הרשמה לרשימת תפוצה
כולל הודעות SMS

הפיקוח על הבנקים בישראל

להגן על כספי המפקידים ולשמור על יציבות המערכת הבנקאית, להבטיח התנהלות הוגנת של הבנקים מול הלקוחות, ולקדם את התחרות והחדשנות במערכת הבנקאית 

הפיקוח והכסף שלי

מערכת הבנקאות היא הבסיס לפעילות הפיננסית של כל משק מודרני. באמצעותה, אנחנו משלמים ומקבלים תשלומים עבור מוצרים ושירותים, 'מושכים' כסף מזומן, מפקידים את המשכורת שלנו, משקיעים, לווים, ועוד. מערכת כה חשובה צריכה להיות מפוקחת באופן הדוק, כדי לוודא שהיא פועלת כשורה ושהאינטרסים של לקוחות הבנקים והמשק כולו נשמרים.

האחריות על הפיקוח על הבנקים מופקדת בידי בנק ישראל. בראש הפיקוח על הבנקים עומד המפקח על הבנקים (לינק לרשימת המפקחים באתר בנק ישראל- שמתי לינק לעמוד הפיקוח באתר הבנק), שמתמנה בידי נגיד בנק ישראל.

מה הפיקוח על הבנקים עושה?

בראש ובראשונה, הפיקוח שומר על יציבות המערכת הבנקאית באמצעות הוראות רגולציה ותהליכי ביקורת ובקרה.

ההוראות מתבססות, ברובן, על רגולציה הנהוגה בעולם, אשר מנוסחות ב"ועדת באזל" - ועדה שיושבת, איך לא, בשוויץ, ומפרסמת סטנדרטים בין לאומיים לפיקוח על בנקים בכל העולם, בהסתמך על הניסיון והידע שמגיע מהמפקחים במדינות השונות. כל מדינה מאמצת את הסטנדרטים האלה, תוך התאמה למאפיינים הייחודיים של המשק והמערכת הבנקאית במדינה, ובתוספת התאמות נדרשות למשק המקומי.

בעשור האחרון, הפיקוח על הבנקים בישראל זיהה, למשל, את ההתפתחויות בשוק הדיור כמקור סיכון ליציבות, ופרסם מספר הוראות (שכל מי שלקח משכנתא בשנים האחרונות ודאי מכיר), כמו לדוגמה, האיסור על נטילת הלוואה שהתשלום החודשי בגינה יהיה גבוה מ-50 אחוזים מהכנסת משק הבית. עוד לפני כן, הנהיג הפיקוח מגבלות על היקף האשראי שניתן להעניק ללווה בודד, כדי לבזר סיכונים ולמנוע מצב שבו חלק משמעותי מכספי הבנק – כלומר, של המפקידים – תלוי ביכולת ההחזר של לקוח אחד; בדיוק כמו שבעלי תיקי מניות נמנעים מלהשקיע את כל כספם במניה בודדת.

בזמן משבר כלכלי, בהתאם לנסיבות, הפיקוח על הבנקים מפרסם הנחיות מיוחדות למערכת הבנקאית. כך למשל, בתקופת הגל הראשון של מגפת הקורונה, שכידוע, הובילה לפגיעה כלכלית משמעותית במשק המקומי (ובמשקי העולם), פרסם הפיקוח מגוון הוראות שמטרתן, מצד אחד, לסייע ולהקל, ככל האפשר, על לקוחות המערכת הבנקאית ולהבטיח את המשך זרימת האשראי במשק; ומצד שני, לשמור על יציבות המערכת הפיננסית כולה. כמו למשל...

לצורך הבקרה אחר היציבות, הפיקוח עורך ניתוח כלכלי שוטף של מצבו של כל אחד מהבנקים בישראל ומצב המערכת בכללותה. לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות, בשנים האחרונות, הפיקוח על הבנקים עוסק לא מעט בניהול סיכון הסייבר והטכנולוגיה. כמו למשל, להבטיח שהמידע שמוצג לנו באפליקציה של הבנק לא נחשף לעיניים זרות, שמערכות המחשוב של הבנק לא נפגעות, וכדומה.

על מנת להגביר את התחרות במערכת הבנקאית – וכך, להוזיל את העמלות שגובים הבנקים מהלקוחות עבור פעולות שונות - הפיקוח נוקט צעדים כדי להגביר את מספר הגופים במערכת. בשנים האחרונות, הופרדו שתי חברות כרטיסי אשראי מהבנקים הגדולים וניתן רישיון לבנק חדש ולשתי חברות סליקה של כרטיסי אשראי. בנוסף, הפיקוח פועל לחיזוק הצרכן הבנקאי מול הבנק, בין השאר, באמצעות הקלת המעבר מבנק לבנק, הגדלת המידע המצוי בידי הלקוח, ועוד.

מי מוודא שהוראות הרגולציה מתקיימות בפועל?

הפיקוח אינו מסתפק רק בהוראות, אלא גם מוודא שהן מיושמות, באמצעות צוותי ביקורת ש"יורדים לשטח". הצוותים מבקרים, לעיתים באופן מתוכנן ולעיתים במפתיע, במטות של הבנקים ובודקים לעומק את ההתנהלות הפיננסית, הטכנולוגית, המשפטית, וכיו"ב.

במידת הצורך, הפיקוח דורש מהבנקים לתקן ליקויים. חלק מדוחות הביקורת מהווים בסיס להוראות רגולציה עתידיות. בשנים האחרונות, למשל, הפיקוח זיהה ליקויים באופן שבו הבנקים משווקים הלוואות למשקי בית ("דחיפת אשראי"); ועל סמך ביקורות אלו, גיבש הוראות שמסדירות את התחום. במקרים נדירים, בהם הליקויים אינם מטופלים כנדרש, הפיקוח נוקט בסנקציות נגד הבנקים או נגד נושאי משרה בכירים.

בנוסף, הפיקוח מבטיח התנהלות הוגנת של הבנקים מול הלקוחות, באמצעות אגף שלם המכונה "האגף ליחסי בנק לקוח". האגף מתקין, בין השאר, דרישות רגולציה בתחום הצרכני. כך למשל, דרש הפיקוח מהבנקים להציע ללקוחות "מסלולי עמלות" (לינק לסרטון "מסלולי עמלות"), על מנת להפחית את תשלומי עמלות העו"ש שהלקוחות משלמים לבנקים.
כחלק מהאגף, פועלת היחידה לפניות הציבור, שמטפלת באלפי פניות של לקוחות, נותנת מידע והסברים, ובמידת הצורך, גם מביאה לכך שהבנקים מפצים את הלקוחות באופן כספי.

דף זה עודכן לאחרונה בתאריך: 29/01/2023