הרשמה לדיוור
כולל הודעות SMS

פרק 9

 

שלום לעודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל וחבר אמנת הבנק.

 

עודד: שלום.

 

עמירם: עודד השיחה שלנו נערכת קצת יותר מחודש אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אירוע שאנחנו עדיין מעורבים בו עמוקות. רגשית, אישית, משפחתית וגם מקצועית. אז אנחנו נתחיל ונדבר על ההשפעות של המלחמה ברמה המקצועית, על העבודה שלכם, על מה שאתם עושים, אבל וחשוב כבר להגיד נדבר גם על הרבה דברים שאתם עושים היום ואנחנו נרגיש אותם ביום שאחרי המלחמה שאנחנו מקווים לא רחוק מאיתנו. ויש לא מעט דברים שחשוב להכיר כבר עכשיו שנדבר עליהם בהמשך הפרק.

 

עודד: מצוין.

 

עמירם: נתחיל בעצם במשהו שהודעתם עליו השבוע, שינוי די משמעותי מבחינת הצרכנים, מבחינת כל מי שמשתמש בצ'קים. תספר לנו, מה בעצם השתנה בימים האחרונים? איזה אפשרויות נפתחו בפנינו?

 

עודד: כבר התראיינתי פה ובמקומות אחרים והסברתי שצ׳ק הוא לא נתפס כמוצר דיגיטלי או מוצר חשוב בעולמות התשלומים יש גם מקומות שהחליטו לבטל את הצ'ק. אנחנו מבינים שבישראל הצ׳ק מביא הרבה ערך לצרכן הרבה מאיתנו משתמשים בו וגם לעסקים המחזורים בצקים הם פי שתיים מהמחזורים בכרטיסי חיוב שזה מפתיע הרבה מאיתנו וזה מכיוון שהם נותנים הרבה הטבות כמו צ'ק דחוי ומעמד משפטי ועוד.

 

עמירם: אמצעי תשלום מאוד פופולרי.

 

עודד: הוא פופולרי במחזורים שלו, כן. אם אנחנו מסתכלים כמה כסף עובר בצ׳קים הוא כמעט פי שתיים מהסכומים בכרטיסי חיוב.

 

עמירם: מעל מונה מאות מיליארד שקלים אם אני זוכר נכון.

 

עודד: מעל שמונה מאות מיליארד, כן.

 

עמירם: וואו, בשנה.

 

עודד: עכשיו אנחנו יודעים שאחד מהדברים הפחות נחמדים צ'ק שהוא מוצר שהוא מנייר זה שכשמקבלים תשלום אז צריך לקחת אותו להפקיד אותו פיזית בסניף בנק. אז הובלנו לפני מספר שנים כבר רפורמה שבעצם חייבה את הבנקים להטמיע באפליקציות הבנקאיות שלהם את האפשרות לסרוק את הצ'ק משני הצדדים וככה להפקיד אותו ואז לא צריך להגיע פיזית לבנק. וכשיצאנו לדרך לפני מספר שנים איפשרנו את זה בסכומים עד עשרים אלף שקל לצ׳ק אחד בתקופת הקורונה הבנו שיש קושי אמיתי כי הרבה סניפים סגורים אנשים לא יכולים לצאת מהבית עשינו תהליך והעלנו את זה מעשרים אלף שקל לחמישים אלף שקל ומה שהודענו השבוע וזה כבר באוויר זה שאנחנו מעלים את הסכום עוד. אז היום אפשר להפקיד צ'ק בסלולר עד סכום של מאה אלף שקל. זאת אומרת, הכפלנו מחמישים אלף שקל למאה אלף שקל ויכול להיות שיש מאזינים שאומרים מגניב, ככה אני לא צריך ללכת לבנק אבל מי מקבל צ'קים בסכום של חמישים עד מאה אלף שקל?

 

עמירם: מי באמת?

 

עודד: אז זה בדרך כלל צ'קים עסקיים אבל זה לא מספר כל כך קטן. אנחנו בדקנו לפי ההערכות שלנו שנה שעברה מדובר באחד נקודה שש חמש מיליון צ׳קים כל שנה תחשוב כמה צ'קים זה ביום אז האנשים שצריכים להפקיד צ׳ק אפילו בסכום של מאה אלף שקל כבר יכולים לעשות את זה באפליקציה של הבנק, לא צריך להגיע פיזית לסניף וזה חוסך את הצורך לנסוע למקום שאתה לא בהכרח רוצה לנסוע אליו אם אתה חושש מטילים או ממצב בטחוני רעוע ואם אתה כבר מחליט שאתה כן נכנס לרכב ונוסע לאיזשהו מקום אז זה יכול להיות אולי לבקר את הנכדים או למקום העבודה, לא צריך להגיע לסניף כבר.

 

עמירם: וזה באמת על רקע מציאות שיש הרבה סניפים שסגורים ופתוחים חלקית.

 

עודד: אני חושב שהרבה סניפים כן פתוחים אבל זה גם מונע את הצורך לנסוע לשם. יש אנשים שמעדיפים, הם בוחרים בקפידה לאן לנסוע אבל אם יש לי עכשיו סכום מהותי שאני צריך להפקיד אז ברור שאני אעשה מה שצריך ואני אפילו אקח איזשהו סיכון בטחוני שהיום זה רק מעל מאה אלף שקל שזה כבר באמת סכום מאוד גדול.

 

עמירם: אתה אומר אחד נקודה שישה מיליון צ׳קים בשנה היום בעצם נמסרים בסכומים של בין חמישים למאה אלף שקלים

 

עודד: נכון

 

עמירם: וכל הצ׳קים האלה יכולים עכשיו לעבור לדיגיטל ולהיות משודרים דרך הנייד. יש לנו נתונים על הצ׳קים שבין אפס לחמישים כמה מתוכם?

 

עודד: כן אז רוב הצ׳קים הם באמת בסכומים יותר קטנים. יש שבעים מיליון צ׳קים בשנה בישראל

 

עמירם: וואוֿ

 

עודד: בסכומים עד חמישים אלף שקל ועדיין יש את האחד נקודה שש חמש מיליון האלה בין חמישים אלף למאה אלף שקל שאנחנו עזרנו להם

 

עמירם: ויכול להיות שבהמשך אתם תגדילו עוד את התקרה הזאת?

