בנק ישראל פירסם היום את דוח בנק ישראל לשנת 1997
שנת 1997 היא שנת מפנה חיובי במספר תחומים – הגירעון בחשבון השוטף הצטמצם בצורה ניכרת, תוך האצה בגידול היצוא, הממשלה עמדה ביעד הגירעון התקציבי ושיעור האינפלציה ירד משמעותית.
 
נוצרו עתה התנאים המאפשרים התקדמות משמעותית לקראת השגת יציבות מחירים, בהתאם
ליעדי הממשלה. זאת, ללא צורך בריסון מוניטרי נוסף.
 
השינוי הצפוי במשטר הפיקוח על מט"ח, מחייב מדיניות כלכלית שקולה שתחתור להשגת
יציבות כלכלית, שהיא תנאי הכרחי להפחתת התנודתיות בתנועות ההון, וליצירת התנאים
להפיכת השקל למטבע בר-המרה.
 
ההאטה בפעילות הכלכלית משקפת, בין היתר, את צעדי המדיניות המתקנים שהתחייבו לאור
בעיית מאזן התשלומים והחריגה הגדולה בתקציב בשנים 1995 ו- 1996.
 
האבטלה היא בעייה קשה, הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית, ויש לזרז את יישום
הפתרונות הנכונים - השקעות בתשתיות (בעיקר תחבורתיות) והסבה מקצועית, תוך שמירה על
מסגרת התקציב.
 
נגיד בנק ישראל, פרופ' יעקב פרנקל, הגיש הבוקר את דוח בנק ישראל לשנת 1997 לנשיא המדינה,
לראש הממשלה ולועדת הכספים של הכנסת.
 
מן הדוח ומדברי הנגיד עם הגשתו עולה, כי שנת 1997 הייתה שנת מפנה חיובי במספר תחומים
ונרשמה בה התקדמות לעבר יצירת תנאי יציבות. הגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים
הצטמצם בצורה ניכרת, לאחר שהגיע לממדים מדאיגים ב- 1996 וזאת, תוך האצה בגידול היצוא.
בנוסף, שיעור האינפלציה ירד באופן משמעותי והגיע לרמה התואמת את הגבול התחתון של יעד
האינפלציה לשנה זו ( 7% ). במקביל, נמשכה בשנת 1997 ההאטה בקצב התרחבות התוצר, הירידה
של פריון הייצור והעלייה של שיעור האבטלה. אשר לתנועות ההון למשק הישראלי, במחצית
השניה של 1997 חלה ירידה משמעותית בהיקפן ושינוי מהותי באופיין - יבוא ההון שנבע מפערי
התשואות בין המשק הישראלי לחו"ל פסק, ותנועות ההון שנובעות מהשקעות של תושבי חוץ
למשק נמשכו בקצב מוגבר.
 
הנגיד הוסיף, כי האטת הפעילות הכלכלית בשנת 1997 משקפת, בין היתר, את צעדי המדיניות
המתקנים שנדרשו, לאחר שבשנים 1995 ו- 1996 הביאה המדיניות התקציבית המרחיבה
לתופעות שלא היה ניתן להתמיד בהן - ובעיקר לגירעון העצום בחשבון השוטף של מאזן
התשלומים. על כן,
המדיניות הפיסקלית המרסנת שננקטה ב- 1997 הייתה נכונה והכרחית על מנת להחזיר את מאזן
התשלומים לתוואי בר-קיימא, וב- 1997 הסתכם הגירעון בחשבון השוטף ב- 3.6 אחוזי תוצר,
לעומת 5.6 אחוזים ב- 1996. בנוסף, נמשכה המדיניות המוניטרית המרסנת אשר הצליחה - על
רקע הריסון הפיסקלי, ירידת המחירים בחו"ל והתמתנות של לחצי הביקושים במשק - להוריד
את האינפלציה ב- 1997 ל- 7 אחוזים - בהתאם לגבול התחתון של יעד האינפלציה לשנה זו. גורם
נוסף שפעל להמשך ההאטה בפעילות הכלכלית הוא העמקת תהליך השינוי המבני החיובי במשק -
התרחבות הענפים המתוחכמים ועתירי הידע והצטמצמות הענפים המסורתיים. יצויין, כי אי-
הודאות הביטחונית והמדינית, מיצוי ההשפעות של גל העלייה ועליית השכר הריאלי במגזר
העסקי תרמו אף הם להמשך ההאטה בפעילות.
 
