פרק 15
פרק 15 - יציבות, סיכונים והתאוששות מפתיעה
עמירם: שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף בצד השלישי של המטבע, הפודקאסט של בנק ישראל. והפרק שלנו נפתח הפעם בחדשות טובות, המערכת הפיננסית של ישראל הפגינה בחודשים האחרונים עמידות וחוסן מרשימים. מלחמת חרבות ברזל שנפתחה בעקבות מתקפת הטרור האכזרית של השבעה באוקטובר, היא מה שמוגדר בשפה המקצועית התממשות תרחיש קיצון. הוצאות המלחמה, גיוס המילואים, פינוי מאות אלפי תושבים מבתיהם, הפגיעה הנרחבת בתשתיות ובמבנים, המחסור החריף בידיים עובדות בחקלאות ובבניין ומעל הכל אי הוודאות שפוגעת קשות למשל בהשקעות. כל אלה השפיעו כמובן על המשק ודיברנו על כך בהרחבה בפרק קודם עם דוקטור אייל ארגוב. משקי בית רבים נקלעו לקשיים ורמת הסיכון בענף חשוב ומרכזי כמו ענף הבנייה עלתה, אבל המערכת הפיננסית שמרה על יציבות. אם אתם שואלים למה זה חשוב כל כך אז נזכיר שמדובר בגופים כמו הבנקים, חברות הביטוח, קרנות הפנסיה שמנהלים ושומרים על הכסף שלנו והם גם הלב הפועם של הכלכלה הישראלית. נועם מיכלסון מהאגף הפיננסי של חטיבת המחקר של בנק ישראל הוא אחד מצוות כלכלנים שבדק בחודשים האחרונים את יציבותה של המערכת הפיננסית. נועם יסביר כאן מה מקורות החוסן והעמידות של הבנקים וחברות הביטוח, מדוע עלה מה שמכונה סיכון המדינה וכיצד נקלע ענף הבנייה למצב של סערה מושלמת. הוא גם יספר לנו איך בכלל בודקים יציבות פיננסית. את ממצאי העבודה של נועם ושל חבריו תוכלו לקרוא בדוח היציבות הפיננסית שפורסם בשלושים ואחד בינואר באתר בנק ישראל.
שלום נועם, שמחים שאתה כאן.
נועם מיכלסון: שלום עמירם.
עמירם: רציתי לשאול אותך את השאלה המקדמית, מדוע בנק ישראל בודק את היציבות של המערכת הפיננסית.
נועם: אז קודם כל כיף להיות פה. ההגדרה של בנק ישראל כאחראי גם על יציבותה של המערכת הפיננסית נקבע באמת בחוק בנק ישראל שחוקק ב2010, ותרם לזה הרבה המשבר הפיננסי של 2008 שבו הבינו שיש צורך באיזשהו גוף מרכזי בלתי תלוי שיסתכל על המערכת הפיננסית בכללותה. לכל מוסד פיננסי באשר הוא, בנקים, חברות ביטוח, לכל אחד יש רגולטור שאחראי על יציבות של כל גוף בפני עצמו, אבל צריך מישהו שיסתכל גם על היציבות של המערכת כולה.
עמירם: 2008 נזכיר, המשבר הפיננסי הגלובלי שפרץ בעקבות תגרות הספרה עם אותם מכשירי השקעה רעילים.
נועם: בדיוק, ולא רק רק זה. אלא פתאום ראו שאוקיי, מילא בנקים נפגעים, זה אנחנו יודעים אולי מה לעשות מה צריך לעשות אבל פתאום גם חברות ביטוח בגלל כל מיני חוזים פיננסיים ופתאום כל מיני קרנות פנסיה באיסלנד ובנורבגיה שקנו. כלומר, יש הרבה הרבה קישוריות. במדינות אחרות זה אולי קשור למבנה הפיקוח, סוגיה הרבה יותר מורכבת. לא בכל מקום זה הבנק המרכזי, אבל יש לא מעט מדינות שבהן הבנק המרכזי הוא באמת זה שאחראי על הניתור והבדיקה וגם יש לו סמכויות לפעול כדי לשמור על היציבות של המערכת הפיננסית.
עמירם: אוקיי, אז בוא נדבר באמת על הזעזוע האחרון וזה כמובן המלחמה של השבעה באוקטובר. למה היא גרמה?
נועם: הדבר שהכי בולט, מבחינתנו המלחמה העלתה את סיכון המדינה. סיכון המאקרו כלכלה ובפרט את סיכון המדינה.
עמירם: מה הכוונה במונח סיכון המדינה, הסיכון שהמדינה לא תוכל לפרוע את חובותיה?