 

עודד: יכול להיות, זה לא כרגע בתכנית. אני כן אגיד שההודעה הזו היא לא סתם משהו שעשינו בלי לבחון אותו. זה פרויקט שאנחנו עובדים עליו כבר שנה וחצי, מכיוון שיש הרבה היבטים תפעוליים והיבטים בתחום של ניהול סיכונים שהיינו חייבים לוודא שכל המערכת הבנקאית שעובדת איתנו במסלקת הצ׳קים יודעת לנהל. אבל כשהבנו את האירוע של המלחמה האצנו את התהליך וזירזנו את ההחלטה ואנחנו שמחים שהצלחנו להביא את הבשורה הזו לציבור. עוד לפני ההודעה, כמה ימים קודם זה כבר היה באוויר וראינו מההתחלה שאנשים רואים את האפשרות להפקיד סכום יותר גדול באפליקציה, אנחנו כבר רואים צ׳קים עוברים במערכת בסכומים האלה בסריקה אז זה נחמד שבאמת יש צורך בשוק ומשתמשים בזה. כן.

 

עמירם: הציבור קולט את זה. אז הנה עוד סיבה לא ללכת לסניף הבנק וזה לא הצעד היחיד שקשור למלחמה שאתם עושים בעצם יש עוד הרבה היבטים שאתם פעילים בהם וגם שיניתם כל מיני צדדים או היבטים בהיערכות שלכם בעקבות המלחמה, אפשר לגעת בזה גם אולי בכמה מילים.

 

עודד: אנחנו מודעים כבר הרבה זמן שכשמישהו משלם בכרטיס אשראי, במיוחד אם זו עסקה דיגיטלית, זאת אומרת לא בהכרח פיזית שהוא בא לחנות, אז יש הרבה מאוד גורמים במה שאנחנו קוראים שרשרת התשלום. זאת אומרת אם אני יש לי כרטיס אשראי אז יש לי מנפיק שהוא בנק או חברת אשראי או מנפיק חוץ בנקאי שהנפיק לי את הכרטיס, ממנו אני קיבלתי את הכרטיס ולבית עסק יש סולק שנותן את שירותי הסליקה. אז אלה העולמות שתמיד הכרנו מבחינה מסורתית. אבל מכיוון שהעולם הפך להרבה יתר דיגיטלי וטכנולוגי נכנסו לתמונה עוד כל מיני שחקנים, בעיקר שחקנים טכנולוגיים, שאיכשהו נוגעים בנתונים של העסקה עד שהכסף עובר.

 

עמירם: זאת אומרת בדרך בין המנפיק לבין הסולק?

 

עודד: כן, כן.

 

עמירם: אוקיי.

 

עודד: ואז אנחנו קוראים לזה שרשרת תשלום כי מהרגע שאני משלם עד הרגע שהכסף עובר, מה קורה בדרך מבחינה תפעולית, איזה שחקנים במשק נוגעים בעסקה הזו, ואנחנו מבינים שהרבה מהשחקנים האלה הם חברות טכנולוגיה שאין להן פיקוח כרגע וכן יש להן חשיפת סייבר. אנחנו בתקופת המלחמה מבינים שהחשש למתקפות סייבר הוא מוגבר, כן? המלחמה היא לא רק פיזית היא גם במתחם הסייבר. ויש הגנות סייבר שחלות על חלק גדול מהשחקנים, על מערכת התשלומים, על המנפיק, על הסולק. אבל יש עוד גורמים שלא היו מפוקחים.

 

עמירם: בעצם אתה אומר זיהיתם איזושהי נקודת תורפה בשרשרת הזאת.

 

עודד: כן, כן. הרבה נקודות כאלה. גם משהו שהתחלנו קודם אבל הובלנו תהליך עם מה שאנחנו קוראים ועדת כרטיסי חיוב שזה מגוון של שחקנים שעובדים בתחום וסיכמנו על סטנדרטים לאבטחת מידע, הגנות סייבר, המשכיות עסקית שכל מי שנוגע בעסקה, בכרטיס חיוב, צריך להכיל על עצמו. אז פרסמנו את זה וחברת שבא שמפעילה את מערכת התשלומים תחייב את כל הכרטיסים האלה ליישם את העקרונות האלה אבל אלה דברים שלפעמים לוקחים זמן והשקעות אז אוקיי, יש להם שנה להיערך אבל אמרנו רגע יש לנו עכשיו מלחמה ויש חשיפת סייבר מוגברת אז באותה הודעה אנחנו קוראים לכל השחקנים להסתכל על העקרונות שפרסמנו וליישם בהקדם וככל שאפשר אפילו באופן מיידי את מה שהם כן יכולים ליישם. כי יש דברים לפעמים שאתה יכול לעשות מיד. אז אולי זה לא מאה אחוז שדרוג, אבל יש פה שדרוג שהצלחנו לזרז ולקדם לצורך הגנות מוגברות בתקופת המלחמה.

 

עמירם: כלומר אם אתה נגיד בית תוכנה שמספק תוכנות לסוג מסוים של עסקים שדרכם מתבצעות עסקאות כאלה, אז כדאי שתכיר את ההוראות החדשות כי אתה חשוף בעצם למתקפות סייבר.

 

עודד: בדיוק, בדיוק. יש למשל בתי תוכנה של לא יודע מה, עשרים איש לפעמים זה עסקים משפחתיים, שמספקים תוכנה לעסק מסוג מסוים, נגיד לא יודע מוסכים קטנים בצפון שמנהלים את כל העסק דרך זה. יש להם את הכרטיס של הלקוח ומה הוא קנה ואיזה שירות הוא קיבל אבל התוכנה הזו גם מאפשרת לשלם בכרטיס אשראי והם לא בהכרח יש להם את ההגנות סייבר שצריכות להיות להם אז זה יכול עליהם אז הם מקבלים את ההודעה הם יקראו הם יבינו הם יפנימו וחלק מהדברים הם יכולים ליישם מיד הם יעשו את זה כדי לשפר את ההגנות בתקופת המלחמה וגם לאחר מכן.

