פרק 17
תמליל
(מוזיקת פתיחה)
עמירם: אם יש לכם ילדים בבית בגיל בית ספר, יש סיכוי לא רע שיצא לכם לדבר איתם על חינוך פיננסי. בשנים האחרונות צירוף המילים הזה נשמע יותר ויותר, כמשל בשיחות על מה חשוב ללמד את הילדים בבתי הספר. שלום לכם, אני עמירם ברקת ממחלקת התקשורת של בנק ישראל, ואתם מאזינים לצד השלישי של המטבע, הפודקאסט של בנק ישראל. בפרק הקרוב נשמע על סדרת ספרונים בשם כסף קטן, שבנק ישראל מוציא בימים אלה עבור ילדים בגילאי בתי הספר היסודי. אבל לפני שנגיע לילדים, נדבר על מה זה בעצם חינוך פיננסי, במה הוא מסייע לנו המבוגרים, מה בולט אצל הישראלים בהתנהלות הפיננסית שלהם, מדוע בנק ישראל נכנס לנושא, ומה עושים בנקים מרכזיים אחרים בעולם. על כל הנושאים האלה ועוד, נדבר עם ורד יפת, מנהלת היחידה לקשרי קהילה, ואחראית על חינוך פיננסי בבנק ישראל,
ורד יפת: היי עמירם.
עמירם: ומצטרפת אלינו גם דוקטור מאיה הרן רוזן, חוקרת בחטיבת המחקר של בנק ישראל,
מאיה הרן רוזן: היי עמירם.
עמירם: שנמצאת כעת בשנת לימודים, בבית הספר למנהל עסקים וורטון, באוניברסיטת פנסילבניה בארצות הברית. הנושא שמאיה חוקרת כעת, הוא כיצד משפחות מקבלות החלטות פיננסיות. בואו נתחיל. אז בעצם, השאלה הראשונה המתבקשת, מה לבנק המרכזי של מדינת ישראל, ולחינוך פיננסי
ורד: קודם כל, זו באמת שאלה טובה, כי שאלת האחריות של בנקים מרכזיים, בנושא של חינוך פיננסי, זו שאלה שמדברים עליה בספרות המקצועית, ובאמת זה לא טריוויאלי, שדווקא בנק מרכזי ייקח על עצמו את האחריות הזאת. אבל אנחנו בהחלט רואים, שבשנים האחרונות, יותר ויותר בנקים מרכזיים מתעסקים בתחום הזה. זה מעניין אותם, ויש לכך כל מיני סיבות, אני אנסה למנות ארבע מהם בנקודות בקצרה. הסיבה הראשונה, שזה מאוד משתלב עם המטרות של בנקים מרכזיים בעולם. בנק מרכזי בעולם יש לו מטרה מרכזית, לשמור על יציבות המחירים, ומטרות משניות נוספות, לעודד את הצמיחה, לצמצם פערים חברתיים, ולדאוג ליציבות הפיננסית. ההבנה היא שחינוך פיננסי ורעיונות פיננסית, עוזרים לכל אלה. זאת אומרת, בוא ננסה רגע להמחיש את זה באיזושהי דוגמה. למשל, כשהנגיד מעלה את הריבית, אז אנשים שמבינים מה המשמעות של זה, ילכו וידרישו ריבית יותר גבוהה לפקדונות שלהם, או ידעו שהם צריכים בתקופה הזאת לקחת פחות הלוואות, וזה בדיוק מה שבעצם החלטת הריבית אמורה להשיג. וגם מי שמבין יותר טוב בהתנהלות פיננסית, מקבל החלטות פיננסיות צרכניות יותר נכונות, הוא יודע מתי לחסוך, הוא יודע להתנהל נכון עם הכסף שלו, וזה עוזר כמובן לצמיחה ולצמצום פערים חברתיים, ככה שהתחום הזה משתלב מאוד מאוד טוב, עם כל המטרות של בנקים מרכזיים, זו הסיבה הראשונה.
עמירם: אוקיי.
ורד: סיבה נוספת, זה הנושא של קשרי קהילה ומודעות. הבנקים המרכזיים הבינו בשנים האחרונות, שלא מספיק לשבת במגדל השן ולדבר רק בשפה מקצועית לקהל מקצועי, אלא מאוד חשוב להנגיש את עצמם לציבור הרחב, לדבר אליהם בשפה שלו, בשפה נגישה שהוא מבין אותה, וחלק מעניין הזה זה גם לעורר את המודעות הפיננסית, במיוחד בתחומי פעילות שהבנק המרכזי עוסק בהם. זה גם מחזק את המוניטין של הבנקים המרכזיים, זה גם מקרב אותו לציבור, הוא גם שומע, זה שהוא תהליך דו -סטרי, וזה גם משתלב מאוד עם האסטרטגיות של בנקים מרכזיים בעולם.
