פרק 26 - 11 תפקידים חלק ב

פרק 26: 11 תפקידים או מה בנק ישראל עושה - חלק ב

עמירם ברקת: אז מה בעצם עושה בנק ישראל? מה תפקידיו של הבנק המרכזי חוץ מלהוריד או להעלות מדי פעם את שיעור הריבית? ומה הכלים שעומדים לרשותו? שלום לכם, אתם מאזינים לצד השלישי של המטבע, הפודקאסט של בנק ישראל. אני עמירם ברקת ממחלקת התקשורת של הבנק, ויחד איתי נמצאים ורד יפת, מנהלת היחידה לקשרי קהילה, וד''ר צדוק אלון, לשעבר מנהל מרכז המבקרים. בחלק הראשון של הפרק דיברנו על מה זה בעצם בנק ישראל. למה הוא נקרא בכלל בנק? במה מתבטאת העצמאות שלו? ומה הן שלוש המטרות שהוגדרו לו בחוק בנק ישראל משנת 2010? אחרי המטרות, עברנו לדבר על תפקידי הבנק לפי הסדר שהם מופיעים בחוק. מנינו חמישה תפקידים ונשארו לנו עוד שישה. עכשיו, אחרי הפסקה קצרה, אנחנו מוכנים לעבור לתפקיד הבא. חתיכת תפקיד, אם תשאלו אותי, והאמת שלפחות מבחינה היסטורית, נדמה לי שזה התפקיד העתיק ביותר של בנק מרכזי. אפשר לומר שימיו כימי הנפקת המטבעות. יש לנו מטבעות כבר 2,500 שנה. אז התפקיד השישי של בנק ישראל הוא, אני מצטט, להנפיק מטבע, להסדיר את מערכת המזומנים במשק ולכוונה.

צדוק אלון: נכון מאוד. יש פה שני היבטים. היבט אחד זה קודם כול לתכנן את מערכת המטבע באופן כזה שיהיה קשה לזייף, שהדמויות על השטרות ייצגו את העם. יש קשר בין העיצוב לבין מה שקורה במדינה.

עמירם: יש ועדה שיושבת ומחלקת את המטבע...

צדוק: נכון, יש ועדה שנקראת ועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון. מתכננים, קובעים והדבר השני זה מפיצים, הפצה של השטרות, איך השטרות האלה יגיעו לכיס שלנו, דרך הבנקים, אלו שתי מערכות שכולן מנוהלות במחלקת המטבע, ובעצם אפשר לומר גם שצריך גם לדאוג שתמיד יהיה מלאי, שלא יהיה מצב שיהיה חסר מזומן. לכן התפקיד הזה, נמצא אצל בנק ישראל ובאמת הוא אחד מהתפקידים המשמעותיים של בנק מרכזי. מעבר לעובדה שצריך לדאוג שהשטרות יהיו חסינים מפני זיופים, כלומר יש לנו היום 11 סימני ביטחון על השטרות. הרי צריכים גם להפיץ אותם בצורה מאובטחת באמצעי ביטחון, זה כמובן תפקיד חשוב ביותר ו...

עמירם: כי בעצם הכסף המזומן מופץ מבנק ישראל?

צדוק: כמו שאמרנו, הבנק צריך לדאוג שתמיד יהיה מלאי מספיק של שטרות.

עמירם: אני אוסיף רק שהשטרות והמטבעות של ישראל מיוצרים בחול. יותר מזה אני לא יכול לפרט. מחו"ל הם מגיעים ישר לבנק ישראל ומכאן הם מופצים למרכזי המזומנים של הבנקים המסחריים. מעבר להנפקת מטבע ולניהול המזומנים, מחלקת המטבע של בנק ישראל גם נותנת שירותים לציבור באמצעות קופת הפריטה בירושלים. אם למשל קיבלתם שטר קרוע, תוכלו להחליף אותו ללא עלות בשטר חדש. אבל בתנאי שגודל השטר הקרוע שאתם מחזיקים ביד, הוא יותר ממחצית גודל השטר השלם. אם נשארו לכם המון מטבעות, ממש שק של כסף קטן, ואתם רוצים לצרף אותם, לצרף זה הפעולה ההפוכה של לפרוט, תוכלו לקבל תמורתה שטרות. רק צריך לקבוע תור בקופה, באמצעות אתר האינטרנט של בנק ישראל. אני חושב שהרשימה, אנחנו פשוט הולכים לפי החוק, זה ממש לא מהכבד אל הקל כי עכשיו הגענו לתפקיד שאולי הוא אחד הכי כבדים ומשמעותיים של בנק ישראל. והכוונה היא לקיים את הפיקוח וההסדרה של מערכת הבנקאות.