 

עמירם: טוב זה חשוב מאוד ללקוחות שלהם ואם אנחנו כבר מדברים על הלקוחות על העסקים אז יש לך משהו מעניין לומר להם, זאת אומרת אנחנו יודעים שעסקים מקבלים את התמורה בעצם דרך, אמרת קודם הסולק פעם בחודש

 

עודד: כן

 

עמירם: אבל מסתבר שיש גם אפשרויות אחרות שאולי העסקים לא מודעים להן.

 

עודד: כן אז אנחנו יודעים שבקופת המלחמה יש הרבה מאוד אתגרים כלכליים לכל הציבור, גם לצרכנים גם לבעלי העסקים, יש פה שיבושים כמעט בשלוש מאות שישים מעלות ואחד מהאתגרים הגדולים של עסקים קטנים במיוחד זה תזרים מזומנים. ההוצאות לא מפסיקות, כל הזאת צריך להמשיך לשלם אולי אפשר קצת לנהל משא ומתן או להוריד חלק מההוצאות אבל ההכנסות כן מפסיקות. ואם אני בעלים של עסק ואני צריך כל הזמן לממן את ההוצאות שלי אבל אין לי איך לעשות כמו שהיו לי קודם או לפחות ההכנסות לא מגיעות בזמן, אז אני מחפש כל דרך לזרז אתה תשלומים שאני מקבל. אז הנה בשורה, מי שמקשיב, אם אתם בעלי עסק. כרגע כנראה כמעט כולכם מקבלים תשלום מהסולקים, מכרטיסי חיוב פעם בחודש, יש כאלה שמקבלים פעם בשבועיים.

 

עמירם: בעצם כל הרכישות שהיו אצלכם אתם מקבלים…

 

עודד: כן אם אני נכנסתי קניתי זוג נעליים ושילמתי בכרטיס אשראי אז בעל החנות כבר נתן לי את הנעליים. הוא סיפק את המוצר או את השירות, אבל שילמתי בכרטיס אשראי. מכיוון שזה בכרטיס אשראי הוא יקבל את הכסף רק עוד חודש. זה פעם בחודש אולי זה יהיה עוד שבועיים או עוד שבוע אבל זה פעם בחודש הוא מקבל.

 

עמירם: או פעם בשבועיים לחלק מהעסקים.

 

עודד: או פעם בשבועיים אבל אנחנו בבנק ישראל בשיתוף פעולה עם רשות התחרות כבר מזמן לפני לא זוכר איזה שנה או שנתיים אבל זה כבר באוויר, הובלנו מהלך שמעביר את התשלום לסולק של בית העסק כל יום. עכשיו זה לא בהכרח יגיע מיד, אבל בית עסק שיפנה לסולק שלו ויגיד אני רוצה לקבל תשלומים כל יום לא פעם בחודש, יכול. אנחנו גם בדקנו עם הסולקים הגדולים כולם מאפשרים את זה רק צריך לבקש. אנחנו מבינים שיש בתי עסק שיותר קשה להם לנהל את הספרים שלהם אם הם מקבלים כל יום והם לא רוצים, אבל יש הרבה שיהנו מזה מאוד. יש כמה חריגים של עסקים שלא יוכלו כי זה מייצר סיכון לסולק ויש כמה סולקים קטנים שאולי יהיה קצת יותר מורכב, אבל רוב השוק הרוב המכריע של השוק אם בעל העסק יפנה לסולק ויבקש לקבל תשלום כל יום הוא יקבל כל יום. יכול להיות שייקח כמה ימים, אז אם אני קונה ביום ראשון החנות תקבל את התשלום כדוגמא ביום רביעי אבל אז היא תקבל כל יום. היא כבר לא תחכה לפעם בחודש.

 

עמירם: זאת אומרת אם אני בעל העסק אני צריך לדעת שיש לי את האפשרות הזאת בכמעט מאה אחוז מהמקרים לבקש מהחברה שהיא הסולק להעביר אלי את התשלומים שאני מקבל על בסיס יומי. זה לא יגיע באותו יום, זה יגיע אולי בעיכוב של יום יומיים, אבל זה יהיה קבוע. זאת אומרת אני אוכל לקבל יום ביומו.

 

עודד: לגמרי. אני רק לא חושב שזה יום יומיים, זה יכול להיות שלושה או ארבעה ימים אבל עדיין זה יגיע, כל יום ייכנס כסף.

 

עמירם: אז מה שאני צריך לעשות זה פשוט לפנות לסולק ולברר את האפשרות הזאת.

 

עודד: זה הכל. ומי שמקשיב פה ואתה בעל עסק ואתה חושב שזה חשוב לך מבחינת תזרים, הכנסות כל כמה זמן מקבלים את ההכנסות מהמכירות בכרטיסי חיוב, אל תהססו פשוט תרימו טלפון לסולק שלכם.

 

עמירם: מצוין. אז עוד בשורה באמת לבעלי עסקים שלא היו מודעים לזה אולי קודם.

 

כשאנחנו מדברים עודד על ההשפעה של המלחמה על הפעילות שלכם, יש לפחות משהו אחד  שהושפע באופו מיידי וזה כנס גדול שאתם תכננת לעשות בסוף אוקטובר, כנס הגישה שעורר הרבה מאוד עניין אני חייב לציין אפילו היה אובר בוקינג לעניין הזה, ונאלצתם לבטל אותו כמובן בגלל המצב.

 

עודד: כן תשמע זה היה כנס שמיועד דווקא לגופים החוץ בנקאים ששוקלים להתחבר למערכות התשלומים ומערכות הליבה במשק. אני נדהמתי כי אנחנו פרסמנו את זה באוגוסט והיו כאלה שאמרו לי עודד, מה מי מתכנן יותר מחודש קדימה במדינה הזו, מה יש לך? והיינו נורא לחוצים לפרסם את הכנס עם באמת סדרה של תכנים ודוברים שגם הבאנו מחו״ל ואיך זה עובד בחו״ל ואיך אנחנו נעשה את זה בישראל ודוגמאות של פינטקים שמתקדמים בתהליך, המון דברים.

 

עמירם: הכנס היה אמור להתקיים מתי?

