"מטבע מקומי" תערוכת אמנות ישראלית
מה הדבר הראשון שעולה בדעתכם כשאתם חושבים על המילה "כסף"?
בתערוכה מטבע מקומי מוצגות יצירות של אמנים ישראלים עכשוויים הקשורות לכסף.
הכסף, מעבר להיותו אמצעי תשלום, כלי לקיום וסמל לאומי, נושא משמעויות נוספות, מרכזיות בחיינו. העיסוק בו מעורר לא אחת רגשות, מעלה שאלות ערכיות או לבטים, ומבטא תפישות אישיות לגבי מידת חשיבותו ותרומתו לאושר. כסף נתפש גם כמקור למעמד, לכוח ולהשפעה.
יצירות האמנות בתערוכה מציגות דוגמאות להיבטים אישיים, פונקציונליים ואסתטיים הקשורים בכסף, למקומו בטקסים דתיים ובמנהגים הרווחים בחברה הישראלית וכן למשמעויות סמליות של ייצוג על גבי שטרות ומעות.
שילובן של יצירות אמנות בין פריטים מתחום הפעילות הכלכלית המוצגים במרכז המבקרים של בנק ישראל יוצר הקשרים ייחודיים וחיבורים חדשים, המזמינים למחשבה ומציעים דרכי התבוננות מקוריות בכסף.
בתערוכה מטבע מקומי מוצגות יצירות של אמנים ישראלים עכשוויים הקשורות לכסף.
הכסף, מעבר להיותו אמצעי תשלום, כלי לקיום וסמל לאומי, נושא משמעויות נוספות, מרכזיות בחיינו. העיסוק בו מעורר לא אחת רגשות, מעלה שאלות ערכיות או לבטים, ומבטא תפישות אישיות לגבי מידת חשיבותו ותרומתו לאושר. כסף נתפש גם כמקור למעמד, לכוח ולהשפעה.
יצירות האמנות בתערוכה מציגות דוגמאות להיבטים אישיים, פונקציונליים ואסתטיים הקשורים בכסף, למקומו בטקסים דתיים ובמנהגים הרווחים בחברה הישראלית וכן למשמעויות סמליות של ייצוג על גבי שטרות ומעות.
שילובן של יצירות אמנות בין פריטים מתחום הפעילות הכלכלית המוצגים במרכז המבקרים של בנק ישראל יוצר הקשרים ייחודיים וחיבורים חדשים, המזמינים למחשבה ומציעים דרכי התבוננות מקוריות בכסף.
לצי (Latzi) "כסף" 2014
בעבודת וידאו זו, שבה נראה ארנק הפועם בקצב הלב, האמנית נוקטת טכניקה הנקראת STOP MOTION.
הטכניקה מאפשרת לה להמחיש את תחושת המחזוריות של מילוי והתרוקנות בשני צירי חיים: ציר אחד הוא המציאות היומיומית, שבה הכסף הוא משאב חיוני לקיום; הוא נכנס ויוצא בקצב החיים. לעתים הארנק ריק ולעתים הוא מלא, ולתנודתיות זו יכולה להיות גם השפעה רגשית. הציר השני מבטא את פעולת האמנות, המבוססת על ההתמלאות ברגע היצירה – ברעיונות, במשאבים, ביכולת – ובהתרוקנות לאחר הפקתה, וחוזר חלילה.
הטכניקה מאפשרת לה להמחיש את תחושת המחזוריות של מילוי והתרוקנות בשני צירי חיים: ציר אחד הוא המציאות היומיומית, שבה הכסף הוא משאב חיוני לקיום; הוא נכנס ויוצא בקצב החיים. לעתים הארנק ריק ולעתים הוא מלא, ולתנודתיות זו יכולה להיות גם השפעה רגשית. הציר השני מבטא את פעולת האמנות, המבוססת על ההתמלאות ברגע היצירה – ברעיונות, במשאבים, ביכולת – ובהתרוקנות לאחר הפקתה, וחוזר חלילה.
הדס חסיד, "רישום", עפרונות צבעוניים על נייר, 29.7x21 ס"מ 2007
"רישום" הוא הראשון מתוך קבוצת רישומי העתקה המתחזים למסמכים מוכרים, שהם חלק בלתי נפרד ושכיח עד שקיפות מחיי היומיום שלנו.
