פרק 5

עודד סלומי: כל המלים האלה שאנחנו משתמשים, כל המושגים האלה, אם זה כרטיס אשראי או שיק או מזומן או העברה בנקאית - השפה תשתנה. מה שהיה חשוב זה רק מי אתה? איך אני יודע מי אתה? וזו אפילו לא תהיה שפה מדוברת פשוט משהו שיקרה באופן אוטומטי, יזהו מי אני.

*****אות פתיחה מוסיקלי****

עמירם ברקת: בפרקים הקודמים דיברנו לא מעט על העבר של הכסף הישראלי. התחלנו במקורות הקדומים של השקל, ועברנו לדבר על השטרות הראשונים שעוצבו מקום המדינה לפני שהגענו להווה לכסף המזומן. היום נתחיל בהווה ונסיים במבט לעתיד.

היום נדבר על אמצעי התשלום האחרים, שאינם כסף מזומן ובתחום הזה התחוללה בשנים האחרונות מהפכה קטנה. אל השיקים וכרטיסי החיוב, כלומר כרטיסי האשראי וכרטיסי הדביט הצטרפו אפליקציות תשלומים, ארנקים דיגיטליים ועוד חידושים. האיש שאחראי במידה רבה על הכנסת החידושים האלה לעולם אמצעי התשלום הוא עודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות התשלומים והסליקה בבנק ישראל וחבר הנהלת הבנק.

עמירם: עודד שלום

עודד: שלום.

עמירם: נהדר שאתה איתנו.

עודד: שמח להיות פה.

עמירם: רציתי להתחיל את הפרק אתך בתיאור אולי של מערכות התשלומים הענקיות שאתה אחראי עליהן. הסכומים הבלתי נתפסים שעוברים כל יום במערכות האלה. אמרת לי 'עזוב בוא ניקח אותך למקום אחר לגמרי'. לאן רצית לקחת אותי?

עודד: רציתי לדבר על קפה. קנית קפה היום?

עמירם: אני מאוד אוהב קפה ואפילו מכור ולשמחתי יש בבנק, אבל בימים שאני רוצה לפנק את עצמי בבוקר אז כן אני עוצר בדרך בבית קפה בשכונה שלא רחוקה מכאן. 

עודד: את יושב או לוקח טייק אווי.

עמירם: אני בדרך כלל לוקח כן.

עודד: אז אתה נכנס ומזמין את הקפה?

עמירם: נכנס ומזמין את הקפה.

עודד: ואיך אתה משלם עליו? 

עמירם: האמת שאני משלם בכרטיס

עודד: כרטיס פיזי?

עמירם: כרטיס פיזי שיש אצלי בכיס במקרים נדירים אני אפילו מוציא את הארנק ומוציא כסף מזומן.

עודד: אוקי. מזומן זה אמצעי תשלום לגיטימי לחלוטין אפילו הבנק המרכזי עומד מאחוריו, אבל בוא נחשוב איך אנחנו מקדמים אותך לעוד אמצעי תשלום.

עמירם: אני אשמח להתקדם.

עודד: אז קודם כל יש היום כבר אפליקציות של רשתות בתי קפה שאתה יכול להזמין את הקפה מראש. עוד לא דיברנו על כסף דיברנו על איך מזמינים קפה. אולי בהמשך נדבר על זה שכל התהליך התשלום בעולם החדש, הוא כבר מה שאנחנו קוראים Embedded, מוטמע, בתוך תהליכים אחרים. אז אם אתה משתמש באפליקציה לבחור את סוג הקפה ואיפה אתה רוצה לקנות את הקפה ואם אתה תרצה טייק-אאוט או לשבת במקום, אז על הדרך כבר תשלם בלי כל כך להתאמץ. אז בדוגמה שנתתי, אתה אולי לפני שתצא מהבית תחשוב על זה שבדרך תרצה לקנות קפה ולא תרצה להמתין יותר מידיי אז אולי אפילו בלי לחנות את הרכב, תוכל פשוט לעצור ולקבל את הקפה שלך. הרשת שעושה את זה כאן דורשת ממך להיכנס עדיין,  אבל בחו"ל גם אפשר מהרכב. ואז אתה לוקח את הקפה ונוסע ובעצם התשלום הוא לא כל כך אישו.