ורד יפת: נכון, בעצם זה הפיקוח על הבנקים. פיקוח על הבנקים, כולם מכירים, עומד בראש החטיבה הזאת המפקח על הבנקים.

עמירם: אחת החטיבות היותר גדולות בבנק ישראל.

ורד: אחת החטיבות המשמעותיות והגדולות בבנק ישראל, שהיא אחראית על הפיקוח של הבנקים. אבל אולי לפני ש... נפרט קצת מה עושה המחלקה והסמכויות שלה, אולי נגיד למה בכלל צריך פיקוח על בנקים? למה צריך פיקוח על הבנקים? טוב שתשאל, עמירם. תמיד אנחנו מספרים במרכז המבקרים את ההשתלשלות של תולדות הכסף, איך עברנו מסך החליפין ואיך נולדו המטבעות בעולם. ואז אנחנו מגיעים, שאנשים רצו לשמור את המטבעות שהם מחזיקים, הם היו הולכים לצורפים, מפקידים את המטבעות אצל הצורפים, הצורפים היו שומרים להם על המטבעות ובתמורה הם היו משלמים להם עמלה. הצורפים שמו לב שאנשים לא באים לקחת את הכסף שהם הפקידו אצלם בחזרה ואז הם אמרו רגע בואו כבר ננצל את זה, בואו נרוויח עוד כסף על הכסף והם החליטו להלוות את הכספים שנצטברו אצלם בכספות. לאנשים שצריכים. וגם פה, זה תמיד כשאני שואלת את השאלה הזאת ילדים, אז אני שואלת אותם למי מלווים כסף? ואז הם עונים לי, למי שעני וחסר לו כסף. ואני אומרת לא, כי כסף צריך, אנחנו חייבים להחזיר. זאת אומרת ההלוואה היא עוזרת לנו כאמצעי תיווך לפתח את השוק, היא מיועדת למישהו שיש לו הון, אבל אולי לא מספיק בשביל כל הצרכים שלו, מההכנסות של אותו עסק. מחזירים את ההלוואה, אחרי שאיזשהו יזם ככה שם את ההון העצמי, ולכן מצד אחד יש לנו הפקדות, מהצד השני יש לנו הלוואות, וזה בעצם ההגדרה של בנק. ואז אני שואלת, ומה יקרה אם יום אחד כל מי ששם את הכסף אצל הצורפים ירצה ויבוא ויבקש אותו חזרה? נרצה לקחת אותו...

עמירם: שזה החשש הגדול והחלום בלהות.

ורד: נכון. קוראים לזה:"ראנון דה בנק". במצב כזה כשכולם יבואו ויבקשו את הכסף לא יהיה מספיק, כי חלק מהכסף כבר הלוו אותו לאנשים אחרים. ואין איזה גיבוי בתוך הכספות.

עמירם: אני חושב אפילו, אפשר לומר, זה לא סוד, הבנק שומר אצלו משהו כמו עשרה אחוז רק מהכסף, אפילו פחות,

ורד: נכון.

עמירם:  מהכסף שהוא בפועל רשום כנמצא אצלו.

ורד: נכון. אז הצורפים לאט לאט הפכו לבנקים, ככה התפתחו הבנקים, הבינו שצריכים פיקוח על בנקים, כדי להימנע ממצב כזה שייתנו הלוואות שהן מסוכנות ויאבדו אמון. מאיפה שמי ששומר על המפקידים על הכסף, ואם מישהו יחשוש שהכסף שלו בסכנה, אז כולם יכולים לבוא ולבקש את זה בבת אחת ואנחנו רוצים להימנע ממצב כזה. ולכן היציבות של הבנקים והאמון שהציבור הרוכש להם היא מאוד מאוד חשובה, ולכן נדרש פיקוח על הבנקים, והיחס שהזכרת נקרא יחס רזרבה. הבנקים יכולים, אני קוראת לזה למנף את הפעילות שלהם, זה בסדר שהם מלווים כסף, אבל הם צריכים להשאיר סכום מספיק, אני קוראת לו נזיל, כדי שאם יבואו הרבה אנשים עם קצת זה, יהיה להם, להחזיר להם את הפיקדונות שלהם. וככה נולד הפיקוח על הבנקים. אז זה הלמה. הבנקים במשק יש להם תפקיד מאוד חשוב גם לפעילות של המשק הם מתווכים כלכליים. עכשיו בוא נשאל איך עובד הפיקוח, זה כבר מאוד התפתח.

