פרק 2

לכל אחד מאיתנו יצא להחזיק מטבע של 1 שקל חדש.

אבל האם הסתכלתם עליו פעם מקרוב? בואו נעשה את זה עכשיו. קחו ליד מטבע של שקל. תסתכלו עליו. הוא עשוי מפלדה מצופה בניקל. הוא בקוטר 18 מילימטר, שזה קצת פחות משני סנטימטר. הוא שוקל בערך 4 גרם. השקל נחשב למטבע קטן יחסית, המטבע שאחריו בסדרה, החצי שקל גדול ממנו כמעט בסנטימטר שלם. על צד אחד של השקל כתוב העריך שלו, 1 שקל חדש בעברית ובאנגלית. שנת ההנקה העברית והמילה 'ישראל' בשלוש שפות. בצד השני של המטבע יש דגם של פרח השושן ולידו שלוש אותיו בכתב עברי קדום. הסמלים והכתובות שעל גבי המטבע הזה לא נבחרו סתם. הם מספרים סיפור גדול. סיפור של זהות לאומית. 

השנה היא 1969. על הירח דורכת בפעם הראשונה כף רגל אנושית. 350 אלף איש משתתפים בפסטיבל וודסטוק. המחאה נגד המלחמה בוייטנאם, הג'מבו, מטוס הבואינג 747 קווין אוף דה סקיי, ממריא לטיסת הבכורה שלו. וכאן בישראל, שנתיים אחרי הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, הכנסת עומדת לקבל החלטה על שינוי שמו של המטבע הישראלי. במקום הלירה, שאותה קיבלנו כירושה מימי השלטון הבריטי, מחפשים בכנסת שם עברי מהמקורות.

שלושה שמות מגיעים לקו הגמר הזוז והסלע שמקורם בימי הרומאים והשקל שנבחר בסופו של דבר להחליף את הלירה. על הכל נדבר בפרק הזה.

******אות פתיחה מוסיקלי***********

ברוכים הבאים לעוד פרק בפודקסט הצד השלישי של המטבע. אני עמירם ברקת ממחלקת התקשורת של בנק ישראל. אמנם לא נספר לכם כאן איך לעשות יותר כסף - בשביל זה יש הרבה פודקסטים אחרים. אבל כן נספר לכם איך הכסף הישראלי בא לעולם. נדבר על ההיסטוריה המקראית של המטבע. על העתיד הדיגיטלי שלו. על הדמויות שמופיעות על השטרות, על השמות של המטבעות ועוד ועוד. אחרי הכל לא מדובר רק בכסף. בסדרה הזו רצינו להציג לכם את הצדדים הפחות מוכרים של ההילך הישראלי - השקל.

בפרק הזה נדבר על המקורות ההסטוריים של המטבע שלנו. החל מהאזכור הראשון שלו בתנ"ך, דרך ימי כורש מלך פרס ועד למשפט אחד נבואי בספר אלטנוילנד של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. 

הסיפור שלנו מתחיל מאד מוקדם, למעשה - ממש מבראשית. השם 'שקל' מופיע כבר בספר בראשית פרק כ"ג. מסופר שם שאברהם אבינו מחפש מקום קבורה לאשתו האהובה שרה, והוא רוצה לקבור אותה במקום מיוחד, מקום שניתן לקנות בכסף. הוא מוצא את מערת המכפלה בחברון, ומתעקש לקנות אותה מהבעלים.

בפרק כתוב:

"וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף".

אז נמצא איתנו היום ד"ר יואב פרחי.

"שלום יואב"

אהלן, אהלן.

יואב הוא הנומיסמט [NOMISMAT] של בנק ישראל.

יואב מה זה נומיסמט?

מילה קצת קשה, מסובכת. המקור הוא ביוונית המילה נומיזמה, שזה מטבע ביוונית עתיקה. נומיסמט הוא חוקר בעיקר של מטבעות עתיקים ואמצעי תשלום שונים כמו שטרות, מטבעות זיכרון ואפילו ניירות ערך ושטרי חוב. בתור יועץ חיצוני לבנק אני עוזר בתקופה האחרונה בסידור אוסף המטבעות והשטרות שלו. ללמוד אותו. לחקור אותו.

תודה יואב, נדבר עוד מעט על האוסף הזה. אבל בוא נחזור לרגע למערת המכפלה. אתה אומר שזו טעות לחשוב שאברהם שילם לעפרן 400 שקלים במטבעות? למה בעצם? 

