פרק 10

שלום לכולם,

אנו נמצאים בעיצומו של השבוע השמיני למלחמת 'חרבות ברזל'. מעבר לנושאי הביטחון, למלחמה יש השלכות כלכליות משמעותיות, המשפיעות הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. אנו בבנק ישראל ובוועדה המוניטרית פועלים במגוון כלים העומדים לרשותנו כדי לסייע למשק ולציבור בישראל לצלוח תקופה זו ולהגיע לעמדת הזינוק המיטבית ביום שאחרי. כמובן, שמידת אי הוודאות הכלכלית קשורה בימים אלו לתחום הביטחוני ולאופן בו תתפתח המלחמה בחזית. לאור אלו ובהתאם למידע שהתווסף מאז ההחלטה הקודמת, חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה.

אני רוצה לחזור ולהדגיש שהכלכלה הישראלית איתנה ויציבה. הכלכלה הישראלית ידעה להתאושש מלא מעט תקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג במהרה. מנועי הצמיחה של המשק, יודעים להסתגל למצבים שונים. ביניהם כמובן גם החדשנות והטכנולוגיה, בהם אנו מובילים ברמה העולמית.

אנו מקיימים בבנק הערכות מצב אודות השפעת המלחמה על אספקטים כלכליים ופיננסיים שונים. אנו מזהים את הפגיעה הכלכלית המשמעותית שספג המשק בשבועות הראשונים למלחמה ואת העלויות המשמעותיות לתקציב המדינה הנגזרות מכך. אך יש גם מקום להכיר כי במספר תחומים המשק מציג גם יכולות של הסתגלות למצב שנכפה עלינו. אנו רואים זאת במיוחד בחזרה לעבודה בענפים רבים, בתמהיל והיקף הרכישות של הציבור, ובחזרה של פעילות המסחר. המשך קיום שגרה מקסימלית בעורף, ברקע המלחמה בחזית, הוא חיוני מאוד לכלכלה. מרכיב מרכזי לכך הוא החזרה לתפקוד של מערכת החינוך. מעבר לחשיבותה הבסיסית בהקניית החינוך, פעילותה מאפשרת גם לשאר המשק לתפקד טוב יותר.

ההשלכות הפיסקליות של המלחמה צפויות ללוות אותנו גם בטווח הבינוני. חשוב שהממשלה תנווט את מדיניותה בראייה זו. לצד הצורך לתת מענה תקציבי לצרכים שיצרה המלחמה, גם בעתות חירום יש חשיבות רבה לשמירה על מסגרת פיסקלית אחראית. המשק נבחן על ידי השווקים לא רק בהסתכלות לטווח הקצר, אלא גם לטווח הבינוני והארוך. לכן חשוב שהממשלה תבלום כבר עתה הוצאות חדשות שאופיין מתמשך לטווח הבינוני-ארוך. מצד אחד, הוצאות הלחימה וחידוש המלאים של הצבא יסתיימו.  גם ההוצאות האזרחיות ידעכו בהדרגה עם התאוששות המשק וסיום השיקום המאסיבי של היישובים שנפגעו. מצד שני, סביר מאוד שהוצאות הממשלה יגדלו בשל עלייה פרמננטית בהוצאות הביטחון וגידול בתשלומי הריבית עקב העלייה ברמת החוב הציבורי והתייקרותו. הוצאות אלו צפויות להיות קטנות בהרבה מהעלויות הנוכחיות של הלחימה אך, כאמור, הן משמעותיות היות ויימשכו לאורך זמן. לכן, חשוב לקבל בהקדם החלטות לגבי התאמות של התקציב שיתמכו בהפחתה מתמשכת של יחס החוב לתוצר מהרמה אליה יעלה בתום המלחמה. הפחתה כזאת היא חשובה כדי לשמר את אמינות המדיניות הפיסקאלית בעיני השווקים, וכדי להיערך למשברים נוספים שעלולים לפגוש את מדינת ישראל בשנים הבאות.

אעבור כעת להתייחס להחלטתנו היום. דיוני הוועדה המוניטרית שהתקיימו ביומיים האחרונים התמקדו באופן טבעי בהשפעות הכלכליות של המלחמה. הוועדה המוניטרית ניתחה את התהליכים השונים ואת השפעתם על הפעילות הכלכלית ועל האינפלציה, ובתום הדיונים החליטה הוועדה להותיר את הריבית על כנה.

