פרק 26 - 11 תפקידים חלק א

פרק 26: 11 תפקידים או מה בנק ישראל עושה - חלק א'

עמירם ברקת: כשאתם שומעים את צמד המילים בנק ישראל, על איזה הקשרים אתם חושבים? אני מנחש שבנק ישראל מתקשר עם ריבית, וזה לא יהיה מפתיע כי קביעת גובה הריבית היא באמת תפקיד קלאסי של בנקים מרכזיים. יכול להיות שבנק ישראל מתקשר אצלכם להנפקת מטבע. הרי אם תסתכלו על שטרות הכסף בארנק הפיזי, תראו את חתימת נגיד בנק ישראל על גבי השטר. אם אתם עובדים בבנק מסחרי אז כנראה אתם יודעים שבנק ישראל הוא המפקח על הבנק. ואם אתם עוקבים אחר העיתונות הכלכלית, אז אולי שמעתם על מאגר נתוני אשראי או על קרן העושר של אזרחי ישראל. אז מה בנק ישראל עושה? התשובה היא כל מה שאמרנו עכשיו ועוד. והרבה זמן אנחנו רוצים לעשות פרק, שיסביר מהם תפקידי בנק ישראל. אז ההזדמנות הגיעה, בדמות האירועים לציון 70 שנה להקמת בנק ישראל, והחלטנו לנצל את ההזדמנות הזו. שלום לכם, אתם מאזינים לצד השלישי של המטבע, הפודקאסט של בנק ישראל. אני עמירם ברקת ממחלקת התקשורת של הבנק. יחד איתי נמצאים כאן ורד יפת, מנהלת יחידת קשרי הקהילה של בנק ישראל, שכוללת בין היתר את מרכז המבקרים של הבנק, ודוקטור צדוק אלון, לשעבר מנהל מרכז המבקרים. של בנק ישראל. שלום, ורד.

ורד יפת:  שלום שלום

עמירם:  שלום, צדוק.

צדוק אלון : שלום.

עמירם:  אנחנו רוצים לספר לכם על מהו בנק ישראל ומה הוא עושה. ורד, כשאנחנו רוצים לדבר על בנק ישראל, נדמה לי שהשאלה הראשונה שעולה היא למה בכלל קוראים לו בנק? הרי הוא לא בדיוק בנק, נכון?

ורד: נכון, האמת היא שאנחנו מסבירים לציבור במרכז המבקרים שלנו, שואלים אותם איזה בנקים אתם מכירים, הזורקים לנו כל מיני שמות של בנקים מסחריים. ואז אנחנו שואלים אותם בעצם מה ההבדל בין כל הבנקים האלה לבנק ישראל? וההבדל המרכזי הוא שבנק ישראל, אין לו לקוחות משל עצמו, הוא לא בנק מסחרי, הוא לא מנהל לקוחות פרטיים. אלא הבנק הזה הוא גוף עצמאי, ממלכתי, ציבורי.

עמירם: אוקיי.

ורד: וכשאנחנו אומרים ציבורי בעצם אנחנו לא מתכוונים לממשלתי. הבנק הוא גוף סטטוטורי והוא שואב את הסמכויות שלו מהחוק.

עמירם: וציבורי, כלומר, שייך למדינה? ציבורי ועצמאי. בואי קצת נתעכב על מה המשמעות העצמאות הזאת.

ורד: אז חשוב שההחלטות יתקבלו בצורה בלתי תלויה וחפה משיקולים פוליטיים.

עמירם: העצמאות הזו באה לידי ביטוי גם בכך שבראש הבנק עומד נגיד, והוא לא כפוף לשר בממשלה למשל, נכון, צדוק?

צדוק: כן, זה מעניין. כשבנק ישראל הוקם ב1954 קבעו שמי שיעמוד בראשו יהיה לו כינוי מאוד מיוחד, ותהו איזה כינוי, אפילו כינוי נשיא, עלה על הפרק כמו נשיא הבנק העולמי וכן הלאה, בסופו של דבר חיפשו איזשהו ביטוי ואז הלכו למקורות, כמובן לתנ''ך, ומצאו שם את המילה ''נגיד''. המילה ''נגיד'' מופיעה כמה פעמים בתנ''ך, אבל ההקשר הכי מעניין, ובספר דברי הימין יש שמה פסוק שמסופר על אדם אחד בשם שבואל, שהוא היה הנגיד הממונה על האוצרות. אמרו, זה מתאים לנו בדיוק מכיוון שבסופו של דבר התפקיד של הנגיד הוא לשמור על האוצרות, לשמור על הנכסים, לשמור על הערך של הכסף שיש במדינת ישראל.