נועם: נכון מאוד. המלחמה אם נהיה יותר מפורטים, היא גרמה לירידה בפעילות הכלכלית. יש מילואימניקים, היא גרמה לפגיעה אדירה בתשתיות, כל הפגיעות וכל הסבל שנגרם, היא גרמה לכך שהמדינה צריכה או המדינה החליטה לתמוך בעסקים, לתמוך בכאלה שנמצאים בחל״ת בגלל המלחמה והמדינה הכניסה את היד עמוק לכיס כדי למתן את אותם זעזועים כדי שבאמת לא יהיו פה משקי בית שלא יוכלו לקנות לחם ולא יוכלו להחזיר חובות ולא יוכלו לעשות כלום. ובזה שהיא הכניסה את היד לכיס היא בעצם, איפה היא לוקחת את זה? לרוב היא לוקחת את זה מאשראי שהיא לווה בשווקים הפיננסיים וכל אשראי כזה מכביד, כן? זה כמו שאנחנו יש לנו איזושהי הלוואה ואנחנו לוקחים עוד הלוואה אז עכשיו ההחזר החודשי גבוה יותר ולא נוכל לעשות עם הכסף דברים אחרים, אז אותו דבר המדינה. בזה שהיא לקחה את העוד אשראי ומספקת עוד תמיכה בפעילות המקומית, היא בעצם הגדילה את הסיכון שלה. כי ככל שהאשראי יותר גבוה אז מי שרוצה להלוות לה יגיד אה, אתם עם כזה אשראי גבוה, אולי אתם לא תחזירו אז אני ארצה מכם מחיר קצת יותר גבוה. אז זה בעצם הרעיון של סיכון המדינה.
עמירם: אז איך מודדים סיכון מדינה?
נועם: בסוף צריך להיות איזשהם פרמטרים. אז אנחנו מודדים את סיכון המדינה למשל על ידי התשואה על אג״ח ממשלתיות של ממשלת ישראל. כלומר, מה בעצם הריבית שממשלת ישראל משלמת עבור החוב שלה.
עמירם: ומה ראיתם? בכמה ריבית שהממשלה משלמת גדלה?
נועם: אז ראינו שאחרי קפיצה ראשונית מאוד מוגזמת אחרי זה הייתה איזושהי הירגעות אבל עדיין היום אנחנו נמצאים בשישים נקודות בסיס מעל מה שהיינו ערב המלחמה. שישים נקודות בסיס זה בערך קצת יותר מחצי אחוז מאשר ערב המלחמה.
עמירם: זאת אומרת שאם הממשלה נדרשה לשלם נניח ארבעה אחוזים לשנה ריבית על החוב שהיא גייסה, אז העלות הזאת עכשיו עלתה לאזור ה4.6.
נועם: נכון מאוד.
עמירם: אוקיי.
נועם: זה משהו שיעלה בתקציב המדינה יותר כסף שיוקדש לתשלומי ריבית ופחות לחינוך, לרווחה.
עמירם: מטבע הדברים כן. אז סיכון המדינה גם, אפשר היה לתמחר אותו באמצעות חוזים הרי, נכון? היום יש מה שנקרא סי די אסים שבעצם עושים חוזים על האפשרות שהמדינה לא תוכל לעמוד בפירעון חובותיה, שם התוצאות דומות או שזה שונה?
נועם: כן, נכון מאוד. הCDS, בעצם מחיר הביטוח. כלומר, מישהו רוצה לקנות ביטוח נגד אפשרות פשיטת רגל של המדינה. ככל שהאפשרות הזאת גדולה יותר, המחיר של אותו ביטוח יעלה. אז גם שם הקפיצה הייתה משמעותית, גם סדר גודל של שישים נקודות בסיס. מדברים הרבה על דירוג האשראי, מה שראינו זה שהקפיצות האלה גם בתשואה על האג״ח הממשלתית וגם בCDS היא משקפת ירידה של ארבעה דירוגים בדירוג האשראי.
עמירם: אז שנייה נסביר. בעצם אתה אומר לנו נועם שהשווקים הפיננסיים הבינלאומיים כבר צופים את הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל מהרמה הנוכחית שלו הדי גבוהה ולא בדרגה אחת, אלא במספר דרגות.
נועם: היום אנחנו בA+, A-, אנחנו תרגמנו את זה לסקאלה מספרית, כדי ככה לסבר את האוזן, אם אנחנו היום בציון 81 בסקאלה של 0-100 כאשר 100 זה הציון הכי טוב, אז המדדים האחרים שהזכרנו הCDS ותשואה מגלם ציון 67 כאשר כל חמש נקודות זה בערך דירוג. אז ארבע עשרה נקודות בסקאלה המספרית הזאת זה כמעט ירידה של ארבעה דירוגים.