עמירם: אתה בכלל לא מרגיש ששילמת.

עודד: אתה יודע, אתה לוחץ על כפתור שמשלם. אבל מה קורה ברקע? ברקע יש מערכות מורכבות יציבותיות שבדוגמה שאני מדבר עליה שמרת שם מספר כרטיס אשראי, בדומה למצב שאתה אולי שמרת את המספר כרטיס אשראי באפליקציה לחניה או אפליקציה להזמנת מונית או אפליקציה להזמנת כרטיס לסרט.

עמירם: כן למשל אפליקציות חניה אני טיפה יותר מתקדם. אני יכול לתדלק למשל באפליקציית חניה שלי.

עודד: כן 100% אז תכף אני מגיע גם את החלקים האחרים אבל אם נשאר עם הקפה, אז אנחנו בדרך כלל במצבים האלה בוחרים לשמור מספר כרטיס אשראי בענן. באיזה שהוא ענן. הוא בדרך כלל מאובטח הוא תמיד מאובטח בעצם, ושם בית העסק או הרשת יודעת מה מספר כרטיס האשראי שלי או שלך עם כל הנתונים הרלוונטיים באופן מוצפן. ואז כשאתה בא לקחת את הקפה אתה בכלל לא צריך לעשות שום דבר פיזי אתה מזדהה באיזה שהיא דרך שאתה מגיע לקופאית - וזה כבר מחייב אותך.

עמירם: בלי הנייד בכלל.

עודד: אולי הזמנת באפליקציה בנייד אבל אתה לא בהכרח צריך להראות להם את הנייד. אתה רק צריך לדעת את הקוד.

עמירם: אבל איך אתה יודע אם לא עשו לך. נגיד. טעות בחיוב וחייבו אותך גם על הקפה של השכן שלך? 

עודד: באותה דרך שתדע בכל מצב. אם אתה משלם במזומן או אם אתה משלם בכרטיס אשראי פלסטי או אם אתה משלם בשיק - תמיד יכולים לחייב אותך בסכום לא נכון. דווקא באפליקציות יש לך יותר שליטה כי בדרך כלל יש לך אפשרות לקבל התראות ולראות מה היה הסכום ויהיה לך הרבה יותר קל, נגיש, מהיר לעקוב אחר ההוצאה ולוודא שזה הסכום שבאמת התכוונת לשלם.

זה ככה באפליקציות ואולי בהמשך נוכל להרחיב לעוד תרחישים לא רק לקפה. אבל (אני) דווקא אוהב את הדוגמה של הקפה כי רובנו לא עושים את מה שתיארתי. רובנו נכנסים פיזית. ועוד סיבה שקפה זה מאוד רלוונטי, זה מוצר שאנחנו באופן מסורתי בישראל ובכל העולם רגילים לקנות במזומן. כי זה סכום קטן. הסכום שאני מכיר או 18 שקל. יש מקומות שזה קצת יותר ויש מקומות שזה קצת פחות, אבל זה סכום שבעבר לא היינו רגילים או חושבים בכלל לשלם באמצעי תשלום דיגיטלי. ומה שקרה  בשנים האחרונות זה שהסבנו את התשתית של תשלומים דיגיטליים בבתי עסק לתשתית שבעצם מעודדת אותנו להשתמש באמצעי תשלום שהוא לא מזומן.