פשוט כי בתקופת האבות, התקופה שעליה אנחנו מדברים, עדיין לא הומצא המטבע. המטבעות הקדומים ביותר שהתגלו עד כה ויש בידינו במחקר, מתוארכים לתקופה הרבה יותר מאוחרת. בתקופה של אברהם כדי לעשות עסקים, סוחרים היו שוקלים מתכות יקרות כמו כסף או זהב, מעבירים ביניהם חתיכות קטנות מאותן המתכות בתמורה לסחורות או לעבודות. בפסוק עצמו אם אנחנו חוזרים רגע לתנ"ך, אז כתוב "וישקול אברהם לעפרון" כלומר, יש פה פעולה של שקילה. השקל היה יחידת משקל - ומכאן גם מקור שמו. החתיכות הקטנות של הכסף נקראו "בצעי כסף", בגלל שבצעו אותם כמו שאנחנו בוצעים חלה חתיכות קטנות ביום שישי - זה אותו רעיון. 

ואפשר גם ללמוד מזה כמה עתיק הביטוי רודף בצע. אפשר אפילו לומר שרדיפת הבצע קדמה לכסף.

כלומר, אם אני מבין אותך נכון יואב, אברהם שילם לעפרון ארבע מאות יחידות משקל של כסף. ולא שקלים. חוקרים מעריכים היום שעסקת מערת המכפלה עברו מיד ליד שם בערך ארבעה קילו של המתכת - ׳כסף׳. ארבעה קילו זה לא משהו שהיה קל להכניס לארנק ומכאן כנראה גם נוצר הצורך לעבור למטבעות ומאוחר יותר גם לשטרות.

אוקי יואב, אז מתי זה קורה, מתי מומצא המטבע הראשון ואיך התגלגלנו משם לשקל העתיק?

אז בוא ננסה לעשות קצת סדר בבלאגן הזה. נלך קצת אחורה. המטבעות הקדומים ביותר שהתגלו עד היום, שאנחנו יודעים על קיומם, מגיעים אלינו מממלכת לידיה שבאסיה הקטנה, טורקיה של היום, והם מתוארכים בביב שנת 650 לפני הספירה. אבל זה הרבה זמן לפני שזה מגיע לארץ-ישראל. המונח 'שקל' מגיע ממסופוטמיה, בבל, אזור עיראק של היום. והוא נגזר מפעולת שקילת המתכת. הוא בעצם מדבר על יחידת משקל. המקור של השם הוא בפועל שמגיע מהשפה האכדית שכונה 'שקלו' (shaqalu) וביחידת המשקל שנקראה 'שיקלו' (shiqlu) ומפה אימצנו את המונח הזה שקל. היחידה הזו הייתה שווה בערך כ-8.4 גרם כסף. ה'שקל' נזכר בתנ"ך כיחידת משקל בימי בית ראשון - בתקופה הזו אנחנו מדברים על שימוש פה אצלנו באזור באבני משקל. אבני משקל ביחידות של השקל, חלקן פחות חלקן יותר מלמדות שמשקלו היה 11.33 גרם - כלומר קצת יותר מיחידת המשקל האכדית. אברהם אבינו משלם 400 יחידות של שקל. אנחנו מדברים על משהו כמו ארבעה קילוגרם של כסף. המתכת כסף. 

אם מעניין אתכם לדעת, בדקנו כמה שווים היום ארבעה קילוגרם של כסף. סדר גודל של 2,500 דולר במחירים של היום - זה מה שאברהם שילם אז על מערכת המכפלה. עסקה לא רעה אבל במונחים של היום. 

טוב, הבנו מאיפה נלקח המונח שקל, אבל איך ומתי השקל הפך להיות מטבע?