 

עודד: והוא היה אמור להתקיים ב29 לאוקטובר, בסוף אוקטובר. וזה נושא מאוד מקצועי, זה לא לקהל הרחב. ותוך שבוע נגמרו כל הכרטיסים והתחלנו לחפש מקום שאפשר להכניס יותר אנשים וכולי ובסוף מכרנו פי שתיים כרטיסים ממה שחשבנו ואז הייתה עוד רשימת המתנה ארוכה והתחלנו להגיד מה נעשה כי יש כל כך הרבה אנשים שרוצים להגיע. יש הרבה עניין, גופים חוץ בנקאיים שמעוניינים לתת את השירותים בישראל ואנחנו נחזור לכנס הזה בבוא העת, אבל בינתיים אנחנו מקדמים את כל המהלכים שקידמנו אז ואולי כשנגיע לעשות את הכנס בעוד מספר חודשים כבר יהיה לנו עוד יותר ניסיון כי אנחנו יודעים שיש כבר כמה גופים שקיבלו קודים והתחילו להטמיע את השירותים שלהם במערכות, אז התהליך יותר ברור ובוגר ממה שהוא היה אפילו לפני כמה שבועות.

 

עמירם: עודד עוד צעד שקשור לעסקים הקטנים שעשיתם לאחרונה.

 

עודד: אז יש עוד משהו שהתפתח לאחרונה, אנחנו התחלנו אותו לפני יותר משנה, וזה בתחום של מועדוני לקוחות ותווי שי. אני רק אזכיר, ארענן למי שלא מכיר. אנחנו לפני יותר משנה הודענו שחברות טכנולוגיה שנותנות תשתית למועדוני לקוחות יוכלו לאפשר לממש הטבה של מועדון לקוחות במסוף של כרטיסי האשראי. אז איפה שאני משלם עם הכרטיס אשראי שלי בחנות, אני יכול לקבל את ההטבה של המועדון לקוחות שאני שייך אליו.

 

עמירם: זאת אומרת אם יש לי תו קנייה או תו שי אני פשוט…

 

עודד: לגופים שמשתתפים בזה, כן? זה לא כל אחד. החברת טכנולוגיה עושה עסקה עם המועדון לקוחות ואז היא הולכת לבית עסק ואומרת בוא תן לי לתת הטבות כאן אצלך. עכשיו זה נשמע נורא טכני, אבל מה שזה עושה זה פותח מאוד את היכולת של מועדונים לתת הטבות ביותר סוגים של בתי עסק ובלי להקים תשתית טכנולוגית נוספת. ואז מה שציפינו שיקרה עכשיו אכן קורה וזו ההודעה שלא מעט מועדונים החליטו למנף את זה והם התחילו להציע הטבות בבתי עסק דרך המסוף בלי יותר מדי אינטגרציה וטכנולוגיה שלא היו קודם. וזה עושה גם טוב לבתי העסק כי עכשיו פתאום בעל העסק יכול לתת הטבה של מועדון מסוים, יש מועדונים עם מאתיים אלף לקוחות מועדונים עם חמש מאות אלף לקוחות כל מיני מועדונים גדולים, ואז הבית עסק מושך אליו לקוחות שהוא לא יכל למשוך קודם אז זה הופך אותו גם ליותר תחרותי עם הרשתות הגדולות שבכל מקרה המועדונים היו עובדים שם.

 

עמירם: מה שאתה אומר בעצם אם היום עד היום הייתי בודק נגיד יש לי תו קנייה של איזשהו מועדון לקוחות והייתי בודק על התו לפעמים זה כתוב אילו בתי עסק משתתפים או מכירים בתו הזה, היום הרשימה הזאת הרבה הרבה יותר גדולה.

 

עודד: אנחנו פתחנו את התשתית הטכנולוגית כדי לאפשר לזה לקרות ועכשיו אנחנו רואים שכבר מספר מועדונים עלו, יש עוד הרבה שעוד יכולים לעלות, וגם ללקוח זה טוב. כמו שאתה אמרת, גם לבית עסק זה טוב וגם הלקוח פתאום מקבל הטבות שלא היו לו קודם ואז הסיכוי שהוא יממש את ההטבות הוא הרבה יותר גבוה. 

 

עמירם: אז איך אני יכול לדעת כשאני עושה קניות בבית עסק מסוים אם הוא מכיר בתו הזה או לא?

 

עודד: צריך לבדוק את התנאים של המועדון. אתה רואה איפה אתה חבר, תלוי איפה אתה עובד, תלוי מה אתה עושה בחיים ואיזה מועדונים רלוונטיים לך, ואתה בודק עם מועדון מה הוא מציע. אנחנו פשוט רואים שמספר העסקים וההטבות גדל כתוצאה מזה שאנחנו בעצם הנגשנו את כל המסופים של כרטיסי האשראי, שזה פריסה מאוד גדולה בכל הארץ ועכשיו החברות טכנולוגיה והמועדונים צריכים לעשות עסקאות עם הבתי עסק האלה אבל זה כבר קורה, זה כבר לא תאוריה.

 

עמירם: אוקיי. קצת התרחקנו מהדברים שהם קשורים מיידית במלחמה, אבל אנחנו בכיוון הנכון. זאת אומרת אנחנו בדרך לדבר על מהלכים שנעשו שהם משכללים את השוק אולי מקדמים תחרות.

 

עודד: כן, אני רוצה רגע עוד להישאר בנושא של המלחמה. כן אני מאמין, אנחנו רואים שהאתגרים הכלכליים בתקופה הזו הם גדלים. אז כל הטבה אפילו אם זה הנחה בחנות אחת או אחרת כן עוזרת בהתמודדות וגם לעסקים קשה אז יהיה להם יותר קל למשוך לקוחות, אבל בעולם המלחמה אני גם רוצה לומר שאנחנו לוקחים כמובן מאליו שכל מערכות התשלומים עובדות. כי לא חושבים על זה פעמיים. אני משלם בכרטיס אשראי זה עובד, אני נותן צ'ק זה עובד, אני עושה העברה בנקאית זה עובד, אני מושך סכום מכספומט חוץ בנקאי וזה יוצא מהבנק שלי, המערכת שמחברת ביניהם עובדת, הכל עובד. אבל זה לא כל כך טריוויאלי. אנחנו כמעט ביום שפרצה המלחמה הקמנו סדרה של תת ועדות של כל הגופים וכל אחת מאמצעי התשלום כל אחת ממערכות התשלומים, ואנחנו נפגשים כמעט כל יום. אנחנו מיד העלנו את כל השאלות למה אנחנו צריכים להיות מוכנים. זה לא שלא בדקנו את הדברים האלה קודם ונערכנו והכל, אבל אין מה לעשות, בזמן אמת כולם צריכים עוד פעם להתיישר, לוודא שאנחנו מוכנים אם זה חס וחלילה שיפול טיל על בניין שיש בו שרת קריטי ואם זה מה שקורה בפועל, עובדים שמאוד חשובים להפעיל מערכת אחת או אחרת לא נמצאים.