ורד: וכשאנחנו שואלים מי ממנה את הנגיד, אז הרבה טועים לחשוב שבעצם ראש הממשלה או שר האוצר ממנים את הנגיד, אבל זה לא המצב החוקי. הם כמובן ממליצים, אבל בפועל מי שממנה את הנגיד זה נשיא המדינה. הוא נותן לו את המינוי. עדיין לא מזה נגזרת העצמאות. העצמאות נגזרת מכך שמהרגע שהנגיד ממונה אז בעצם אי אפשר לפטר אותו. למשך קדנציה של מספר שנים, אפשר להאריך לו את זה לקדנציה נוספת, אבל אי אפשר לפטר אותו וזה מה שנותן לו את היכולת לקבל החלטות עצמאיות

עמירם: כן, נכון. לאחרונה למשל, הנגיד הנוכחי, קדנציה נוספת של חמש שנים שאי אפשר היה להגביל אותה, זאת אומרת היה אפשר להאריך בחמש שנים אבל לא בפחות.

ורד :נכון.

(מוזיקת רקע)

עמירם :במהלך הפרק, שאותו חילקנו לשני חלקים, נספר לכם על 11 תפקידים של בנק ישראל. ננסה לעשות את זה בדרך פשוטה ומובנת, כפי שאנחנו מסבירים למי שמגיע לבקר אותנו במרכז המבקרים של הבנק בתל אביב. תיאורים מלאים של כל תפקיד תוכלו לשמוע מפי עובדי החטיבות המקצועיות של הבנק, שמתארחים בפרקים שכבר פרסמנו בפודקאסט הזה, ושעוד נפרסם בעתיד. אבל עוד לפני שנעבור לדבר על התפקידים, חשוב לומר כמה מילים על מטרותיו של בנק ישראל. ובשביל זה אנחנו חוזרים לחוק בנק ישראל משנת 2010.

צדוק: אז קודם כול החוק קובע שיש מטרות לבנק ישראל וגם שיש לו תפקידים. המטרות זה מין כותרת על. כאשר המטרה העיקרית היא לשמור על נציבות המחירים. כמובן, הבנק צריך לדעת איך לשמור על נציבות המחירים בצורה כזאת שהוא מונע אינפלציה, הוא מונע ירידה בערך הכסף כך שהמחירים יהיו יציבים ומטרות נוספות בדרג משני, הם מטרה אחת, זה לסייע לממשלה בעצם, למדינה, לתמוך במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית, של הממשלה. והמטרה השלישית היא לתמוך ביציבות של המערכת הפיננסית ובפעילות הסדירה. אלה הן מטרות משניות במובן הזה שאסור שהמטרות האלה, יהוו מכשול בדרך להשגת המטרה העיקרית שהיא בעצם שמירה על יציבות המחירים.

עמירם: אז רק לרקע נציין שאצל בנקים מרכזיים אחרים התפקידים מוגדרים בצורה טיפה שונה. הפד למשל, הבנק המרכזי של ארצות הברית, יש לו מנדט כפול, לדאוג לתעסוקה מלאה וליציבות מחירים במקביל. אצל בנק ישראל החוק קובע שלוש מטרות שיש ביניהן היררכיה. כפי שאמרנו, הבנק צריך לדאוג ליציבות המערכת הפיננסית, והוא צריך לתמוך במדיניות הכלכלית של הממשלה, אבל כל עוד הפעילות הזאת לא באה על חשבון המטרה הראשונה והיא שמירה על יציבות המחירים. עד כאן המטרות. ורד, אפשר לעבור לדבר על התפקידים?

ורד: החוק מגדיר ממש בתוך הסעיפים את התפקידים, נראה לי שפשוט נלך לפי הסדר שכתוב בחוק. שהתפקיד הראשון שנדבר עליו זה מנהלת המדיניות המוניטרית. זה מתכתב עם המטרה המרכזית שצדוק ציין. המילה מוניטרית, שזה מילה שאולי לא כל הציבור מכיר אותה, באה מהמילה מאני, כסף, שבעצם אנחנו רוצים לשמור על יציבות המחירים ועל ערך הכסף. במילים שאנחנו מכירים זה לשמור שלא תהיה לנו התפרצות אינפלציה, שלא תהיה לנו עליית מחירים מתמשכת מהירה. אני אציין שאת היעד של האינפלציה קובעת לנו הממשלה, היא קבעה יעד שהאינפלציה צריכה להיות בין אחוז אחד לשלושה. ובעצם התפקיד של, נגיד, של הבנק, זה לשמור על האינפלציה בתוך היעד הזה.