עמירם: אוקיי, נעשה שנייה מאזן ביניים. את אומרת לנו, ורד, שחינוך פיננסי יכול לעזור לא רק לציבור, אלא גם לסייע לבנק המרכזי. למשל, בשמירה על יציבות מחירים וגם בחיזוק התקשורת שלו עם הציבור הרחב. אבל אמרת ארבע סיבות, אז מה הם שתי הסיבות האחרות?
ורד: הסיבה השלישית היא, אנחנו מוקד ידע מקצועי. אנחנו לא היחידים, אני חייבת להגיד, זאת אומרת, חינוך פיננסי מתפרס על המון נושאים, ולא על כולם אחרי הבנק המרכזי, אבל חלק מאוד משמעותי מהנושאים שבהם מטפלת אוריונות הפיננסית והחינוך הפיננסי נמצאים בתחום אחריות הבנק המרכזי, אם אנחנו מדברים על הנושא של מטבע, אם אנחנו מדברים על הנושא של אינפלציה, אם אנחנו מדברים על הנושא של בנקאות ופיקוח על בנקים, שזה לא קיים בכל הבנקים המרכזיים, אבל אצלנו לפחות הפיקוח על הבנקים בבנק המרכזי. אם אנחנו מדברים על הנושא של עולמות התשלומים וסליקה, כל אלה הם נושאים שבתחומי אחריות של הבנקים המרכזיים והמומחים יושבים אצלנו. באמת יש נושאים שהם לא אצלנו, כמו למשל הנושא של ביטוח ופנסיה שבישראל שאחראית עליו רשות שוק הון, ויש גם למשל הנושאים של השקעות שמטופלים בישראל על ידי הרשות לניירות ערך. ובוודאי יש עוד גורמים נוספים. והסיבה הרביעית היא בעצם שהבנקים המרכזיים נתפסים כגופים עצמאים ואובייקטיביים, שהציבור סומך אליהם ונותן בהם אמון, ולכן מאוד מאוד נכון שהם אלה שיפעלו וגם יתמסרו חינוך פיננסי.
עמירם: אז מכל הסיבות האלה, מאיה, אפשר להניח שיש עוד בנקים מרכזיים שהבינו שזה כיוון נכון, וגם הם עושים חינוך פיננסי או שבנק ישראל הוא חריג?
מאיה הרן רוזן : בנק ישראל ממש לא חריג. היום יותר ויותר בנקים מרכזיים מבינים את החשיבות של נושא הזה, ולוקחים על עצמם יותר ויותר אחריות ממחקר. שנעשה ב -2020 נזכרו כ -30 בנקים מרכזיים שעושים תוכניות חינוך פיננסי בצורה אקטיבית, אבל המספר הזה בטח רק עלה מאז. אני חושבת שגם הקורונה והמעבר של אנשים לקבלת יותר ויותר החלטות בדיגיטל, מגדיל את הצורך בחיזוק משקי הבית בקבלת ההחלטות הפיננסיות שלהם, ומגדיל את הדרישה לחינוך פיננסי. אני בטוחה שהתופעה הזאת רק הולכת ומתגברת. נראה לי גם חשוב לציין בהקשר הזה גם את ה -OECD, שיש לו באמת ועדה שהיא גם בוחנת הצטרפות של מדינות לרשת של ה -OECD, אחד הקיטריונים שלה זה גם עד כמה המדינה לוקחת על עצמה את הנושא של חינוך פיננסי, כמה היא מקדמת את זה וכמה היא פועלת בנושא, כי הם מבינים שזה קריטריון משמעותי לפעילות הכלכלית של מדינה.
עמירם: מה אפשר ללמוד באמת ממחקרים שנעשו, מחקרים השוואתיים אולי בין הבנקים השונים על התוכניות שלהם בתחום?
מאיה: מה שמעניין עכשיו זה באמת רוב המחקרים שנעשו היו קצרי טווח או בודדים, ובשנים האחרונות מ -2022 סוף סוף יוצאים מחקרים ארוכי טווח, זה מחקרים שבוחנים הרבה תוכניות שנעשו בתחום החינוך פיננסי בעולם ויש תוצאות, חינוך פיננסי עובד, בעיקר חינוך פיננסי עבור תלמידים, יש לזה השפעות גם מידיות וגם ארוכות טווח, אם עושים את זה נכון, זה משפיע גם על הידע לאורך זמן וגם על התנהלות, ומה שמאוד מעניין מהתוכניות האלה שרואים שנעשו, זה גם שיש השפעות שסובבות את כל המערכת הזאת שעושה את החינוך הפיננסי, ושנראה שיש השפעות גם על המורים וגם על ההורים.
עמירם: אוקיי. אם אנחנו עושים מחקר השוואתי בין הבנקים, איך בעצם מודדים? איך אפשר בכלל למדוד? מהי אוריינות פיננסית כדי שנוכל לדעת אם אנחנו מצליחים בעבודה?