*מוזיקת מעבר*
עמירם: אוקיי, נדבר על, בעצם על ערוצי סיכון נוספים, על מקומות נוספים שבהם זיהיתם עלייה משמעותית בסיכון.
נועם: כן. ניקח לדוגמה משק בית שהפעיל איזשהו עסק. יש לו הלוואות על העסק, יש לו הלוואות אולי על הבית שהוא קנה, הבית הפרטי שהוא קנה ועכשיו העסק הזה לא עובד בגלל המלחמה. לכאורה, המשק בית הזה עכשיו נמצא באיזשהו סיכון אשראי. כלומר יכול להיות שהוא לא יחזיר את ההלוואות שלו, הבנק שהלווה לו את זה ייפגע מזה שהוא לא יחזיר את ההלוואות והיציבות של המערכת הפיננסית לכאורה יכולה להיות בסיכון גבוה יותר. לכאורה מה שהיה אמור לקרות זה שהיינו צריכים להגיד סיכון האשראי עלה. אבל מה שאנחנו רואים זה בזכות צעדי המדיניות של הממשלה ושל בנק ישראל בעקיפין גם כן עם מודל דחיות התשלומים וההלוואות המוניטריות הזולות יותר, בעצם המדינה, ואני מכליל את הבנק בהקשר הזה של המדינה, המדינה, הממשלה לקחה את הסיכון על עצמה, כן? אמרנו סיכון מדינה קודם. המדינה לקחה את הסיכון על עצמה ובעצם מיתנה את עליית הסיכון שהייתה יכולה להיות למשקי הבית, לעסקים בגלל המלחמה. כלומר, רצינו, חשבנו אולי שסיכון האשראי עלה, אבל בזכות הצעדים אנחנו אומרים סיכון האשראי לא עלה, סיכון המדינה הוא זה שעלה.
עמירם: הוא פשוט עבר לסיכון המדינה והגדיל עוד יותר את סיכון המדינה.
נועם: בדיוק, המדינה לקחה על עצמה את הסיכונים האלה.
עמירם: מעניין מאוד, אוקיי.
נועם: ולכן להערכתנו סיכון האשראי בסך הכל…
עמירם: זאת אומרת היכולת, אתם אומרים בעצם בשורה התחתונה, יכולת של עסקים קטנים זעירים, של עצמאיים, היכולת שלהם לעמוד בפירעון ההלוואות שלהם, להחזיר את ההלוואות שלהם בזמן לא השתנה בצורה משמעותית לעומת השבעה באוקטובר.
נועם: נכון, בזכות זה שהמדינה נכנסה בשלל הצעדים שננקטו.
עמירם: אבל זה בהנחה שההקלות והסיוע יימשכו ככל שיימשך המצב הנוכחי, אני מניח.
נועםף נכון. אנחנו מציינים את זה שהכל בסופו של דבר תלוי בהמשך הסיוע וכמובן חס וחלילה אם המלחמה תימשך והמדינה תגיד אין לי מה לעשות, זהו עצרתי את הסיוע, אז בוודאי שזה יתורגם לסיכון אשראי גבוה יותר.
*מוזיקת רקע*
עמירם: בוא נדבר קצת על ענפים כלכליים שנמצאים בסיכון גבוה להערכתכם.
נועם: הענף הכלכלי שהכי נמצא בסיכון גבוה עוד ערב המלחמה, חשוב להגיד אנחנו, גם ערב המלחמה היה דוח יציבות פיננסית והייתה כלכלה. ועוד ערב המלחמה הענף שהיה בסיכון הכי גבוה זה ענף הבינוי, חברות הבינוי.
עמירם: הכוונה בעצם לקבלנים שבונים דירות או גם ליזמים, לכולם. כל ענף הנדל״ן בעצם.