עמירם: ולצורך זה יש לבנק כלים, נכון?

ורד: בדיוק. והכלי המרכזי זה כלי שכולנו מכירים אותו, כולנו חווים אותו ברמה היומיומית וזה בעזרת הריבית. הייתי כן מתעכבת שנייה רגע להסביר איך הריבית, עוזרת לנו לשלוט באינפלציה או להשפיע על האינפלציה.

עמירם: אוקיי.

ורד: והאינפלציה, זה עליית מחירים מתמשכת. אנחנו יודעים שהסחורות והשירותים במשק נקבעים על ידי הביקוש וההיצע. או כמו שאנחנו תמיד מספרים למבקרים, אנחנו רוצים לקנות עגבניות, אם יהיה לי הרבה דוכנים של עגבניות בשוק וקונה יחיד, מה יקרה למחיר העגבניות מטבע הדברים?

עמירם: ירד.

ורד: הוא ירד, נכון. ואם יש לי המון אנשים שרוצים לקנות אבוקדו אבל יש רק דוכן אחד של אבוקדו, אני משתמשת בדוגמאות שצדוק לימד אותי. אז בעצם, מה יקרה לבחירה אבוקדו? עדיין רלוונטי. כן?

עמירם: יעלה.

ורד: הוא יעלה. נכון, זה הכול עניין של ביקוש והיצע, משהו... שיעור ראשון בכלכלה. הריבית עוזרת לנו לווסת את הביקושים. איך אנחנו עושים את זה? אם הנגיד מעלה את הריבית, בעצם קובע שהריבית תהיה יותר גבוהה, אנשים יעדיפו, מה הם יעדיפו יותר לעשות? לצרוך או לחסוך? כשהריבית גבוהה

עמירם: יהיה להם יותר יקר לקחת הלוואות בעצם.

ורד: יהיה להם יותר יקר לקחת הלוואות.

עמירם: כי הם ישלמו ריבית יותר גבוהה על ההלוואות.

ורד: מצד שני הם יקבלו גם ריבית על החסכונות שלהם, או לפחות המורים יקבלו ריבית על החסכונות שלהם, ואז הם יעדיפו יותר לחסוך. כשהם יעשו את זה, בעצם כמות הכסף במשק תפחת...

עמירם: זאת אומרת, יותר כסף יישאר בחסכונות ופחות כסף יילך לקניות.

ורד: לצריכה ולקניות. ואז הביקושים לסחורות ושירותים, ירדו

עמירם: פחות אנשים יבואו לקנות עגבניות.

ורד: כן, וכשהביקושים יורדים, המחירים אמורים לרדת וזה אמור...

עמירם: או לפחות לעלות פחות מהר.

ורד: בדיוק. וזה אמור לרסן את המחירים.

עמירם: אוקיי.

ורד: אפשר לעשות את הדוגמה ההפוכה? כשאנחנו מורידים את הריבית.

עמירם: מתי מורידים את הריבית? למה צריך להוריד את הריבית?

ורד: לפעמים מורידים את הריבית, כי אתה רוצה בעצם לעודד פעילות במשק. היינו בזה בקורונה, היינו בזה בתקופות קודמות יותר,

עמירם: אבל כשאתה רוצה להזרים כסף כאילו למשק.

ורד: להזרים כסף, לעודד ביקושים, לעודד פעילות, אז בעצם מורידים את הריבית. הצרכנים יעדיפו יותר לרכוש מוצרים, פחות לחסוך, יותר לקחת הלוואות. ההלוואות זולות, הן שוות, זה מניע את הכלכלה, זה מניע את המשק. ואז הם קונים יותר, מעלים ביקושים, אבל כשמעלים ביקושים אז גם המחירים עולים ואנחנו תמיד צריכים לשמור על האיזון הזה שהמחירים יישארו בטווח שבו נקבעה יעד האינפלציה, או אני אתן לצדוק לעשות את אנלוגיית הגנן שלו, שהיא מצוינת?