העבודה עוסקת בתהליכים הקשורים ברישום כמדיום אמנותי, ומוסיפה לו נרטיב וגוון יומיומי. שמה הפשטני אינו מסגיר דבר. זהו רישום בצבעי עיפרון, העתק מדויק של תלוש המשכורת של האמנית, המגלה עליה פרטים מסוג מסוים: כמה היא מרוויחה, כמה מס היא משלמת, מה מצבה המשפחתי, אילו ביטוחים יש לה. הרישום, הופך את הטופס לייחודי ואישי, אולי לדיוקן עצמי? שאלות נוספות שהיצירה מעלה קשורות ביכולת לחשוף תוכן אישי בפני הצופה.
העבודה עוסקת בתהליכים הקשורים ברישום כמדיום אמנותי, ומוסיפה לו נרטיב וגוון יומיומי. שמה הפשטני אינו מסגיר דבר. זהו רישום בצבעי עיפרון, העתק מדויק של תלוש המשכורת של האמנית, המגלה עליה פרטים מסוג מסוים: כמה היא מרוויחה, כמה מס היא משלמת, מה מצבה המשפחתי, אילו ביטוחים יש לה. הרישום, הופך את הטופס לייחודי ואישי, אולי לדיוקן עצמי? שאלות נוספות שהיצירה מעלה קשורות ביכולת לחשוף תוכן אישי בפני הצופה.
נורית ירדן, "טיפ" הדפסה דיגיטלית על נייר ארט, 42x53 ס"מ
את עבודותיה של ירדן אפשר להגדיר כיומן סוציולוגי, המבוסס על שיטוט. הסדרה "טיפ" היא חלק מיומן זה: "לפני כמה שנים גיליתי שבבתי קפה ובמסעדות רבות בתל אביב מגישים את החשבון בצלחות יפות, והתחלתי לצלם אותן עם הטיפ שאני משאירה בהן. עניין אותי הגלגול שעברו הצלחות: כולן שימשו בבתים פרטיים בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת. אלה צלחות מהסוג שהיו בילדותי בבית סבתי, ומעניין המסע שהן עשו מבתי הבורגנות התל אביבית של אז אל בתי הקפה והמסעדות של ימינו. כיום הן נרכשות בעיקר בשוק הפשפשים ביפו. ריתק אותי גם יופיים של המטבעות עצמם, עיצובם והשילוב שנוצר עם הנחתם על הצלחות".
העבודה מעוררת עניין גם בטיפ עצמו – מזכירה שהוא לעתים קרובות מקור פרנסתם העיקרי של המלצרים ומעלה שאלות כגון: האם הטיפ שהושאר היה נדיב או קמצני? האם ניתן לבטא רגש או להעביר מסר באמצעות כסף?
העבודה מעוררת עניין גם בטיפ עצמו – מזכירה שהוא לעתים קרובות מקור פרנסתם העיקרי של המלצרים ומעלה שאלות כגון: האם הטיפ שהושאר היה נדיב או קמצני? האם ניתן לבטא רגש או להעביר מסר באמצעות כסף?
מחמוד קייס, "מטבע 5 מיל", יציקת בטון, קוטר 60 ס"מ 2010
עבודה זו היא חלק מסדרה שיצר האמן בשנים 2007–2016 – יציקות בטון שהן הגדלה של מטבעות המיל מתקופת המנדט הבריטי. המטבעות מסדרת המיל הונפקו החל משנת 1927 והיו בשימוש עד שנת 1948. על המטבע "חמישה מילים", וכן על המטבעות עשרה מילים ועשרים מילים מאותה הסדרה, מופיע, ללא התחלה, אמצע וסוף, כיתוב בשלוש שפות – ערבית, עברית ואנגלית – שכן הם שימשו, במשך כשני עשורים, את תושבי הארץ היהודים, המוסלמים והנוצרים גם יחד. היצירה מעלה סוגיות הקשורות לייצוג ולסמליות המגולמים במטבע.
מעיין קראים, "השטרות החדשים", שמן וג'וסו על נייר, מן הסדרה, מידות משתנות, 10x15 ס"מ בקירוב, 2017
קראים מציגה פרויקט ציורי שנוצר בהשראת סדרת השטרות שהנפקתה החלה בשנת 2014. השטרות אינם רק אמצעי תשלום, אלא גם חפצים חומריים, העוברים מיד ליד, ונושאים דימויים שהם רכיב עיקרי בתרבות החזותית שלנו.