נועם: כן, כל ענף הנדל״ן. זה גם ענף שמאוד מקושר בינו לבין עצמו.יכול להיות שאני יזם אבל אני קונה שירותים מחברת קבלנות וכולי, לכן כולם קשורים בכולם. אבל נגיד החברה היזמית, היא קנתה איזושהי קרקע לפני שנתיים כשהריבית הייתה עדיין נמוכה. הוא קיבל איזשהם תנאי מימון, כדי לקנות קרקע צריך הרבה מאוד כסף, לאף אחד אין את הכסף הזה מעצמו. כנגד הכסף שהוא לווה הוא מתכנן למכור דירות ובזה להחזיר את ההלוואה. אבל התחילה האינפלציה, בנק ישראל העלה את הריבית, פתאום הקבלן רואה שהוא משלם על אותה קרקע שהוא קנה, משלם את ההוצאות מימון שלה, משלם הוצאות מימון הרבה יותר גבוהות. עכשיו לוקח זמן עד שהוא בונה דירות ומוכר אותן ומצליח לשלם. אז הוצאות המימון שגדלו, עוד ערב המלחמה כבר העלו את רמת הסיכון של חברות הבנייה. מה שהמלחמה עשתה מעבר להוצאות המימון שעלו עוד ערב המלחמה, זה הורידה את הפעילות הכלכלית בענף הזה בגלל שיש עכשיו מחסור בעובדים פלסטינים בגלל כל העניינים הביטחוניים, שהעובדים הפלסטיניים לא יכולים לבוא לעבוד. ואז אם תכננתי לבנות את הדירה הזאת תוך איקס זמן, למכור אותה ולהחזיר את ההלוואה לבנק, עכשיו אני לא יכול, אני תקוע, אין לי עובדים.
עמירם: היקף הפעילות ירד בחמישים אחוז אתה אומר.
נועם: כן, כיום רק חמישים אחוז מאתרי הבנייה פעילים.
עמירם: ופעילים באופן מלא או חלקי או…
נועם: פעילים כנראה באופן מלא, אבל עדיין יש חמישים אחוז שלא פעילים בכלל. זה היקף מאוד גדול של אתרים לא פעילים.
עמירם: אתה אומר גם מעצם העובדה שיש מלחמה, אנשים גם קונים פחות דירות. זאת אומרת גם הביקוש ירד וגם ההיצע ירד.
נועם: כן, גם הביקוש גם ההיצע נפגע, הפעילות. גם דברים שתוכננו, לא בטוח שיגיעו לידי סיום ואז לא יהיו הכנסות לחברות הבנייה ואז איך הם יחזירו את ההלוואות שלהם? כלומר היה פה אוסף של דברים ששיחקו לרעת אותן חברות בנייה.
עמירם: אז בהסתכלות כמו שאתה אומר בהשוואה לממוצע ההיסטורי, היום הענף הזה עד כמה מצבו חמור? זאת אומרת זה משהו שכבר היה ברמות כאלה של סיכון או שזה ממש…
נועם: זה משהו יחסית חדש. אנחנו לא רואים איזשהו דמיון לזה בעבר, אבל שוב, הנתונים שלנו הם רק על 20-25 שנה אז אין לנו דברים שקרו בתקופות קשות יותר במדינה.
עמירם: אז איך זה משפיע על היציבות של המערכת הפיננסית?
נועם: החלק האחרון שאנחנו מסתכלים בתוך היציבות הפיננסית זה בעצם על העמידות של המערכת הפיננסית. נדמה את זה לאיזשהו מתאגרף שעומד בזירה וחוטף מכות מימין ומכות משמאל, אבל אם הוא בשיא כוחו גם המכה הכי חזקה לא תפיל אותו. לכן נושא העמידות הוא מאוד מאוד מאוד קריטי להערכה סופית של היציבות הפיננסית. נכון, יש שוקים קשים, יש זעזועים קשים, סיכון המדינה עלה, חברות הבנייה במצב לא טוב, אז האם אנחנו לחוצים שהמערכת לא יציבה? התשובה היא חד משמעית אנחנו לא לחוצים והמערכת יציבה. למה? בגלל שהמוסדות הפיננסיים מאוד מאוד מאוד יציבים. בזכות הוראות רגולטוריות של ה10-15 שנים האחרונות בבנק ישראל לגבי הבנקים ברשות שוק ההון, לגבי חברות הביטוח, יש למוסדות האלה יכולת ספיגה מאוד מאוד גבוהה.
עמירם: וזה למרות שהזכרת את ענף הבנייה, החשיפה של המערכת הפיננסית של הבנקים לאשראי שהם נותנים לקבלנים, לחברות בנייה היא חשיפה משמעותית, לא?
נועם: היא חשיפה מאוד משמעותית. זה, 20-30 אחוז בערך מהאשראי הבנקאי זה לענף הזה. אבל גם יש את אותן כריות ספיגה, אבל מעבר לזה גם יש את הבטחונות. שזה נקודה גם חשובה להזכיר. בנק לא נותן סתם מיליארד שקל, הוא רוצה בטחונות. מה יקרה במקרה שהחברה לא תצליח להחזיר את האשראי והבטחונות בדרך כלל זה הקרקעות. והקרקעות עדיין בישראל יש להן שווי מאוד מאוד גבוה. זאת אומרת שגם אם תהיה חברה בנייה כזו או אחרת שתגיד מצטערים אנחנו פושטים את הרגל, אנחנו לא יכולים להחזיר את ההלוואות…
עמירם: הבנק יקבל את הקרקע.