ורד: קודם כל, אתה יודע, עמירם, מתי בפעם האחרונה מדדו חינוך פיננסי, אוריינות פיננסית בישראל, בצורה פורמלית?
עמירם: אין לי שמץ.
ורד: ממש ממש מזמן, זה היה ב -2012, OECD פרסם מדדים, שלפיהם בעצם מודדים את האוריינות הפיננסית, הוא מחלק את המדדים לשלושה תחומי פעילות. מדד ידע, שבעצם אומר כמה אנחנו יודעים, מה אנחנו יודעים על אינפלציה, מה אנחנו יודעים על הריבית, מה אנחנו יודעים על פיזור סיכונים, ממש שאלות ידע פשוטות. הרכיב השני מדבר על מדד התנהגות, בעצם הוא מודד איך אנחנו מתנהגים, אנחנו משלמים את החשבונות שלנו בזמן, אנחנו חוסכים לטווח ארוך, אנחנו מציבים לעצמנו מטרות, אנחנו יודעים להשוות מחירים לפני שאנחנו רוכשים, כל אלה שייכים למדדי התנהגות. והרכיב השלישי הוא מדד, שאנחנו קוראים לו מדד גישה, אתיטיוד, כלומר, האם בעצם יש לי העדפה לזמן הקצר, אני רואה טווח קצר או שאני מסתכל באיזושהי ראייה ארוכה טווח, וכשמסתכלים על שלושת המדדים האלה, בעצם יש איזה מדד מאוד מאוד מסודר, שמגיע למדד אוריינות פיננסית, כשהבנה אומרת שציון מעל 70, הוא מה שנקרא ציון עובר.
עמירם: אוקיי, אם נחשוב רגע כמו תלמיד ספקן, מה יוצא לנו מלקבל ציון גבוה במדד הזה?
ורד: התפיסה אומרת שככל שאנחנו עם בעלי אוריינות פיננסית יותר טובה, זה עוזר לנו גם לקבל החלטות פיננסיות יותר טובות, זה גם עוזר לנו להגביר את החוסן הפיננסית שלנו, סליחה שאני מפוצצת במילים, מה שנקרא רזיליינס, אנחנו נדע להתמודד עם מהמורות ביום סגריר, כמו שלמשל עכשיו יש לנו קורומנה או חרבות ברזל, יהיה לנו חסכונות להתמודד עם זה, וגם מה שנקרא הווייל בינג שלנו, הבריאות הפיננסית שלנו, או נגיע לרווחה כלכלית יותר טובה, כי בעצם נוכל לחיות ברווחה, אבל לא נהיה כל הזמן לחוצים על המינוס שלנו.
עמירם: גם נדע לפרוש עם מספיק הכנסות ו...
ורד: בדיוק, נדע לחיות ככה, ולא על הקצה כל הזמן, לא כל שנייה לחשב את השקל, זה נקרא הווייל בינג במקצוע הזה, וככה בעצם אנחנו מודדים את זה, זו המדינה.
(מוזיקת רקע)
עמירם: ורד, אבל השארת אותנו במתח, כי אמרת שיש ציון, אז מה הציון שאנחנו מקבלים?
ורד: טוב שאתה שואל, עמירם, , כי אנחנו אכן עשינו סקר לפי הפורמט של ה -OECD מודד את האוריינות הפיננסית, כדי לדעת איפה אנחנו נמצאים ביחס לעולם, והסקר הזה הראה שלמשל בידע אנחנו יותר חלשים, אם במדינות ה -OECD הציון הממוצע עומד על 67, שזה גם זה יותר נמוך מה -70 שמצפים, בישראל אנחנו 57 בידע. והתוצאה המפתיעה היא דווקא בנושאים של ההתנהגות, כי בנושאים של ההתנהגות יצאנו בממוצע מאוד מאוד דומים, אבל כשאתה מפצל את זה, יש נושאים שאנחנו מאוד מאוד חזקים, כמו למשל, ישראלים דווקא יודעים לחסוך טוב, ומשלמים את החשבונות שלהם בזמן, זה נקודות חוזק שלנו.
עמירם: מפתיע, מאיה, יש לך הסבר לזה?
מאיה: אני רק חייבת להגיד שבאמת היכולת לחסוך בישראל היא יחסית מובנית, ונוחה בהשוואה לעולם, החיסכון הפנסיוני, יש פנסיה חובה וזה חיסכון אוטומטי, יש גם הרבה כלי חיסכון, שהם יחסית נגישים, לפעמים הם גם ישירות מהמשכורת, הכל יחסי, אבל באמת כשמסתכלים על המשק הפיננסי הישראלי, הוא יציב. משקי הבית, אם משווים את זה לעולם, אין השיעור החוב של משקי בית יחסית נמוך, מסתכלים גם על תיקון האשראי, או בעצם כמה אנשים מפספסים את התשלומים מדיקטורים כאלו או אחרים, גם כן, המצב בישראל הוא לרוב טוב בהשוואה בינלאומית.
