יתרות המט"ח והמשק המקומי

למעלה ממאתיים מיליארד דולר של יתרות מטבע חוץ מנוהלים על ידי בנק ישראל, במטרה להגן על המשק בעתות משבר. מתי יעשה שימוש ביתרות המט"ח, מי מחליט כמה יתרות צריך לשריין, ולמה אי אפשר להשקיע את אותו סכום ברווחת התושבים?

כמה?

בנק ישראל מחזיק ומנהל מעל 200 מיליארד דולר בשווקים הפיננסיים העולמיים.

למה?

כדי שלמשק הישראלי יהיו רזרבות של מטבע חוץ בעתות משבר - משבר ביטחוני, בריאותי, אסון טבע, או משבר פיננסי. בכל אחד מהתרחישים האלה, קיימת אפשרות שהמשק הישראלי ייכנס למצב שאינו יכול לספק בעצמו מוצרים ושירותים מיובאים חיוניים; או שיהיה מחסור במטבע חוץ, כתוצאה, למשל, מפגיעה ביכולת היצוא. במקרים כאלה, התלות של המשק המקומי בשווקים זרים ובמטבע חוץ (מט"ח) גדלה ועלולה להעצים את המשבר. כדי למנוע הדרדרות נוספת של המצב, בנק ישראל יוכל לספק חלק מצרכי המט"ח של המשק באמצעות יתרות המט"ח, שמוחזקות ומנוהלות על ידו.

בנוסף, במצב של משבר, משקיעים מקומיים וזרים עשויים להעדיף להשקיע בשווקים ובמטבעות יציבים יותר. כתוצאה מכך, הביקוש למטבע המקומי קטן, הביקוש למטבעות זרים גדל, ושער החליפין מתעדכן בהתאם – צריך יותר שקלים כדי לקנות דולר/אירו/לירה סטרלינג או כל מטבע זר אחר - 'פיחות' בשער החליפין. במצב כזה, עלות היבוא גדלה ומעמיסה עוד יותר על המשק.
אירוע נוסף שעשוי להתרחש במצב של משבר, הוא מחסור חריף בנזילות מט"ח. למשל, עם פרוץ משבר הקורונה, נוצר בעולם כולו מחסור חריף בדולרים, שגרר פיחות חד של מטבעות רבים, ביניהם גם השקל. כדי למנוע שחיקה נוספת בערך המטבע המקומי, בנק ישראל, –באמצעות הלוואות קצרות טווח של מט"ח בתמורה לשקלים, נתן מענה למצוקת הנזילות .

בתקופות של פיחות מתמשך, בנק ישראל יכול להשתמש ביתרות המט"ח כדי להזרים למשק מטבע חוץ, להגדיל את ההיצע שלו ולהוריד את מחירו ביחס לשקל. גם במצב הפוך, של 'ייסוף' מתמשך, במידה והדבר יידרש, בנק ישראל יכול להתערב ולמתן את קצב הייסוף.

מתי משתמשים ביתרות המט"ח?

אך ורק בעתות משבר חריף, כפי שתואר למעלה. החזקת יתרות מט"ח, כשלעצמה, מגדילה את חוסנו של המשק, ועשויה למתן את עוצמת המשבר, או אפילו למנוע אותו. לדוגמה, שמועות על פיחות צפוי בשער החליפין אינן גורמות לציבור המשקיעים לנטוש מיד את השקל ולהשקיע, במקומו במט"ח - מתוך ידיעה שהמשק הישראלי ערוך להתמודד עם ירידה בשער המטבע. לרמה נאותה של יתרות מט"ח יש חשיבות, גם מבחינת המעמד הבינלאומי של המשק - שנחשב יציב יותר ומסוכן פחות עבור משקיעים.

מי קובע את שיעור יתרות המט"ח שהמשק צריך, ועל סמך אלה נתונים?

קשה, ולעיתים אף בלתי ניתן, לצפות ולהיערך מראש למשברים ולהשלכות שיגיעו בעקבותיהם. לכן, בנק ישראל מגדיר, מדי תקופה – בהתאם לצורכי המשק בהווה ובעתיד – את הרמה ההולמת של יתרות המט"ח הנדרשות. מאז שנת 2015, נקבעה הרמה הנאותה בטווח שבין 70 ל-110 מיליארד דולר. לפי החוק, נגיד בנק ישראל אחראי על קביעת הרמה ההולמת של היתרות; אך הוועדה המוניטרית, רשאית, בעת הצורך, לשנות את העקרונות לפיהם קובע הנגיד את הטווח, באישור משרד האוצר.