נועם,: הבנק יקבל את הקרקע ויוכל למכור אותה. אז כל עוד מחירי הקרקע גם יהיו ברמה סבירה, אז לא צפויים הפסדים גדולים מדי למערכת הבנקים.
עמירם: ושוב, התרחיש שאתם מניחים זה לא תרחיש של התמוטטות כוללת של הענף. אני מניח שאתם…
נועם: לא, בוודאי. יש שונות גם בתוך חברות הבנייה, יש כאלה שלקחו סיכונים יותר גדולים, יש כאלה שלקחו סיכונים קטנים יותר. בתקופת עליית ריבית ובתקופה כזאת קשה, בסופו של דבר יש הפרדה בין אלא שלקחו סיכונים לבין אלה שהיו יותר שמרנים, כן? סיכון סיכוי, אנחנו מכירים את הטרייד אוף המוכר. והאלה שבסיכון יותר גבוה, אנחנו לא יכולים לדעת מה יקרה להם, אבל גם אם נחשוב שיקרו להם דברים לא טובים מבחינה פיננסית, הבנקים יש להם את אותם גם כריות ספיגה וגם יש להם מאותם בטחונות שיבטיחו את זה שהיציבות הפיננסית תישמר.
*מוזיקת רקע*
עמירם: אז דיברנו נועם על יכולת ההחזר של בעלי העסקים, של ההלוואות של בעלי בעסקים קטנים, של עצמאיים, האשראי שהזכרנו. דיברנו על ענף הבנייה. עוד צדדים בכלכלה שאפשר להתייחס אליהם אולי שדווקא מפגינים איתנות או שהפתיעו אתכם באופן אחר?
נועם: כן. דוח היציבות הפיננסית, אולי מי שמתעניין בתהליך, הוא נכתב במשך חודשיים וחצי שלושה. כל התהליכים של כתיבה, אישורים וכולי. התחלנו לכתוב את זה בערך שבועיים אחרי תחילת המלחמה. בשבועיים אחרי תחילת המלחמה, אם הסתכלנו על שוק ההון, מחירי מניות, מחירי אג״ח תאגידיות, המחירים היו ברצפה. הכיוון היה פסימי, אנחנו לא ידענו לאיפה כל הדברים האלה הולכים.
עמירם: וזה אגב בניגוד לסבבים קודמים. זאת אומרת, מהרגע הראשון השוק ידע שלא מדובר פה בעוד סבב, שמדובר פה במשהו אחר.
נועם: נכון.
עמירם שאולי לא ראינו מאז מלחמות העבר.
נועם: נכון. הבינו שזה לא משהו רגעי, זה לא חיסול כזה או אחר, זה לא מבצע כזה או אחר, זה משהו גדול.
עמירם: כן, כן.
נועם: אז מה שראינו אחרי תחילת המלחמה זה שמחירי האג״ח הקונצרניות ירדו בחדות, התשואות עליהן עלו, המרווחים עלו, כלומר הסיכון עלה, הסיכון שמשתקף בשוק הזה עלה וחששנו מאוד מה יקרה אם אותן חברות גדולות תצטרכנה לבוא למחזר את החוב או לקחת חוב חדש בגלל כל מיני אילוצים והן רואות מחירים כאלה אדירים שהן צריכות לשלם על אותה הלוואה, איך הם יעמדו בזה? עובר עוד שבוע, עוד שבועיים ולהפתעתנו למרות שהמלחמה רק הלכה והתעצמה, ואנחנו רואים שכל מחירים הנכסים הפיננסיים לאט לאט חוזרים לרמתם שהיו ערב המלחמה.
עמירם: גם המניות, גם אגרות החוב.
נעם: גם המניות שירדו ירידה מאוד חדה חוזרים אחרי חודש חודשיים לרמתם ערב המלחמה, גם הסיכון שהיה גלום במחירי האג״ח התאגידיות, גם הסיכון יורד לרמתו ערב המלחמה, למעט ענף הבינוי שעליו הרחבנו קודם. שם מבינים שהמצב הוא כנראה פחות טוב מאשר בלא יודע, ענפי התעשייה, ענפי המסחר והשירותים וכדומה.