אז מה התרחישים? אז בוא נחשוב. עד לפני שנתיים, ברוב בתי הקפה ובכלל רוב בתי העסק הפיזיים היה מסוף שהיינו לוקחים כרטיס פלסטי עם פס מגנטי והייתה מילה שאנחנו כבר לא כל כך משתמשים בה - היינו מגהצים את הכרטיס. אוקי, אז זו טכנולוגיה קצת ישנה. היינו משתמשים בפס המגנטי. הנתונים לא היו מאוד מוצפנים. ידענו לנהל את הסיכון מאד יפה בתוך המסוף, ומי שבעצם ניהל את הסיכון זה מערכת התשלומים ברקע. אבל מה שקרה זה שהעולם התקדם הלאה. גם ויזה וגם מסטרקרד ועוד חברות אחרות עודדו את המנפיקים של הכרטיסים הפלסטיים להכניס שבב ואז לאט לאט התחלנו לראות שיש שבב ברוב הכרטיסים היום אנחנו כמעט 100% אולי זה כבר מאה אחוז מהכרטיסים יש להם את השבב. לשבב הזה קוראים EMV - מה השבב הזה עושה? במדינות אחרות שהטמיעו את השבב - זה היה הרבה לפני ישראל - גם שינו את המסופים והיו מכניסים את השבב לתוך המסוף ומכניסים קוד אישי כמו שעושים בכספומטים. למה זה טוב? כי השבב היה הרבה יותר מוצפן מהפס המגנטי ואז הדבר הבא שקרה: אמרו רגע, אבל למה בכלל צריך להכניס את זה פיזית? בואו נכניס אנטנה לתוך הכרטיס הפלסטי. הכניסו אנטנה ושינו את המסופים למסופים שיכולים לקרוא את השדר מהכרטיס הפיזי לאנטנה בתוך המסוף. קוראים לזה Tap to pay אני לא חייב אפילו לגעת בזה פיזית. מספיק תשלום בקירוב. ללא מגע.

עמירם: האנטנה במסוף מתקשרת עם השבב?

עודד: לא אם תגזור את הכרטיס הפלסטי שיש לך בכיס אתה תמצא שיש אנטנה מוטמעת בתוך הכרטיס - זה די מפתיע.

עמירם: כולנו מסתובבים עם אנטנות קטנות ואנחנו לא בטוח יודעים את זה.

עודד: לגמרי. כמעט אף אחד לא יודע את זה. עכשיו האנטנה מחוברת לשבב, וכשמקרבים אותה למסוף, אז גם במסוף יש אנטנה שקולטת את השדר.

עמירם: מאיזה מרחק בערך?

עודד: קוראים לזה תשדורת טווח אפס, Near field communication, שזה משהו כמו מקסימום שני סנטימטר, בג"כ ממש נוגעים.

עמירם: שזה בעצם NFC. 

עודד: כן. עכשיו בתקופת הקורונה בכל העולם וגם בישראל כמו אוקיי אנו לא רוצים לגעת או רוצים להעביר וירוסים, אז יש תקרה. עד איזה סכום אפשר לשלם ללא מגע. העלינו את התקרה בישראל ל- 300 שקל וגם במדינות אחרות מאוד העלו את התקרה. אז עד 300 שקל שזה סכום כבר לא מבוטל אתה יכול לשלם בלי לגעת בכלל.

עמירם: מניחים את זה על המכשיר.

עודד: נוגעים במכשיר לא צריך אפילו להניח. אבל אז מה קרה בעולם? אני עוד פעם חוזר אתך כל הדבר הזה קרה כבר לפני לא מעט שנים זה פשוט לא הגיע לישראל. אז מה קרה בעולם? אמרו 'רגע יש שבב. יש אנטנה. למה זה צריך להיות בתוך כרטיס פלסטי? בואו ניקח את השבב הזה ואת האנטנה הזו ונכניס אותם לתוך הטלפון הנייד ואז נחבר אותם לאפליקציה בתוך הטלפון הנייד ואז אנחנו הולכים לקחת את הטלפון הפיזי ולקרב אותו למסוף וכך לשלם. מעולה! וזו הדרך שהרבה מאיתנו היום קונים קפה.