חשוב להבין - למרות ירידה מסויימת בפרמיית הסיכון, היא עדיין שוהה ברמה גבוהה. זאת, על רקע אי-הוודאות הגדולה סביב התפתחות המלחמה. האינפלציה עודנה מעל טווח היעד. למרות שציפיות האינפלציה מעוגנות, השפעות המלחמה על תהליכי האינפלציה טרם התבהרו. אלו יהיו תלויות בחומרה היחסית של מגבלות היצע ובירידה בביקושים. כפי שהודענו בהחלטת הריבית – מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות המחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית יקבע בהתאם להתפתחות המלחמה ואי הוודאות הנגזרת מכך. ככל שהיציבות בשווקים הפיננסיים תתבסס וסביבת האינפלציה תוסיף להתמתן אל עבר טווח היעד, המדיניות המוניטרית תוכל להתמקד יותר בתמיכה בפעילות הכלכלית.

עם פרוץ המלחמה נקטנו במספר צעדים שמטרתם להבטיח תפקוד מלא ותקין של השווקים. תכניות אלו הצליחו לייצר עד כה יציבות בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסיים. הרמה הגבוהה של יתרות המט"ח של בנק ישראל, שעמדה על כ-200 מיליארדי דולרים ערב המלחמה, מאפשרת לנו מרחב פעולה לשמירה על היציבות במשק, תוך הפחתת אי הוודאות בעת הזו.

כמו כן, בהסכמה עם המערכת הבנקאית, הרחבנו את מתווה הסיוע ללקוחות גם לתושבי הצפון. אזכיר, שהמתווים שגובשו מאפשרים לאוכלוסיות שנפגעו באופן ישיר מנזקי המלחמה ולאנשי המילואים לדחות, ללא ריבית וללא עמלות, את תשלומי ההלוואות והמשכנתאות ולהיות זכאים להטבות נוספות. בנוסף לאלה, מאז החלטת המדיניות המוניטרית הקודמת נקטנו בבנק במספר צעדי מדיניות במטרה לתמוך באספקת אשראי סדירה לעסקים קטנים. במסגרת זו, החלטנו להפעיל תכניות להעמדת אשראי מוזל לעסקים קטנים וזעירים בהיקף של עד 11 מיליארדי ש"ח, דרך המערכת הבנקאית ודרך גופים חוץ בנקאיים.

אעבור עתה להרחיב על נתונים כלכליים נוספים, תחילה האינפלציה. החזרת האינפלציה ליעדה היא מטרה מרכזית, גם בעת הזו. נכנסנו למלחמה כאשר האינפלציה בישראל עדיין שוהה מעל היעד ומקיפה מנעד רחב של סעיפים מהמדד. האינפלציה בישראל מצויה מזה זמן מעל הגבול העליון של היעד, אך על-פי התחזיות היא צפויה להתמתן בחודשים הבאים ולשוב במחצית הראשונה של 2024 לתחום היעד, שכזכור עומד על אחד עד שלושה אחוזים. אנו רואים בנתונים האחרונים ירידה באינפלציית המוצרים שאינם סחירים, המורכבים בעיקר מסעיף הדיור וענפי השירותים. מאידך אינפלציית הסחירים היא אמנם נמוכה יותר אך תנודתית יותר. הייסוף המשמעותי שחל לאחרונה, אם יתבסס, יפחית את לחצי האינפלציה ויסייע להתכנסותה ליעד. כלי המדיניות שהפעלנו עד כה עקביים גם עם מחויבותנו להחזרת האינפלציה ליעד והוועדה המוניטרית מעריכה כי המדיניות המוניטרית הנוכחית תומכת בהתכנסות האינפלציה ליעדה.

לשוק הדיור משקל רב בפעילות הכלכלית. בחודשים האחרונים אנו רואים התמתנות בשוק זה ומדד מחירי הדירות יורד, כשלצד אלו אנו רואים גם את הקשיים המתגלים בענף. המצב הביטחוני הוביל לפגיעה בפעילות ענף הבנייה, בשל מחסור בעובדים פלשתינאים, ובמידה מסוימת גם עקב עזיבה של עובדים זרים. בנוסף, סגירת אתרי בנייה על ידי חלק מהרשויות המקומיות הגבילה את פעילות חברות הביצוע. הממשלה פועלת להבאת עובדים זרים נוספים בהקדם. חשוב שהיא תמשיך לפעול  גם למזער את המגבלות השונות באתרי הבנייה כדי לשמר את הפעילות בענף. מעבר לשימור הפעילות בטווח המיידי, יש לנקוט בפעולות הדרושות כדי לשמור על היצע בנייה גבוה לאורך זמן. זהו המפתח כפי שציינתי בעבר, להמשך ההתמתנות של מחירי הדיור.