עמירם: מעניין.
מאיה: מה שרואים בגדול, רואים גם בקטן.
עמירם: היתרון הוא שהישראלים חסכנים ומשלמים בזמן. כן,
ורד: אבל יש גם חסרונות. הישראלים אוהבים לחיות במינוס.
עמירם: אז אם הם חסכנים, איך הם אוהבים לחיות במינוס?
ורד: חוסכים ליום, סגריר, אבל יש שיעור די גדול באוכלוסייה שבעצם ההוצאות שלהם גדולות מההכנסות, הם נמצאים במינוס, זה בולט הרבה באוכלוסיות מאוד מאוד ספציפיות, אבל לא רק כשהם חיים במינוס, כשאנחנו מדברים על איך להתנהל נכון או איך לסגור את המינוס, אז שם בסקר ראינו שבמקום להתנהל נכון, לחסוך בהוצאות או לעבוד יותר או להגדיל את ההכנסות, הישראלים אוהבים לקחת הלוואות, וזה כבר מתחיל לסבך אותך לאורך זמן, ובאמת... מתחילים להתגלגל בהלוואות. וזה תופעה מאוד מאוד לא טובה, שחינוך פיננסי אמור לעזור לתקן אותה.
עמירם: טוב, תמונה די מורכבת, זאת אומרת, מצד אחד חוסכים, אבל מצד שני גם נכנסים הרבה לאוברדראפט ומשיכות יתר ולהלוואות.
ורד: נכון, פחות או יותר. גם זיהינו, אומרים שאחת התופעות שכן מטרידות אותנו ואנחנו כן רוצים לשפר אותה באמצעות תוכניות וחינוך פיננסי, זו תופעה של ראייה קצרת טווח. כלומר, אנחנו רואים את זה בעיקר אצל צעירים וגם מאוכלוסיות מסוימות, למשל בחברה הערבית אנחנו רואים את זה הרבה, שהם אומרים, אני אחייה את הרגע. כן, אני חי את הרגע, אני אקנה לי את השעון הכי יקר, את המכונית הכי יקרה, גם כשאין לי כסף בעצם.
מאיה: זה ממש מעניין, כי באמת שבודקים תוכניות חינוך פיננסי שעובדות, אני יודעת שיש תוכנית באוסטריה, אחד הדגשים שהם עושים, זה ללמד אנשים על ההטיות ההתנהגותיות שלהם. מה הם עושים כשהם מסתכלים על הדברים לא נכון, ואחד הדברים שהם שמים עליו דגש, זה באמת קוצר רואי. זה לחשוב על העתיד. זה אחד הדברים שאם מצליחים להעביר אותו, מאוד משפיע על ההתנהגות שלהם, הפיננסית גם לטווח הארוך.
עמירם: זה בעצם ממש אינטרס של הבנק כגוף שבעצם אחראי על היציבות של השווקים, וזה מסייע לו. ורד, אנחנו... אני חושב שבנק ישראל גם בדק מה עושים בבנקים אחרים, נכון? לפני שהוא נכנס לגמרי.
ורד: אני באופן אישי ביקרתי בבנק אוף אינגלנד ובבנק אוף איטלי, ולמדנו מה הם עושים בעולם הזה ובתחום הזה, ואני יכולה להגיד שבנק אוף אינגלנד הוא בין המתקדמים בתחום, זאת אומרת, קודם כול, יש שונות בין בנקים מרכזיים, כל אחד לקח את זה למקום אחר. יש כאלה שממש עושים תוכניות חינוך יחד עם משרד החינוך וכותבים מערכי שיעור לתלמידים. כמעט לכל הבנקים המרכזיים יש או מרכז מבקרים או מוזיאון שהוא בעצם גשר לציבור ומאפשר לו לבוא וללמוד על התפתחות הכסף ועל אינפלציה ועל התפקידים של הבנקים המרכזיים. מרבית הבנקים פונים לקהל של סטודנטים ותלמידים וצעירים ומורים, זה גם הדגש שאנחנו רוצים לתת. יש ממש שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות, יש אירועי קהילה, יש תחרויות שעושים, קורסים למורים, והרבה הרבה פעילות גם במדיה החברתית ובסושיאל.
עמירם: ולתוך זה גם בנק ישראל נכנס.
ורד: בשביל זה אנחנו כאן, מה שנקרא, אנחנו התחלנו בפעילות הזאת ממש השנה ואנחנו מתכוונים להרחיב אותה ולקחת על עצמנו כמה שיותר כל פעם לפנות לאוכלוסייה אחרת ולנסות לייצר את התוכניות המתאימות.
