פרק 18 חלק א

תמלול הפרק 

טל ביבר: אז השביעי באוקטובר זה תאריך שכנראה לא נשכח לעולם. פקד את המדינה ואת עם ישראל לאסון שכמותו לא היה במישור האזרחי בוודאי, במישור הצבאי לא היה עשרות שנים, ואנחנו מצאנו את עצמנו, חושבים על הצורך לייצב את השווקים. במוצאי שבת חשבנו על פתיחת שוקי האג"ח ביום ראשון, וכל מוצאי שבת ביום ראשון חשבנו על לייצב את שוק המט"ח, כאשר ייפתח ביום שני בבוקר, או יותר נכון ביום ראשון בלילה במזרח הרחוק. וידענו שלאור זאת שיש מלחמה תהיה התעניינות, ואכן הייתה התעניינות מסוימת במזרח ביום ראשון בלילה.

עמירם ברקת:  2023 הייתה שנה סוערת בשוק המט"ח. חצייה הראשון של השנה עמד בסימן פיחות או ירידה מתמשכת בשער שקל מול הדולר, האירו והמטבעות הזרים. הירידות האלה הגיעו לשיא בעקבות מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר, שיצרה מצב שכמותו לא הכירו בבנק ישראל. שלום לכם, אני עמירם ברקת ממחלקת התקשורת של בנק ישראל, ואתם מאזינים לצד השלישי של המטבע, הפודקאסט של הבנק. את הפרק המורחב שלפניכם החלטנו להקדיש לנושא ניהול יתרות המט"ח של מדינת ישראל. התארחו בו אנשי חטיבת השווקים של הבנק. הם האנשים שמוציאים לפועל את המדיניות שקובעת הוועדה המוניטרית בחירום ובשגרה. הם הסכימו לתת לכם הצצה נדירה אל כמה מהמהלכים המרכזיים שעשה בנק ישראל בשנה שעברה בתחום המט"ח, וגם לדבר על אסטרטגיית ניהול יותרות המט"ח של הבנק, המגיעות נכון להיום למעל 200 מיליארד דולר. שלום למנהל אגף שווקים בחטיבת השווקים, טל ביבר.

טל ביבר: שלום, עמירם.

עמירם: טל, אני ארצה לקחת אותך לתאריך השבעה באוקטובר, כדי לנסות ולהבין מה קרה לפני בעצם התוכנית שאנחנו מדברים עליה. משיחות עם כל מי שהתעסק בנושא בבנק, וכמובן לא רק בבנק, המחשבות הראשונות הן בדרך כלל לחפש את המקבילות שהיו בעבר, אירועים דומים, אתה זוכר איזשהו אירוע? זאת אומרת, אתם נערכתם גם על סמך אירועים שהיו בעבר?

טל : היו אירועים בעבר שבה נדרשנו לייצב את השווקים. במשבר הקורונה ייצבנו את שוק המט"ח וגם את שוק האג"ח, אבל זה היה משבר מאוד שונה, וזה היה משבר עולמי. כפי שאמרתי בהתחלה, האסון שפקד אותנו, זה אסון שלא היה לו אחווריה, ולכן זה מאוד הקשה על החשיבה, על הצעדי המדיניות הנכונים. כי היה קשה להאריך איך השווקים יתמחרו, את סיכון המדינה. אומר ששוק המט"ח הוא בעצם החלון ראווה של השווקים הפיננסיים בישראל. והיציבות בשוק המט"ח משדרת יציבות לשוקי האג"ח, לשוקי המניות, אם מחפשים את המשתנה החשוב ביותר עבור סיכון המדינה. וזו הייתה בעצם השאלה ב-9 אוקטובר, מה יהיה הסיכון המדינה החדש לאור האירועים שקרו? לא היה תקדים, ולכן היה קשה להעריך מה נדרש בדיוק, והוועדה המוניטרית, יחד עם הנהלת הבנק, ונציגי חטבת השווקים וחטיבת המחקר, עמלו כל יום ראשון על הצעדים הנכונים, כדי לוודא שהשווקים הפיננסים בכלל, ושוק המט"ח בפרט, יתפקדו כיאות.