העבודה מעלה מחשבות על ההבדל בין ציור לשטר. שלא כמו יצירת אמנות, שטר חדש מתחיל את חייו כאחד מרבבות שטרות זהים – ואף על פי כן הוא בעל הילת אותנטיות, כי ערכו תלוי בהיותו אמיתי, והעתקתו אסורה על פי חוק. ואולם, מרגע שהוא נכנס למחזור סופג השטר את סימני השימוש, וגילו ניכר בו. כך הוא הופך גם לחפץ ייחודי.
קראים יצרה סדרת ציורים דומים אך נבדלים זה מזה, שצבעיהם דוהים בהדרגה. האם יש בכך רמז לעתיד השטרות – לאפשרות היעלמותם לטובת אמצעים טכנולוגיים חדשים?
העבודה עוסקת גם בשאלה כיצד השטר לוכד ומגדיר זהות. בהעדר כל סממן מזהה של דמות או ערך הציורים עשויים להוות מצע לדיון בשאלה המורכבת מה ראוי שיופיע על גבי שטרות.
העבודה מעלה מחשבות על ההבדל בין ציור לשטר. שלא כמו יצירת אמנות, שטר חדש מתחיל את חייו כאחד מרבבות שטרות זהים – ואף על פי כן הוא בעל הילת אותנטיות, כי ערכו תלוי בהיותו אמיתי, והעתקתו אסורה על פי חוק. ואולם, מרגע שהוא נכנס למחזור סופג השטר את סימני השימוש, וגילו ניכר בו. כך הוא הופך גם לחפץ ייחודי.
קראים יצרה סדרת ציורים דומים אך נבדלים זה מזה, שצבעיהם דוהים בהדרגה. האם יש בכך רמז לעתיד השטרות – לאפשרות היעלמותם לטובת אמצעים טכנולוגיים חדשים?
העבודה עוסקת גם בשאלה כיצד השטר לוכד ומגדיר זהות. בהעדר כל סממן מזהה של דמות או ערך הציורים עשויים להוות מצע לדיון בשאלה המורכבת מה ראוי שיופיע על גבי שטרות.
יעקב נחומי, "פדיון הבן", הדפסה דיגיטלית על נייר ארט, 62x92 ס"מ 2013
התצלום מנציח רגע מטקס פדיון הבן. לפי מצווה זו חייב האב לפדות את בנו הבכור מכהן תמורת כסף. התינוק נפדה תמורת חמישה סלעים, שהם מטבעות כסף טהור, או חפץ השווה לסכום זה.
נהוג לערוך את הטקס ברוב עם וללוותו בסעודת מצווה. את התינוק מלבישים בבגדי פאר, והנשים מקשטות אותו בתכשיטי הזהב שלהן. בתמונה מובל התינוק על מגש המרופד בכרית רקומה, ונמסר לידי הכהן.
תצלומיו של נחומי, המתפרסמים בעיתונות החרדית והחילונית גם יחד, יוצאים מנקודת מבטו של הצלם – אך משקפים גם את מבטם של מי שאינם חלק מהקהילה החרדית, שכן הם מאפשרים לכל אדם להתבונן בטקסים החרדיים ובמעגל החיים החרדי ואולי אף לחוות אותם.
נהוג לערוך את הטקס ברוב עם וללוותו בסעודת מצווה. את התינוק מלבישים בבגדי פאר, והנשים מקשטות אותו בתכשיטי הזהב שלהן. בתמונה מובל התינוק על מגש המרופד בכרית רקומה, ונמסר לידי הכהן.
תצלומיו של נחומי, המתפרסמים בעיתונות החרדית והחילונית גם יחד, יוצאים מנקודת מבטו של הצלם – אך משקפים גם את מבטם של מי שאינם חלק מהקהילה החרדית, שכן הם מאפשרים לכל אדם להתבונן בטקסים החרדיים ובמעגל החיים החרדי ואולי אף לחוות אותם.
סט מטבעות זיכרון "פדיון הבן" בהנפקת בנק ישראל
בנק ישראל, בהיותו המנפיק היחידי של הילך חוקי בישראל, מנפיק גם מטבעות זיכרון. זאת מדי שנה בשנה ולרגל אירועים מיוחדים. הנגיד/ה קובע/ת את צורתם של מטבעות הזיכרון והמטבעות המיוחדים, באישור המועצה המינהלית והממשלה ובעזרתה של הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון. המטבעות עשויים כסף או זהב, ומשווקים לאספנים בארץ ובעולם ולציבור הרחב באמצעות חברה משווקת.
סט המטבעות מסדרת "פדיון הבן" הונפק בשנים 1970–1978.
סט המטבעות מסדרת "פדיון הבן" הונפק בשנים 1970–1978.