(מוזיקת רקע)
עמירם: אמרנו שבנק ישראל החליט להיכנס לתמונה לא לפני שבדק מה נעשה בבנקים מרכזיים אחרים בעולם. אבל, ורד, בדקנו גם מה נעשה בישראל, נכון?
ורד: אז קודם כול, יש המון תוכניות שמתעסקות בנושא הזה. גם יזמים פרטיים, גם ארגונים עסקיים, גם הרבה מהמגזר השלישי ועמותות שמציעות המון המון המון תוכניות. זאת אומרת, המון יוזמות. המון יוזמות. אבל מה הבעיה איתן? א', הן מגיעות לפלח אוכלוסייה מאוד מאוד צר. בסוף, ברגע שזה לא נעשה בצורה תשתיתית, בצורה מובנית, בצורה שהיא מותמעת במעגלי החיים שלנו, אז הרבה אוכלוסיות מפספסות את זה. הריבוי הוא לא תמיד טוב. זאת אומרת, תמיד נחמד שיש לך עוד תוכניות, אבל אתה צריך משהו שהוא יתכלל, שיהיה בסיסי, שיהיה סדור, ומסתבר שזה לא מגיע לכל האוכלוסיות.
עמירם: אוקיי, איך בונים תוכניות לחינוך פיננסי?
ורד: אוקיי, קודם כול, מאיה כבר אמרה בהתחלה שזה עובד. זאת אומרת, חינוך פיננסי עובד, וגם המחקרים שמאיה הביאה לנו, ככה נתנו לנו כמה דגשים איך נכון לבנות את זה. אז פעם ראשונה אני אומרת, אנחנו מאמצים את זה באיזושהי תובנה של מעגלי חיים. אנחנו נפגוש כל אוכלוסייה בטיימינג המתאים לה. כלומר, נגיד אנחנו נגיע לתלמידי תיכון, זו התקופה שבה תלמידי תיכון אולי קצת מתחילים לעבוד, אולי זו העבודה הראשונה שלהם. בגיל 14 כבר אפשר לפתוח חשבון בנק, בגיל 16 גם לבד, בלי הורים, בגיל 14 עוד צריך את ההורים. אז בגיל הזה נדבר איתם על הנושאים האלה, על בנקאות, על איך פותחים חשבון בנק. בגיל בר מצווה אם מקבלים כספים ראשונים, אולי נדבר איתם על חיסכון. לא נדבר איתם על משכנתה, כי זה לא מעניין אותם בתקופה הזאת, אבל אולי זוגות צעירים שכבר מתחתנים, שם נפגוש אותם ונסביר להם מה זה משכנתה ואיך נכון להתנהל עם משכנתה. מאוד חשוב לנו להיות תשתיתיים, לא ספורדיים. זאת אומרת, לא לבוא ולפגוש פעם אחת, אלא לבוא, וזה לא כמשהו שהוא מקרי, אלא אם אנחנו עושים איזושהי תוכנית לתיכון, אנחנו נפגוש את כל התיכונים כל שנה, ולא אם במקרה יצאת בכיתה ט' באיזה שנה שעשינו תוכנית, נפלת על שנה מסוימת, אלא באמת להטמיע את זה בצורה תשתיתית. מדברים על זה שאנחנו צריכים לעשות את זה בשיטה שהיא לא מורכבת, היא פשוטה, היא נגישה, אולי דרך הרשתות החברתיות, דרך משפיענים, דרך משחוק, דרך סימולציות, בשפה שמדברת אל האנשים האלה. ומתודולוגיות מתאימות, לעזר באנשים מהקהילות עצמם. תפנה לכל קהל יד באופן שמתאים לתרבות שלו או לשפה שלו. למשל, אם אתה פונה לקהל הערבי, יכול להיות שתצטרך לעשות תוכניות בערבית, עם התרבות שמתאימה להם. לקהל החרדי, שוב, אולי תציג דוגמאות קצת אחרות. מאוד מאוד חשוב הנושא של תרבות ושל שפה.
עמירם: וזה אולי הייתי צריך להקדים, שהאתגר בחינוך פיננסי זה שזה לא משהו שאנשים נורא נמשכים אליו באופן טבעי. זה אפילו קצת מרתיע. זאת אומרת, צריך למצוא דרכים איך להתגבר על הרתיעה הזאת.
ורד: נכון. כשזה נשמע נורא נורא מפחיד, וצריך ללמוד להפוך את זה לפשוט, וליום יומי, אני חושבת שהיום כבר יש הרבה יותר מודעות, אנחנו בדיוק נכנסים לשם. זאת אומרת, אנשים כבר לפחות מבינים שזה חשוב
עמירם: מאיה, מה אפשר לומר מהממצאים של המחקר, על תוכניות אפקטיביות לחינוך פיננסי? זה לא חייב להיות רק שיעורים פרונטליים בכיתה, נכון?