(מוזיקת מעבר)

עמירם: ביום שני, ה-9 באוקטובר, בשעה 7.40 בבוקר, שעה קלה לפני פתיחת המסחר במטבע חוץ, פרסם בנק ישראל את ההודעה הבאה. בנק ישראל מכריז על תוכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארדי דולרים. הבנק יפעל בתקופה הקרובה בשוק ככל שיידרש, על מנת למתן את התנודות בשער השקל ולספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירה של השווקים.

טל : כשיש אסונות, הרבה פעמים השווקים הפיננסיים נוטים לתגובות יתר, והמטרה של צעדי המדיניות בבנק בעת ההיא היו לדאוג שמצד אחד השווקים מתפקדים וכמובן, היה צפי לפליחות מסוים, כפי שגם קרה, מאידך היה צורך לוודא שאין תגובת יתר שלאחר מכאן נהפכת לנבואה שמגשימה את עצמה. וזו הייתה מטרת החשיבה על הצעדים.

עמירם: תרחיש האימים שעמד לנגד עיניכם הוא בעצם שייווצר פה איזשהו כדור שלג. זאת אומרת, ברגע שתתחיל איזושהי מכירה אינטנסיבית של שקלים, ייווצר לחץ של כל השחקנים שינסו לצאת בבת אחת מה...

טל:  כן.

דוקטור גולן בניטה: בוקר טוב לכולם. אורי, שומעים אותי? ברשותכם אני אומר מספר מילים על התוכנית, ואז נפתח את הדיון לשאלות של העיתונאים.

עמירם: אתם שומעים את דוקטור גולן בניטה, מנהל חטיבת השווקים, בתדרוך לעיתונאים, שהתקיים בתשעה באוקטובר, זמן קצר אחרי שבנק ישראל הודיע על התוכנית.

בניטה: היום, בשעות המוקדמות של הבוקר, בנק ישראל הכריז על תוכנית חסרת תקדים למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארדי דולרים. הבנק יפעל בתקופה הקרובה בשוק במסגרת התוכנית ככל שיידרש על מנת למתן את התנודות בשער השקל ולספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירה של השווקים. בנוסף לתוכנית ה-30 מיליארד ובמידת הצורך, הבנק יספק נזילות לשוק באמצעות תפעלת מגנוני סקאוט סוופ בסכום של עד 15 מיליארדי דולרים. אדגיש ואומר שזו הפעם הראשונה מאז שנוצר משטר שער חליפין חופשי, שבנק ישראל מוכר מרזבות המט"ח, וזה בהחלט אירוע חריג.

טל: ומטרתנו הייתה לדאוג שהשווקים יתפקדו כמו שצריך, כיאות, ולכן יצאנו עם הצעדים ביום שני בבוקר מוקדם, לפני שנפתח המסחר. הוועדה החליטה על תוכנית של מחירות, לפי הצורך, של עד 30 מיליארד דולר, שזה סכום גדול, בהינתן שאנחנו מכירים את הזרמים בשוק המתח, ובנוסף, עסקות החלף של עד 15 מיליארד דולר, שגם זה לא מעט, אני מזכיר, בקורונה יצאנו עם תוכנית של 15 מיליארד דולר בשוק ההחלף, לא נדרשנו לכולה, נדרשנו אז לחלק ממנה, אבל שני הצעדים האלה ביחד, היו נראים לנו הולמים את הנסיבות, בהינתן של... כפי שאמרתי, לא היה תקדים מבחינת האירוע עצמו

עמירם: עסקאות החלף, אולי נגיד עוד איזושהי מילה?