 

עמירם: כי הם במילואים.

 

עודד: כי הם במילואים, כי הבן זוג הוא במילואים והאישה לא יכולה להגיע כי אין מסגרת לילדים, יש בלי סוף תרחישים. אנחנו כל הזמן על זה, כל הזמן בודקים, ואני מאוד שמח לבשר שלפחות נכון להיום, אני מאמין שזה ימשיך, הזמינות של כל המערכות היא בכמעט מאה אחוז.

 

עמירם: זאת אומרת לא הורגשה ירידה לעומת מצב שגרה.

 

עודד: מחזור העסקאות ירד כי אנשים פחות מוציאים מכרטיסי האשראי, עכשיו זה כבר חוזר, על זה חטיבת המחקר פרסמה נייר ממש בימים האחרונים, אבל המערכת עובדת כמו שצריך. לא מרגישים שום ירידה במערכת.

 

עמירם: אז זה גם חשוב לציין, כי באמת שמים לב לזה רק כשיש בעיה ולא כשזה עובד כמו שצריך.

 

עודד: נכון, בדיוק. בדיוק.

 

עמירם: אז אנחנו עוברים לדבר בעצם עודד על היום שאחרי. למרות שאנחנו היום בתוך מלחמה חשוב לדבר גם על היום שאחרי.

 

עודד: כן, בוא נסתכל רגע על מה שקורה במדינה. יש לנו בערך ארבע מאות אלף, חמש מאות אלף איש והמשפחות שלהם שנמצאים במצב חירום. או שהם מגויסים, או שיש להם בן זוג מגויס, או שהם מפונים.

 

עמירם: זאת אומרת, במצב חירום פשוט לא בשגרה.

 

עודד: לא בשגרה בכלל.

 

עמירם: מבחינת הפעילות הכלכלית. 

 

עודד: או שפינו אותם מהבית, או שיצאו להתרעננות, כן? אם זה בצפון ואם זה בדרום. וכולם מתמודדים עם זה, יש השפעות כלכליות. אנחנו כרגע כמדינה יותר מוקדים בנושא הביטחוני, אבל כשתיגמר המלחמה ומאות אלפי המילואימניקים יחזרו וננסה לחזור לשגרת החיים

 

עמירם: והמפונים יחזרו

 

עודד: והמפונים יחזרו, אול יזה ייקח קצת יותר זמן אבל כולנו ננסה לחזור לשגרת חיים, אוי ואבוי אם לא תהיה פה כלכלה מתפקדת. מאוד חשוב לנו שיהיה לאן לחזור, שזה לא יהיה שבור, וגם שהכלכלה תמשיך להשתפר. ואנחנו הובלנו ואנחנו ממשיכים להוביל המון מהלכים לשכלל, לקדם את התחרות בתחום התשלומים. תשלומים זה עוד פעם משהו שלא אוהבים לחשוב עליו אלא אם כן הוא לא עובד, אבל בעולם העסקי הרבה חברות שמתחילות פעילות בתחום התשלומים מוסיפות לפעילות הזאת שירותים פיננסיים אחרים, אם זה אשראי לצרכנים, אשראי לעסקים, אם זה השקעות חיסכון, המרות מט״ח, העברות לחו״ל וכל השירותים הפיננסיים האלה מגיעים יחד עם החברות החדשות שנכנסות לעולמות התשלומים. אז אנחנו הובלנו הרבה פרויקטים ורפורמות כדי לקדם את הגופים החדשים האלה ואנחנו הודענו השבוע על כמה מהם שהתקדמו באופן משמעותי ואנחנו רוצים שהציבור יהנה מזה בשש אחרי המלחמה.

 

עמירם: אוקיי, אז אתה אומר שכבר רואים פירות לכל העבודה שנעשה מתחילים לראות את הפירות ויש חדשות. אז בוא נשמע.

 

עודד: בהחלט. אנחנו הודענו שיש שלושה גופים חוץ בנקאיים שקיבלו משהו שישמע טכני לרגע, קוראים לזה קוד זיהוי.

 

עמירם: אנחנו בכלל בשיחה שנשמעת מאוד טכנית אבל יש בה הרבה מהות וערך.

 

עודד: טכנית ובסוף זה גם מנחה את הנושא העסקי והכלכלי.

 

עמירם: אז קיבלו קוד זיהוי שלושה גופים שהם לא בנקים.

 

עודד: כן. אז אני אסביר מה זה. כל אחד מאיתנו שיש לו חשבון בנק יודע את הקוד של הבנק.

 

עמירם: כשאתה עושה נגיד העברה בנקאית אז אם אתה בבנק מסוים אז אתה צריך לרשום את המספר של הבנק.

 

עודד: בדיוק. מספר בנק יש שתי ספרות ויש אז מספר סניף והקוד הזה הוא מזהה את הבנקים במערכות הליבה של המשק, של המגזר הפיננסי. אנחנו באנו ואמרנו למה לא לאפשר לגופים חוץ בנקאיים להתחבר ישירות למערכות הליבה ולהתחרות לצד הבנקים. וזה תהליך ארוך, יש פה הרבה נושאים גם רגולטורים ומשפטיים, גם טכנולוגיים וגם פיננסיים. והסדרה הארוכה של הצעדים שלקחנו מתחילה להניב פרי. אז חברת משולם שמשנה את השם שלה לGrow שעבדה בעיקר בעולם של כרטיסי חיוב ועכשיו היא אולי גם תרחיב לעוד תחומים קיבלה קוד, חברה בשם גלובל רמיט שהיא גם חברה ישראלית אבל שעוסקת בהעברות בינלאומיות קיבלה קוד, וחברת מטריקס בכובע שלה כמפעילת כספומטים חוץ בנקאיים גם קיבלה קוד. הן יתחילו לפעול ישירות במערכות. ויש עוד כמה בדרך, סללנו כביש ומתחילים לנסוע עליו.