עמירם: שמעתי שלצדוק יש סיפור קטן שהוא אוהב לספר, שממחיש למה התפקיד של הבנקים כמתווכים של הכסף כל כך חשוב להנאת הפעילות הכלכלית.

צדוק: כן, אולי אני אספר את זה בצורה טיפ טיפה שונה. אם יש לי שלושה שכנים אברהם, יצחק ויעקב, ואני חייב לאברהם 100 שקלים, אברהם חייב ליצחק 100 שקלים, יצחק חייב ליעקב 100 שקלים, ויעקב חייב לי 100 שקלים. ואם לאף אחד מאיתנו אין 100 שקלים הבעיה הזאת לא תיפתר, אזי, אם אני הולך לבנק ולוקח הלוואה, וטוב שהבנק מסכים להעמיד לי הלוואה של 100 שקלים, נגיד תמורת ריבית של ארבעה שקלים, אז אני לוקח את ה100 שקלים, נותן לאברהם, אברהם נותן ליצחק, יצחק נותן ליעקב, יעקב מחזיר לי את אותו שטר. עם אותו שטר אני הולך לבנק, נותן לבנק את ה100 שקלים, וארבעה שקלים ריבית, כי הרי הבנק לא היה נותן לי סתם את ההלוואה ללא... התחייבותי להחזיר להם ריבית.

עמירם: למה צריך להתפרנס?

צדוק:  ואז הארבעה שקלים של הריבית, פתרו לנו בעיה משקית בהיקף של 400 שקל, שזה... זה בגדר נס.

(מוזיקת רקע)

עמירם: אז הסברנו למה צריך פיקוח ואיך הבנקים מניעים את הפעילות הכלכלית, אבל ורד, אני חושב שכדאי אולי לומר כמה מילים על איך בעצם עובד הפיקוח על הבנקים. איזה כלים יש לו?

ורד: הפיקוח מפקח באמצעות כל מיני כלים. כלי אחד זה הליכי רישוי והיתרים, לא כל אחד יכול להקים בנק. צריך היתר בשביל להקים בנק, צריך להביא הון עצמי, צריך לבדוק יושרה של מועמדים שמקימים בנק. כי בסופו של דבר הבנקים אמורים לשמור ולתווך את הכספים שלנו. הדרך השנייה זה באמצעות הסדרה, קובעים נורמות ומגבלות שהפיקוח על הבנקים קובע ומסביר לבנקים איך להתנהל. הפיקוח מנהל מעקב שוטף בצורה מטריציונית, זאת אומרת פעם אחת קובעים באופן שוטף אחרי ניהול הסיכונים של הבנקים, ברמה של כל תאגיד ותאגיד, פעם שנייה עושים ובודקים בביקורות שטח ברמה נושאית, אוקיי? יש גורם שבודק אשראי, גורם שבודק איך מתנהלים הדוחות הכספיים, גורם שבודק איך מתנהלים חדרי העסקאות של הבנקים וסיכוני השוק שלהם וכן הלאה. יש לנו גם את הצרכנים שגם הם דואגים והם יכולים גם לפנות אם הם לא מקבלים מענה בבנק. לפניות הציבור של הפיקוח על הבנקים, וכן, זה תפקיד מאוד מאוד משמעותי במשק.

עמירם: אפשר לתאר את זה כשמירה על הגופים, על המוסדות ששומרים על הכסף של הציבור. מי שומר על השומרים? מנינו עד עכשיו שבעה תפקידים שמנועים בחוק, אבל זו לא כל הרשימה של התפקידים ואנחנו מגיעים עכשיו לתפקיד מאוד מעניין משתי סיבות, גם כי הוא יוצא דופן וייחודי, וגם כי הוא מוגדר כתפקיד של נגיד בנק ישראל ולא תפקיד של הבנק, והוא?

צדוק: היועץ.