טל: כן, בפשטות עסקאות החלף זו בעצם הלוואה. הרבה פעילים בשוק המתח נדרשים הרבה פעמים למט"ח לזמן קצוב, ועסקת החלף נותנת את האפשרות ללוות את המט"ח ולהחזיר אותו בשלב מאוחר יותר. בדרך כלל, השווקים האלה מתפקדים בנפרד. שוק המט"ח ושוק ההחלף, אך במצבי לחץ הרבה פעמים יש זליגה מסוימת משוק ההחלף לשוק המט"ח, ורצינו לוודא ששני השווקים מתפקדים כיאות, ולכן היו את שתי התוכניות.

עמירם: החלטתם טל על תוכנית של 30 מיליארד דולר בשוק המט"ח ו-15 מיליארד בשוק ההחלף, לפי מה נקבע הגודל הסכומים האלה?

טל: שוק המט"ח הוא השוק הפיננסי הגדול ביותר במדינה, עוברים בו בארץ ובחו"ל. אבל שוק הדולר שקל יחד, הוא נוטה למחזור שבין חמישה לעשרה מיליארד דולר ליום. זה שוק מאוד מאוד גדול. אין עוד שוק פיננסי כזה בארץ. ולכן תוכנית של 30 מיליארד דולר הייתה נראית לנו הולמת בוודאי, כדי לשדר שהבנק נחוש בדעתו לעשות מה שבאפשרותו כדי לייצב את השווקים.

עמירם: אתה מציין על שוק המט"ח הוא הכי גדול, אז מסקרן לשמוע עליו עוד קצת פרטים. אחד למשל, זירות המסחר העיקריות. איך זה מתחלק?

טל: לא מעט מן המסחר הוא בין פעילים זרים בשוק המט"ח בשנים האחרונות.

עמירם: בכלל בלי מעורבות של ישראלים?

טל: כן. שוק המט"ח נהפך ליותר גלובלי, ושוק הדולר שקל גם הוא נהפך ליותר גלובלי בשנים האחרונות. זה עלה עם המסחר האלקטרוני. יש הרבה פעילים שלא יודעים בדיוק איפה ישראל על המפה, אבל סוחרים את השקל. אך אומר שהטון העיקרי, מי שנותן את הכיוון בדרך כלל במחקרים שאנחנו עשינו, בסופו של דבר ריכז בשעות המסחר המקומיות שלנו.

עמירם: אנחנו עדיין הזירה המרכזית.

טל:  כן.

עמירם: עכשיו, הזכרת, טל, שהגיעו כבר אינדיקציות ראשוניות לאיך שהשווקים רואים את המצב הזה, באמצעות שווקי מסחר שפעילים ביום ראשון, הכוונה בעיקר שוק האג"ח, שוק המניות, מה למדתם מהאינדיקציות האלה?

טל: אז היו באמת ירידות עכשיו בשוק המניות, היו עליות פסועות, אך הן היו מדודות יחסית בשוק האג"ח, אבל ידענו ששוק המט"ח יהיה השוק שהוא ייתן את הקו כאן בסיכון, ראינו ביום ראשון בלילה פיחות מסויים, וגם עם ההודעה לתוכנית שלנו ראינו פיחות, אמנם זה היה פיחות של 2-3 אחוזים, מההזרמות של השוק ביום שישי, לפני המלחמה, זה היה פיחות יחסית מדוד, ואנחנו חושבים שהתוכנית אולי תרמה לזה שהפיחות הייתה מדוד.

עמירם: שער הדולר כבר הגיע ל-4 שקלים במסחר בבורסות המזרח הרחוק, שהחל עוד לפני ההודעה הדרמטית של בנק ישראל. אבל עד סוף יום המסחר של ה-9 באוקטובר, השקל התאושש, והשער היציג נסגר על 3 שקלים ו-91 אגורות. ירידה של קצת יותר מ-0.2% לעומת השער בסוף יום המסחר הקודם, ב-6 באוקטובר. אפשר לומר, טל, שההודעה של בנק ישראל בלמה את הנפילות.

טל: כן, בהחלט. היה תיסוף לאחר מכן, וגם אמרנו בפירוש שאנחנו מפעילים את התוכנית באותה יום.