מאיה: נכון. אחד, הם כן מראים שזה התוכניות האלה אפקטיביות, באמת שהן מטורגתות עבור ילדים, אבל הן גם מראות שדווקא שיטות חינוך פיננסי, שהן לא שיטות החינוך הפרונטליות הרגילות, אלא עם חשיבה קצת יותר יצירתית, הן היותר אפקטיביות אפילו. אם זה דברים שכוללים משחוק או התמקדות גם בהתנהגות, ובהטיות התנהגותיות, גם כן יש מחקרים שזה מאוד אפקטיבי, ויש דוגמה בולטת מדרום אמריקה, ששם הן בעצם עשו התערבות של חינוך פיננסי, באמצעות שימוש בטלנובלה, היה שיתוף פעולה של חוקרים או הממשלה ביחד עם יוצרי התוכנית, והם הוסיפו קו הלילה לתוך הטלנובלה, של אחת מהדמויות שנכנסה לחובות פיננסיות. איך זה קרה לה, איך היא התדרדרה ואיך היא יצאה מזה וכמה נזק זה עושה, ושבדקו את האפקטיביות של התכנית הזאת, ראו שהיא הייתה מאוד מוצלחת. היא ממש גרמה לשינוי בשיח והיא הצליחה להשפיע על אוכלוסייה רחבה.
(מוזיקת רקע)
עמירם: בואו נדבר באמת על ההתמקדות בילדים, שזה, אני חושב, אולי גם הטריגר לשיחה שלנו, ורציתי לשאול אותך, מאיה, ברמה המחקרית, מה אנחנו יודעים לומר על ההתמקדות של חינוך פיננסי בילדים? למה זה חשוב?
מאיה: גיל הילדות, וגם כשילדים עוד במסגרת של בית ספר, א' נוח לגשת עליהם, ב' הם במוד חינוך. אפשר לבוא וללמד אותם דברים, הם פתוחים לזה וזה מה שהם עושים כל היום. זה עובד גם מבחינת גישה וגם מבחינת משפעות ארוכות ספר. אם מבצעים תוכניות חינוך פיננסי בגילאים האלה הם אפקטיביות.
ורד: אני יכולה להוסיף גם ממה שמאיה אמרה, בעצם יש עוד סיבות למה בחרנו דווקא להתחיל עם ילדים. אחד, היום הסביבה, כמו שמאיה אמרה בהתחלה, היא מאוד מאוד מורכבת. הילדים... זה מגיע להם בגיל נורא צעיר, כבר בגיל צעיר הפלאפונים שלהם הם יכולים ללכת לבד ולעשות קניות, והם מגיעים לזה בגילים הרבה יותר מוקדמים וצריך להתייחס לזה. זה סיבה אחת. הסיבה השנייה, זה שבגילים האלה עוד אפשר לשנות להם ולעצב להם את ההתנהגות. כשאתה מגיע למישהו שכבר יש לו הרגלים בחיים הרבה הרבה יותר קשה לשנות, ובגילאים האלה עוד אפשר לעצב אותם, ככל שאתה מתחיל יותר מוקדם, אתה יכול להביא לתוצאות יותר ארוכות טווח. והסיבה השלישית, זה מאיה הזכירה את זה בהתחלה, שהיא דיברה על המחקר, הילדים גם משפיעים על הסביבה שלהם. סוכני שינוי משפיעים. סוכני שינוי, בדיוק. נגיד קיבלת שיעורי בית, לעשות משהו על התקציב, אחר כך אתה בא ויושב עם ההורים שלך, אז גם ההורים שלך לומדים. אתה יושב וקורא את הספרונים יחד עם ההורים, גם ההורים לומדים פה איך להתנהג, וגם המורים שלך. זאת אומרת, הם משפיעים על הסביבה, כמו שפעם אמרו, על הפרחים ועל איכות הסביבה.
עמירם: הפרחים המוגנים.
(מוזיקת רקע)
עמירם: הגענו, ורד, לפרויקט שאת יזמת, סדרת ספרונים לילדים בשם כסף קטן. מה את יכולה לספר לנו עליהם?
