שוקי ההון בעולם ובמיוחד בארה"ב והמצב המדיני ביטחוני בארץ, מבקשים להגן על עצמם מפני חשיפה לסיכוני שער – הנובעים מציפיות לפיחות של השקל ביחס לשערי החליפין הזרים. הקטנת ההשקעות הזרות וקניית מטבע חוץ עתידית על ידי המשקיעים זרים מזרימה ביקושים לשוק המט"ח ומתבטאת בעליית שער החליפין. הדרך הנאותה לטפל בנושא זה עוברת דרך יציבות מקרו כלכלית המייחסת חשיבות להקטנת נטל הגרעון התקציבי והחוב הממשלתי, לשמירה על יציבות מחירים, ולהשלמת הרפורמה בשווקים הפיננסיים, דווקא בעת זו.