אז נתקדם בזמן. דיברנו קודם על ימי אבות וראשית המצאת המטבע. נתקדם קצת בזמן. המטבעות הראשונים בארץ ישראל התחילו להופיע במאה החמישית לפני הספירה, בעיקר בערי החוף. אצלנו ביהודה לוקח עוד טיפה זמן ולמיטב הבנתנו בעיקר במאה הרביעית לפני הספירה. אם אתה זוכר קצת שיעורי היסטוריה מבית הספר. אתה זוכר, חורבן בית ראשון. גלות בבל. לא כולם הולכים. אני ואתה בטח היינו נשארים פה לעבוד בשדה ולהעלות מסים אבל האליטה הולכת. ואחרי זה הצהרת כורש שיבת ציון, כשאנחנו תחת שלטון פרס. הממלכה הפרסית מאפשרת לנתינים לטבוע את המטבעות שלהם. זה חוסך להם כמובן הרבה כאב ראש. אתה לא צריך לטבוע את כל המטבעות במקום אחד ואז להפיץ אותם בכל הממלכה, שזה עסק די מסובך, הם שלטו על חצי עולם בערך. המטבעות הראשונים נטבעים ביהודה במאה הרביעית לפני הספירה, ככל הנראה בירושלים. והמטבע שאנחנו אימצנו כבסיס לשקל המודרני מחקה את אחד המטבעות הקדומים האלה. יש לך את סמל השושן שהוא מזוהה כסמל של ירושלים אולי אפילו של יהודה כולה. בצד השני יש לך עוף דורס, אולי בז אולי נץ יש קצת ויכוח במחקר. ויש לך שלוש אותיות שזה דבר סופר-חשוב לנו פה. יו"ד, ה"א דל"ת - בעצם נותנול לנו בידח את השם יהד - או "יהוד" - שזה השם של פחוות יהודה בתקופה הפרסית. אנחנו אומרים 'יהד' כי זה בכתיב חסר, אבל ההיגוי היה יהוד. יהודה. אותו כתב עברי קדום ממשיך להופיע גם על מטבעות החשמונאים, הוא גם מופיע על מטבעות המרד הגדול וגם ממשיך אח"כ במטבעות מרד בר-כוכבא - זה כבר סיפור אחר לגמרי. 

המטבעות האלה הם קטנטנים. אנשים מתקשים להבין בכלל את הגודל של המטבע מחזיקים שקל חושבים שזה היה הגודל, אבל הוא היה הרבה יותר קטן. פחות מסנטימטר, משהו כמו 7-8 מילימטר. זה כל הקוטר של המטבע. יותר קטן מהציפורן של האצבע. זה מה שהיה מקובל בתקופה ההיא, והסיבה העיקרית לכך הייתה המחיר היקר של המתכת. המטבעות האלה גם לא היו רגולריים והם גם די דומים למטבע של השקל של היום. לא עגול לגמרי לגמרי לגמרי אלא טיפה נוטה לאובאליות כזו ובגלל זה גם השקל שלנו נראה ככה ובגלל זה גם הצבע שלו בצבע כסף כי גם המטבע הקדום היה מכסף. 

פרופורציות, אתה אומר בגודל של ציפורן של אצבע. אם אחד כזה מתגלגל לך מתחת לספה לוקח לך שבועיים למצוא אותו.

עזוב לא היית מוצא ודרך אגב, גם ספות לא ממש היו אז...

אז יש לנו כתב עברי קדום אבל עדיין אין לנו עריך. זאת אומרת לא כתוב על המטבע מה הערך שלו.

נכון ופה נכנס כבר הסיפור על המרד הגדול שפםורץ בשנת 66 לספירה. מסתיים עם חורבן בית המקדש בשנת 70 

ובתקופה הזו יש לנו - פעם ראשונה - את המילה שקל על מטבע. כציון של עריך. במרד הגדול ברומאים, היהודים טובעים מטבעות ברונזה ומטבעות כסף. על מטבעות הכסף כתוב 'שקל ישראל', 'חצי השקל' ו-'רבע השקל'.

אנחנו יודעים לומר כמה היה שווה שקל אז?

הרבה יותר מהשקל היום. בוא נגיד מס מחצית השקל לבית המקדש - שהיה צריך לשלם כל גבר מעל גיל 20 פעם בשנה - היה שווה לשכר עבודה של כמה ימים.

מעניין אם גם אז היתה אינפלציה...אז בפעם הראשונה יש לנו מטבע שיש לו שם - שקל ויש לו גם עריך (רבע, חצי ושלם) - ואלה שני דברים די חריגים ביחס למקובל בעת העתיקה. אנחנו יודעים לומר איך השם הזה נבחר ולמה?

אז נעשה רגע צעד אחורה. מס מחצית השקל היה מס מאד חשוב בימי בית שני. עד המרד נהגו לשלם את המס הזה במטבעות שהוטבעו בעיר צור בלבנון, והיו באיכות מאד גבוהה, 97% כסף. על גבי המטבעות הופיעו המלים 'צור הקדושה'. עצם טביעת המטבעות בעת מאבק - יש בה הצהרה פוליטית. זה ביטוי לשחרור לאומי ולעצמאות. ועל אחת כמה וכמה טבעית מטבעות בכסף, כי הסמכות להרשות להטביע בכסף הייתה נתונה לקיסר בכבודו ובעצמו. למה? כי מטבע הוא סמל לריבונות או לשאיפה לריבונות ולעצמאות. על המטבעות האלה היה כתוב בצד אחד 'שקל ישראל' ובצד השני 'ירושלים הקדושה'. ההנחה היא שזה בא כאיזשהו תחליף למטבעות הזרים שהיו חייבים להשתמש בהם עז אז. מטבעות המרד היו בשימוש רק ביהודה. אתה טובע מטבעות כדי להראות לרומאים שאתה לא עושה להם חשבון ואתה רוצה להעלות את המורל של העם וגם כדי לשלם את מס מחצית השקל. אלה היו מטבעות כסף גדולים, מרשימים.