*מוזיקת רקע*
עמירם: טוב, אחרי שקיבלנו ממך נועם את תמונת המצב של יציבות המערכת הפיננסית נכון לינואר, בוא נדבר על איך בעצם אתם בונים את התמונה הזאת אצלכם באגף הפיננסי של חטיבת המחקר. אני מבין שזה נעשה באמצעות מערכת שבניתם, המוניטור שיודעת למדוד את היציבות בעזרת הרבה מאוד חיישנים, זה דימוי לגמרי שלי, שאוספים ומנתחים מידע בצמתים חשובים ורגישים של המערכת.
נועם: נכון. אפשר להגיד שהיציבות הפיננסית מורכבת משלושה מרכיבים מרכזיים. קודם כל יש את הזעזועים, תרחישים, דברים שאנחנו לא יודעים לצפות, אנחנו יכולים רק לנחש, אנחנו יכולים להעריך.
עמירם: מלחמה או מגפה או…
נועם: נכון, דברים שאנחנו לא יודעים.
עמירם: לא היה חסר בשנים האחרונות.
נועם כן, לצערנו. יש את הערוצים דרכם אותם זעזועים מועברים למערכת הפיננסית ויש גם את כוח העמידות של המערכת הפיננסית, של המוסדות הפיננסיים. עיקר הקושי בהבנה היא של החלק האמצעי. איך הזעזועים מועברים למערכת הפיננסית?
עמירם: מה שאתם קוראים ערוצי הפגיעה.
נועם: נכון, ערוצי הפגיעה. באנגלית זה vulnerabilities, ערוצי החשיפה לסיכון, ככה כמה טרמינולוגיות.
עמירם: זאת אומרת לנסות להעריך איפה מלחמה פוגשת מערכת פיננסית.
נועם: נכון מאוד.
עמירם: פשוט לזהות את כל המקומות, אוקיי.
נועם: נכון מאוד. ואנחנו חילקנו את הערוצים האלה לחמישה ערוצים מרכזיים. אשראי, נכסים, לא נעבור על הכל ופיתחנו כדי להבין את רמת הסיכון בכל אחד מערוצי החשיפה האלה, צריך הרבה הרבה הרבה מידע. ואנחנו פיתחנו את המוניטור שהוא סט אינדיקטורים של למעלה מחמישים אינדיקטורים, אני אומר למעלה ולא מספר מדויק כי זה דבר חי שכל הזמן מתעדכן באופן תדיר ומתפתח. והאינדיקטורים האלה אמורים לתת לנו הבנה לגבי מה עוצמת החשיפה לסיכון למערכת הפיננסית דרך אותם ערוצים. אני אתן דוגמה כדי שיבינו, שגם אנחנו לעצמנו נבין וגם מי שמקשיב יבין את הרעיון. למשל האשראי, ערוץ האשראי אני חושב שדי ברור איך הוא משפיע על המערכת הפיננסית, אם אנשים לא יכולים להחזיר הלוואות, למערכת הפיננסית יש הפסדים והיציבות שלה מתערערת. אבל מה זה אשראי? מה מצב האשראי? מה מצב האשראי אצל משקי בית? מה מצב האשראי אצל העסקים?
עמירם: אשראי מילה שככה קצת מרתיעה לפעמים, הכוונה בעיקר להלוואות נכון?
נועם: נכון. הלוואות שנתנה המערכת הפיננסית לרוכשי דירה לדוגמה, ועכשיו אנחנו רוצים לדעת אוקיי, האם מצבה משתפר ביחס לרבעון הקודם? הורע ביחס לרבעון הקודם? כי לזה יש השלכה מיידית על היציבות של המערכת הפיננסית.
עמירם: והיכולת שלהם להחזיר את ההלוואות.
נועם: נכון. ואז אנחנו פיתחנו הרבה אינדיקטורים שמתארים את המצב הפיננסי והכלכלי של משקי בית בהקשר של ההלוואות לדיור, המשכנתאות שיש לכל אחד, בהקשר של ההלוואות הצרכניות, כן? לקחו הלוואה בשביל הבר מצווה, צריכים להחזיר. האם יש להם את היכולות? האם היכולת להחזיר את ההלוואה הורע או הוטב יחסית לקודם? אותו דבר לגבי עסקים, מה מצבם? האם יכולת ההחזר שלהם עלתה, האם ירדה? והמוניטור מכסה בעצם את כל הסיכונים שאנחנו חושבים שרלוונטיים ומעביר את כל אותם אינדיקטורים השוואה ובדיקה איך הם נמצאים כיום בהשוואה לרמתם בעבר. ואת התוצאה אנחנו מתרגמים בעצם לשישה צבעים, כדי שיהיה קל גם לנו לתת תשובה חד משמעית, עלה או ירד.