עמירם : היועץ.

צדוק:  נכון. החוק מגדיר תפקיד מאוד לא שגרתי, זה לא קיים בהרבה מדינות בעולם. בהרבה מדינות בעולם החוק של הבנק הממלכתי שם איננו מקנה לה נגיד, תפקיד מיוחד.

עמירם: מה זה אומר, צדוק? מה בתכל'ס? נגיד, מה הוא עושה?

צדוק: זה אומר שאם הממשלה, יש לה איזושהי תוכנית כלכלית יש לה יועץ כלכלי, היא צריכה לשמוע את דעתו.

עמירם: כדאי לציין כאן אולי שני דברים, א', חוות הדעת שלו נגיד לא מחייבת.

צדוק: נכון.

עמירם: בניגוד אולי ליועץ המשפטי לממשלה, לא ניכנס כמובן למחלוקות שיש בנושא הזה. הוא יכול להציע, אבל ההצעה שלו, כדאי להתחשב בה כי הנגיד, ואת זה אולי לא כולם יודעים, הוא לא רק בעצמו כלכלן בעל שיעור קומה אלא הוא נעזר בחטיבת המחקר של בנק ישראל, שבה נמצאים באמת מטובי החוקרים בארץ, יש מעל ל60 אני חושב דוקטורים לכלכלה בחטיבת המחקר, כך שהעמדה של הנגיד היא עמדה מאוד מקצועית.

צדוק: נכון, יש לו מוניטין לנגיד. יש לו דמות מאוד מאוד מקובלת מקצועית, שנעזר באמת במיטב החוקרים, ולכן, אם הוא כבר מביע עמדה, זה, יש לו איזושהי... יש משקל. לעמדה הזו.

ורד: אני רוצה גם לחזק שזה גם קשור לעצמאות שדיברנו עליה בהתחלה. זאת אומרת, יודעים כשההמלצות של בנק ישראל הן המלצות ענייניות, מקצועיות, לא פופוליסטיות, לטובת העניין, ואני חושבת שהכוח להשפיע, גם אם החוק אומר שהוא רק ממליץ, הוא נובע באמת מהמוניטין הזה שצדוק אמר, והוא נובע גם מזה שחברות הדירוג בעולם מסתכלות הרבה על ההמלצות האלה, זאת אומרת לתת להם משקל, אז לא חייבים לקבל וזה בסדר לא לקבל, וגם יש הרבה מרחב שהוא שאלה של מדיניות של ממשלה שזה גם בסדר, אבל אם הנגיד ימליץ משהו ולא יעשו את זה, אז גם הקהילה הכלכלית הבינלאומית וחברות הדירוג יסתכלו, ישאלו, כי הם יודעים פה שיש גוף מקצועי, אמין, סמכותי שנותן את דעתו.

(מוזיקת רקע)

עמירם: מנינו עד עכשיו שמונה תפקידים, חסרים עוד שלושה, אני לא מוצא אותם בחוק, איפה הם נמצאים? ו...

ורד: אז רגע, יש עוד אחד שכן קיים בחוק. אומנם לא בסעיף שבו תחת הכותרת של התפקידים, אבל יש אחד, זה סעיף בחוק שבעצם מייפה את הכוח של הבנק לייצג את המדינה בכל עניין שנוגע לחברות בקרן המטבע הבינלאומית. התפקיד הוא לייצג את המדינה במוסדות כספיים בינלאומיים, וזה גם בבנק להסדרי סליקה, בביס, במוסדות כספיים בינלאומיים נוספים. וזה הייצוג.

עמירם: אז התפקיד הלפני האחרון שנדבר עליו, ורד, זה תפקיד שבנק ישראל קיבל על עצמו ממש לא מזמן. לפני כמה שנים? ליתר דיוק, חמש שנים

ורד: נכון, יש עוד שני תפקידים שהם לא נמצאים בחוק בנק ישראל אלא הסמכות של בנק ישראל בתפקידים האלה נגזרת מחוקים מאוחרים יותר, הראשון בהם זה חוק נתוני אשראי שחוקק ב2016. ובעצם שם הוא מטיל על בנק ישראל להקים ולנהל מאגר נתוני אשראי, לפקח ולהסדר את מערכת השיתוף בנתוני אשראי.

עמירם: מה זה מאגר נתוני האשראי הזה?