עמירם: בחודש הראשון להפעלת התוכנית, מכר בנק ישראל 8.2 מיליארד דולר לתמיכה בשער השקל. היקף הפעילות בשוק ההחלף היה נמוך מחצי מיליארד דולר. שער השקל המשיך אמנם להיחלש בימים הראשונים, אחרי השבעה באוקטובר, והגיע לשפל של ארבעה שקלים ושמונה אגורות לדולר ב-26 באוקטובר. אלא שאז התהפכה המגמה, ושערו של השקל החל לעלות. לבנק המרכזי כבר לא היה צורך להשתמש בתוכנית בחודשים הבאים, בעוד השקל ממשיך ומתחזק.

טל: צריך לזכור שהאירוע הזה, הוא היה, האסון הזה היה אסון גאופוליטי, הוא היה מלחמה. והיה קשה, בוודאי לפני יום שני בבוקר, אבל אפילו היום, לדעת לאיזה כיוון המלחמה הזאת הולכת. והצורך לייצב את השווקים והכמות המט"ח הנדרשת על מנת לייצב את השווקים היא בוודאי פונקציה של איך פעילים מרכזים בארץ ובחו"ל תופסים את האירוע. לכן אני תמיד חושב שלא כדאי לחכם להתהלל בחוכמתו, ותוכניות בוודאי שלא כדאי לסכם אותן לפני שהן מסתיימות, התוכנית הזאת עדיין כלי בארסנל הוועדה המוניטרית, והם משתמשים בו והוא פתוח, ויהיה אפשר אולי לסכם את הכלי כשנסכם את התוכנית. אך לעת עתה ניתן לומר שהשווקים תפקידו כיאות, הפיחות היה מדוד, מהבחינה הזאת, התוכנית בוודאי תרמה לייציבות השווקים.

עמירם: ואולי אפשר לקחת מהאירוע הזה תובנה נוספת. אולי אפשר לומר שככל שבנק מרכזי מגיע עם מכסנית גדולה יותר ואמירות נחרצות יותר, כך גדלה ההסתברות שהוא יצטרך לשלם בפועל בסוף פחות, מבלי לזלזל כמובן מגודל הסכום שהבנק הוציא.

טל: בהחלט, גודל התוכנית נקבע בצורה כזאת על מנת לשדר לפעילים השונים שבנק ישראל נחוש לייצב את השווקים.

(מוזיקת רקע)

עמירם: לא רק השקל התאושש מהנפילה של השבעה באוקטובר גם יתרות המט"ח של בנק ישראל שירדו כמובן בעקבות מכירת הדולרים בחודש הראשון של המלחמה חזרו עד מהרה לרמה של לפני המלחמה נכון לחודש פברואר 2024 כבר היו בניהול הבנק יתרות במעל 206 מיליארד דולר בזה בעצם הביא אותנו לשאול כיצד הצטברו מלכתחילה בניהול בנק ישראל יתרות בסכום כל כך גדול שלום לדוקטור עמית פרידמן יועץ למנהל חטיבת השווקים

דוקטור עמית פרידמן: שלום

עמירם: רצינו לשמוע ממך על יתרות המט"ח. 200 מיליארד דולר נשמע סכום מאוד גדול, אבל אני כבר יודע בחיים שהכל יחסית למה. האם באמת יתרות המט"ח של מדינת ישראל, שבנק ישראל מנהלה, הן באמת נחשבות מאוד גבוהות? ביחס למה ואולי גם איך הגענו למצב הנוכחי?