אז הדבר הזה שלוקחים את הטלפון ומקרבים אותו פיזית למסוף וככה משלמים - לזה קוראים ארנק דיגיטלי. מה הרעיון? שכמו שיש לנו ארנק פיזי מעור, יש לנו ארנק דיגיטלי שבתוכו שומרים מספרי כרטיסי אשראי.

עכשיו יש שני דברים להגיד על הנושא הזה של ארנק דיגיטלי. אחד, הוא יכול לעשות עוד דברים הוא יכול להכניס כרטיסים לסרט כמו שאתה פעם היית מכניס לה לארנק מעור, או כרטיס רב קו או תעודת זהות, או רישיון נהיגה. בעצם, אם נסתכל ונראה את כל הדברים שיש בארנק - אפשר להפוך אותם לדיגיטליים. ומה שקורה, זה שהחברות הביג-טק שנכנסו לארץ עם ארנקים דיגיטליים שלהן, כבר הודיעו 'התחלנו עם תשלום, אבל אנחנו מרחיבים עכשיו ל-Wallet, לארנק. מה הכוונה? אנחנו מתחילים להכניס דברים נוספים. אנחנו כבר רואים פיילוט, יש פיילוט ראשון נדמה לי באזור חולון שמאפשר להזדהות בקופת חולים - אז כבר לא צריך את הכרטיס של קופת חולים.

עמירם: אז אתה יכול להגיש לרופא את הנייד?

עודד: כן, כמו שאני מקרב את הנייד למסוף. יפה, אז בוא נחשוב על עוד דברים שעושים באותם ארנקים. מפתח לרכב - הרי לי יש מפתח שאני לא מכניס אותו פיזית לרכב. מה הוא עושה? הוא שולח שדר לרכב. הוא צריך להיות מספיק קרוב. למה אני בעצם צריך את המפתח הזה? אפשר להכניס אותו לאותו ארנק דיגיטלי. אנחנו משתכללים מעבר לארנק המסורתי שהיה פעם. יש עוד פיילוט שמאפשר היום לשלם במקום כרטיס רב קו באותה דרך. כך שאנחנו רואים שתשלומים הם רק בסיס להמון הצעות ערך מעבר. ואנחנו כבנק ישראל - והאמת שהנגיד זיהה את הכיוון והתווה אסטרטגיה - אנחנו לא מסתכלים על תשלום כדבר מאוד צר, אנחנו מסתכלים על זה כדרך דיגיטלית שמשפרת חוויית צרכן בהמון המון מובנים. ותמיד יש את הדאגה הזו: האם יגנבו את הנתונים שלי? האם יגנבו את הארנק שלי? אני אאבד את הנייד. אבל אם נחשוב על זה רגע, קודם כל הסיכוי שאני אאבד את הנייד ולא אשים לב או הסיכוי שאני לא שם לב שגנבו לי את הנייד - הוא הרבה יותר קטן מהסיכוי שאני אאבד את הארנק הפיזי. בוא אשאל אותך שאלה עמירם. קרה לך שהשארת את הארנק והלכת בטעות? כמה זמן לקח לך עד ששמת לב שהוא חסר? אתה בשניות מבין שחסר לך הטלפון יש אנשים שאולי זה דקות, זה בטח לא שעות. כשאתה שוכח או  מאבד את הארנק זה יותר יכול לקחת הרבה יותר זמן ואז כבר התחילו להשתמש בדברים שלך. פסיכולוגית זה קשה. כי אתה אומר זה בענן יכולים לגנוב לי את זה. נכון, אבל אם גונבים לך את האמצעי תשלום ואמצעי הזדהות אחרים שיש לך בארנק באופן פיזי, הם לא מוגנים, הם הרבה פחות מוגנים, בוא נגיד ככה, כי הכרטיס אתה יכול לראות את המספר. אם אין לך מזומן בכלל אין לך דרך לקבל את הכסף חזרה. אפילו אם יש אתה שומר שיק ספייר בארנק - יכולים לזייף את החתימה שלך ואז לך תתמודד - כן? כשזה דיגיטלי הכל מוצפן וברוב המקרים אתה צריך להזדהות באופן דיגיטלי אז אם זה בסריקה פנים, או בטביעת אצבע או בקוד ששולחים לך ואתה צריך להיכנס למערכת. סך הכל הדיגיטציה היא יותר מגינה מאשר אמצעי התשלום הפיזיים.