ורד: מערכת נתוני אשראי או מאגר נתוני אשראי קודם כול, למה מקימים את זה?

עמירם: למה צריך את זה?

ורד: בשביל לסייע בתחרות להגביר את התחרות. זה חלק מההמלצות להגברת התחרות במשק. הרעיון הוא שבעצם כל לווה שלוקח אשראי יהיה מדורג. לפני המאגר, כל אחד שלקח אשראי, בעצם נטה לקחת את זה בדרך כלל מהבנק שלו, מהבנק בו מתנהל חשבון, כי הבנק מכיר אותך הכי טוב, הוא רואה את ההתנהלות שלך, אם אתה לוקח, טוב. יכול לתת לך הצעות אטרקטיביות מבחינת המחיר.

עמירם: ואם הייתי הולך לבנק אחר אז מה?

ורד: אז בעבר לפני שהיה קיים, הבנק האחר לא הכיר אותך, אז היית צריך להתחיל לצבור שם היסטוריה ולהראות שאתה לקוח טוב. כאן המאגר בעצם חוסך את התהליך הזה. אם אתה לוקח טוב, אז אתה מקבל דירוג טוב, מי שמדרג זה לשכות אשראי, שבנק ישראל מפקח עליהן ונותן להן הנחיות. ואם הדירוג שלך הוא דירוג טוב, אז בעצם אתה יכול עם הדירוג הזה ללכת לכל גוף פיננסי אחר, זה יכול להיות בנק אחר, זה יכול להיות גם גופים חוץ בנקאיים, ולהתמקח בעצם על תנאי האשראי שלך לבקש תנאים יותר אטרקטיביים. או לבקש הלוואה בתנאים טובים. כן, זה בעצם הרעיון. הרעיון הוא להנגיש את האשראי בצורה יותר נכונה ולהגביר את התחרות, ולייצר בסיס של מידע שבעצם הוא לא מזוהה שמית שמשמש גם כן לצרכי נתונים.

עמירם: אז מאגר נתוני אשראי, יש בו נתוני אשראי על כשבעה מיליון אזרחים ישראלים, נכון לזמן הקלטת הפרק. ממליץ לכם לשמוע את הפרק על מאגר נתוני אשראי וגם איך אפשר לשפר את הדירוג, לפי מה הוא נקבע. זה בפרק מספר 21 בפודקאסט הזה.

ורד: אני רק אגיד עוד דבר אחד, המאגר הזה ניזון מדיווחים של הבנקים למאגר וגם מדיווחים של גופים חוץ בנקאיים כמו חברות כרטיסי אשראי אבל גם חברות אחרות שנותנות אשראי חוץ בנקאי, וגם ממידע שמגיע מרשויות ציבוריות כמו תשלום חשבונות חשמל וכו', וגם כונס הנכסים.

עמירם: כשהמידע הזה הוא נועד לראות את ההתנהגות שלך, אם אתה לקוח שמשלם בזמן את החשבונות שלו, את החובות שלו?

ורד: כן. אני קוראת לזה מוסר תשלומים. הוא בא לראות בעצם איך אתה מתנהג.

עמירם: עם מה מוסר התשלומים שלך? בדיוק. זהו זה, הגענו לתפקיד האחרון, ואנחנו שמרנו אותו לך, צדוק, וזה תפקיד שנשמע נהדר כי בנק ישראל קיבל לידיו את הניהול של...

צדוק: קרן העושר, קרן אזרחי ישראל, ככה הוא נקרא, זה באמת...

עמירם: נשמע תפקיד חלומי.

צדוק: נכון, זה באמת...

עמירם:  למרות שעושר בע', לא בא'.

צדוק: נכון, זה עושר בע'. ובאמת זה תפקיד מאוד מאוד מיוחד ומאוד מעניין בעקבות, הייתי אומר, בעקבות מציאת הגז, כמויות גדולות של גז, האפשרות להפיק גז, החליטו להקים קרן שאת הרווחים...

עמירם: שנקראת נדמה לי הקרן לאזרחי ישראל.

צדוק: קרן לאזרחי ישראל, ככה זה השם שלה. אבל הציבור מכיר אותה גם כקרן העושר ובע'. בנק ישראל בעצם מנהל אותה, זה אחד התפקידים של הבנק. מתוך מטרה שאת הרווחים שמפיקים ממשאבי הטבע, בעיקר מהגז, יהיה לזה שימוש מיטבי לטובת ציבור בכללותו, לטובת העתיד, לטובת הדורות הבאים, ולכן בעצם זה נקרא קרן העושר.