האם יתרות המט"ח יכולות לחרוג מתחת או מעל לטווח היתרות שנקבע?

ניתן לחרוג מגבולות הרמה הנאותה של יתרות המט"ח, אם הדבר נדרש לצורך יישום המדיניות המוניטרית. כך למשל, מאז שנת 2017, יתרות המט"ח חצו את הגבול העליון של הטווח (70-110 מיליארד דולר), זאת מאחר ובנק ישראל רכש מט"ח, כדי למתן את הייסוף בשער החליפין.

כיצד קובעים את תמהיל המטבעות שייכלל ביתרות המט"ח?

בשלב הראשון, בנק ישראל בוחן מתי ואיך המשק עשוי להידרש ליתרות המט"ח. בהתאם לצרכים, הבנק מחליט אילו מטבעות ייכללו ביתרות המט"ח ובאיזה שווי. בשנים האחרונות, בחלוקה גסה, כ-60 אחוזים מיתרות המט"ח מושקעות בדולר האמריקני, 35 אחוזים באירו, 2 אחוזים בלירה סטרלינג, ו-3 אחוזים במטבעות אחרים.

איך שומרים על יותר מ-200 מיליארד דולר?

דמיינתם האנגרים רחבי ידיים עמוסי ארגזים עם שטרות צבעוניים ושקי מטבעות נוצצים? צר לנו לאכזב. רק חלק זעיר מיתרות המט"ח של ישראל מוחזק במזומן. יתרות המט"ח מושקעות, בעיקרן, בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים.

השקעת כספי היתרות מתבצעת בשווקי ההון, בראש ובראשונה, כדי לשמור על ערכן, למקרה הצורך. לכן, רוב היתרות מושקעות בהשקעות סולידיות ובנכסים בעלי סיכון נמוך, כמו אגרות חוב ממשלתיות. למעשה, עד 2010, בהתאם ל"חוק בנק ישראל 1954", בנק ישראל הורשה להשקיע את יתרות המט"ח רק באג"ח ממשלתי. בחוק בנק ישראל החדש, הוכנסו שינויים שמותירים לבנק ישראל להשקיע את היתרות בהתאם לפרמטרים ורמת סיכון שקובעת הוועדה המוניטרית, בהתייעצות עם שר האוצר.

בשנים האחרונות, חל גידול ביתרות המט"ח, שאפשר להשקיע חלק מהן באפיקי השקעה ארוכים יותר. ככל שרמת היתרות גבוהה יותר, כך ישנה כרית גדולה יותר לספיגת הפסדים, בטווח הקצר; מצב שמאפשר להשקיע בנכסים תנודתיים יותר - כמו אג"ח קונצרני ומניות - ועל ידי כך ליהנות, בטווח הארוך, מתשואה גבוהה יותר על ההשקעה. יתרות המט"ח מתפלגות למספר סוגי נכסים מרכזיים: 65 אחוזים מהיתרות מושקעות באג"ח ממשלתי ונכסים נוספים שמאופיינים ברמת סיכון נמוכה, 12 אחוזים במניות, 6 אחוזים באג"ח קונצרני, ו-17 אחוזים – בנכסים אחרים.

למה יתרות המט"ח אינן מושקעות במשק הישראלי?

אם יתרות המט"ח היו מושקעות במשק הישראלי, בעתות משבר, גם הן היו מאבדות מערכן. לכן, כדי לשמור על כוח הקנייה של יתרות המט"ח לעת הצורך, היתרות מושקעות בשווקים פיננסיים עולמיים. כמו כן, חשוב לזכור שיתרות המט"ח, גדולות ככל שיהיו, אינן עושר אמיתי של המשק. עבור המט"ח שבנק ישראל רכש, הוא הדפיס שקלים, שמהווים התחייבות במאזן של בנק ישראל; זאת בשונה, למשל, מהמצב במדינות שיש להן "קרן עושר" - קרן שיש לה נכסים שנצברו ללא יצירת התחייבויות.

באיזו תדירות מתעדכן שווי יתרות המט"ח?

מאחר שיתרות המט"ח מושקעות בשווקים הפיננסיים, ערכם משתנה מדי יום, ביחד עם מדדי הבורסות ושערי החליפין של המטבעות השונים. אחת לחודש, בנק ישראל מפרסם את הערך העדכני של היתרות, בדולרים. פעם בשנה, הוועדה המוניטרית מפרסמת דו"ח מפורט על אודות אופן הניהול של היתרות, התשואה שהושגה בגינן, ועוד.