עמירם: כמה השינוי הזה כבר חלחל באמצעי התשלום? כמה אנשים עברו לשלם בארנק דיגיטלי במקום בכרטיס הפלסטי?

עודד: אז אני אגיד לך, זה מאוד תלוי בצרכן. לפי הנתונים האחרונים שיש לנו מדצמבר, 12 אחוז מהמשתמשים כבר משתמשים בארנק דיגיטלי כפי שתיארתי. אבל שים לב, שהרבה משתמשים באפליקציות. תחשוב כמה אנשים משתמשים באפליקציות תשלום להעביר לחבר. הרבה אנשים שומרים את מספר כרטיס האשראי שלהם באפליקציה אחת או אחרת כדי לשלם כמו שדיברנו על מונית או על חניה או אפילו על הזמנת קפה או פיצה, כך שאחוז של דיגיטציה הוא הרבה הרבה יותר גבוה. אבל אלה שמשתמשים ספציפית בארנק דיגיטלי לשלם במסוף - זה 12 אחוז, ומתוכם שאתה בודק כמה מהתשלומים שלהם הם בארנק דיגיטלי, אני יכול להגיד לך עליי - אני כבר כמעט לא משתמש באף אמצעי תשלום אחר.

עמירם: אם אנחנו מסתכלים על כל אמצעי התשלום שיש כרגע, התחושה שלך הוא שהתהליך הוא של החלפה או של סינרגיה? אם אנחנו מסתכלים קדימה אמצעי התשלום המסורתיים כמו המזומן שיקים לפחות, לא נמצא תחליף.

עודד: דעתי בנושא הזה איתנה. יש מקום לכל אמצעי התשלום. כל אחד יש לו את התרחיש שלו יש לנו אפילו גרף מאד יפה שמראה תרחישים מסוימים וגם את גודל התשלום. כפי שהסכום לתשלום הולך וגדל - אמצעי התשלום משתנה. למשל סכומים קטנים הם במזומן. אח"כ אנחנו עוברים לכרטיסי אשראי. ככל שהסכום גדל זה עובר נגיד יותר לשיקים. העברות בנקאיות וסכומים מאד גדולים זה העברות זהב. וכשאנחנו מקדמים אמצעי תשלום חדשים, מה שאנחנו רואים זה שהעוגה גדלה. זה נכנס לנישות שאולי לא היו קיימות קודם. אני לא מאמין באמת שאמצעי תשלום אחד ינגוס באמצעי תשלום אחר.

עמירם: נדמה לי שאמרת שאחת הפתעות שהיו לך - ואתה באמת הכנסת המון חידושים לעולם מערכות התשלומים - אבל דווקא הופתעת לגלות שמערכת תשלומים שחשבת שהיא קצת outdated יש לה יתרונות גדולים והכוונה היא לשיקים.