ורד: פה בעצם אני רוצה לספר על הפרויקט הנחמד שלנו, סדרת ספרוני חינוך פיננסי לילדים בהוצאת בנק ישראל. ממש משהו חדש, אנחנו השקנו אותו לציבור לא מזמן. הלכנו לפי כל המחקרים שמאיה ציינה, כלומר, בחרנו את האוכלוסייה שנכון מאוד להתחיל איתה, שזה הילדים. בחרנו את התכנים המתאימים, דרך אגב, אנחנו מתואמים פה עם ה -OECD, שגם כן יש להם איזושהי מפת דרכים מהנושאים המתאימים בכל גיל, להעביר וללמד. בחרנו ארבעה נושאים שהם מאוד מאוד משמעותיים, וגם בתחום עיסוקו של בנק ישראל. הנושא הראשון זה הנושא של ניהול תקציב וחיסכון, הנושא השני זה הנושא של צרכנות נבונה, איך אנחנו קונים, איך אנחנו מתייחסים למותגים, השוואה של מחירים, ההבדל בין מה שרוצים למה שצריכים. הנושא השלישי זה הנושא של אמצעי התשלום. ילדים צריכים להבין שהכסף לא יוצא לו סתם ככה מהקיר, ולא נגמר, אלא שצריך לעבוד בשביל זה, ויש מאמץ שכרוך בזה ועבודה, וגם להכיר בכלל את אמצעי התשלום. מה זה אפליקציה תשלום, מה זה כרטיס אשראי. והנושא האחרון זה נושא של כסף, בעצם להכיר את התפתחות אמצעי התשלום מהעולם של סחר חליפים ועד העולם של ימינו, הכסף של ימינו, ואפילו עד כסף וירטואלי וכסף דיגיטלי. קראנו לסדרה כסף קטן, אפשר להיכנס לאתר האינטרנט ולראות שם את הספרונים בצורה דיגיטלית, אפשר באייפדים לדפדף, ואפשר גם להוריד אותם בקבצים של פי .די .אף, ונלווים להם שם גם מערכי שיעור שאפשר ללוות אותם.
עמירם: זאת אומרת, הם בנויים סביב איזשהו סיפור שבסיומו יש מסרים חינוכיים או איך...
ורד: נכון, בסוף כל ספרון יש בעצם איזשהו... קראנו לזה רגע של חינוך פיננסי, זה איזשהו פלטפורמה לשיח של הורה, מורה, מחנך, עם הילדים על הסיפור ועל המסרים שעולים ממנו, יש לנו איזה כאילו חלק למבוגרים שמסביר מה המסרים הנכונים, ואחר כך איזה סוג של תרגול עם הילדים סביב הדמויות של הסיפור, שואלים אותם שאלות, למשל, אם יש לנו סיפור שמדבר על מר חסכן ומר בזבזן, אנחנו שואלים אותם איזה מטרות הייתם רוצים לקנות לעצמכם, ואיך תגיעו למטרות האלה, ומתקיים איזשהו דיון סביב הנושא של דמי כיס, מתי נכון להתחיל וכמה נכון לתת ואיך נכון להתנהל עם דמי כיס, ובסוף בסוף יש ממש סיכום שמסכם את המסרים העיקריים שעולים מהסיפור.
עמירם: אוקיי, אז מבחינת התאמה של הספרונים האלה, לילדים, מה אפשר לומר? איזה גילאים הם מותאמים? איזו שפה הם נכתבו?
ורד: אוקיי, אנחנו חושבים שהספרונים האלה מתאימים לגילאי יסודי, הגדרנו בספרונים גילאי 5 עד 10, אבל בהחלט אפשר למתוח את זה קצת יותר, גם ילדים בני 11 ו -12 מאוד מאוד נהנו מספרונים האלה, והאמת שהם גם מתאימים להורים. אין פה באמת גיל מאוד מוגדר, אבל זה בגדול גילאי יסודי. הספרונים הם בחרוזים. עבדנו עם עורכת לשונית, עבדנו עם יועצת פדגוגית שעזרה לנו, ועבדנו עם מישהי שעזרה לנו בחריזות. חשוב לי לציין שכל הספרונים גם מתורגמים לשפה הערבית, לקחנו סופרת ילדים יהודית מהמגזר הערבי שחרזה מחדש את כל הספרונים בערבית, ויש לנו אותם גם בשפה הערבית, גם אפשר למצוא את זה באתר שלנו.
מאיה: אני חייבת רק להגיד שברמה האישית, אני ישבתי עם הבנות שלי, יש לי ילדה בכיתה ב' וילדה בגן חובה, וקראנו את כל הספרונים, והן מאוד מאוד מאוד נהנו מהספרים. הם באמת בנויים טוב בדיוק לסדר גודל של הגילאים אלה, פלוס מינוס, תלוי, ספרים קצת יותר, קצת פחות. אני חושבת שזה מעניין ילדים. אני חושבת שבעולם של היום הם מבינים את החשיבות של רכישות וחיסכון, והם רואים את זה אולי בחומרים, בדברים שהם רואים בטלוויזיה ובשיח.
ורד: אני יכולה לספר לך אפילו, עמירם, שבאמת חלק מהילדים זה לא רק היה מהנה, אלא זה היה מאוד אפקטיבי. זאת אומרת, בעקבות הספרונים התחילו לחסוך כסף, איזה מישהי כתבה לי שהבת שלה בעקבות הספרון התחילה לחסוך לאיזו בובה יקרה שהיא מאוד רצתה לקנות, זאת אומרת, הם גם מובילים לפעולה.