עמירם: אז שנייה לפני שנגיע לצבעים, מאיפה המוניטור אוסף את המידע?
נועם: אז המוניטור אוסף את המידע מהמון המון נתונים שיש לנו בבנק. זה הרבה נתוני שוק, מחירי מניות, מחירי אג״ח תאגידיות. הרבה נתונים ממערכת הבנקאות, אם זה שיעור משקי הבית שלא מצליח להחזיר, שיש להם איזשהם בעיות בהחזרים, לוקח את זה הרבה נתונים מהבורסה, של מצב החברות הציבוריות. כלומר סט מאוד מאוד רחב של אינדיקטורים, מנתונים בינלאומיים שיש לנו גם כן.
עמירם: כל המערבל הזה שעובד ואוסף נתונים מביא אתכם בסוף למפה של צבעים.
נועם: נכון. אנחנו לוקחים את כל…
עמירם: סוג של רמזור גדול כזה.
נועם: כן. אנחנו לוקחים את כל הנתונים האלה, מעבירים אותם בכל מיני מכשירי עינויים סטטיסטיים כדי להבין מה המצב השורה התחתונה שאנחנו רוצים לקבל היא, האם סיכון האשראי היום גבוה מסיכון האשראי ברבעון קודם, ברבעון שלפניו?
עמירם: אז זה יחסי, אז נקודת ההתחלה היא הייתה מה, צהוב? ירוק?
נועם: נקודת ההתחלה היא ההיסטוריה. אנחנו לא יודעים, אנחנו באנו ללא איזושהי דעה מראש לגבי מתי המצב טוב ומצב רע. אנחנו מסתכלים על האינדיקטורים ויש דברים הגיוניים, כן? שיעור אשראי בפיגור שהוא גבוה אז זה אומר שהיו אז בעיות. עכשיו אם אנחנו רואים שהיום שיעור האשראי שבפיגור, האשראי שלא משולם לבנקים הוא נמוך יותר, אז זה מצב יותר טוב יחסית לקודם. מצד שני יכול להיות שפרמטרים אחרים יהיו יותר גרועים מפעם.
עמירם: אז נקודת ההשוואה שלכם או נקודת הייחוס היא הממוצע ההיסטורי, נכון?
נועם: נכון. אנחנו מסתכלים כמה שיותר סדרות, כמה שיותר ארוכות, לפחות 25 שנה של נתונים ואומרים המצב היום בפרמטר מסוים, האם הוא יותר גבוה ממה שהיה פעם או ממה שהוא רגיל להיות לפי הממוצע ההיסטורי? יותר גרוע, יותר טוב ולפי זה בעצם אנחנו לוקחים ומשקללים את הכל ואומרים היום המצב יחסית לפעם יותר גרוע. יש דברים שהם פריבילגיה, למשל בתוך האנדאטה שלנו, בתוך התקופה שאנחנו בודקים, לא היו איזשהם משברים בנקאיים, טפו טפו טפו ככה שימשיך. אבל מה זה אומר? שיכול להיות שאנחנו היום, מספיק שיש לנו קצת בעיות ואנחנו ישר נרתעים ואומרים אוי אוי אוי המצב החמיר. נכון, זה פריבילגיה שיש לנו להגיד, המצב החמיר יחסית לפעם בישראל. יבוא אלינו מישהו מיוון ששם היה משבר בנקאות ויגיד, מה זה, המספרים האלה, אתם אומרים על זה אוי ואבוי זה מסוכן?
עמירם: על זה אתם מדליקים אור אדום?
נועם: על זה אתם מדליקים אור אדום? זה כלום. תראו מה היה אצלנו. אבל נכון, אנחנו בודקים את עצמנו יחסית לעצמנו ולפי זה מקבלים איזשהם צבעים.
*מוזיקת מעבר*
עמירם: בעצם אתה אומר, חמשת ערוצי הבקיעה שאתם הגדרתם אותם, כל ערוץ כזה יש לו שישה צבעים. אז איך באמת החלוקה בין הצבעים? מה זה אומר אדום, כתום, צהוב, מה…
נועם: אין לזה בעצם איזשהו משמעות מספרית, אלא יש יותר משמעות של מדרג. אדום זה יותר גרוע מכתום כהה, כתום כהה יותר גרוע מכתום בהיר וכולי. כאשר ירוק כהה זה הכי טוב. זה אומר שהסיכון שעכשיו איזשהו זעזוע שיתממש, מלחמה, מגיפה וכולי, יפגע במערכת הפיננסית דרך אותו הערוץ, הוא גבוה יותר בהשוואה להיסטוריה של אותו נתון בישראל.