עודד: כן היו לי שלוש הפתעות. שזה שיקים, כרטיסי דביט וכרטיס לא נוכח. אז אולי נדבר על כל אחת מההפתעות האלה אולי זה יפתיע גם את המאזינים. כשנכנסתי לתפקיד אחד הדברים הראשונים שרציתי לעשות זה להתחיל תהליך של סגירת המוצר שקוראים לו שיק. להעלים אותו. זה נשמע נורא אגרסיבי, אבל אינטואיטיבית, יש מדינות במיוחד בצפון אירופה, שאין בהם שיקים יותר. אני ניהלתי את ויזה העולמית הרבה שנים, ותמיד שהיינו מדברים על הזדמנויות בשוק, כשהיינו נפגשים מנכ"לים של מדינות היו אומרים לי 'יש אצלכם שיקים?' פעם ראשונה ששאלו אותי לא הבנתי את השאלה מה זאת אומרת? לכולם יש שיקים! אז לא. יש הרבה מדינות שכבר אין שיקים בכלל. המדינות המובילות במחזורי שיקים הם ארצות הברית, קנדה, הודו,  צרפת וישראל - להם יש שיקים, אבל למה חשבתי שצריך לבטל את השיק? כי זה אמצעי תשלום מאוד לא יעיל. הוא מנייר,  צריך לקחת אותו פיזית כדי להפקיד אותו, גם אם אתה סורק אותו אתה יכול רק לסרוק עד 50000 שקל היום אנחנו מנסים להגדיל את הסכום למספר גדול יותר. ועדיין, יש הרבה סוגים של שיקים שאי אפשר להפקיד דיגיטלית הרבה פעמים השיק חוזר ואז המוטב צריך לחזור למי ששילם לו והוא לא תמיד מוצא אותו.

עמירם: אתה מחזיר אותי פה לזכרונות שלי בתור גזבר שלך ועד בית משותף שעומד מול המכונה ומנסה כל פעם לדחוף את השיק. אבל הבטחת לנו הפתעה

עודד: אוקי. אז באו החבר'ה שלי ואמרו לי 'תשמע, אנחנו לא יכולים להעלים את השיקים כי אנחנו ניקח מהצרכן ומבתי עסק הטבות שאין באף אמצעי תשלום אחר'. אמרתי אוקיי בואו תסבירו. אמרו לי תראה, קודם כל יש משהו כמו 820 מיליארד שקל בשנה בשיקים - זה יותר מפי 2 מכרטיסי חיוב. זה ענק.

עמירם: כלומר הרבה יותר כסף עובר בשיקים מאשר בכרטיסי אשראי.

עודד:  יותר מפי שתיים. מספר העיסקאות הרבה יותר קטן כי העסקה הממוצעת בשיקים יותר גדולה והיא בד"כ בין בתי עסק או לבתי עסק. בוא נבין למה יש לנו את הסכומים האלה מכיוון שהתרחיש של לתת שיק עם תאריך עתידי, שיק דחוי, הוא אפיון שאין לך באף אמצעי תשלום אחר. תחשוב על זה. אתה יכול לתת כשיק ביטחון לשכר דירה אתה יכול לתת שיקים דחויים לשכר דירה לבעל הנכס, אז הוא מקבל כל חודש בחודשו, ויש גם תעשייה ענקית שמה שאנחנו קוראים ניכיון שיקים.  מתוך 800 מיליארד פלוס, משהו כמו 120 מיליארד עובר דרך חברות ניכיון שיקים. מה זה אומר? מסתבר שזה תרחיש שקורה הרבה - אני לא הכרתי אותו קודם - צרכן נכנס לחנות רוצה לקנות מקרר. אין לו מספיק אשראי, קו אשראי בכרטיס אשראי שלו. אז בעל החנות אומר לו 'בוא תשלם לי חמישה תשלומים ותן לי שיקים' ואז הוא נותן לו שיקים דחויים. עכשיו בעל החנות מכר את המקרר קיבל שיקים דחויים אבל הוא צריך את הכסף, את התזרים הוא כבר מימן את המלאי והוא מכר את המקרר אז מה הוא עושה? לוקח את השיקים בדחויים האלה שיש בהם סיכון, כי אנחנו לא יודעים מה יקרה איתם בעוד חודש או חודשיים, הוא מוכר אותם לחברת ניכיון שיקים והיא ונותנת לו מזומן. לא מאה אחוז מהכסף נגיד שהיא גוזרת 90 אחוז כאילו כי היא לוקחת על עצמה סיכון. זה אשראי לעסקים קטנים שהם לא יכולים לקבל במקום אחר. אמרו לי אתה לא יכול לקחת מהמשלם את האשראי שהוא מקבל חינם. כי כשהוא רשם שיקים דחויים הבנק שלו לא יודע. אין לו קו אשראי וזה לגיטימי. זה לא לא לגיטימי. 