עמירם: כשיש כאן גוף שמנהל כסף בראייה מאוד מאוד ארוכת טווח. אפילו לא מדברים הרבה על קרנות הפנסיה, פה מדובר על הדורות הבאים אפילו יותר רחוק, אולי גם נזכיר שההכנסות לקרן מגיעות ממס, זאת אומרת הטילו מס מיוחד על כל מפיקי הגז והנפט, ומשאבי הטבע האחרים, ההכנסות מהמס הזה משוריינות לטובת הקרן.

צדוק: מיועדות.

ורד: אני אחדד רק שהתפקיד של בנק ישראל בכל האופרציה הזאת הוא רק לנהל את הנכסים של הקרן, זאת אומרת לנהל את היתרות ובניגוד לכשדיברנו קודם על ניהול יתרות המט''ח שאנחנו שומרים עליהם לחרום, פה, המטרה של מחלקת קרן העושר אצלנו בבנק היא להשיא תשואה. זאת אומרת, המטרה היא פה לקחת קצת יותר סיכונים ולנסות להרוויח כמה שיותר לטובת דורות הבאים.

עמירם: וזו פעם אחרונה שאני עושה את זה היום. אם אתם רוצים לדעת כמה כסף יש בקרן העושר, כמה כסף צפוי להיכנס אליה בשנים הקרובות? ומה הקרן יכולה לעשות עם הכסף, אתם מוזמנים להקשיב לפרק 24 בפודקאסט הזה, תוכנית חיסכון לנכדים ולנינים. סיימנו למנות את כל התפקידים המנועים בחוק, אבל אי אפשר בלי להזכיר עוד כמה פעילויות חשובות של הבנק. למשל, פעילות חטיבת המחקר, שמלווה ומסייעת לנגיד ולמקבלי ההחלטות בתחום המדיניות ההומניטרית, בייעוץ הכלכלי לממשלה ובתחום הפיננסי. פרסום הדגל של חטיבת המחקר הוא דוח בנק ישראל. דוח שנתי שמוגש לכנסת ומציג את תמונת המצב המלאה ביותר של הכלכלה הישראלית. דוח בנק ישראל מוגש ברציפות משנת 1955 בסוף חודש מרץ. נזכיר גם את החטיבה למידע ולסטטיסטיקה שאחראית לספק מידע ונתונים עדכניים ואמינים לכל הפעילות המקצועית בבנק. ואי אפשר בלי לציין את החטיבה לטכנולוגיית המידע או האיי.טי, שאחראית בין היתר על תפעול כל מערכות המידע בבנק. חלקן, כפי שסיפרנו לכם, ממש קריטיות לתפקוד המשק וכמובן את חטיבת הון אנושי ומשאבי ארגון. אחרון אחרון חביב, פרויקט השקל הדיגיטלי שבמסגרתו הבנק נערך לאפשרות שיוחלט על הנפקת מטבע דיגיטלי. ורד כאן מעירה לי שבסוף הכול מתחבר למילה אחת, שהיא ורד?

ורד: בעצם כל התפקידים האלה שציינו מתחברים לחזון המרכזי של הבנק, שהוא, כל עובד אצלנו יודע לדקלם אותו, להיות בנק מרכזי מתקדם שתורם לשגשוג כלכלת ישראל ואזרחיה, זה נר לרגלינו, ואנחנו עושים את זה בתחושת שליחות מאוד מאוד גדולה, בהתאם לתפקידים שהוקנו לנו לפי החוק.

צדוק: דיברנו על קרן העושר, ואתה הזכרת, אושר בעין, ולאושר...

עמירם: צדוק, זה מזכיר לי שאתה גם פילוסוף. זה תמיד צריך לזכור...אז כמו שאתה אומר עכשיו, זה מגיע מהתחום השני של ההתמחות שלך.

צדוק: כן, זה כסף הוא איננו מטרה הוא אמצעי

עמירם: זה עצמאות אחת, שלוש מטרות על, 11 תפקידים וטיפ חשוב לחיים גם. תודה רבה.

ורד: תודה תודה, היה כיף.

צדוק: תודה עמירם, תודה ורד.