צדוק: כן, קל מאוד להבין את זה אם יש לנו פרח ואנחנו רוצים להשקות אותו. אז כולם מבינים שיותר מדי מים זה לא טוב, ושגם פחות מדי מים זה לא טוב. ואז הנגיד בעצם הוא המשקה, הוא צריך להשקות בכמות הרצויה לפרח. אם הוא ישקה יותר מדי, הפרח ינבול, ואם הוא ישקה פחות מדי, הפרח יתייבש. ההשקעה בעצם היא באמצעות הכסף, ואת הכסף הוא מזרים באמצעות אותה מסננת, הריבית, אותה ריבית שורד דיברה עליה, כאשר הריבית היא גבוהה אז הוא מפחית את כמות הכסף, כלומר, הגנן מפחית את כמות המים, כי יש יותר מידי מים, וכאשר הריבית היא נמוכה, אז הזרמת הכסף היא גדולה יותר, יש שרב בחוץ אולי צריך קצת יותר מים, ולכן בעצם זה מסביר היטב את התפקיד של הנגיד המוניטרי.

עמירם: רק נוסיף שאת החלטות הריבית מקבלת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל. היא מונה עד שישה חברים, מהם הנגיד ושני נציגי בנק ישראל נוספים, ועוד שלושה חברים חיצוניים, בדרך כלל כלכלנים מובילים בתחום המאקרו כלכלה. אם אתם רוצים להכיר את התהליך שבסופו מתקבלת החלטת הריבית, אנחנו ממליצים לכם מאוד לשמוע את הפרק הראשון בפודקאסט שנקרא ''ההחלטה''. את התפקיד השני של בנק ישראל מגדיר החוק להחזיק את יתרות מטבע החוץ של המדינה ולנהלן. אבל לפני שנסביר מה אומר התפקיד, נשאל אותך, צדוק, למה בכלל המדינה צריכה יתרות מט"ח?

צדוק: מה שקורה, שכשאתה רוכש איזשהו מוצר מחוץ לארץ, נגיד המדינה רוצה לרכוש תרופות מיפן, או המדינה רוצה לרכוש מטוסים מארצות הברית, היא צריכה לשלם במטבע של אותה מדינה שממנו היא רכשה. כלומר, אם היא קונה תרופות מיפן, היא צריכה לשלם באין. אם היא קונה מטוס מארצות הברית, היא צריכה לשלם בדולרים. לכן מחזיקים כאן מטבע זר, כדי לאפשר למדינה לרכוש, לייבא בעצם מוצרים ממדינות אחרות, וכמובן צריך להגיד שבחדר העסקאות שלנו כאן הם מנהלים את היתרות הללו כי הם רוצים לשמור על הערך של הכסף שנמצא.

ורד: אני הייתי רוצה רגע לחדד פה עוד משהו, זה הנושא של מלאי חירום, בעצם, אנחנו בין היתר מנהלים ומחזיקים יתרות מטר. גם לעת חירום יכול להיות לנו משבר, זה יכול להיות אסון טבע, זה יכול להיות מלחמה כמו שחווינו, ואז במצב כזה המדינה יכולה להתקשות לגייס גיוס מהיר של מטח ולכן ככל שאנחנו מחזיקים מלאי חירום שהוא במטבע חוץ בעצם זה מחזק את החוסן שלנו.

עמירם: ראינו את זה גם אחרי, מתקפת השבעה באוקטובר שבנק ישראל הכריז שהוא מוכן למכור עד 30 מיליארד דולר כדי לתמוך בשער השקל.

ורד: זה כבר מוביל אותנו לתפקיד השלישי שזה התמיכה בפעילות הסדירה של שוק המטח בישראל, השוק הוא חופשי, אנחנו נותנים לו להתנהל באופן חופשי, אבל אם יש איזשהו זעזוע ובנק ישראל, במקרים מאוד מאוד חריגים, מוצא לנכון להתערב, אז זה באמת אחת הדרכים שלו לעשות את זה. אוקיי, יפה. אבל זה בנסיבות מיוחדות מאוד.

עמירם: אפשר אולי לציין בהקשר הזה שבנק ישראל גם נותן את השירות של פרסום שערי החליפין של המטבעות שזה משהו שהוא די חריג, לא כל בנק מרכזי עושה את זה נכון, צדוק?

צדוק: נכון מאוד, פה השער היציג שבנק ישראל מפרסם זה בעצם מן שירות לציבור, שהוא נותן לציבור מבט כללי מה היו התנודות בשער של הדולר באותו יום, הוא מבצע איזשהו שקלול מסוים. ונותן את זה לטובת כל מיני עסקאות או צרכים שאנשים רוצים לדעת מה השערים היחידים.