באשר למצב הפעילות הכלכלית. שוק העבודה ערב המלחמה היה הדוק ובסביבת תעסוקה מלאה. בעקבות המלחמה, זינק שיעור האבטלה הרחבה, שכולל מועסקים הנעדרים מסיבות כלכליות. זאת, לצד ירידה במספר המשרות הפנויות לרמות שהכרנו ערב משבר הקורונה. מאידך, אנו רואים גם את יכולת ההסתגלות של המשק למצב. למשל כפי שמשתקף בירידת שיעור העובדים המועסקים במקומות עבודה שבהם התעסוקה מינימלית,  מ-20% בגל הראשון של הסקר המיוחד שבוצע באוקטובר ל-11% בגל השני שבוצע לפני כשבוע. כמו-כן, הצריכה באמצעות כרטיסי אשראי שחוותה ירידה משמעותית בשבועות הראשונים למלחמה, מתאוששת. בנוסף, בשוק ההון המקומי, מדדי המניות בישראל הראו לאחרונה סימני התאוששות, כמו גם מרווחי האג"ח והתשואות.

נושאים אלו ונוספים נלקחים בחשבון בתחזית מקרו-כלכלית עדכנית שפרסמה היום חטיבת המחקר. התחזית הנוכחית נבנתה תחת ההנחה שהשפעתה הישירה של המלחמה על המשק תמשך אל תוך שנת 2024 בעצימות פוחתת. זאת, לעומת ההנחה שעמדה בבסיס תחזית אוקטובר כי ההשפעה הישירה תתרכז ברבעון הרביעי של 2023. בדומה לתחזית מאוקטובר, התחזית מניחה כי חלק הארי של המלחמה יהיה בחזית אחת מול עזה. ישנם ענפים בהם מגבלת היצע היא הרלוונטית, כגון מחסור בעובדים ונגישות בענפי הבינוי והחקלאות. ישנם ענפים אחרים בהם הגורם הדומיננטי הוא ירידה בביקושים. התחזית של החטיבה מתכללת מגבלות ענפיות אלו ואת ההתפתחויות לגביהן על פני זמן. מטבע הדברים, התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות, בין היתר על רקע אי ודאות בנוגע למשך, היקף ואופי המלחמה. ברור כי משך זמן קצר או ארוך יותר וכן התפתחויות של המלחמה לזירות נוספות ישנו את האומדנים באופן מהותי. בהתאם להנחות אלו החטיבה עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה ומעריכה שהתוצר יצמח ב-2% בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024. על-פי התחזית שיעור האבטלה הרחבה צפוי לעמוד על 4.5%  בממוצע בשנת 2024. האינפלציה השנתית צפויה לעמוד בממוצע רבעון רביעי של 2024 על 2.4%. התחזית מעריכה כי העלויות התקציביות של המלחמה, הוצאות פלוס אובדן הכנסות, צפויות להסתכם בכ-10 אחוזי תוצר. יחס החוב לתוצר, אחד המדדים הפיסקליים המשמעותיים ביותר,  צפוי עפ"י התחזית לעמוד בסוף שנת 2024 על כ-66%.

זה המקום להזכיר שוב כי מדיניות פיסקלית אחראית, הביאה את המשק ליחס חוב תוצר רצוי של כ-60% בתחילת המלחמה. יחס זה עומד לצידנו כעת כאשר צפויות למשק הוצאות משמעותיות כתוצאה מהמלחמה, בין אם לביטחון ובין אם לתמיכה וסיוע לעסקים ולמשקי הבית שנפגעו. חשוב להמשיך לנהל מדיניות פיסקלית אחראית, ולשדר זאת לשווקים, שעוקבים היום יותר מתמיד אחר הפעילות בישראל. תקציב 2024 המחודש צפוי להיבנות רק בחודשים הראשונים של 2024. לאור זאת חשוב שכבר עתה הממשלה תציג את מחויבותה לאחריות פיסקלית באמצעות החלטות ממשיות לצמצום הוצאות שהפכו לנחוצות פחות. רצוי שהצמצום יהיה בהתאמות שלהן השפעה פרמננטית, ושתרומתן לצמיחת המשק נמוכה יותר. כך, אלו יהוו מקורות להתמודדות עם הגידול הצפוי בתקציב הביטחון גם בשנים שלאחר המלחמה ועם כך שיחס החוב לתוצר עלול להמשיך ולעלות ללא התאמות אלו.

לקראת סיום, אין ספק שתקופה מאתגרת עוברת עלינו. אנו בבנק ישראל נמשיך לסייע לכלכלה הישראלית לצלוח את האתגרים השונים שעוד צפויים לנו. כפי שידעה כלכלת ישראל להתאושש מתקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג במהירה, אני סמוך ובטוח שלמשק הישראלי יש את כל המרכיבים הנחוצים לחזור לפוטנציאל הצמיחה האדיר הגלום בו.

אבקש למסור גם מעל במה זו שבנק ישראל והוועדה המוניטרית רוצים לחזק את ידי החיילות והחיילים שבחזית. אנו שולחים תנחומינו למשפחות השכולות, איחולי החלמה מלאה לפצועים ומתפללים לחזרתם המהירה של כל החטופים והנעדרים. ליבנו אתכם.  

תודה רבה