 

עמירם: אז אלה בעצם שלושת הגופים הלא בנקים הראשונים שמקבלים את הקוד הזה?

 

עודד: כן, כן, והודענו עליהם. אז העובדה שהודענו על הקודים שהוענקו לשלושת הגופים האלה, יש לה משמעות כלכלית לכולנו כי זה אומר שהגופים שמשתמשים בקודים האלו, שזה הבנקים והמערכת הפיננסית יטמיעו את הקודים של הגופים החדשים האלה ויתחילו לפעול ולהתחרות מול הבנקים ומול הגופים המסורתיים וכך יבואו יותר מוצרים פיננסיים למשק.

 

עמירם: אם מחר בבוקר אני נכנס לחשבון שלי באינטרנט ואני רוצה לעשות העברה בנקאית והוא מבקש ממני קוד, ואז תמיד נפתח החלון ואז אני רואה קוד 10, 12 לא משנה, לא נזכיר שמות, אז יופיעו לי גם הגופים האלה.

 

עודד: בדיוק.

 

עמירם: זאת אומרת החדשים יופיעו לי ברשימה לצד כל הבנקים.

 

עודד: בדיוק. זה ייקח קצת זמן, אבל אנחנו עכשיו עשינו את הטריגר שכולם צריכים להתיישר בהתאם, בדיוק.

 

עמירם: אוקיי, מעולה.

 

עודד: כן.

 

עמירם.: וזה לא השינוי היחיד.

 

עודד: לא. יש לנו עוד כמה שינויים. אני אלך אולי לתחום של גופים בינלאומיים שמתעניינים במשק הישראלי.

 

עמירם: אוקיי.

 

עודד: כשהתחלנו להודיע על סדרה של צעדים שפותחת את השוק הישראלי לגופים בינלאומיים, ראינו שזה עובד. ראינו שחברות פינטק, פינטק זה טכנולוגיה פיננסית, מאנגלית financial technology, חברות בתחום הזה מאוד התקדמו בעולם וחלק מהן ממש כבר פועלות בעשרים שלושים מדינות, ובאמת חשבנו שיהיה מעניין שהן גם יפעלו בישראל, אנחנו כלכלה מספר עשרים ושמונה בעולם, למה הן לא פה? וכשהודענו על הצעדים האלה הם התחילו להביע עניין ומאוד שמחנו, התחלנו לדבר איתן באופן ישיר ואני יכול לומר שגם במהלך המלחמה השיחות האלה ממשיכות והגופים האלה מפתחים תוכניות להשיק בארץ, למנף את הרפורמות שלנו והיה לנו חסר איזשהו חלק לסולקים בינלאומיים. חברת סליקה שנותנת שירותי סליקה לבתי עסק בחו״ל.

 

עמירם: לפני שאנחנו מדברים על החברה הספיציפית, אתה אונמר שלא זיהיתם ירידה בעניין. זאת אומרת, לא קיבלתם במהלך המלחמה שום ריג׳קטים או גופים שנעלמו לכם? או שזה…

 

עודד: להגיד שזה מאה אחוז קשה לי, אני…

 

עמירם: אבל גופים שהייתם איתם…

 

עודד: אני יכול להגיד שאנחנו בקשר עם עשרות גופים ממש, ואנחנו עושים מעקב כל יום כמה אנשים עם כמה אנשים דיברנו ומי כן שאל עוד שאלה ומי לא, אבל אני יכול להגיד לך בוודאות, השבוע היו לנו שיחות עם שני גופים בינלאומיים שרצו לברר איך הם מתקדמים בשלב הבא והם ממשיכים. זאת אומרת, זה מאוד מרשים.

 

עמירם: אפילו לא אומרים בואו נחכה שהאירוע הזה ייגמר ואז נמשיך, מבחינתם ממשיכים בעבודה כרגיל.

 

עודד: לא, הם מביעים הזדהות וצער. אני לא מדבר בהכרח על אנשים יהודים או ישראלים, גם אנשים שחיים בחו״ל, החברות שלהם בחו״ל, חלק מהם כבר לקחו עובדים בארץ כי הם רוצים להתקדם והם לא אמרו אנחנו עוצרים, הם דווקא רוצים להבין מה הצעד הבא, איך מתקדמים.

 

עמירם: אוקיי.

 

עודד: אז מה שהודענו השבוע זה מתווה שמאפשר לסולקים בינלאומיים, חברת סליקה שנותנת שירותים בדרך כלל בהרבה מקרים לחברות בינלאומיות שצריכות לקבל תשלום בכרטיס אשראי, שרוצים לפעול בארץ  והם עדיין לא פועלים בארץ, הודענו על מתווה שמאוד יקצר להם את התהליך. אנחנו בתקופה הקרובה נכיר ברישיון הזר שלהם. אם הרישיון הוא בארצות הברית, באנגליה, או באירופה, באיחוד האירופי, אז אנחנו נותנים לו יחס שהיינו נותנים לרישיון ישראלי עד שהמסגרת הרגולטורית לישראל החדשה תעלה לאוויר, יש חוק שעבר שהמסגרת החדשה תעלה ביוני הקרוב, זה מאפשר להם להתקדם בתהליך וכבר להתחיל אינטגרציות.

 

עמירם: קצת דומה לרעיון של אימוץ תקן אירופאי אולי במקומות שאין בהם תקן ישראלי.

 

עודד: כן, אבל בראיה רגולטורית. זאת אומרת יש לו רישיון, אנחנו אומרים אנחנו נכיר ברישיון שלך לאפשר לך להתקדם עד שלב מסוים ואז אתה כבר תצטרך רשיון ישראלי אבל עד אז החוק החדש כבר ייכנס לתוקף.

 

עמירם: ואפשר גם לומר שיש סולקים זרים שכבר עומדים להיכנס, מביעים עניין לפחות להיכנס לשוק הישראלי.

 

עודד: יש מספר סולקים זרים שמנהלים איתנו קשר יותר משנה שמאוד מעוניינים לתת שירותים בישראל. גם לעסקים ישראלים וגם לעסקים בינלאומיים שהם כבר נותנים להם שירותים במדינות אחרות.