עמירם: אוקיי, אז סיכום ביניים, דיברנו על שלושה תפקידים של בנק ישראל. לנהל את המדיניות המוניטרית, התפקיד הכי מוכר אולי של הבנק, להחזיק את יתרות מטבע החוץ של המדינה, אותן רזרבות שעוזרות לנו לרכוש, סחורות מחו''ל וגם מהוות איזושהי כרית ביטחון. ולתמוך בפעילות הסדירה של שוק מטבע החוץ בישראל, בין היתר השכרנו את השירות לציבור של פרסום השערים היציגים, אנחנו מדברים על זה, מספרים איך זה בדיוק עובד בפרק 30 של הפודקאסט, ואנחנו מתקרבים לתפקיד הרביעי. וזה מחזיר אותנו למה שאמרת קודם, ורד, שלבנק ישראל אין לקוחות, אבל אולי יש פה איזה יוצא מן הכלל.

ורד: אנחנו בכל זאת בנק. כן, אז באמת התפקיד הרביעי, לפי החוק, הוא לשמש בנקאי של הממשלה. אז אנחנו לא מחזיקים חשבונות אומנם של אנשים פרטיים, אבל בנק ישראל הוא בעצם כן מחזיק חשבונות בנק לממשלה, הממשלה לא פותחת חשבונות בנק בבנקים מסחריים, מטבע הדברים, ומקבלים שם את כל שירותי הבנקאות שצריכים לקבל, ניהול יתרות, העברות כספים, חישובי ריבית על החשבונות שלהם, וכל מה שצריך. אני אגיד שלא רק לממשלה, זה גם לחברות בנות ממשלתיות, כמו בתי חולים, יש עוד גופים שבהם מנהלים אצלנו חשבון בנק וממש מקבלים שירותי בנקאות רגילים בבנק ישראל.

צדוק: אומרים שבנק ישראל הוא גם הבנק של הבנקים. מה זה אומר בעצם? אם אני ארצה להמחיש את זה בשפה המדוברת, אז אני יכול לומר שכמו שלי, צדוק, יש לי חשבון עו''ש בבנק מסחרי, אז כך גם לבנק המסחרי יש חשבון עו''ש שמתנהל בבנק ישראל. ובאמצעות החשבון הזה, הבנק המסחרי מבצע את כל הפעילות השוטפת שלו, הוא מעביר כספים, מקבל כספים מבנקים אחרים, משוק ההון, כך הוא מתנהל מול המערכת הפיננסית באמצעות החשבון שיש לו בבנק ישראל. אגב, אני רוצה עוד להוסיף ולומר שהבנקים המסחריים מנהלים בבנק ישראל לא רק את חשבונות העובר ושב שלהם, אלא גם את חשבונות המט"ח שלהם. ומה שעוד חשוב, שבסוף היום, אם לבנק מסחרי ישנם איזשהם עודפי נזילות, כלומר נשאר לו כסף פנוי, אז הוא פשוט מפקיד אותו ליום בבנק ישראל והוא מקבל בפיקדון שהוא מפקיד, הוא מקבל עליו ריבית.

עמירם: וכאן אנחנו מגיעים, ורד, לתפקיד, הייתי אומר מורכב אבל תשתיתי, מאוד חשוב, אפשר לומר אפילו אסטרטגי של הבנק. שאנשים לא מודעים לו, כי כשזה בסדר, אז לא שמים לב, וזה להסדיר את מערכות התשלומים והסליקה במשק, אני מקריא מתוך החוק, במטרה להבטיח את יעילותן ויציבותן.

ורד: נכון.

עמירם: למה בעצם הכוונה?

ורד: קודם כול, מערכות התשלומים יש להן תפקיד מאוד מאוד חשוב בפעילות הפיננסית של המשק ובעצם מחלקת התשלומים אצלנו היא זו שמופקדת על ההסדרה של מערכות התשלומים. בוא נתחיל מזה שיש שתי מערכות שבנק ישראל מנהל ומפעיל בעצמו. מערכת אחת מאוד מרכזית היא נקראת מערכת זהב, ראשי תיבות של זיכויים והעברות בזמן אמת. וזה בעצם מערכת שמיועדת להעביר סכומים מאוד גבוהים. אבל ההעברה היא מיידית וסופית, הסליקה, ברגע שהעברת, הכסף נסלק, יורד מהחשבון שלך ואי אפשר לחזור יותר אחורה.

