בנק ישראל: היסטוריה
ב-1 בדצמבר 1954 פתח בנק ישראל את יום העסקים הראשון, במשכנו בירושלים. אך עד לאותו תאריך, ואחריו, כמובן, התרחשו עוד לא מעט רגעים היסטוריים, שנחתמו בכותלי "הבנק הממלכתי"
עם קום המדינה
עם קום המדינה, הממשלה החדשה בישראל מהרה להסמיך את בנק אנגלו-פלשתינה (אפ"ק), המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית ובכל תקופת המנדט הבריטי בארץ, להנפיק שטרות כסף שיהוו תחליף לכסף המנדטורי. הבהילות בהדפסת שטרות ומטבעות מקומיים, נבעה, בין השאר, מכך שהנפקת מטבע לאומי הייתה אחד מסמליה המובהקים של ריבונות ועצמאות מדינית. כדי להבטיח שעסקי אפ"ק, שהיה בבעלות אוצר התיישבות היהודים, לא ישפיעו על תהליכי ההנפקה, הוקמה בבנק מחלקה נפרדת, "מחלקת ההוצאה", שניהלה, באופן עצמאי, את ענייני המטבע.
מדינה צעירה רוצה בנק מרכזי
על הצורך בהקמת בנק מרכזי שיוביל את המדיניות המוניטרית של המשק, בדומה לשאר המדינות המודרניות באותה תקופה, דובר רבות, כבר עם הקמת המדינה. הממשלה הצעירה וחסרת הניסיון, שנאלצה להתמודד עם משברים ואיומים מכל החזיתות, התקשתה לנהל, במקביל, גם את התחום המוניטרי, שכלל, בעיקר, הקצאת אשראי ופיקוח על עשרות מוסדות בנקאיים ואגודות שיתופיות לאשראי, שהיו פזורים ברחבי הארץ. בשנת 1951 הוקמה "הוועדה להקמת בנק ממלכתי", שתפקידה היה ללמוד כיצד מתנהלים בנקים מרכזיים ברחבי העולם ולפתח את החזון לפיו יפעל "הבנק הממלכתי" במדינת ישראל. באותה שנה, הועברו כל הנכסים והפעילויות של בנק אפ"ק לחברה הישראלית "בנק לאומי לישראל". לאחר העברת הזכויות, "בנק לאומי" תפקד, הלכה למעשה, כבנק המרכזי בישראל. לאחר עבודת תחקיר מקיפה של הוועדה להקמת בנק ממלכתי, וסבב התייעצויות עם מומחים בעלי שם בינלאומי בתחום הפיננסים, הוועדה קבעה את מטרות הבנק: ייצוב ערך המטבע ושמירה על רמה גבוהה של ייצור, תעסוקה והכנסה לאומית.
הבנק המרכזי הישראלי
שלוש שנים ותשעה חודשים מיום כינונה של הוועדה, הדברים יצאו אל הפועל. חוק בנק ישראל נחקק ואושר בכנסת. המחלקה להנפקת שטרי כסף שפעלה בבנק לאומי והיחידה לפיקוח על הבנקים שנוהלה במשרד האוצר, הועברו לאחריותו של הבנק המרכזי. ב-1 בדצמבר 1954 פתח בנק ישראל את יום העסקים הראשון, במשכנו בירושלים. אחד הפרקים המרכזים בתולדות בנק ישראל, נכתב באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת, כש"תכנית הייצוב" שהוביל הבנק, הצליחה לבלום את סחרור האינפלציה שאפיין את המשק הישראלי ואיים על המטבע והכלכלה המקומיים. בשנת 2010, לאחר מספר שנים של דיונים, נחקק "חוק בנק ישראל" החדש, שבין השאר, הגדיר מחדש את תפקידי בנק ישראל כדי שיתאימו לתפקידים של הבנק בעידן המודרני. בנוסף, נקבע בחוק, שלבנק תהיה ועדה מוניטרית, שמקבלת את החלטות המדיניות המוניטרית (שעד אז היו בסמכותו הבלעדית של הנגיד), ומועצה מנהלית שמפקחת על ההתנהלות המנהלית של הבנק, בכל הקשור לתכניות העבודה, התקציב, שכר העובדים, וכדומה.