עמית: 200 מיליארד לכלכלה כמו שלנו זה באמת סכום גבוה סכום גבוה יחסית לתוצר וגם סכום גבוה יחסית לבנקים מרכזיים אחרים זה לא שאנחנו הבנקים עם היתרות הכי גבוהות בסביבה יש בנקים עם היתרות באופן יחסי גבוהות יותר אבל זה בהחלט מספר גבוה לא היינו כך תמיד הגענו למצב הזה לאחר תקופה של בעצם משנת אלפיים ושמונה של רכישות מסיביות של מטבע חוץ לפני זה היה דווקא גובה היתרות נמוך היה באזור השלושים מיליארד דולר כך שרכשנו באופן מסיבי וגם התשואה להתראות הייתה טובה במהלך השנים כך שכיום יש לנו סכום שהוא באמת בכל כנה מידה השוואתי וגם כשאנחנו מנסים לשאול את עצמנו האם זה מספיק האם ביחס למה שאנחנו קוראים הרמה הראויה אנחנו אומרים לעצמנו זה באמת סכום גבוה

עמירם: אחת הסיבות העיקריות לגידול ביתרות המט"ח הייתה התחזקות השקל. מה שגרם לשקל להתחזק היו סיבות טובות. ובראשן, האטרקטיביות של ענף ההייטק הישראלי. במהלך העשור הקודם, ולמעשה עד שנת 2021, זרם לישראל הרבה מאוד כסף זר מחול לרכישת סטארט-אפים ולהשקעות אחרות בתעשיית ההייטק. הכסף הזה ייצר, מה שמכונה בשפה הכלכלית, עודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים של המשק. במילים פשוטות יותר, הביקוש לשקל היה גדול יותר מהיצע, ובעקבות כך, שער השקל עלה בעקביות מול הדולר, האירו והמטבעות האחרים. בנק ישראל מכר שקלים ורחש דולרים כדי למתן את ההתחזקות הזאת בשער השקל. למה בעצם?

עמית: רוב השנים שנת 2008 אכן השתמשנו ברכישות מטבע חוץ ככלי מוניטרי בשביל להפחית את הלחץ לאיסוף שהיה על השקל. משנת 2015 בעצם מצאנו את עצמנו עם מיצוי מלא של כלי הריבית כלומר הפחתנו את הריבית כמעט עד לאפס ולמרות זאת האיסוף בשקל נמשך היו לכך סיבות ריאליות טובות אתה ציינת את העודף בחשבון השוטף זו סיבה יסודית ומוצדקת לא ניסינו למנוע את האיסוף הזה אבל גם חשבנו שהאיסוף הזה יתקדם מהר מדי כך שהשימוש בכלי המוניטרי הזה אפשר לנו למעשה לצמצם ולהאט את האיסוף וכך להשיג יותר טוב גם את המטרה של מחירים שלייצב אותם וגם את המטרה של פעילות כלכלית בעצם פחדנו מפגיעת יתר במגזר השכיר ובמיוחד בייצוא ובאמצעות מיתון קצב האיסוף אנחנו הצלחנו בעצם לאפשר למגזר השכיר זמן התאמה יקר לסביבה החדשה.

עמירם: למה מתכוון עמית פרידמן כשהוא אומר שמיתון קצב האיסוף נועד גם כדי לאפשר למגזר השכיר זמן התאמה יקר? נניח שאתם בעלי מפעל לייצור ציוד חקלאי לייצור אתם משלמים לעובדים שלכם שכר בשקלים וגם עלויות כמו חשמל, מים ומיסים הם בשקלים ההכנסות שלכם לעומת זאת הם בדולרים או באירו כשהשקל מתחזק מול המטבעות האלה זה אומר שנשאר לכם פחות כסף לשלם לעובדים או להוצאות אחרות או שתאלצו להעלות את מחיר המוצר שלכם, וזה עלול לגרום ללקוחות שלכם בחו"ל להעדיף את המוצרים של המתחרים. מיתון התחזקות השקל נועד כדי לקנות לכם זמן כדי שתוכלו לנסות ולהתמודד בצורה טובה יותר עם המגמה הזאת ולמצוא פתרונות שיאפשרו לכם להישאר רווחיים.