עמירם: יש באמת דברים שהספרונים האלה באמת חלקם, אולי לפחות נועדו לשנות את ההרגלים כבר ביומיום באופן מיידי, אבל נגיד על אמצעי תשלום, זה משהו שהילדים עדיין לא משתמשים בו, אבל כן יש חשיבות שהם יכירו אותם, נכון?
ורד: קודם כול, תתפלא ילדים היום, כבר בגיל מאוד צעיר, המזומן, זאת אומרת, יש גם מזומן, כן? לא, הוא לא נעלם מהעולם, אבל כן, הרבה פעמים ההורים נותנים לילדים את הטלפון, או שאוספים כסף למתנה בכיתה, והילדים זה סביבם, והם מכירים גם את התשלומים באפליקציה תשלום, וחשוב מאוד שיכירו איך זה עובד מאחורי הקלעים, ומתי משתמשים במה, ומתי נוח להשתמש במה, זה מה שדיברנו קודם, על העולם המורכב, שחשוב מאוד להתחיל לדבר עליו כבר בגיל, מאוד מאוד צעיר.
עמירם: כמו שאת אומרת, ורד, אפשר להוריד אותה מהאתר, ואם אני ממש רוצה עותק פיזי, כי אני בומר ואני רוצה להרגיש את הספרון ביד.
ורד: נכון, גם לזה דאגנו. מעבר לזה שאפשר ללא עלות להוריד ספרים דיגיטליים באתר, ולעיין באתר, גם אפשר לרכוש עותקים מודפסים בעלות של 40 שקלים פלוס משלוח, והקישור נמצא באתר אצלנו, זה מגיע לאתר חיצוני, ושם אפשר לעשות רכישה בכרטיס אשראי לכיתות שלמות או לגני ילדים, וזה מגיע במשלוח עד הבית.
עמירם: אם הם יעזרו לכם לחסוך, תחזירו את ההשקעה מהר מאוד, כנראה. משהו כזה. טוב, יהיה לזה המשך, או שעוד מוקדם?
ורד: בואו נראה קודם כול מה היה התגובות כאן, אנחנו מקווים שזה יתפוס, ואם יהיה ביקוש, הכול פתוח.
עמירם: וזה בעצם נועד לגרות הסקרנות של הילדים ללמוד עוד, או שאת חושבת שמי שקרא את הסדרה הזאת כבר יש לו ידע בסיסי בשביל להסתדר, להתנהל פיננסית?
ורד: התשובה היא גם וגם. זאת אומרת, קודם כול, זה בא לענות על הצורך של באמת אוריינות פיננסית לגילאים אלה. זה נושאים שבאמת חשוב שהילדים יכירו, ילמדו, ידעו להסתכל על דברים בצורה ביקורתית, ידעו לשאול את השאלות הנכונות. זה נותן את הבסיס. וכמובן, אני חושבת שחלק מהילדים גם ככה מתגרים ורוצים לדעת עוד ולחקור עוד, ואז הם מחפשים עוד חומרים.
עמירם: ולסיום רק נוסיף שבסוף חודש מרץ מציינים בעולם את שבוע הכסף, בסדרת אירועים ופעילויות שמטרתם להגביר את המודעות הפיננסית בקרב ילדים, בני נוער וצעירים. אז מה למדנו היום? חינוך פיננסי זה טוב לציבור, לכלכלה, וכן, אנחנו מודים גם לבנק המרכזי. חשוב מאוד לדעת איך ללמד חינוך פיננסי ומתי, כלומר, באיזה גיל. ולכן החלטנו להתחיל, כמו שאומרים בהתחלה, אצל הילדים. אם אתם רוצים לצאת מהפרק הזה עם משהו מוחשי ביד או לפחות עם משהו דיגיטלי במסך, חפשו ברשת כסף קטן, או ייכנסו לאתר בנק ישראל. תוכלו למצוא שם גם את הספרונים שהזכרנו ועוד הרבה חומרים על חינוך פיננסי. אנחנו מבטיחים להרחיב, לפתח ולעדכן את התכנים שלנו, ומקווים שתישארו עמנו לעוד הרבה פרקים. עד כאן פרק נוסף בפודקאסט הצד השלישי של המטבע. תוכלו לשמוע אותנו ביישומון העסקתים החביב עליכם. ספוטיפיי, אפל פודקאסט, דיזר, גוגל פודקאסט, אמזון. מומלץ להירשם כדי לקבל עדכונים על פרקים חדשים. בקרוא גם באתר בנק ישראל, שם תוכלו לצפות בעוד הרבה חומרים מעניינים שהפקנו עבורכם. תודה לניר לייסט ולאור שמיר על ההפקה. תודה לכם על ההאזנה. אני הייתי עמירם ברקת, ואנחנו נשתמע בפרקים הבאים.
(מוזיקת סיום)