 

עמירם: סולקים רק אם אני הצרכן הקצה אני לא פוגש את הסולק, אני לא זה שעובד מול הסולק.

 

עודד: לא, אבל כשאתה משלם באינטרנט לאיזה גוף בינלאומי, לכולנו יש מנויים לכל מיני פלטפורמות שאנחנו משתמשים בהן, אז לגוף הבינלאומי הזה אם הוא מוכר לך שירותי מוזיקה, או מוכר לך סרטים, או אם הוא מוכר לך הסעדה ומשלוחים לאוכל, כל מיני גופים בינלאומיים, אותו גוף, כשהוא מקבל את המספר כרטיס האשראי שלך, הוא לא יכול לשמור אותו. הוא עובד עם סולק, חברת סליקה שמטפלת בעסקה. כשאני אומר סולק זה מה שאני מתכוון, החברות סליקה האלה.

 

עמירם: אוקיי אוקיי, אז יכול להיות שנראה פה בזמן הקרוב כבר, בשנה הקרובה סולק זר?

 

עודד: אני מאמין שבשנה הקרובה אנחנו נראה כבר הודעות שהם עולים לאוויר.

 

עמירם: זה משהו שהוא יכול להיות רלוונטי גם לעניין יוקר המחייה, זאת אומרת זה יכול להוזיל עלויות עסקה אם נכנס סולק כזה?

 

עודד: זה יכול להיות בהחלט מכיוון שאנחנו יודעים שתחרות מורידה מחירים, כן? התחרות גם עושה עוד משהו, היא מביאה חדשנות וטכנולוגיה חדשה שמורידה את העלויות. אז גם אם העלויות בפועל יהיו יותר נמוכות וגם אם אחר כך המחיר שהסולק גובה מבית העסק יירד, בסוף זה גם יתבטא במחיר יותר נמוך לצרכן.

 

עמירם: דיברת עודד על הנושא של בעצם גופים חוץ בנקאיים שנכנסים, והנושא הגדול הוא תחרות וכניסה של שחקנים זרים ויש נושא שהוא איזשהו חסם טכני קצת מצחיק, לי זה הזכיר את באג 2000. אבל אותם קודים שהזכרת של הבנקים 10, 12, לא משנה מה שהם שתי ספרות מאפשרים להכניס מספר מוגבל של שחקנים לשוק הזה, נכון? תשעים ותשעה. נגמרים הקודים כשיש לך קוד דו ספרתי, אז גם בהקשר הזה, זאת אומרת גם בסיפור הזה צפוי שינוי בתקופה הקרובה.

 

עודד: כן נכון, אנחנו יכולים לצרף עד תשעים ותשעה גופים במערכות שלנו, שלנו זה כל המשק, זה מתחיל במערכות של בנק ישראל אבל כולם מתאימים את עצמם כי יש רק שתי ספרות. אז אפשר לשאול את עצמנו נו באמת, יבואו יותר מתשעים ותשעה גופים לפעול בארץ? אז אנחנו לפי רמת העניין מאמינים שכן, ויש לנו מין משחק כזה שאנחנו משחקים, אנחנו אומרים אוקיי, כמה זמן נשאר לנו? כן? כי עוד מעט יגמרו הקודים, העוד מעט יכול להיות עוד מספר שנים, אבל כשיגמרו הקודים מה נעשה? כי ימשיכו לבוא גופים חדשים, כך אנחנו מאמינים, גם קטנים וגם גדולים. אז אנחנו הודענו גם השבוע על פרויקט רחב היקף שאומר אוקיי, קודם כל אנחנו נחייב את עצמנו לשנות את המערכת, זה כבר לא יהיה שני קודים, זה יהיה יותר.

 

עמירם: או קוד דו ספרתי.

 

עודד: או דו ספרתי, או תלת ספרתי, זאת אומרת דו ספרתי זה היום אבל זה יהיה יותר. אולי שלוש ספרות, ארבע, חמש ספרות, אולי זה יהיה אלפאנומרי, אנחנו עוד לא יודעים איך זה יראה. הודענו תאריך יעד שזה עוד שלוש שנים, שלוש שנים וקצת. פרסמנו קול קורא לשאול את כל הגופים מה אנחנו צריכים לדעת לפני שאנחנו נחייב אתכם, ואמרנו שעד אמצע שנה הבאה אנחנו נפרסם איך ייראה הקוד החדש. אולי זה יהיה תלת ספרתי, אולי חמש ספרות, אנחנו לא רוצים להחליט לפני שאנחנו מתייעצים עם השוק, אבל פרסמנו קול קורא ויצאנו לדרך, ככה שאנחנו מאמינים שעד סוף עשרים ושש כבר המשק יהיה מוכן להכיל יותר מתשעים ותשעה גופים.

 

עמירם: אז אתם כבר נערכים ליום שיהיו פה יותר.

 

עודד: כן.

 

עמירם: שיהיו פה מספר תלת ספרתי של שחקנים בתחום התשלומים.

 

עודד: כן, וזה גם כמו שאמרתי חל עלינו. אם אנחנו מדברים על לחייב את עצמנו להטמיע קוד עם יותר ספרות משתיים, אז אנחנו בעצם מדברים על קודם כל מערכת זהב שאנחנו מפעילים אותה שמאפשרת לעשות העברות זהב ומאפשרת גם לעשות עוד דברים בלי להיכנס לכל הפרטים.

ֿ

עמירם: מה המשמעות של החלפת הקודים האלה מבחינתכם, מבחינת המערכות שלכם?

 

עודד: אז גם אצלנו זה פרויקט לא קטן והוא יהיה ארוך טווח. כשאנחנו חושבים עליו אנחנו מבינים שגופים חוץ בנקאיים רוצים יותר מידע. הם רוצים להבין אם אני שוקל להתחבר למערכת זהב שהיא המערכת הכי ליבתית במשק שבנק ישראל מנהל, כמה זה יעלה לי? איך ייראה הפרויקט? מה יהיו העמלות השוטפות? מה המשמעויות מבחינה משפטית, מבחינה עסקית, מבחינה טכנולוגית? וזו מערכת שהיא מסורתית הייתה שמורה לבנקים, זה לא דברים שפרסמנו. הבנו את הצורך והשבוע לקחנו עוד צעד ופרסמנו את כל המשמעויות האלה כולל העמלות.