עמית: תמיד גם שאלנו את עצמנו, מעבר לרצון שלנו לנסות ולמתן את שער החליפין, תמיד עמדה השאלה הפרקטית, האם זה אכן משיג את המטרה. זה דבר שבחנו לאורך השנים באמצעים אמפיריים, והתשובה בגדול הייתה שזה עובד. כלומר הצלחנו באמצעות הרכישות המתמשכות למתן את האיסוף בשער חליפין בשיעור שהוא מסדר גודל מקרו כלכלי כלומר הוא לא זניח והוא גם נמשך היה לנו מחקרים שבדקו גם את עוצמת ההשפעה גם את משך ההשפעה והמסקנה שלנו הייתה שהעסק הזה עובד ולכן המשכנו וישמנו את המדיניות הזאת למעשה באופן רציף עד שנת אלפיים עשרים ואחד אז הלחץ על שער החליפין התגבר באופן כזה שהרגשנו שאנחנו צריכים לא רק לעשות את זה זה כבר לא מספיק אלא גם להתחייב על הכמות שבה נרכוש בעתיד

עמירם: שנת 2021 נזכיר, הייתה שנת שיא בזרימת כסף למשק הישראלי ולהייטק. היקף עסקאות ההשקעה הזרות במשק הגיעה ב-2021 לכמעט 47 מיליארד דולר, לעומת פחות מ-30 מיליארד ב-2022. בשנת 2021 בנק ישראל מעלה הילוך במאמץ למתן את התחזקות השקל, ומכריז על תוכנית לרכישת 30 מיליארד דולר. כן, כן, אותו גודל כמו בתשעה באוקטובר, רק בכיוון ההפוך.

עמית: הרעיון כאן היה לתת סיגנל חזק לשוק למחויבות שלנו ולכך שהפעולה הזאת לא יכולה להיפסק פתאום אנחנו מדברים על נקודה בזמן שבה גובה היתרות כבר היה גבוה באופן משמעותי ממה שקראנו לו הרמה הנאותה מספר שבפרסומים שלנו נהנה בטווח שבין שבעים ומאה ועשרה מיליארד דולר והשוק התחיל לפקפק ביכולת ובמחויבות שלנו להמשיך במדיניות הזאת מכיוון שאנחנו לא ראינו בכך בעיה וראינו שזה עדיין החוץ לפי כל הערכות שלנו הדרך שלנו להתמודד עם הבעיה הזאת הייתה באמת להתחייב לסדר גודל שוב גדול מבחינה מקרו כלכלית של רכישות לגבי שנת 2021. ברור שאנחנו מתחייבים לדבר כזה, אנחנו גם מבצעים, ואפילו באותה שנה רכשנו מעט יותר מהכמות שאולי התחייבנו מראש.

עמירם: תזכרו את המונח הזה, הרמה הנאותה. עוד נחזור אליו לחלק השני של הפרק. אז 2021 הייתה השנה האחרונה שבה רכש בנק ישראל מטבע חוץ בכמויות משמעותיות, נכון עמית?

עמית: אפשר להגיד, היה לנו אולי עוד איזה עסקה או שתיים בראשית 2022, אבל הסביבה הכלכלית השתנתה לחלוטין, התחיל מהלך גדול של פיחות ספונטני בשקל.

עמירם: מה קרה ב-2022 שגרם לבנק ישראל להפסיק לרכוש מט"ח? הבנקים המרכזיים בעולם החלו לעלות את הריביות כדי להתמודד עם אינפלציה גואה. העלאת הריבית יצרה ציפייה להאטה בפעילות הכלכלית, ואפילו חשש למיתון במדינות המפותחות. וזה גרם לנפילות בשווקי המניות. איך כל זה קשור לשער השקל? קשור ועודך, כפי שמסביר עמית פרידמן.

עמית: מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות זה קשר חזק ויוצא דופן. ‫בין שער השקל והמניות, ‫בעיקר בארצות הברית. ‫אשר בעיקרון אמיתם הוא חיובי ‫עלייה במניות בארצות הברית, ‫היא מתואמת גם ‫עם התחזקות של שער השקל. ‫כמובן שהקשר הזה עוד הוא כיווני. ‫ב-2022 תה לנו ירידת מניות חדה ‫בחו"ל, והדבר הזה הביא ‫לפיחות בשער השקל. ‫יחד עם סיבות נוספות, הגענו למצב שבו האינפלציה עולה מעל התחום של היעד העליון מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה שהוא שלושה אחוזים כך שבשנה הזאת נתנו לאפשר להגיד לשער החליפין לרוץ לא התערבנו בשוק כמעט זו השנה שבה גם התחלנו להעלות את הריביות על מנת להתמודד עם החריגה של האינפלציה מהיעד ולמעשה עד פרוץ המלחמה של השבעה באוקטובר המסחר בשקל התנהל באופן ספונטני ללא התערבות שלנו