אז הייתה להנפקת השקל מטרה פוליטית ואפילו תעמולתית. מעבר לצורך הכלכלי.

בדיוק. עכשיו על השקל הזה שטבעו במרד הגדול מוטבע מצד אחד גביע והמצד השני ענף עם שלושה רימונים - לימים הופיע הסמל הזה על הלירה הישראלית המפורסמת ועוד קודם לכן על מטבע 500 פרוטה. מטבעות המרד הגדול זו הפעם הראשונה והיחידה בעת העתיקה שהשם שקל מופיע על מטבע, עד 1980. אבל השם עצמו נמצא שם כל הזמן והוא שב ומופיע יחד עם התנועה הציונית. לקראת הבחירות לקונגרס הציוני השני שנערך בבאזל ב-1898, דוד וולפסון מנהיג את השקל הציוני - מטבע סמלי שמציין דמי חבר שהצירים נדרשו לשלם כתנאי לקבלת הזכות לבחור צירים לקונגרס ולהיבחר בעצמם. על גבי חלק מהחשבוניות הופיע תיאור של שקל יהודי עתיק. והסיפור הזה הוא רק הקדמה לסיפור הכי מרשים בעיני, של חוזה המדינה תיאודור הרצל, שבספרו אלטנוילנד מספר על אדם שבא לקנות כפפות בחנות בחיפה ושואל מה המחיר - המוכרת עונה לו "שישה שקלים". אנחנו מדברים על 1902 - כן? ואז אחד הגיבורים בספר, דוד מסביר לאורח שלו: "זה המטבע שלנו, הנהגנו מחדש את המטבע העתיק שלנו. ערכו פרנק צרפתי".

בשנת 2002, גילתה חוליית שודדי עתיקות פלשתינית מדרום הר חברון - מטמון מטבעות מימי המרד הגדול.

באמת מדהים! יואב, אתה מטפל היום באוסף המטבעות של הבנק, במסגרת תהליך של דיגיטציה שתאפשר מחקר ותצוגה ברמה גבוהה. מה אתה יכול לספר לנו על המטבעות שנמצאים באוסף?

אה, אני אספר לך סיפור מדליק. באוסף של בנק ישראל יש שקלים וחצאי שקלים מהמרד הגדול שהתגלו בשלושה מטמונים בחפירות יגאל ידין במצדה. ידין - שמעת? ארכיאולוג? היה הרמטכ"ל במלחמת בעצמאות ואח"כ פוליטיקאי. הקיצר, הוא חפר במצדה ובא לבנק ישראל וביקש כסף שיממנו לו את החפירות. עשו איתו עסקה שבנק ישראל יקנה ממנו את המטבעות שימצא בחפירות. בנק ישראל קונה מידין - השמועות מדברות על חצי מיליון לירות של שנות ה-60, היה הרבה כסף - קונים ממנו את המטמונים של השקלים של המרד. אם תבקר בבניין בנק ישראל בירושלים תוכל לראות חלק מהמטבעות האלה בתצוגה. מטבעות נוספים מהמטמון הושאלו על-ידי הבנק למוזיאון ישראל וניתן לצפות בהם באגף לארכיאולוגיה במוזיאון. המטבעות מהשנה החמישית למרד הם סופר נדירים. המרד הגדול שהתחיל בשנת 66 והסתיים בשנת 70 כולל חמש שנות מרד. בשנת 70 בה חרב בית המקדש היו רק חמישה חודשים עד החורבן בט' באב. אבל יצאו שקלים גם בשנה הזו. על כל השקלים מסומנים השנים שלהם. כתוב שנה א', שנה ב', שנה ג', שנה ד' ושנה ה'. במטמונים של מצדה הייתה הפעם הראשונה שארכיאולוגים ישראלים גילו מטבעות שנה ה'.

היום עסקה כזו מן הסתם לא הייתה יכולה להתבצע

היום לא, כי מאז חקיקת חוק העתיקות ב-1978 - כל עתיקה שמתגלית בארץ שייכת אוטומטית למדינה, אבל העסקה הזו עם ידין נעשתה כמה שנים לפני שנחקק החוק.