 

עמירם: העניין של זהב, זאת אומרת זה רלוונטי אם אני רוצה לעשות העברת זהב, היום אני יכול לעשות את זה רק בבנק.

 

עודד: כן.

 

עמירם: אבל בעצם אתה אומר שאתם פתחתם את מערכת זהב לגופים חוץ בנקאיים, זאת אומרת שבעתיד אני יכול לעשות העברות זהב גם דרך גוף שהוא לא בנק. פינטק או לא משנה.

 

עודד: כן, נכון וכל גוף, דיברנו קודם, כל גוף שמקבל קוד חדש ונכנס למערכות, הוא יוכל גם לאפשר ללקוחות שלו לעשות העברות זהב, וזהב היא גם חשובה לעוד משהו, המערכות האחרות שנותנות לגופים לעשות העברות בנקאיות או דברים אחרים.

 

עמירם:״ צ'קים, כרטיסי חיוב, כל זה

 

עודד: כל זה, הן צריכות שהגוף שמעביר או מקבל כסף יחזיק את הכסף באיזשהו מקום, וגם לצורך זה צריכים להיות במערכת זהב. אני לא אכנס לכל הפרטים אבל זה פשוט פותח את השוק.

 

אנחנו בתקופה שכולנו עסוקים בדברים שאנחנו לא עוסקים בהם בדרך כלל, התמודדויות לא פשוטות, ותמיד עולם התשלומים הוא משהו שאומרים שאם אתה לא שם לב אליו זה הכי טוב, זה צריך לעבוד בלי להרגיש. ואם הוא לא עובד טוב אז זה מאוד מערער.

 

עמירם: כשהוא עובד טוב הוא שקוף בעצם.

 

עוד: כן. אז אני מאוד שמח שאנחנו מאפשרים לאנשים לשלם ולקבל תשלום בלי יותר מדי בעיות ואנחנו אפילו ראינו את זה בהיבט של גופים ואנשים מחו״ל שרצו להעביר תשלום לעמותות בישראל לעזור במצב' אפילו שם החברות הפינטק ועוד כל מיני גופים עשו מהלכים כדי לעשות את זה יותר קל כשהתרומות האלה זרמו לארץ.

 

עמירם: אנחנו רק נזכיר ככה למי שלא שמע את הפרק הקודם, שדרך המערכות שלכם, מערכות התשתית, עוברים מדי יום תשלומים בהיקף של כמה זה היה?

 

עודד: חמש מאות מיליארד שקל.

 

עמירם: חמש מאות מיליארד שקל?

 

עודד: ויותר.

 

עמירם: ובתקופת המלחמה היו ימים שזיהיתם איזושהי ירידה מסוימת

 

עודד: אם היו שינויים זה ממש בשוליים, אנחנו ממשיכים במחזורים דומים. אבל לרוב המחזורים האלה הם בין גופים פיננסיים, התשלומים של הצרכנים הם במיליארדים בודדים אבל זה עדיין סכומים משמעותיים.

 

עמירם: אני רוצה להחזיר אותך למלחמה בהקשר אחר

 

עודד: אוקיי

 

אמרים: לא מקצועי

 

עודד: אוקיי

 

עמירם: אבל לבקש ממך לספר לנו לאיזה פודקאסט אתה אתה מקשיב בימים אלה.

 

עודד: כן, אז…

 

עמירם: עם קצת פרגון למתחרים מה שנקרא.

 

עודד: אז כן דיברנו על זה, אין לי פודקאסט שמחבר בין תשלומים למצב אבל בואו, אנחנו כולנו כל המיינדסט שלנו לא בהכרח רק בעבודה המקצועית. לי יש פודקאסט שאני מאוד אוהב להקשיב לו כל יום וזה באנגלית אני גדלתי בארצות הברית אז זה נוח לי באנגלית, קוראים לזה The Times of Israel, Daily Briefing. יש אתר שקוראים לו Times of Israel שהוא נותן חדשות אונליין באנגלית ובעיקר מכוון ליהדות ארצות הברית אני חושב שרוצים לעקוב מה קורה בישראל. יש שם הרבה מאמרים טובים, ועכשיו הם עושים פודקאסט כל יום שמתאר מה היה אתמול במלחמה. אני מקבל שם יותר פרטים ובאופן מרוכז ברבע שעה יותר מידע ממה שאני מצליח לקבל במקומות אחרים. ממש התפתחויות קונקרטיות, גם ניתוח וגם תמיד יש שם איזה פיצ'ר אחד או שניים שמספר על איזשהו היבט יותר רך

 

עמירם: סיפור אנושי

 

עודד: סיפור אנושי אבל שונה ממה שאנחנו, ממה שאני רואה בחדשות בטלוויזיה. אז מאוד מומלץ, רבע שעה ביום ככה 

 

עמירם: אם יש לכם ידידים אולי בארצות הברית שרוצים להתעדכן במצב

 

עודד: או אם אתם מבינים אנגלית, אני חושב שרוב המאזינים מבינים אנגלית.

 

עמירם: אז רק בשביל הדיסקליימר, זה הטעם האישי שלך.

 

עודד: זה הטעם האישי שלי, זה לא המלצה של בנק ישראל, שאלת אז עניתי.

 

עמירם: מצוין. תודה רבה עודד.

 

עודד: תודה ושנגיע לימים טובים יותר.

 

עמירם: אמן. תודה רבה.

 

עד כאן פרק נוסף בפודקאסט הצד השלישי של המטבע. תוכלו לשמוע אותנו ביישומון ההסקטים החביב עליכם. ספוטיפיי, אפל פודקאסט, דיזר, גוגל פודקאסט, אמזון, מומלץ להירשם כדי לקבל עדכונים על פרקים חדשים. בקרו גם באתר בנק ישראל, שם תוכלו לצפות בעוד הרבה חומרים מעניינים שהפקנו עבורכם. תודה לכם על ההאזנה, אני הייתי עמירם ברקת ואנחנו נשתמע בפרקים הבאים.

 

דף זה עודכן לאחרונה בתאריך: 02/01/2024