ריבית דריבית
לריבית שנקבעת על ידי הבנק המרכזי יש השפעה ישירה על החיים של כל אחד ואחת מאתנו. על הפיקדונות, ההלוואות, חסכונות הפנסיה, המשכורות, מחירי המוצרים והשירותים, שער החליפין, ועוד.
מה זו ריבית?
הריבית היא "מחיר הזמן" של הכסף. כלומר, כמה נרוויח אם נחסוך וכמה נשלם אם ניקח הלוואה לתקופה מסוימת. כששער הריבית הוא 5%, לדוגמה, אם נפקיד בחיסכון 100 שקלים, בתום שנה נקבל 105 שקלים; ואם נילווה 100 שקלים, בתום שנה נחזיר 105 שקלים.
ריבית בנק ישראל
אחת ממטרות העל של בנק ישראל, היא שמירה על יציבות מחירים במשק; זאת, כדי שמחירו של סל המוצרים והשירותים שאנחנו נוהגים לצרוך, לא יעלה או יפחת בצורה דרסטית, ללא היערכות מתאימה. (כן, גם ירידת מחירים תלולה אינה בריאה למשק).
ריבית גבוהה
לגובה הריבית, כאמור, יש השפעה רחבה על הכלכלה. וכך, כשהריבית גבוהה, המשמעות היא שכדאי לשמור את הכסף בבנק וליהנות מהתשואה על החיסכון, במקום להוציא את הכסף על קניית מוצרים ונכסים. באותו אופן, גם המשקיעים - המקומיים והזרים - עשויים להפחית את ההשקעה בפיתוח והתרחבות, וליהנות מהעלייה בערך הכסף. במצב כזה, תיווצר ירידת מחירים, שעלולה להוביל להאטה בפעילות הכלכלית ולאבטלה.
ריבית נמוכה
ריבית נמוכה, לעומת זאת, מעודדת גידול בהוצאות ובהשקעות, ובמקביל, גורמת לירידה בערך הכסף ומובילה לעליית מחירים ולאינפלציה.
כיצד נקבעת ריבית בנק ישראל
ההחלטה על גובה הריבית של בנק ישראל מתקבלת ב"ועדה המוניטרית". בנוסף לנגיד בנק ישראל, המשמש כיו"ר הוועדה, חברים בוועדה גם המשנה לנגיד, עובד נוסף של הבנק אותו ממנה הנגיד, ושלושה נציגי ציבור הממונים על ידי הממשלה. הוועדה מפרסמת החלטת ריבית מעודכנת 8 פעמים בשנה, מדי כחודש וחצי. אולם, בנסיבות מיוחדות, הוועדה יכולה לקבל גם החלטה "שלא מן המניין", דבר שקרה מספר פעמים בעבר.
הוועדה מסתמכת בהחלטותיה בעיקר על ניתוחים כלכליים מקיפים שנעשים על ידי חטיבת המחקר וחטיבת השווקים בבנק ישראל, על אודות הכלכלה המקומית והעולמית. הכלכלנים מכינים את החומרים לדיונים במשך מספר שבועות, ודיוני הוועדה נמשכים יומיים שלמים, שבסופם הוועדה מפרסמת את "הודעת הריבית". פעם בשלושה חודשים, מיד אחרי החלטת הריבית, הנגיד מקיים תדרוך עיתונאים, שמשודר בשידור חי באינטרנט. במסגרת התדרוך, הנגיד מפרט את השיקולים מאחורי החלטות הוועדה המוניטרית.
במצבים בהם בנק ישראל מעריך שאנו עומדים בפני האטה בצמיחה – או גרוע מכך: שפל וקיפאון כלכלי - או אם מסתמנת ירידה באינפלציה אל מתחת לטווח היעד, הבנק יקבע ריבית נמוכה.
מדוע הריביות על הלוואות ופיקדונות בבנקים שונות מהריבית שמפרסם בנק ישראל?
ריביות הבנקים המסחריים מתבססות על ריבית בנק ישראל, בתוספת (או בהפחתת) מרווח המבטא שיקולים הקשורים למאפיינים הכלכליים של כל בעל חשבון.
כשמדובר בהלוואות, למשל, רמת הסיכון נקבעת, בדרך כלל, על סמך מצבו הכלכלי של מבקש ההלוואה: מצב העו"ש, צ'קים שניתנו, הלוואות שנלקחו, מסגרות אשראי, וכיו"ב. פעולות אלה יוצרות 'פרופיל סיכון אשראי' באמצעותו ניתן להעריך את "מידת הסיכון" של הלווה.
עד השקתה של "מערכת נתוני אשראי", בתחילת שנת 2019, המידע על הלווה נמצא, באופן בלעדי כמעט, בידי הבנק בו הלווה ניהל את חשבונו. וכך, נוצר מצב שלבנק זה היה יתרון על פני בנקים או גופים פיננסיים אחרים, שלא היו חשופים למידע החשוב – ולכן, לא יכלו לספק ללווה הצעות אשראי אטרקטיביות.
מערכת נתוני האשראי של ישראל מרכזת את היסטוריית האשראי של לקוחות הבנקים. המערכת מאפשרת לספקי האשראי לאמוד בצורה מדויקת יותר את "סיכון האשראי" ולהציע ללווים תנאים אטרקטיביים ותחרותיים יותר