עמירם: אגב, גם הלקוחות הפרטיים יכולים לעשות העברת זהב, מה שנקרא.

ורד: גם לקוחות פרטיים יכולים לעשות העברת זהב, זה מערכת שבעצם מתפעלים אותה 24 שעות, אולי למעט מקרים חריגים, אבל באמת היא עובדת כל הזמן ומעבירה, ובעצם כל התשלומים במשק בסוף מתנקזים אליה. אז כאן בנק ישראל הוא גם המתפעל, יש לנו יחידה אחרת שגם מפקחת, אבל הוא קודם כל מתפעל. מערכת נוספת שבנק ישראל מתפעל אותה זה מערכת מסלקת הצ'קים. כשאתה רושם צ'ק בבנק אחד על חשבון בנק אחר, בסוף יש איזושהי התכנסות שבודקים מה כל בנק חייב לכל בנק ומקזזים את זה.

עמירם: זאת אומרת לוקחים את כל הצ'קים נגיד שבנק הפועלים נותן לבנק לאומי, וכל הצ'קים שבנק לאומי נותן לבנק הפועלים, ומקזזים ורואים בסוף כמה נשאר בשורה התחתונה.

ורד: משהו כזה מעבירים את הדלתות, כן. אז זה שתי מערכות שבנק ישראל מתפעל אותן. אבל יש לנו עוד מערכות תשלומים וסליקה משמעותיות במשק שבעצם מחלקת תשלומים וסליקה היא זו שמפקחת עליהם. כשאנחנו אומרים מפקחת אז היא דואגת שהם יעבדו כמו שצריך, תחת רגולציה, שתהיה להם זמינות נכונה, שתהיה להם יעילות נכונה, ואולי נמנה כמה מהם רק שתכירו. אז יש לנו את מערכת החיובים וזיכויים שמתופעלת על ידי מס"ב,  מס"ב  זה מרכז סליקה בנקאית, והיא מעבירה בינינו את המשכורות, שאתה מקבל משכורת, עמירם. בסופו של דבר זה מגיע ישירות לחשבון הבנק שלך, דרך המעסיקים, כל המעסיקים מחוברים למערכת הזאת, מעבירים לה איזשהו דאטה והיא מפצלת את זה לחשבונות של העובדים השונים. זה נקראת מערכת חיובים וזיכויים של מס"ב, יש לנו את המערכת של הבנקים האוטומטיים, של האיי.טי.אמ.ים. זה שאתה הולך ומושך כסף בכספומטיים, מכשירי משיכה אוטומטית איי.טי.אם, אתה יכול לעשות את זה מכל מקום, בכל בנק, לא משנה בלקוח של איזה בנק אתה. כל כספומט שתבוא בסוף המשיכה הזאת תרד לך מהחשבון. מאחורי זה יש איזשהו מהלך של הסליקה שמפעילה אותה חברת שבא, שירותי בנקאות אוטומטיים, שגם עליה בנק ישראל מפקח. יש לנו את פרוטוקול האשראית, את האםוי, כשאתה משלם דרך הטלפונים הסלולריים ומעביר אותם מה שנקרא,

עמירם: תשלום ללא מגע.

ורד: נכון. כן. אז גם יורופיי, מאסטרקארד וויזה, זה הראשי תיבות של אייםוי, זה תקן בינלאומי, וגם על זה מפקחים. תפקיד נוסף שיהיה לנו בהקשר הזה של הסדרת מערכות התשלומים והסליקה במשק זה בעצם להתוות מדיניות לכל נושא התשלומים, לפתח את השוק, להגביר את התחרות. לאפשר תשלומים מתקדמים, עובדים עכשיו על כל מיני דברים, צ'ק דיגיטלי ועוד דברים כאלה. אבל זה, נראה לי, תשמע בפרק ייעודי, שאנשי המקצוע יסבירו.

עמירם: אז בחלק הראשון של הפרק דיברנו על המטרות של הבנק, הכי חשובה היא השמירה על יציבות המחירים ואחריה, תמיכה במדיניות הכלכלית, בצמיחה ובתעסוקה ושמירת יציבות המערכת הפיננסית. אחרי המטרות עברנו לדבר על התפקידים. הספקנו לתאר לכם חמישה מתוכם. בחלק השני של הפרק נדבר על ששת התפקידים הנוספים. למשל, איך מנפיקים כסף מזומן, או למה חשוב לפקח על הבנקים. הישארו איתנו.