עמירם: אז מה יקרה בעתיד? איזה כוח יגבר? זה שלוחץ להתחזקות השקל, או דווקא זה שגורם לירידות? את התשובה איננו יודעים כמובן, אבל לפני שנסיים את השיחה עם עמית פרידמן, יש לי עוד שאלה. עמית, האם אירועי השנה האחרונה, ובעיקר העובדה שבפעם הראשונה בנק ישראל נאלץ להודיע על מכירת דולרים בהיקף כל כך גדול, האם זה יוביל לדעתך לחשיבה מחדש על מה צריך להיות גובה היתרות שבנק ישראל מחזיק, בין היתר לשעת חירום?

עמית: אני חושב שזה יקרה בהכרח, מכיוון שזו הפעם הראשונה שבה באמת השתמשנו ביתרות, ואנחנו עדיין בתוך תהליך ואירוע שלא סיימנו אותו, אני חושב שזה יחייב מחשבה מחדש על הרמה שאותה אנחנו רוצים להחזיק. שוק השקל דולר הוא הרבה יותר עמוק ורחב ממה שהיה בעבר, השקל הוא במידה רבה מטבע גלובלי, נסחר אופשור במחזורים של שישה, שבעה, שמונה מיליארד דולר ליום. וזה הכל דברים שקרו במהלך העשור האחרון. הגידול הגבוה במסחר היומי, ההתפשטות של המסחר לשווקים הגלובליים.

עמירם: ממה זה נובע, דרך אגב, זה תופעה רוחבית של כל המטבעות, או שזה ספציפית מעיד על איזשהו חוזק של השקל?

עמית: אני חושב שיש כאן איזושהי בגרות מסוימת של שוק ההון המקומי וגם כמובן העוצמה הבסיסית של המשק שמאפשרת את זה, זה תהליך לא קורה ביום, יכול להיות שזה קורה גם במקומות אחרים אבל אני לא מכיר מקום שזה קרה כל כך מהר בעשור האחרון

עמירם: אתה אומר, אם אני מחזיר אותך לשאלה הקודמת, יש פה מקום לחשיבה מחדש.

עמית: בהחלט. החשיבה הקלאסית על יתרות כמשהו שהוא משמש לחירום, אנחנו רואים כאן שיש לנו כאן אפשרות להשתמש ביתרות ככלי מוניטרי, ודרך אגב, אנחנו השתמשנו בזה אכן בזמן חירום, במלחמה, ואנחנו רואים ב-2023 שימוש ביתרות במדינות אחרות לא רק בחירום, אלא ככלי מוניטרי, באופן כללי יותר וגם זה כמובן קורה לחשיבה כי אם אתה צריך יתרות לא רק בזמן חירום אלא בזמנים רגילים יכול להיות שהרמה היא גבוהה יותר ממה שחשבת בעבר

עמירם: עד כאן פרק נוסף בפודקאסט, הצד השלישי של המטבע. תוכלו לשמוע אותנו ביישומון ההסכתי החביב עליכם. ספוטיפיי, אפל פודקאסט, דיזר, גוגל פודקאסט, אמזון. מומלץ להירשם כדי לקבל עדכונים על פרקים חדשים. בקרו גם באתר בנק ישראל, שם תוכלו לצפות בעוד הרבה חומרים מעניינים שהפקנו עבורכם. תודה לניר לייסט ולאור שמיר על ההפקה. תודה לכם על ההאזנה. אני הייתי עמירם ברקת, ואנחנו נשתמע בפרקים הבאים.