עמירם: אני מבין.
נועם: עכשיו בדוח היציבות הפיננסית אנחנו מציגים את אותם צבעים, אבל חשוב לי להגיד שמעבר למוניטור שהוא סטטיסטי, מאוד יבש, אובייקטיבי, שזה דבר מאוד חשוב שיהיה גם משהו אובייקטיבי, אנחנו מוסיפים גם מה שנקרא מידע רך. כלומר יש דברים שאנחנו קוראים בדוחות בינלאומיים, מסתכלים על תחזיות, דברים שאי אפשר להכניס לתוך איזשהי סדרה סטטיסטית כמותית ולזה אנחנו מוסיפים גם איזושהי מידה של שיפוט.
עמירם: אז אם אני מסכם את הסקירה המרתקת הזאת נועם, אם אני מסתכל על הדוח, אתה יודע שאני מסתכל רק לפי צבעים אני רואה שהכל אדום, אבל זה לא אדום בוהק, זה הכל כתום כזה בעצם. וכשאני מקשיב לך ואני רוצה להוציא את השורה התחתונה, אני אומר שהמצב דווקא, איך אומרים, הקלישאה, היה יכול להיות הרבה יותר גרוע ומצבנו בסך הכל בסדר עם כוכבית אחת של ענף הבנייה, כך אפשר לומר. אבל בהסתכלות קדימה, למה צריך לשים לב?
נועם: אני רוצה לחדד שבאמת אם אנחנו מסתכלים על הזעזועים ואיך הם מועברים, אנחנו רואים, נחזור למטפורת המתאגרף, אנחנו רואים הרבה מכות שהכלכלה סופגת וממילא גם המערכת הפיננסית. אבל המתאגרף שלנו במטאפורה הזאת, המערכת הפיננסית מאוד מאוד מאוד יציבה. כל הפיקוח עליה, כל ההוראות הרגולטוריות, פלוס צעדי הממשלה שננקטים, כל אלה מבטיחים שהמערכת הזאת יציבה, מסוגלת להתמודד עם הזעזועים האלה, אולי יהיו הפסדים פה ושם, זה בסדר זה לא נורא, אבל המערכת יציבה ומסוגלת להתמודד עם הדברים האלה. בדוח מנסים לתת איזושהי הערכה קדימה, מה עכשיו תרחישי הסיכון שיכולים להיות?
עמירם: כן, כמה זמן עוד אפשר להיות רגועים אם זה נמשך ככה?
נועם: נכון. פה בתחזית הצוות התרחיש הכי מסוכן לכלכלה וממילא גם למערכת הפיננסית, זה התרחיש שבו המלחמה מתעצמת, מתמשכת הרבה מעבר למה שאנחנו חושבים.
עמירם: חזית צפונית.
נועם: חזית צפונית. אולי חזית כבר, חזית עומק מה שנקרא עם עוד מדינות שלא חשבנו שבכלל אויבות שלנו. את אותם זעזועים שאנחנו רואים זה יחמיר ויחמיר ויחמיר ויתחיל לסדוק באיזשהו מקום את אותו מעטה הגנה מאוד מאוד קשיח שיש למערכת הפיננסית.
עמירם: טוב, בוא נקווה שזה לא יקרה. בוא נקווה שיהיו לנו הפתעות לטובה לשם שינוי.
נועם: הגיע הזמן שיהיו הפתעות לטובה גם, כן.
עמירם: ושהשגרה תחזור במהרה בימנו ושהדוח הבא יהיה צבוע כולו בצהוב, אם לא בירוק.
נועם: אני מקווה מאוד, הלוואי והיה אפשר כבר עכשיו להוציא דוח ירוק מתוך ציפייה קדימה.
עמירם: תודה רבה נועם.
נועם: תודה רבה עמירם.
עמירם: עד כאן פרק נוסף בפודקאסט הצד השלישי של המטבע. תוכלו לשמוע אותנו ביישומון ההסקטים החביב עליכם. ספוטיפיי, אפל פודקאסט, דיזר, גוגל פודקאסט, אמזון, מומלץ להירשם כדי לקבל עדכונים על פרקים חדשים. בקרו גם באתר בנק ישראל, שם תוכלו לצפות בעוד הרבה חומרים מעניינים שהפקנו עבורכם. תודה לניר לייסט ולאור שמיר על ההפקה, תודה לכם על ההאזנה, אני הייתי עמירם ברקת ואנחנו נשתמע בפרקים הבאים.