ועל זה היו אומרים בפרקליטות "אין מניעה משפטית".

אז השקל ניצח בתחרות ונבחר ב-1969 על-ידי הכנסת. האפשרות לקנות ברשת בזוזים או לבקש מהמוכר עודף בסלעים - ירדה מהפרק, וטוב שכך. השקל החליף את הלירה כמטבע הרשמי של מדינת ישראל ב-1980 וכמה שנים אח"כ, על-רקע משבר האינפלציה, השקל הוחלף על-ידי השקל החדש. על השקל הישן אגב הופיע אותו סמל של גביע שהופיע על מטבעות המרד. אגב יואב, למה לקח 11 שנה ממועד ההחלטה ועד שהשקל החליף את הלירה?

ממש באותם הימים יצאה סדרה חדשה של שטרות בעריכים של לירה ישראלית. אז אמרו 'טוב לא נחליף עכשיו גם את השטרות. נחכה ששר האוצר יחליט'.

למה היה חשוב לכנסת למצוא שם חדש למטבע?

כשהוקמה מדינת ישראל התקבלה החלטה חשובה וייחודית, שעל גבי מטבעות מדינת ישראל יופיעו מוטיבים הקשורים למטבעות יהודיים קדומים מארץ ישראל, או שישולבו על גביהם ממצאים ארכיאולוגיים מיישובים יהודיים קדומים בארץ ישראל. זה בא לבטא את רעיון המשכיות הטביעה היהודית בארץ ישראל. השם 'לירה' אינו שם ממקורות יהודיים או מקומיים. מקורו ביחידת משקל 'ליברה' והוא שם זר. אגב הלירה מופיעה עדיין במדינות כמו טורקיה או בבריטניה הלירה שטרלינג. חבר הכנסת זלמן שניאור אברמוב, שיזם את החוק להחלפת הלירה בשם מקומי, מסביר שלא חסרים שמות יהודיים קדומים ליחידות משקל ולמטבעות - ולכן אין סיבה להשתמש בשם זר. המילה פרוטה למשל מייצגת מטבע קטן מאד ומוזכרת בגמרא. אז גם על הפרוטות שיוצרו לאחר הקמת המדינה הוטבעו סמלים יהודיים קדומים. אז בשורה התחתונה העובדה שישראל משתמשת במטבעות שהיא מנפיקה בשמות ובסמלים של מטבעות שהיו נהוגים כאן לפני 2000 שנה - היא תופעה ייחודית בעולם.

ויש עוד אלמנט מעניין וייחודי שמלווה את המטבעות הישראלים מימי קדם: הדיבר השני "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". אתה אומר בעצם יואב שאין אף מטבע ישראלי שמוטבע עליו דיוקן. נכון? אבל היו מטבעות שכן מופיעות עליהן דמויות...

נכון אבל זה היה חריג. בנק ישראל הנפיק כמות מצומצמת של מטבעות שהחליפו שטרות שיצאו מהמחזור. למשל מטבע שהחליף שטר של 1 שקל עם דיוקן הרמב"ם. אבל גם במקרים החריגים האלה, אם שמת לב, כל הדמויות הן שקועות - ולא בדו-מימד כמקובל בעולם. את כל הפרצופים עשו בדגם שקוע כדי לא לעבור על הדיבר השני של לא תעשה לך פסל. אז התחנה האחרונה שלנו במסע הוא מטבע השקל החדש שמונח כאן, שיצא בשנת 1985 והחליף את השקל הישן. אם שמת לב עמירם, זה גם לא מקרה שהשקל החדש הוא בצבע כסף והצורה שלו היא לא רגולרית - זה בגלל שהשקל החדש מדמה את המטבע היהודי הזעיר מהתקופה הפרסית, גם בצבע וגם בצורה.

המטמון נמצא באזור עמק האלה. בין כל המטבעות שנמצאו, התחבא מטבע מאוד נדיר – רבע שקל, עשוי כסף, משנת 69 לספירה. כלומר אותו רבע שקל רומי שעמירם סיפר עליו. במהלך השנים, נעשה מאמץ נרחב של המדינה להחזיר את המטבעות שנשדדו, אך הוא לא נשא פרי. נקפוץ לשנת 2017, לבית המכירות הריטג' (HARITAGE) בדנוור שבקליפורניה. פריטים רבים מוצעים למכירה, ובינהם מטבע עתיק מאוד - רבע שקל, עשוי כסף, משנת 69 לספירה. מסתבר שבמהלך כל התקופה הזאת המטבע החליף הרבה ידיים בשווקי עתיקות לא חוקיים ברחבי העולם.