הנגיד הדגיש, כי נוצרו עתה התנאים המאפשרים התקדמות משמעותית לקראת השגת יציבות
המחירים, בהתאם ליעדי הממשלה. זאת, ללא צורך בריסון מוניטרי נוסף. בהקשר זה הוסיף
הנגיד, כי האתגר שניצב בפני המדיניות הכלכלית הוא יצירת התנאים ההכרחיים לשם התקדמות
להשגת צמיחה בת- קיימא, תוך המשך השיפור במאזן התשלומים וירידת האינפלציה. בתחום
התקציב, על הממשלה להקפיד על המשך הקטנת הגירעון של הסקטור הציבורי, בהתאם לתוואי
הרב-שנתי הפוחת שנקבע בחוק להפחתת הגירעון. עמידה ביעד הגירעון, והמשך הירידה ביחס
החוב הממשלתי לתוצר, חיוניים לביסוס השיפור שהושג ב- 1997 בחשבון השוטף במאזן
התשלומים, ולהמשך התקדמות מהירה של המשק לקראת יעד של יציבות מחירים. עם זאת, על
מנת לסייע להאצת הפעילות הכלכלית ולהבטיח צמיחה בת-קיימא, יש להקפיד על הרכב תקציב
שבו יהיה משקל גדול יותר של השקעות - ובעיקר השקעות בתשתית. כמו כן, חשוב מאד שצמצום
הגירעון יושג ע"י הקטנת גודלם היחסי של הצריכה הציבורית ושל תשלומי העברה בתוצר, ולא
ע"י העלאת נטל המס. בנוסף, יש לבצע בקצב מזורז את הרפורמות המבניות במשק על מנת להביא
להגברת התחרות, באמצעות צמצום מעורבות הסקטור הצבורי. כמו כן, יש להאיץ את הרפורמות
בשוקי ההון והכספים - כולל הליברליזציה בתחום תנועות ההון - החיוניות להשתלבות המשק
הישראלי בכלכלת העולם.
 
עוד הדגיש הנגיד, כי האבטלה היא בעייה קשה, הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית ויש לזרז
את יישום הפתרונות הנכונים להתמודד איתה. בטווח הקצר, יש להאיץ את הביצוע של השקעות
בתשתית - ובמיוחד בתשתית תחבורתית - היוצרות מקומות תעסוקה בעת ביצוען, ובטווח הארוך
תורמות לניידות העובדים ומעודדות השקעות במקומות מרוחקים ממרכז הארץ. בנוסף, חשוב
לזרז השקעות בהכשרה מקצועית ובחינוך בכל הרמות - כולל ברמה המפעלית - שיאפשרו בטווח
הארוך, השתלבות של עובדים בענפים המתרחבים.
 
ההתקדמות הצפויה בתהליך הליברליזציה בשוק מט"ח, אשר תשנה את משטר הפיקוח על מט"ח,
כך שכל הפעילויות במטבע חוץ תהיינה מותרות, למעט רשימה מצומצמת של פעולות אסורות,
היא נדבך חשוב בהתייעלות המשק והשתלבותו בתהליך הגלובליזציה. השינוי הצפוי במשטר
הפיקוח על מט"ח מחייב מדיניות כלכלית שקולה שתחתור להשגת יציבות כלכלית, שהיא תנאי
הכרחי להפחתת התנודתיות בתנועות ההון, וליצירת תנאים הולמים להפיכת השקל למטבע בר-
המרה. ראוי להדגיש, כי המשק הישראלי בשל עתה להאצת תהליך הליברליזציה בשוק מט"ח,
ובמיוחד על רקע הגלובליזציה של שוקי ההון הבינלאומיים.
 
 

​