עמירם: גם אם הגעת למסגרת האשראי שלך אתה עדיין תוכל לקנות בשיקים דחויים בלי הגבלה כי זהה א נכנס למסגרת האשראי.

עודד: לגמרי נכון. והמקום שזה קורה החי הרבה זה תשלומים בין הספקים. אם יש לי חנות הימים אני עצמאי יש לי חנות נעליים אני צריך לקנות מלאי ויש לי בעיה של אשראי אז אני משלמת צ׳ק נגיד שוטף פלוס 30 פלוס 90 + 120 אם הספק שלי מוכן לקבל תשלום כל כך מאוחר אז סבבה. עשיתי עסקה. הוא מוכר את השיק הדחוי לחברת ניכיון שיקים אני קיבלתי אשראי הוא קיבל דרך לממן את האשראי שהוא נתן לי בעזרת מערכת שלמה של אשראי שלא קשורה בבנקים. החברות ניכיון שיקים הם מפוקחות על-ידי רשות שוק ההון. זה עולם ומלואו.

אז אמרתי אוקי אבל מה עם הבעיות של השיקים? יש שיקים חוזרים. נכון בערך 3.7 אחוז מהשיקים הם חוזרים.

עמירם: וזה בגלל טעויות טיפשיות שלא רשום את התאריך.

עודד: יפה! אז אנחנו בדקנו ואמרנו זה שהם חוזרים בגלל סיבת אכ"מ - אין כיסוי מספיק. בערך 20 אחוז מהשיקים החוזרים הם חוזרים בגלל שאין כיסוי מספיק. עכשיו כל השאר שזה עשרות מיליארדי שקלים - הם חוזרים מסיבות טכניות: מועד לא נכון, חתימה לא תואמת, מוטב כתוב לא נכון, כל מיני בעיות כאלה. אז אמרנו איך פותרים את כל הדבר הזה? ניקח את כל האפיונים של השיקים ונעביר אותם לפלטפורמה דיגיטלית. ואז בשדות של השיק הדיגיטלי לא תוכל להכניס דברים לא נכונים לא תוכל להכניס מועד שהוא לא בתוך הכללים של התיקים ואז המוטב לא יהיו לו שיקים חוזרים, ה-80% האלה בגלל סיבות טכניות. נמנע את כל הסיבות הטכניות. נחסוך למשק את כל ההתנהלות מול שיקים מנייר, אם זה גביית שיקים חוזרים, לרוץ לבנק וכל מיני דברים כאלה. ועכשיו אנחנו בעיצומו של תהליך שאנחנו עושים מול עשרות גופים במשק, להבין מה אנחנו צריכים להכניס באפיון של השיק הדיגיטלי ומי ששומע את זה ונחשף לרעיון הזה במקומות אחרים חלק מהאנשים האלה נכנסים ללחץ. מה? איך אני אסתדר בלי שיקים? אל תיכנסו ללחץ. אנחנו לא הורגים את השיק מנייר. אנחנו מביאים מביאים עוד אמצעי תשלום שהוא דיגיטלי שהוא יהיה שיק דיגיטלי אבל את השיקים מנייר נשאיר, ואנחנו מאמינים שהשוק לבד יעשה את המיגרציה לשיק דיגיטלי ובזה אנחנו נהיה באמת מתקדמים בעולם.